גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלת שכר הבכירים והתאגדות: נשיא ביה"ד לעבודה מדבר

בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לנשיא ביה"ד הארצי, מתייחס השופט יגאל פליטמן לסוגיות הבוערות של משפט העבודה בישראל - ובהן עובדי הקבלן, הקמת שני נמלי ים חדשים, קיום משחקי כדורגל בשבת, ההטרדות המיניות ועוד

השופט יגאל פליטמן / צילום: איל יצהר
השופט יגאל פליטמן / צילום: איל יצהר

שופטי בית-הדין הארצי לעבודה מורגלים לדון בסכסוכי עבודה קשים, אבל הסכסוך שהתברר שם לפני כחצי שנה, בחודש מארס, היה סוער במיוחד. מצד אחד של המתרס ניצבו בכירי חברת כימיקלים-לישראל (כיל), ובראשם היו"ר רב-העוצמה והשנוי במחלוקת, ניר גלעד, ועורכי-הדין של החברה. מהצד השני, עמדו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ונציגי ועדי העובדים של החברות-הבנות של כיל, אבנר בן-סניור מ"תרכובות ברום" וארמונד לנקרי, מ"מפעלי ים המלח", שאיימו להשבית את אזור הדרום כולו במחאה על כוונת כיל לפטר מאות עובדים.

באמצע הקלחת הזו של אינטרסים כלכליים, אמוציות, אגו, מחאה סוערת, יחסי הנהלה-עובדים ועוד, ניצב איש אחד שקט ועניו, בעל בלורית שיער לבנה, ועיניים חומות חודרות - נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן. בדרכו השקטה אך הבוטחת ניווט פליטמן את הצדדים אל חוף המבטחים המאתגר מכול - פשרה והסכמה.

"אחרי שההסתדרות החליטה להשבית את כל הדרום בעקבות הפיטורים בכיל, פנו אלינו גם ראשי התאחדות התעשיינים וגם לשכת המסחר וביקשו שנדון בסכסוך מבחינה משפטית", אומר השופט פליטמן ל"גלובס" בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לנשיא ביה"ד הארצי לעבודה בדצמבר 2013. "אנחנו החלטנו לטפל בשורש הבעיה ולא רק בהיבט הקונקרטי של צו מניעה, שהתבקש נגד השביתה.

"לכן, זימנו אלינו את המדינה ואת כיל, שנגדה אי-אפשר היה לתת צו מניעה משפטי, וכך מצאנו דרך למנוע את פיטורי העובדים ואת הנזקים לכלל המשק. תרמנו את תרומתנו. השחקנים העיקריים בתחום יחסי העבודה נותנים בנו את אמונם כגוף שיכול לסייע ביישוב ובפתרון סכסוכי עבודה, ואנחנו משתדלים לא לאכזב אותם".

רוב הישראלים עדיין לא מכירים את השם יגאל פליטמן. השופט פליטמן הוא ככל הנראה אחד האנשים החשובים והמשפיעים כאן אך בין הכי פחות מוכרים במדינה, ולהיפך, איש שאינו מוכר אף שהוא חשוב ומשפיע מאוד על המשק. את פליטמן זה לא מטריד. כל עוד מערכת בתי-הדין לעבודה, שבראשה הוא עומד, ממלאת את ייעודה, לא משנה לו אם הציבור ידע שחלק גדול מהקרדיט שמור לאחד, יגאל פליטמן, שופט בן 66 מתל-אביב.

ומהו אותו ייעוד? לדברי פליטמן, "חברה אנושית נבחנת על-פי יחסה לאדם, ותפקיד בתי-הדין לעבודה לקדם ולשפר את היחס הזה. בתי-הדין מקדמים את הזכות לקיום בכבוד של תושבי ישראל דרך הביטוח הלאומי, דיני הפנסיה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חקיקת המגן ושמירה על חופש ההתארגנות של העובדים".

ההתארגנות טובה להקטנת פערי שכר, לשוויוניות ולצדק

פליטמן יליד 1948, אלמן ואב לשלוש בנות בוגרות, גדל בתל-אביב ולמד בביה"ס "תיכון חדש" באותה שכבה שבה למדו הפזמונאי עלי מוהר ז"ל והסופר חיים לפיד. בבית חינכו את פליטמן לסולידריות ולצדק חברתי, והוא מעיד כי זוהי הסיבה שאחרי לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית וההתמחות בחר ב-1975 ללכת לעבוד בביטוח הלאומי. בין השנים 1983 ל-1988 הוא שימש כמנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי בירושלים, ולאחר מכן מונה לשופט בביה"ד האזורי לעבודה, וטיפס עד לראשה.

