גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההבדל בין ישראל לגרמניה

בעוד גרמניה למדה את הלקח מהשואה, ישראל עושה את ההיפך

פליטים מסוריה / צילום: רויטרס
פליטים מסוריה / צילום: רויטרס

הגיע הזמן לכתוב מילון חדש: המונח "ארץ הבחירה" מזוהה עם אירופה, ובעיקר גרמניה, כך לפחות מבחינתם של הפליטים הנוהרים לאירופה. עד לפני זמן לא רב נדמתה ישראל כמי שמתמודדת על התואר הזה, עד שהקימה גדר והפעילה מדיניות הסוגרת את השער לבחירה הזאת. במילון יש לשים לב גם למונח "פליט". יש מקום שבו "פליט" הוא המונח המוביל, ויש מקום שבו המונח הזמין הוא "מסתנן". אם "מסתנן" מתעגן הוא מונע מראש את החמלה למיליוני האנשים הנעים מבתיהם למקומות חדשים מחמת המצוקה הקשה שבה הם נמצאים.

בשתי המדינות, גרמניה וישראל, המונח "פליט" אמור להוות פעמון אזעקה. מדינת היהודים אמורה לזכור את סיפור הפליטות הגדול מימי השואה, כמו שגרמניה אמורה לזכור את זוועת הפליטות שהיא גרמה באותם ימים. אבל אותה טראומה הובילה עכשיו למלאכת זיכרון שונה לחלוטין: בעוד גרמניה פותחת שעריה לפליטים, ישראל סוגרת את גבולה מפניהם.

אירופה, ובראש ובראשונה גרמניה ואוסטריה, הפכו למשאת-הנפש לפליטים מאפריקה ומהמזרח-התיכון, קודם כול מכיוון שהן מציעות את העתיד הוורוד ביותר - אלה הן ארצות הזבות חלב ודבש. רמת החיים בהן גבוהה, מערכת הרווחה מפותחת, ויש להן מדיניות נדיבה מול הפליטים. כך היה כבר לפני הגל הנוכחי.

אנחנו משתאים למראה המוני האוסטרים המפגינים למען הפליטים, והמוני הגרמנים המציפים את תחנות הרכבת בברכת "ברוך הבא" לפליטים. אבל יש לכך הסבר: הם הפנימו את הסיפור ההיסטורי ולמדו ממנו. תמונת הפליטים היהודים משנות ה-30 עומדת לנגד עיניהם, כמו תמונת הפליטים בסוף מלחמת העולם השנייה - הן העקורים היהודים והן הפליטים הגרמנים מן המזרח.

עשרה מיליון הפליטים הגרמנים מן המזרח היו לא רק דוגמה לאתגר של פליטות שאפשר לעמוד בו, אלא גם תקדים להתמודדות עם המושג "זרים". הפליטים הגרמנים מן המזרח נחשבו באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 - למרות שליטתם בשפה הגרמנית - ל"זרים" לא פחות מן הפליטים המגיעים כיום מאסיה ומאפריקה. "זר" הוא מונח יחסי, וכדאי לא להתבלבל - צבע העור או השייכות האתנית אינם המגדיר היחיד של זרות. אם מוכנים להתגבר על תפיסת הזרות על-ידי ראייה סובלנית, אפשר לקבל ולקלוט פליטים מכל מקום בעולם.

ונחזור אל המילון: מבדילים בין פליט ומבקש מקלט. ההגירה הגדולה היום היא של מבקשי מקלט. לא כולם באים ממקומות שבהם קיומם בסכנה, ולכן לא כולם יוגדרו כפליטים, ויישלחו חזרה. אבל מכך נובע דיון שראוי שיתקיים גם במקומותינו: ראשית, כיצד לעשות את המיון בין פליט למי שאינו פליט במהירות המרבית; ושנית, לטפח חוקי הגירה מתקדמים לגבי מי שאינם פליטים. הכלל הישראלי שהגירה קיימת כמעט אך ורק ליהודים אינו יכול להוות דוגמה לחקיקה במקומות אחרים, והוא גם מפוקפק מאוד בישראל עצמה.

המספרים הגדולים הם כרגע המבחן: גם אם באופן עקרוני מוכנים לעזור לפליטים ולקלוט אותם, עדיין קיים קושי טכני לבצע זאת. גרמניה התכוננה בהתחלת השנה ל-400 אלף מבקשי מקלט, ועכשיו היא מודעת לכך שהמספר יהיה כפול. והמשמעות היא, שיש למצוא פתרון מקיף יותר מבחינת שיכונם הזמני של מבקשי המקלט - האנגרים, אולמות ספורט וכיו"ב; לחלק אותם באופן יותר מאוזן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, ולגייס מטפלים (רופאים, אחיות, מורים לשפה). על אף שמדובר בהשקעה גדולה, הפוליטיקות הגרמנית והאוסטרית טורחות להסביר לקהליהן, שהמשימה אפשרית לארצות עשירות כאלה.

וכאן הסבר נוסף לפתיחות לקליטת פליטים, כמו גם לנכונות לרענן את חוקי ההגירה: אירופה זקוקה לבני-אדם. הריבוי הטבעי הוא נמוך עד שלילי, והחברות האירופיות מחפשות כוח-אדם, ובמילים אחרות: תרות אחרי משלמי מסים חדשים, שיוכלו לממן את מדינת הרווחה, כמו למשל את הטיפול הסיעודי של החברות המזדקנות. החברות האירופיות הבינו מזמן, שבקליטת מהגרים, כולל פליטים, יש פוטנציאל כלכלי רציני לטווח הארוך. די להסתכל במיליוני האנשים ממוצא טורקי שנקלטו בגרמניה, הפכו לגרמנים, והם חלק מן החברה והפוליטיקה הגרמנית.

כדי להגיע למודעות החדשה לגבי פליטים וזרים, כדי לשמוח על היכולת לעזור לפליטים ולהבין את הערך הכלכלי של השקעה כזאת, צריך לעשות ניקוי ראש רציני. לא כל אירופי, לא כל גרמני, למד את השיעור מן העבר בדרך הזאת. בצד הימני של המפה ישנם רבים שעדיין מחזיקים, כמו בישראל, בגישות גזעניות. הם משתמשים בהגדרה המיושנת של המונח "עניי עירך קודמים" ומוכנים גם להפעיל כוח נגד קליטת מהגרים ופליטים.

כמות ההצתות של מבנים לשיכון פליטים בגרמניה בשנה האחרונה עלתה לכמה מאות. האמונה הישנה לא מתה. אבל כאן חשובה התנהלות הפוליטיקה: לא מדובר רק בגינוי מן השפה ולחוץ של "עשבים שוטים", אלא בקמפיין מאסיבי נגד המגמה הזאת, שנשיא גרמניה קרא לה "גרמניה האפלה". העמדה הזאת של הפוליטיקה מקדמת את ההבנה לערך ההומניטרי והמוסרי, אבל גם לערך הכלכלי של קליטת פליטים.

בל נשכח: ישנו ענין נוסף ייחודי לגל הנוכחי: הפליטים מסוריה. מי שלא יכול, ברח לטורקיה ולירדן, ומי שיכול בורח לאירופה. ישראל נמצאת מחוץ למשחק. טענת ישראל - "אנחנו ארץ קטנה" צריכה להזכיר לנו את הטענות המתחמקות במאה שעברה נגד קליטת פליטים יהודים. גם כאן אפשר לשנות את התקליט: להפוך את הפליטים מסוריה לגשר לשלום עם העם הסורי.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ע'אזי חמד, שהיה יעד בניסיון החיסול בדוחא, בריאיון לאל-ג'זירה / צילום: צילום מסך

הבכיר השני שמופיע בפומבי: ע'אזי חמד, שהיה יעד בניסיון החיסול בדוחא, התראיין הערב לאל-ג'זירה

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים