גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבלת שכר הבכירים והתאגדות: נשיא ביה"ד לעבודה מדבר

בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לנשיא ביה"ד הארצי, מתייחס השופט יגאל פליטמן לסוגיות הבוערות של משפט העבודה בישראל - ובהן עובדי הקבלן, הקמת שני נמלי ים חדשים, קיום משחקי כדורגל בשבת, ההטרדות המיניות ועוד

השופט יגאל פליטמן / צילום: איל יצהר
השופט יגאל פליטמן / צילום: איל יצהר

שופטי בית-הדין הארצי לעבודה מורגלים לדון בסכסוכי עבודה קשים, אבל הסכסוך שהתברר שם לפני כחצי שנה, בחודש מארס, היה סוער במיוחד. מצד אחד של המתרס ניצבו בכירי חברת כימיקלים-לישראל (כיל), ובראשם היו"ר רב-העוצמה והשנוי במחלוקת, ניר גלעד, ועורכי-הדין של החברה. מהצד השני, עמדו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ונציגי ועדי העובדים של החברות-הבנות של כיל, אבנר בן-סניור מ"תרכובות ברום" וארמונד לנקרי, מ"מפעלי ים המלח", שאיימו להשבית את אזור הדרום כולו במחאה על כוונת כיל לפטר מאות עובדים.

באמצע הקלחת הזו של אינטרסים כלכליים, אמוציות, אגו, מחאה סוערת, יחסי הנהלה-עובדים ועוד, ניצב איש אחד שקט ועניו, בעל בלורית שיער לבנה, ועיניים חומות חודרות - נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן. בדרכו השקטה אך הבוטחת ניווט פליטמן את הצדדים אל חוף המבטחים המאתגר מכול - פשרה והסכמה.

"אחרי שההסתדרות החליטה להשבית את כל הדרום בעקבות הפיטורים בכיל, פנו אלינו גם ראשי התאחדות התעשיינים וגם לשכת המסחר וביקשו שנדון בסכסוך מבחינה משפטית", אומר השופט פליטמן ל"גלובס" בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לנשיא ביה"ד הארצי לעבודה בדצמבר 2013. "אנחנו החלטנו לטפל בשורש הבעיה ולא רק בהיבט הקונקרטי של צו מניעה, שהתבקש נגד השביתה.

"לכן, זימנו אלינו את המדינה ואת כיל, שנגדה אי-אפשר היה לתת צו מניעה משפטי, וכך מצאנו דרך למנוע את פיטורי העובדים ואת הנזקים לכלל המשק. תרמנו את תרומתנו. השחקנים העיקריים בתחום יחסי העבודה נותנים בנו את אמונם כגוף שיכול לסייע ביישוב ובפתרון סכסוכי עבודה, ואנחנו משתדלים לא לאכזב אותם".

רוב הישראלים עדיין לא מכירים את השם יגאל פליטמן. השופט פליטמן הוא ככל הנראה אחד האנשים החשובים והמשפיעים כאן אך בין הכי פחות מוכרים במדינה, ולהיפך, איש שאינו מוכר אף שהוא חשוב ומשפיע מאוד על המשק. את פליטמן זה לא מטריד. כל עוד מערכת בתי-הדין לעבודה, שבראשה הוא עומד, ממלאת את ייעודה, לא משנה לו אם הציבור ידע שחלק גדול מהקרדיט שמור לאחד, יגאל פליטמן, שופט בן 66 מתל-אביב.

ומהו אותו ייעוד? לדברי פליטמן, "חברה אנושית נבחנת על-פי יחסה לאדם, ותפקיד בתי-הדין לעבודה לקדם ולשפר את היחס הזה. בתי-הדין מקדמים את הזכות לקיום בכבוד של תושבי ישראל דרך הביטוח הלאומי, דיני הפנסיה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חקיקת המגן ושמירה על חופש ההתארגנות של העובדים".

ההתארגנות טובה להקטנת פערי שכר, לשוויוניות ולצדק

פליטמן יליד 1948, אלמן ואב לשלוש בנות בוגרות, גדל בתל-אביב ולמד בביה"ס "תיכון חדש" באותה שכבה שבה למדו הפזמונאי עלי מוהר ז"ל והסופר חיים לפיד. בבית חינכו את פליטמן לסולידריות ולצדק חברתי, והוא מעיד כי זוהי הסיבה שאחרי לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית וההתמחות בחר ב-1975 ללכת לעבוד בביטוח הלאומי. בין השנים 1983 ל-1988 הוא שימש כמנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי בירושלים, ולאחר מכן מונה לשופט בביה"ד האזורי לעבודה, וטיפס עד לראשה.

אהבתו הגדולה, מלבד המשפחה והעבודה, היא יצירתו של נתן אלתרמן, ופליטמן גאה בהערצתו לכתבי המשורר העברי הגדול. "האהבה לאלתרמן היא מחלה שאני לא רוצה להבריא ממנה. אלתרמן היה 'הצופה לבית ישראל'. יצירתו, כמו גם המצפון המוסרי שלו, משמשים אותי בעבודתי כשופט".

במהלך הריאיון מסתייע פליטמן בכתבי אלתרמן כדי להשיב לשאלותינו. לעיתים, גם כדי להתחמק מהן באלגנטיות. כאשר הוא מתבקש לסכם את השנה וחצי שבהן הוא משמש כנשיא ביה"ד הארצי לעבודה, אומר פליטמן: "יש מחזה של אלתרמן שנקרא 'כנרת, כנרת'. אחת האמירות במחזה היא 'אנחנו כאן, אבל אין לנו פרספקטיבה. כאשר תהיה לנו פרספקטיבה, כבר לא נהיה כאן'. אותו דבר אני משיב לשאלתך - עדיין מוקדם לסכם".

אז פליטמן נמנע בינתיים מסיכומים. אבל ניכר שלמרות בעיות כמו פערים חברתיים, יוקר המחיה, מחירי הדיור, בעיות הפנסיה, ושאר התחלואים של הכלכלה והחברה, הוא מגיע לריאיון במצב-רוח אופטימי למדי. לדבריו, החברה הישראלית עוברת שינוי חיובי שמורגש היטב בבתי-הדין לעבודה.

"אנחנו רואים בתקופה האחרונה עמידה הרבה יותר גדולה של הציבור על זכויותיו, ומדובר בזכויות שהן לעתים מסובכות ולא תמיד העובד הפשוט ואפילו המעסיק, יכולים להבין אותן. בנוסף, יש יותר התארגנויות של עובדים. תופעת ההתארגנות היא טובה למשק, טובה להקטנת פערי שכר, מקדמת שוויוניות וצדק חברתי. בית-הדין לעבודה הוא כיום הערכאה המרכזית לדיני צדק חברתי".

- ישנה טענה שבתי-הדין לעבודה נוטים להעדיף בפסיקות את העובד על פני המעסיק והבעלים של החברות.

"אני לא בעד עובדים ולא בעד מעסיקים, אלא בעד הדין ובעד שבתי-הדין לעבודה יקבעו הלכות שיהפכו את מדינת ישראל למדינה שוויונית וצודקת יותר, שאזרחיה מתקיימים בכבוד".

תרומה מכריעה לתחייה בהתארגנויות העובדים בארץ, שאותה מרבה פליטמן להלל, תרם ביה"ד הארצי לעבודה בינואר 2013. אז קבע את אחד מפסקי-הדין החשובים ביותר בתחום יחסי העבודה הקיבוציים בשנים האחרונות. בעקבות ערעור שהגישה ההסתדרות נגד הנהלת חברת פלאפון, בטענה שניסתה לדכא בכוח התארגנות ראשונית של עובדי החברה, קבעו שופטי ביה"ד הארצי, כי למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו בכל צורה שהיא.

- בהמשך, סמכו גם שופטי בג"ץ ידם על ההחלטה. "פס"ד פלאפון הוא פורץ דרך, ובעקבותיו רואים תופעה הולכת וגוברת של התארגנות עובדים", אומר פליטמן.

אבל יש מי שאינו מרוצה מההלכה המשפטית של פליטמן וחבריו. מאז שניתן "פס"ד פלאפון" נמתחת עליו ביקורת חריפה של מעסיקים שונים, שטוענים כי הוא פוגע יתר על המידה בחופש הביטוי של ההנהלות והבעלים, מציב דרישות לא מציאותיות, ואינו ניתן ליישום.

פליטמן דוחה את הביקורת הזו מכל וכל. "חופש ההתארגנות הוא חלק מכבוד האדם, והזכות מעוגנת בחוק. בעצם רעיון ההתארגנות טמון הרעיון הדמוקרטי של אנשים שמחליטים לפעול ביחד בצורה מסוימת, וצריך לאפשר להם לעשות את הדבר הזה. להתארגן זו איננה זכות של המעסיק. המעסיק צריך להיות אדיש לחלוטין להתארגנות במפעלו. זה דומה לכך שלמדינה אחת אסור להתערב בבחירות של מדינה אחרת".

- למרות תחרות מסוימת בין ארגוני העובדים, ההסתדרות היא כמעט מונופול בתחום. גם דמי החבר שהיא גובה גבוהים. האם כוחה אינו גדול מדי?

"אני לא רוצה לרומם או לבקר ארגון כזה או אחר. אבל אציין כי 80% מהעובדים בסקנדינביה מאורגנים, ואצלנו הרבה פחות. הכוח של ארגון העובדים והשיתוף שלו בעבודה מביא גם לאחריות. כשיש לך ארגון עובדים חזק, מכוח עקרון הסולידריות, אתה יכול להשיג שני דברים: ראשית, לחזק קבוצת עובדים מוחלשת. כך היה למשל עם טייסי חברת אל-על, שרצו לצאת מהארגון הכללי של עובדי אל-על (הכוונה לפס"ד של ביה"ד הארצי ממאי 2010, שקבע כי טייסי אל-על לא יוכלו להתפצל משאר עובדיה, המיוצגים על-ידי ההסתדרות, ולעבור לייצוגו של ארגון אחר). שנית, במישור הכללי, ארגון חזק יכול לפעול ברמה יותר גבוהה כלפי עובדי הקבלן".

להדגשת החשיבות של התארגנות עובדים מביא פליטמן לדוגמה את 1,500 עובדי רשות השידור, שצפויים להיות מפוטרים בהתאם לחוק שמגבש משרד התקשורת, שלפיו העובדים יפוטרו, ולאחר מכן יוקם התאגיד מחדש. "עובדי רשות השידור מפעילים את כוחם הארגוני כדי להיכנס למשא-ומתן, ולנסות להגיע להסכמה שהיא תמיד עדיפה על פני החלטה חד-צדדית. יחסי עבודה הם 'יחס', לא 'הכתבה'; וההידברות היא תנאי שאין בלתו כדי לקדם דברים באופן מושכל. כאשר התהליכים נעשים בהסכמה, גם המחויבות לקידום התהליך היא הרבה יותר חזקה".

הפסיקות שלנו לא נועדו לצורכי תקשורת

בשבועות האחרונים הסעירו את הציבור שני מקרים שקשורים לעבודה בשבת. במקרה הראשון, הנהלת שרונה-מרקט, מתחם השוק החדש של תל-אביב, הטילה קנס של 3,000 שקל על זכיינית בית-קפה הנרי'ס, לאחר שזו סירבה לפתוח את בית-הקפה בשבת. במקרה השני, התעוררה סערה ציבורית לאחר ששופטת בית-הדין לעבודה בתל-אביב, אריאלה גילצר, פסקה כי על-פי החוק, אסור לקיים משחקי כדורגל בשבת; ושכל המשחקים הנערכים כיום בשבתות הם בניגוד לחוק.

כל אוהד כדורגל יודע כי יישום ההחלטה עלול לפגוע קשות בכדורגל הישראלי ובאוהדים, שמטבע הדברים פנויים לצפות בכדורגל בעיקר בשבתות; וגם בבני-נוער שלומדים בבתי-ספר, ופנויים לאימונים ולמשחקי כדורגל בשבתות.

פליטמן דוחה את הביקורת על בית הדין, ומעביר את הכדור אל הכנסת. "המציאות היא חזקה, ואתה רואה מצד אחד את הקניונים הפתוחים בשבתות, ומצד אחר את הדין שקובע כי אסור לעבוד בשבת. אנחנו לא יכולים לתת מענה לדיסוננס הזה. אנחנו חייבים לדאוג לקיום החוק. זה עניין של הכנסת".

"חשוב לנו לדון במקרים של הטרדה מינית באוניברסיטאות ובמכללות"

אחד הנושאים שמעסיקים את בתי-הדין לעבודה הוא נושא ההטרדה המינית במקום העבודה, והם קבעו שורה של הלכות בתחום זה. נושא ההטרדות המיניות העסיק מאוד גם את הציבוריות הישראלית בשנה האחרונה. זאת, בין היתר, בעקבות פרישתם מהמשטרה של שורת מפקדים בכירים, שנחשדו בהטרדה מינית.

פליטמן אומר, ש"כאשר אנחנו משווים עצמנו למדינות המתקדמות בעולם בתחום המניעה של הטרדות מיניות בעבודה, אין לנו במה להתבייש". מה שמטריד אותו, זה לא ריבוי המקרים של הטרדה מינית שמגיעים לבתי-הדין, אלא דווקא המקרים שלא מגיעים אליו. "חשוב מאוד שהציבור יידע שלביה"ד לעבודה יש סמכות לדון בהטרדה מינית גם כשזו מתרחשת במוסדות אקדמאיים.

"לצערי, עד היום לא הגיע אלינו ולו מקרה אחד של הטרדה מינית של סטודנטית על-ידי מרצה למרות שהיו מקרים לא מעטים כאלו. חשוב לי להגביר את המודעות לנושא הזה, וחשוב כי הסטודנטיות והסטודנטים ידעו כי לביה"ד כלי לפסוק להם פיצוי שאין לערכאות אחרות. אנחנו יכולים לפסוק פיצוי של עד 240 אלף שקל. מעבר לזה, אצלנו ניתן לתבוע גם את המעסיק, אם הוא לא מילא את חובותיו, והמעסיק הוא לעתים הכיס העמוק".

***הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת

עוד כתבות

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

עפרי ביבס, אחותו של החטוף ירדן ביבס, בהפגנה למען שחרור החטופים בהאג, בשבוע שעבר / צילום: ap, Martin Meissner

גנץ ל"גורם המדיני": לא להיכנס להיסטריה משיקולים פוליטיים

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?