גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההתאחדות לכדורגל "בישלה" דוחות כספיים במשך שנים?

דוחות כספיים "מבושלים" לכאורה, העברות יתר למועדונים בסכום של 38.5 מיליון שקל, גרעון שהולך ותופח, וטמינת ראש בחול של בעלי תפקידים בכירים ■ הפרטים המלאים מדוח חקירת ההתנהלות הכלכלית של ההתאחדות לכדורגל בשנים 2008-2014, תקופת כהונתו של אבי לוזון

אבי לוזון / צילום: תמר מצפי
אבי לוזון / צילום: תמר מצפי

טיוטת דוח חמור ביותר כנגד בכירים בהתאחדות לכדורגל ובעלי תפקידים בעבר ובהווה, שחושפת את ממדי הגירעון העצום שאליו נקלעה ההתאחדות בתקופת היו"ר הקודם אבי לוזון, הגיעה לידי "גלובס". הבדיקה, שהתבצעה בחודשים האחרונים על-ידי משרד רו"ח אלקלעי-מונרוב ושות', נשלחה אתמול לתגובות של 11 גורמים המעורבים בפרשה, וממצאיה מגלים ליקויים קשים לכאורה בהתנהלות בכירי ההתאחדות ובעלי תפקידים במהלך השנים 2008-2014.

ההערכה היא כי מספר גורמים מצומצם ייאלצו להתמודד עם הדוח הקשה והשלכותיו - העיקריים ביניהם הם יו"ר ההתאחדות באותן שנים, אבי לוזון (המשמש כיום כחבר הנהלה בארגון); ממלא מקומו של לוזון דאז, שטרן חלובה, ששימש אז גם כגזבר ההתאחדות, וכיום הוא חבר הנהלה; חשב ההתאחדות לשעבר מאיר ליבר; דודי גיל, יו"ר ועדת כספים לשעבר וכיום גזבר ההתאחדות. גם יו"ר ועדת הכספים הנוכחי אריה זייף, מנכ"ל ההתאחדות לשעבר אורי שילה ואחרים התבקשו לשלוח למשרד הספורט את התייחסותם לדוח בתוך 14 ימים.

מדובר בדוח אותו הזמין המשרד במהלך גיבוש הרפורמה בענף הכדורגל, בתקופת השרה לימור לבנת, ונועד לבחון בין היתר את "פרשת 22.8 מיליון השקלים" - חשד להעברות יתר של הסכום הנ"ל מקופת ההתאחדות לקבוצות, כסף שבפועל לא היה קיים בידי ההתאחדות ולא דווח כגרעון בדוחות הכספיים - כך מתברר כעת. בנוסף, הדוח מציין למעשה תמונה חמורה בהרבה - הכסף העודף שהועבר לקבוצות ליגת העל והלאומית בשנים האמורות הסתכם ב-38.5 מיליון שקל.

על-פי הערכות שונות, לא מן הנמנע כי ממצאי הבדיקה יובילו לפתיחת הליכים פליליים כנגד מספר גורמים המעורבים בפרשה.

טיוטת הדוח קובעת כי ההתאחדות, בראשות אבי לוזון, העבירה בפועל יותר כסף לקבוצות, למרות שלא קיבלה כספים אלו - זאת בשל קיזוזים של כספי הטוטו או ירידה בתמלוגי זכייני השידור. כך נוצרו לאורך השנים גרעונות שעלו והצטברו לעשרות מיליוני שקלים. ההתאחדות, לפי הדוח, לא דיווחה בדוחות הכספיים על החוסר כגרעון, אלא דווקא ככסף שאותו היא אמורה לקבל. הדוח מטיל אחריות כבדה על כתפיו של אבי לוזון, ובדרך עקיפה גם על הכפופים אליו ובעלי תפקידים בהתאחדות, שהיו מודעים למצב ולהשלכות - אבל העדיפו להתיישר עם פעולותיו של היו"ר ו"לא שאלו שאלות".

1. איך נוצר החוב?

בדוח נכתב כי "מהבדיקה עולה כי ההקצבות לקבוצות נקבעו על ידי יו"ר ההתאחדות (אבי לוזון). לא הוצגו תחשיבים מסודרים אשר מנתחים את הסכומים האמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור למול הכספים שאמורים להיות מועברים לקבוצות... במסגרת הדיונים השונים בהתאחדות לא איתרתי כי הוצגו חישובים, או ניתנו הסברים לאופן קביעת סכום ההקצבות. עם זאת, אותרו אמירות על תקצוב ביתר של הקבוצות".

עוד נכתב בדוח כי "מעיון בפרוטוקולים של ישיבות המזכירות עולה, כי בחלק מהשנים, כאשר ההתאחדות הבטיחה הקצבות אשר גבוהות מההכנסות שקיבלה מהטוטו ומזכייני השידור, הדבר נעשה במודע. ניתן ללמוד על כך, לדוגמא, מישיבת המזכירות שנערכה בתאריך 9.7.2012 - בדיון על ההקצבות לבקרה תקציבית לעונת 2012/13 נאמר כי לא קיזזו לקבוצות בגין WIFI, למרות שהטוטו קיזז מיליון שקל. בגין זכויות השידור יש ירידה של למעלה מ-12 מיליון שקל, אך בסך הכל מורידים בהקצבה של כל קבוצה בליגת העל לעונה הבאה ביחס לעונה הקודמת רק 300 אלף שקל למרות שצריך להוריד לכל קבוצה 600 אלף שקל.

"בישיבת המזכירות ב-27.8.2012 בדיון על ההקצבות לעונה 2012/13 מציג יו"ר ההתאחדות, כי הטוטו קיזז להתאחדות למעלה מ-11 מיליון שקל אך קיזוז זה משפיע על הקבוצות רק ב-400 אלף שקל, וכל שאר עשרת המיליונים מקוזזים מחלקה של ההתאחדות".

בדוח נטען, כי למרות שנקבע מראש מהו חלקה של ההתאחדות ומהן חלקן של הקבוצות מכספי הקצבות הטוטו, בפועל ניהלה ההתאחדות את חלוקת הכסף על פי שיקול דעתה. "ההסכם החדש של הטוטו קובע במפורש כי חלק ההתאחדות יהיה 21.24 מיליון שקל. בפועל, בניגוד להסכם, על-פי ניתוח הגרעון שערך חשב ההתאחדות לשעבר, ההתאחדות לקחה רק 10 מיליון שקל. יו"ר ההתאחדות לשעבר מסר, כי ידוע היה לכולם שההתאחדות מממנת את הליגה הלאומית מכספים שמיועדים להתאחדות, ועל כן לא לקחה את כל הכספים שנקבע בהסכם כי מיועדים עבורה... בדיון המזכירות מ-5.8.2013 על ההקצבות לעונת המשחקים 2013/14 מציין היו"ר לשעבר, מר לוזון, כי במשך שבע השנים האחרונות ההתאחדות סבסדה את הליגה הלאומית בכך שנתנה לה בכל עונה 1.1 מיליון שקל וכי זה סכום גבוה לעומת הסכום שההתאחדות קיבלה מהטוטו עבור ליגה זו".

2. בקרה על התקציב מול הביצוע - היה דבר כזה?

הדוח מציין כי במהלך השנים האמורות היה ברור לכמה מהגורמים הרלוונטיים כי קיימת בעיה, אבל משום מה היא לא טופלה במועד. הדוח מציין, כי חשב ההתאחדות דאז מאיר ליבר מסר כי שלוש שנים לפני שנושא הגרעון עלה לדיון במסגרת הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2013, התריע בפני גורמים שונים בהתאחדות, בהם אבי לוזון - על כך שיש גרעון. "לדבריו", נכתב בדוח, "אמר מר לוזון בתגובה: 'יהיה בסדר. בשנים הבאות נצליח להביא כספים ממקורות אחרים ולסגור את ההפרש'. בנוסף מסר חשב ההתאחדות, כי בכל שנה בעת הדיון שנערך עם הרו"ח המבקר ועם אבי לוזון, טרום הוצאת טיוטת הדוחות הכספיים, התפתח דיון קולני בין השניים על נושא הצגת סעיף החייבים, וכי מר לוזון ציין כי ידאג לכספים לסגור את החוסרים".

לסיכום נכתב בסעיף זה: "בבדיקתי לא איתרתי כי הוכן והוצג בפני הוועדות השונות של ההתאחדות דוח בקרה של 'תכנון למול ביצוע' או דוח תזרים מזומנים בכל הקשור לכספים ששולמו לקבוצות למול המקורות של כספים אלו. חשב ההתאחדות מסר כי היה מודע לכך שנוצר בפועל גרעון בין הסכומים שהתקבלו לבין הסכומים שהועברו לקבוצות ודיווח על כך לגורמים שונים בהתאחדות, בכלל זה ליו"ר ההתאחדות מר לוזון, אשר הכחיש כי ידע על כך".

3. ניתוח הגרעון - לאיזה סכום הוא התנפח?