אהבתו הגדולה, מלבד המשפחה והעבודה, היא יצירתו של נתן אלתרמן, ופליטמן גאה בהערצתו לכתבי המשורר העברי הגדול. "האהבה לאלתרמן היא מחלה שאני לא רוצה להבריא ממנה. אלתרמן היה 'הצופה לבית ישראל'. יצירתו, כמו גם המצפון המוסרי שלו, משמשים אותי בעבודתי כשופט".

במהלך הריאיון מסתייע פליטמן בכתבי אלתרמן כדי להשיב לשאלותינו. לעיתים, גם כדי להתחמק מהן באלגנטיות. כאשר הוא מתבקש לסכם את השנה וחצי שבהן הוא משמש כנשיא ביה"ד הארצי לעבודה, אומר פליטמן: "יש מחזה של אלתרמן שנקרא 'כנרת, כנרת'. אחת האמירות במחזה היא 'אנחנו כאן, אבל אין לנו פרספקטיבה. כאשר תהיה לנו פרספקטיבה, כבר לא נהיה כאן'. אותו דבר אני משיב לשאלתך - עדיין מוקדם לסכם".

אז פליטמן נמנע בינתיים מסיכומים. אבל ניכר שלמרות בעיות כמו פערים חברתיים, יוקר המחיה, מחירי הדיור, בעיות הפנסיה, ושאר התחלואים של הכלכלה והחברה, הוא מגיע לריאיון במצב-רוח אופטימי למדי. לדבריו, החברה הישראלית עוברת שינוי חיובי שמורגש היטב בבתי-הדין לעבודה.

"אנחנו רואים בתקופה האחרונה עמידה הרבה יותר גדולה של הציבור על זכויותיו, ומדובר בזכויות שהן לעתים מסובכות ולא תמיד העובד הפשוט ואפילו המעסיק, יכולים להבין אותן. בנוסף, יש יותר התארגנויות של עובדים. תופעת ההתארגנות היא טובה למשק, טובה להקטנת פערי שכר, מקדמת שוויוניות וצדק חברתי. בית-הדין לעבודה הוא כיום הערכאה המרכזית לדיני צדק חברתי".

- ישנה טענה שבתי-הדין לעבודה נוטים להעדיף בפסיקות את העובד על פני המעסיק והבעלים של החברות.

"אני לא בעד עובדים ולא בעד מעסיקים, אלא בעד הדין ובעד שבתי-הדין לעבודה יקבעו הלכות שיהפכו את מדינת ישראל למדינה שוויונית וצודקת יותר, שאזרחיה מתקיימים בכבוד".

תרומה מכריעה לתחייה בהתארגנויות העובדים בארץ, שאותה מרבה פליטמן להלל, תרם ביה"ד הארצי לעבודה בינואר 2013. אז קבע את אחד מפסקי-הדין החשובים ביותר בתחום יחסי העבודה הקיבוציים בשנים האחרונות. בעקבות ערעור שהגישה ההסתדרות נגד הנהלת חברת פלאפון, בטענה שניסתה לדכא בכוח התארגנות ראשונית של עובדי החברה, קבעו שופטי ביה"ד הארצי, כי למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו בכל צורה שהיא.

- בהמשך, סמכו גם שופטי בג"ץ ידם על ההחלטה. "פס"ד פלאפון הוא פורץ דרך, ובעקבותיו רואים תופעה הולכת וגוברת של התארגנות עובדים", אומר פליטמן.

אבל יש מי שאינו מרוצה מההלכה המשפטית של פליטמן וחבריו. מאז שניתן "פס"ד פלאפון" נמתחת עליו ביקורת חריפה של מעסיקים שונים, שטוענים כי הוא פוגע יתר על המידה בחופש הביטוי של ההנהלות והבעלים, מציב דרישות לא מציאותיות, ואינו ניתן ליישום.

פליטמן דוחה את הביקורת הזו מכל וכל. "חופש ההתארגנות הוא חלק מכבוד האדם, והזכות מעוגנת בחוק. בעצם רעיון ההתארגנות טמון הרעיון הדמוקרטי של אנשים שמחליטים לפעול ביחד בצורה מסוימת, וצריך לאפשר להם לעשות את הדבר הזה. להתארגן זו איננה זכות של המעסיק. המעסיק צריך להיות אדיש לחלוטין להתארגנות במפעלו. זה דומה לכך שלמדינה אחת אסור להתערב בבחירות של מדינה אחרת".

- למרות תחרות מסוימת בין ארגוני העובדים, ההסתדרות היא כמעט מונופול בתחום. גם דמי החבר שהיא גובה גבוהים. האם כוחה אינו גדול מדי?

"אני לא רוצה לרומם או לבקר ארגון כזה או אחר. אבל אציין כי 80% מהעובדים בסקנדינביה מאורגנים, ואצלנו הרבה פחות. הכוח של ארגון העובדים והשיתוף שלו בעבודה מביא גם לאחריות. כשיש לך ארגון עובדים חזק, מכוח עקרון הסולידריות, אתה יכול להשיג שני דברים: ראשית, לחזק קבוצת עובדים מוחלשת. כך היה למשל עם טייסי חברת אל-על, שרצו לצאת מהארגון הכללי של עובדי אל-על (הכוונה לפס"ד של ביה"ד הארצי ממאי 2010, שקבע כי טייסי אל-על לא יוכלו להתפצל משאר עובדיה, המיוצגים על-ידי ההסתדרות, ולעבור לייצוגו של ארגון אחר). שנית, במישור הכללי, ארגון חזק יכול לפעול ברמה יותר גבוהה כלפי עובדי הקבלן".

להדגשת החשיבות של התארגנות עובדים מביא פליטמן לדוגמה את 1,500 עובדי רשות השידור, שצפויים להיות מפוטרים בהתאם לחוק שמגבש משרד התקשורת, שלפיו העובדים יפוטרו, ולאחר מכן יוקם התאגיד מחדש. "עובדי רשות השידור מפעילים את כוחם הארגוני כדי להיכנס למשא-ומתן, ולנסות להגיע להסכמה שהיא תמיד עדיפה על פני החלטה חד-צדדית. יחסי עבודה הם 'יחס', לא 'הכתבה'; וההידברות היא תנאי שאין בלתו כדי לקדם דברים באופן מושכל. כאשר התהליכים נעשים בהסכמה, גם המחויבות לקידום התהליך היא הרבה יותר חזקה".

הפסיקות שלנו לא נועדו לצורכי תקשורת

בשבועות האחרונים הסעירו את הציבור שני מקרים שקשורים לעבודה בשבת. במקרה הראשון, הנהלת שרונה-מרקט, מתחם השוק החדש של תל-אביב, הטילה קנס של 3,000 שקל על זכיינית בית-קפה הנרי'ס, לאחר שזו סירבה לפתוח את בית-הקפה בשבת. במקרה השני, התעוררה סערה ציבורית לאחר ששופטת בית-הדין לעבודה בתל-אביב, אריאלה גילצר, פסקה כי על-פי החוק, אסור לקיים משחקי כדורגל בשבת; ושכל המשחקים הנערכים כיום בשבתות הם בניגוד לחוק.

כל אוהד כדורגל יודע כי יישום ההחלטה עלול לפגוע קשות בכדורגל הישראלי ובאוהדים, שמטבע הדברים פנויים לצפות בכדורגל בעיקר בשבתות; וגם בבני-נוער שלומדים בבתי-ספר, ופנויים לאימונים ולמשחקי כדורגל בשבתות.

פליטמן דוחה את הביקורת על בית הדין, ומעביר את הכדור אל הכנסת. "המציאות היא חזקה, ואתה רואה מצד אחד את הקניונים הפתוחים בשבתות, ומצד אחר את הדין שקובע כי אסור לעבוד בשבת. אנחנו לא יכולים לתת מענה לדיסוננס הזה. אנחנו חייבים לדאוג לקיום החוק. זה עניין של הכנסת".

"חשוב לנו לדון במקרים של הטרדה מינית באוניברסיטאות ובמכללות"

אחד הנושאים שמעסיקים את בתי-הדין לעבודה הוא נושא ההטרדה המינית במקום העבודה, והם קבעו שורה של הלכות בתחום זה. נושא ההטרדות המיניות העסיק מאוד גם את הציבוריות הישראלית בשנה האחרונה. זאת, בין היתר, בעקבות פרישתם מהמשטרה של שורת מפקדים בכירים, שנחשדו בהטרדה מינית.

פליטמן אומר, ש"כאשר אנחנו משווים עצמנו למדינות המתקדמות בעולם בתחום המניעה של הטרדות מיניות בעבודה, אין לנו במה להתבייש". מה שמטריד אותו, זה לא ריבוי המקרים של הטרדה מינית שמגיעים לבתי-הדין, אלא דווקא המקרים שלא מגיעים אליו. "חשוב מאוד שהציבור יידע שלביה"ד לעבודה יש סמכות לדון בהטרדה מינית גם כשזו מתרחשת במוסדות אקדמאיים.

"לצערי, עד היום לא הגיע אלינו ולו מקרה אחד של הטרדה מינית של סטודנטית על-ידי מרצה למרות שהיו מקרים לא מעטים כאלו. חשוב לי להגביר את המודעות לנושא הזה, וחשוב כי הסטודנטיות והסטודנטים ידעו כי לביה"ד כלי לפסוק להם פיצוי שאין לערכאות אחרות. אנחנו יכולים לפסוק פיצוי של עד 240 אלף שקל. מעבר לזה, אצלנו ניתן לתבוע גם את המעסיק, אם הוא לא מילא את חובותיו, והמעסיק הוא לעתים הכיס העמוק".

***הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

עוד כתבות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש