האיחוד האירופי / צילום: רויטרס
הפרלמנט של האיחוד האירופי אישר הערב (ה') ברוב של 525 מול 70 מתנגדים הצעת החלטה המביעה תמיכה בסימון מוצרים מההתנחלויות וקוראת להחילה על כל שטחי אירופה. לחצים שהפעילו השדולה הישראלית באירופה, המשלחת הישראלית לאיחוד וארגונים פרו-ישראלים הביאו לריכוך משמעותי בנוסח ההחלטה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבמהלך פגישתו היום עם ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שוחח אתו על יוזמת סימון המוצרים, אמר הערב בעקבות ההחלטה: "היוזמה לסמן מוצרים היא לא צודקת ופוגעת בתהליך השלום. זאת מדיניות אנטי ישראלית מובהקת וסלקטיבית, שלא מיושמת באף שטח במחלוקת אחר בעולם".
גם במשרד החוץ הישראלי מתחו ביקורת חריפה ואמרו כי "מדינת ישראל רואה בחומרה את החלטת הפרלמנט ובמיוחד את הקריאה לסימון מוצרים. מהלך הסימון הוא מהלך מפלה, עם ריח חריף של חרם. תחת מסווה של מהלך טכני מדובר בניסיון לכפות פתרון מדיני תחת עידוד הפלסטינים לחזרה למשא-ומתן".
בישראל האשימו כי אירופה נוהגת בצביעות מתחסדת כלפי ישראל, "כאשר אין היא מעלה על דעתה להציע פתרונות דומים מול צפון קפריסין או מערב סהרה".
"האיחוד האירופי מוטה לצד הפלסטיני"
מנכ"ל השדולה הישראלית באירופה, איפ"א, אלכס בנג'מין, מסר כי הצעות ההחלטה השונות שהעבירו חברים ממגוון סיעות בפרלמנט האירופי לנציבות האירופית ולשרת החוץ של האיחוד, פדריקה מוגריני, כללו ביטווים קשים נגד ישראל והתייחסות אליה כאל "כוח כובש". לדבריו, המצור הימי על עזה הוגדר כ"עונש קולקטיבי".
אלא שעבודת שתדלנות מאומצת של אנשי משרד החוץ והגורמים הפרו-ישראליים הצליחה להביא לריכוך הנוסח. "האיחוד האירופי משווע להמשך המשא-ומתן", הוסיף בנג'מין. "בשיחות הרבות עם ראשי סיעות, חברי פרלמנט ויועצים פוליטיים רבים הצלחנו לשכנע אותם כי השימוש ברטוריקה מתלהמת נגד ישראל והפעלת לחצים בצורת סנקציות רק תנציח את התפיסה הישראלית כי האיחוד האירופי מוטה לצד הפלסטיני, ולפיכך אינו יכול להיות מתווך הוגן בסכסוך במזרח התיכון".
"זה לא היה פשוט, אבל הפוליטיקאים והפונקציונרים באיחוד השתכנעו בסופו של דבר שהחלטה על הטלת חרם לא תהיה פרודוקטיבית להגברת שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל", סיכם בנג'מין.
בחלק מהמדינות באירופה, בהן גם בריטניה, כבר מסומנים חלק מהמוצרים ככאלה המיוצרים בשטחים שנמצאים מחוץ לקו הירוק. באיחוד האירופי דנים בסוגייה בשנים האחרונות, אך נמנעו מהוראה גורפת מחשש שצעד כזה ימנע מגעים מדיניים בין ישראל לפלסטינים.
דיפלומטים ברחבי אירופה מאבדים את סבלנותם באשר להמשך הבנייה בשטחים, ובחודש אפריל שיגרו 16 מדינות מכתב למוגריני, בו הם דוחקות בה להאיץ את ההחלטה לסמן את המוצרים.