באופן פרקטי, נכתב בדוח כי "במצב בו גוף משמש כצינור להעברת כספים והוא מקבל בפועל פחות כספים ממה שהוא מעביר, עלול להיווצר גרעון כספי". במסגרת החקירה נמצא כי "בשנים הרלוונטיות התקבלו בפועל 25.8 מיליון פחות ממה שהיה צפוי לקבל, לפי ההסכמים השונים שנחתמו בין ההתאחדות לבין הטוטו וזכייני השידור". כך למשל, רק הקיזוזים של הטוטו עמדו באותן עונות על יותר מ-19 מיליון שקל. בפועל הכסף שקוזז לא הגיע כמובן מהטוטו אל ההתאחדות, אבל ההתאחדות בכל זאת העבירה את הסכום שהתחייבה אליו לקבוצות - חלק מתוך הכסף שהיא עצמה הייתה אמורה להשאיר אצלה לטובת התפעול שלה, וחלק פשוט העבירה ורשמה בדוחות כסכום אותו היא אמורה לקבל (למרות שבפועל לא היתה אמורה לקבל אותו). "לאור זאת, למעשה, עודף הכספים שחולקו לקבוצות הינו 38.5 מיליון שקל ולא 22 מיליון".

עוד עולה מהדוח, כי "מנתונים אלו ניתן ללמוד כי מרבית עודף הכספים חולק לקבוצות 'קטנות' בליגת העל ובליגה הלאומית". בסך הכל, לפי דוח הבדיקה, זכו 24 קבוצות בישראל לקבל כסף עודף - בסכומים שנעו מ-5,000 שקל להפועל נצרת עילית, ועד 926 אלף שקל שקיבלה בני סכנין.

הדוח טוען כי כל התנאים היו צריכים להוביל לכך שכבר בעת היווצרות הגרעון - היה על ההתאחדות לטפל בו. "למרות האמור לעיל ניתן לראות שלא רק שהגרעון לא טופל על-ידי הקטנת סכום ההעברות לקבוצות או על-ידי קיזוז מהקבוצות שקיבלו סכומים עודפים, אלא שהגרעון הלך ותפח במשך השנים מ-2.4 מיליון שקל ועד לכ-38.5 מיליון שקל בשנת 2013".

עוד נכתב בדוח כי "חשב ההתאחדות לשעבר (מאיר ליבר) ציין כי היה מודע לגרעון שהולך ומתפתח אולם לא דאג לטפל בנושא ולהציפו במוסדות ההתאחדות אלא הסתפק בהבטחות של יו"ר ההתאחדות כי הנושא יטופל. אין זה סביר כי נושא משרה בכיר בתחום הכספים מוכן לקבל במשך חמש שנים הסבר מיו"ר ההתאחדות כי ידאג להביא את הכסף, לאור העובדה כי בפועל הגרעון הולך ותופח, ולא מציג את הגרעון בצורה מתועדת באף אחד ממוסדות ההתאחדות".

הבדיקה לא מנקה גם את יתר בעלי התפקידים ואת חברי הנהלת ההתאחדות. "מעיון בפרוטוקולים עולה כי, לאורך השנים דווח לא פעם בישיבות הנהלת ההתאחדות, מזכירות ו-ועדת כספים על כך שזכייני השידור נקלעו לקשיים ולא יעבירו את כל הכספים, והטוטו מקזז סכומים בגין הפרות. תמוה בעייני כיצד אף גורם מהמשתתפים לא שאל..."

4. מדוע לא הוצגו הסכומים כגרעון?

הבדיקה מצאה כי הדוחות הכספיים של ההתאחדות לשנים 2008 ועד 2012 לא הציגו בצורה נכונה את מצבה הכספי של ההתאחדות. עודף העברות לקבוצות בסכום כולל של 22.8 מיליון שקל הוצג משום מה כנכס, במסגרת סעיף "חייבים ויתרות חובה" במאזן, למרות שמבחינה חשבונאית לא עמד בקריטריונים להכרה בכספים אלו כנכס.

כיצד התגלה הגרעון, מתי, ועל-ידי מי? "בשיחות שערכתי עם מר גיל (דודי גיל - גזבר ההתאחדות)", נכתב בדוח, "במסגרת פעילותו כגזבר החל לבקש דוחות והסברים מחשב ההתאחדות באשר לקשיים התזרימיים של ההתאחדות, ובתחילת שנת 2014 נודע לו מהחשב בשיחת מסדרון כי בפועל שולמו לקבוצות סכומים הגדולים יותר מאשר הן היו זכאיות להן וכי נוצר כ-20 מיליון שקל גרעון. בעקבות כך ביקש מר גיל לזמן ישיבה עם יו"ר ההתאחדות, שצעק על החשב שהוא 'מספר שטויות'.

"משיחות שערכתי עם רו"ח גרינברג (שלמה גרינברג - השותף האחראי על תיק הביקורת בהתאחדות ממשרד ארנסט אנד יאנג), נמסר כי הוא היה מודע לעודף התשלומים לקבוצות לאורך השנים. בכל שנה כאשר הנתון הוצג בפני מר ליבר ומר לוזון, קיבל הסברים לפיהם יצמצמו את הגרעון ויביאו את הכסף בשנה העוקבת מהטוטו/זכייני שידור או ממקורות אחרים. במסגרת הכנת הדוחות הכספים לשנת 2013 הגיע למסקנה כי לא ניתן להמשיך להכיר בסכום הגרעון כנכס ופנה לרו"ח מהמחלקה המקצועית במשרדו לצורך קבלת ליווי מקצועי....לדבריו, לאחר ההחלטה שלא ניתן להמשיך להציג סכומים אלו כנכס, הופעלו עליו לחצים כבדים על-ידי יו"ר ההתאחדות לשעבר להמשיך לרשום את החוב כנכס, תוך אמירות 'אתה איתי בנושא, אם אני נופל אתה נופל איתי'".

בישיבת המזכירות מ-30.7.2014, כאשר הנושא כבר נמצא בדיונים סוערים לאחר שהתקבלו שתי חוות דעת וידוע לכל נושאי המשרה בהתאחדות על הבעיה המהותית, "לא נכלל הנושא על סדר היום ויתרה מכך הצהיר יו"ר ההתאחדות בפתח הישיבה 'אין פה דברים מיוחדים על סדר היום', ואף אחד מנושאי המשרה של ההתאחדות אשר נוכחים בישיבה (מנכ"ל ההתאחדות, חשב ההתאחדות מר ליבר, והיועץ המשפטי מר אביבי) לא תיקנו את יו"ר ההתאחדות. משמעות שתיקתם של נושאי המשרה בישיבה הינה תמיכה בהתנהלות יו"ר ההתאחדות שלא על-פי כללי מינהל תקין ובחוסר שקיפות ויתכן אף בניגוד להוראות הדין".

בהמשך הישיבה עלה לדיון נושא ההקצבות לעונה 2014/15 ולטענת הדוח "אף שם לא אוזכר דבר בנושא הגרעון, הצורך בקבלת החלטה פוזיטיבית לקיזוז הכספים או שבוצע תשלום לקבוצות. הנושא הוצג על-ידי יו"ר ההתאחדות כהליך טכני לחלוטין. דוח הבדיקה מסכם כי "מניתוח כל האמור לעיל עולה חשד לכאורה שהיה ניסיון מצד נושאי המשרה בהתאחדות המעורבים בסוד העניינים להסתיר את הגרעון ולנסות לקזז אותו בהליך טכני, ללא כל שקיפות או קבלת החלטות מסודרת תוך רישום כוזב של פרטים בטיוטות הראשונות של הדוחות הכספיים לשנת 2013".

על מידת אחריותו של אבי לוזון כותב הדוח: "בשיחות שערכתי עם גורמים שונים בהתאחדות ומעיון בפרוטוקולים עולה כי מר לוזון היה יו"ר פעיל אשר השקיע שעות רבות בפעילות ההתאחדות. טביעת האצבע שלו ניכרת בכל פעילות ההתאחדות. מבדיקתי עולה כי ההקצבות לקבוצות נקבעו מידי שנה על-ידי יו"ר ההתאחדות, ללא הכנת תחשיבים מסודרים אשר מנתחים את הסכומים האמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור למול הכספים שאמורים להיות מועברים לקבוצות... מר לוזון מסר כי נודע לו על הפרשה רק במהלך 2014. טענה זו עומדת בסתירה הן לגרסאות שמסרו גורמים שונים בהתאחדות לגבי מעורבתו בנושא זה, והן לאמירות שלו בפרוטוקולים השונים המלמדים על הכרת הנושא. יתרה מכך חשוב לציין כי מר לוזון שימש כיו"ר פעיל בפעילות ההתאחדות והיה מעורב בהיבטים הכספים שלה".

תגובת ההתאחדות: "יו"ר ההתאחדות הנוכחי, עופר עיני, יזם את הבדיקה ודאג לשיתוף פעולה מלא מצד ההתאחדות. כאשר יגיע הדוח הסופי, ההתאחדות בראשות מר עיני תפעל ליישום מלא של כל המסקנות והדרוש תיקון".

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר