גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל תשע"ו: 86,797 איש עוסקים בספורט תחרותי

למרות ההתמכרות הטכנולוגית, כמות הספורטאים בארץ ממשיכה לצמוח, עם זינוק של 5.4% בתוך שנה אחת במספר הזכאים לתקצוב ■ הג'ודו, במקביל לקדחת המדליות האחרונה באליפויות העולם ואירופה - ממריא עם תוספת של 29%; הטניס מאבד גובה; המלכים הבלתי מעורערים נשארים הכדורגל והכדורסל, אבל סובלים מסטגנציה ■ ניתוח מיוחד

חנה קנייזבה-מיננקו / צילום: רויטרס
חנה קנייזבה-מיננקו / צילום: רויטרס

סוגיית העיסוק בספורט תחרותי בישראל תהפוך בשנה הקרובה לרלוונטית יותר, כשישראל תשלח בקיץ הבא משלחת של כ-40 ספורטאים למשחק ריו דה ז'ניירו בברזיל. התקשורת תדרוש מהם (כרגיל) מדליות, ותמשיך להתעלם (כרגיל) מהכמות הזניחה של כמות הספורטאים התחרותיים במדינה, מה שמכונה "בסיס הפירמידה".

איפה עומדת ישראל, ערב ראש השנה תשע"ו, מבחינת תחרותיות ספורטיבית תחרותית? האם מתחילים לראות אור בקצה המנהרה? האם בעידן הטכנולוגיה אפשר לייצר בכלל עלייה בכמות התחרותיות הספורטיבית, או שצריך רק לקוות לשימור המצב הקיים?

לפני שבוחנים את הנתונים העדכניים ביותר, הנכונים לאוגוסט 2014, נזכיר עניין טכני אחד: ההגדרה לפיה נספרים העוסקים בספורט תחרותי בישראל היא אחת - אלו הזכאים לתקצוב של הטוטו. כדי לעמוד בקריטריונים של ספורט תחרותי לא מספיק לנסוע באופניים בשבת או לשחק כדורגל עם החבר'ה ביום שישי, אלא להיות משויך לקבוצה או איגוד ספורט, ולעמוד בכל שנה במינימום תחרויות המוכרות על-ידי המדינה. רק מי שעומד במינימום הנדרש נספר כספורטאי תחרותי פעיל. הנתונים שלפניכם מתייחסים לתקצוב המאושר לשנת 2015.

בשנים הקודמות הצגנו כאן ב"גלובס" נתוני צמיחה מינוריים בכמות הספורטאים התחרותיים. הבשורות הטובות ערב ראש השנה החדשה: בתוך שנה אחת הצטרפו 4,475 איש למעגל העוסקים בספורט תחרותי בישראל, שמהווים עלייה של 5.4% בתוך שנה. כהשוואה, בשנה שלפני כן נרשמה עלייה של 1,900 ספורטאים בלבד. בסך הכל עוסקים בספורט תחרותי בישראל 86,797 ספורטאים. בחתך זמן רחב יותר - בתוך ארבע שנים התווספו למעגל העוסקים בספורט תחרותי בישראל 19,335 איש, שמהווים צמיחה של 28%.

כדורגל, כדורסל ו... כדורעף?!

הבשורה הגדולה ביותר מהנתונים העדכניים קשורה דווקא לגידול בענפים הפחות פופולריים. הכדורגל (26,321 ספורטאים) והכדורסל (17,994) ממשיכים אמנם להיות הענפים העיקריים בישראל ומהווים 51% מכלל הספורטאים התחרותיים בישראל, אבל מזה כמה שנים שהם נמצאים בסוג של רווייה ודשדוש. לפני ארבע שנים עמדה כמות הכדורגלנים והכדורסלנים בישראל על 57% מסך הספורטאים התחרותיים, ולמעשה מאז 2011 על כל ספורטאי שהצטרף לשני הענפים הפופולריים, הצטרפו שניים לענפים האחרים.

אם נתעלם מענפי הברידג' והשחמט שמעוותים מעט את הנתונים האמיתיים כלפי מעלה, אז מי שהופך לענף מאוד משמעותי בישראל הוא הכדורעף, שמדורג אחרי הכדורגל והכדורסל עם 4,116 ספורטאים תחרותיים בעקבות צמיחה של 135% בכמות הספורטאים בתוך שנה. אם לוקחים בחשבון שהנתונים לא כוללים גם את מספר העוסקים בכדורעף חופים (229 ספורטאים) אז מדובר ללא ספק בענף המתפתח בישראל בשנים האחרונות.

שני ענפים מאוד "לא ישראלים" שהולכים ותופסים תאוצה הם הראגבי (905 ספורטאים - זינוק של למעלה מ-150% בתוך שנה) והפוטבול (860) - עם כמות עצומה של קבוצות שהוקמו בתוך שנה, שהפכה אותם לענפים שמגרדים את העשירייה הראשונה.

ענף האופניים שמתרכז בעיקר בשבתות בבוקר בצדי הכבישים, הפך בשנה האחרונה לענף תחרותי לכל דבר ורשם זינוק של 96% בכמות הספורטאים, ובסך הכל 724 ספורטאים מדווחים בשנה האחרונה. עוד ענף שממשיך למשוך עוד ועוד ספורטאים הוא הג'ודו, שחזר בחודשים האחרונים להיות ענף הייצוג החזק ביותר של ישראל (שגיא מוקי זכה באליפות אירופה עד 73 ק"ג שנערכה בבאקו, אורי ששון במדליית הכסף באותם משחקים במשקל 100 ק"ג ומעלה, וירדן ג'רבי בארד עד 63 ק"ג; גולן פולק הביא את מדליית הארד בעד 66 ק"ג באליפות העולם שהתקיימה באסטנה). הג'ודו רשם בשנה האחרונה זינוק של 29% בכמות הספורטאים התחרותיים, ונכנס לעשרת הענפים הפופולריים בישראל (מקום 10 - 1,239 ספורטאים).

בצד השני של הסקאלה לא מעט ענפים מאבדים רלוונטיות וגובה. המשמעותי מבין כולם הוא הטניס, שזכה לימי תהילה בשנות ה-80 עם הקמת מרכזי הטניס בישראל, ואולי גם בשל היעדר כוכבים גדולים שישמשו מודלים לחיקוי (עם כל הכבוד לדודי סלע ויוליה גלושקו) והעלות הכספית הלא מבוטלת שדורש העיסוק בו - ממשיך לדעוך: בשנה האחרונה איבד 21% מכמות התחרותיים וכמות העוסקים בענף הצטמקה ל-1,929 שחקנים. בתוך ארבע שנים איבד הענף 845 ספורטאים.

אגב, 66% מכלל העוסקים בספורט תחרותי בישראל (57,350) הם בענפי הספורט הקבוצתי (כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף וכו') לעומת 22,807 שפועלים בענפים האישיים.

ענפי הספורט הפופולאריים בישראל

איפה הספורטאיות?

כמות הנשים ממשיכה להיות בתת-ייצוג חמור בהשוואה לכמות הגברים העוסקים בספורט, והיחס עומד על 1:4 (ספורטאית אחת על כל ארבעה ספורטאים). הצמיחה בספורט הנשי ממשיכה להיות גבוהה אמנם ביחס לגברים - כמות הנשים שהתווספה למעגל העוסקות בספורט תחרותי זינקה בשנה האחרונה ב-7%, נתון המגלם 1,189 ספורטאיות חדשות. אבל עדיין, 17,247 ספורטאיות תחרותיות, המהוות פחות מחצי אחוז ממספר הנשים באוכלוסייה בישראל - זה נתון זניח לחלוטין.

אם מתעלמים מהברידג' והשחמט, אז הספורט הנשי מתרכז בעיקרו בשלושה ענפים בלבד - הכדורסל (3,248 ספורטאיות), התעמלות (2,094) וכדורעף (1,880) - כ-50% מכלל הנשים העוסקות בספורט. גם ענפים מרכזיים ומצליחים יחסית לא מצליחים משום מה למשוך נשים: למרות ירדן ג'רבי, רק 217 ספורטאיות תחרותיות בענף הג'ודו לעומת 1,022 גברים; ואפילו ענפים עממיים שנראה כי התחרותיות בו חוצה מגדרים, למשל האופניים - עם 45 ספורטאיות בלבד לעומת 679 ספורטאים גברים.

הנתונים הללו מגיעים למרות ניסיון של המדינה לתקן את חוסר השוויון בין נשים לגברים בכמות העוסקים בספורט. הראשון הוא "פרויקט אתנה", שתוקצב בתוספת של 80 מיליון שקל לטובת ספורט הנשים, ולאור נתוני הצמיחה הירודים לא בטוח שייזכר כהצלחה גדולה; השני הוא ההעדפה בתקצוב, שלפי דוח לובצקי אמור להעניק תמריץ כספי של 10% יותר בעבור כל ספורטאית רשומה בהשוואה לספורטאי גבר.

לאן אנחנו הולכים?

באופן תיאורטי אנחנו צפויים להמשיך ולראות נתוני צמיחה גם בשנים הקרובות, בעיקר בגלל עיבוי משאבים מאסיבי - תוכנית "פרחי ספורט" שיצאה במהלך 2014 לדרך עם 371 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, שכל מטרתה היא הגדלת כמות העוסקים בספורט בישראל; התשתיות העממיות והתחרותיות הולכות ומשתפרות; וגם התמריץ הכלכלי ל-10 ענפים מועדפים אמור לייצר בהם הצלחות ברמה העולמית, אבל על הדרך גם להגדיל את כמות התחרותיים בהם. הכסף הזה, בניהול נכון, אמור להיות סוג של פיצוי לבעיית ההתמכרות הטכנולוגית. בינתיים לפחות, נתוני הצמיחה של השנים האחרונות מראים כי קיימת מודעות לצאת מהבית ולייצר תחרותיות ספורטיבית גם בעידן הטכנולוגי.

חשוב להדגיש כי חלק מנתוני הצמיחה הנוכחיים קשורים למקל הגדול ביותר שהונף מעל ראשיהם של איגודי הספורט: לפי דוח לובצקי, החל מהעונה הייתה אמור להיכנס לתוקף התקנה לפיה ענפים עם פחות מ-200 ספורטאים לא יזכו לשום תקצוב. המקל הזה הצליח להמריץ כמה ראשי ענפים שהצליחו להעלות את כמות התחרותיים אל מעל לרף. בחלק מהמקרים מדובר בסך הכל בצעדים טכניים שנעשו על מנת לאפשר עמידה ברף: למשל, לייצר מספיק תחרויות בשנה על מנת לאפשר לספורטאים לעמוד ביעד התחרויות המספרי הדרוש לתקצוב; או הסדרת נושאים כמו בדיקות רפואיות וביטוח, שמחויבים על-פי חוק לצורך תחרותיות תחרותית.

אם בשנה שעברה עוד ניתנה "הנחה" לענפים מסוימים והוחלט שלא לסגור להם את הברז, בימים אלו שוב מנסים למצוא פתרון לשנה הבאה (2016) שבה לא מעט ענפים עומדים "להיעלם". נכון לנתוני העונה שעברה קיימים תשעה ענפים שלא עומדים ב-200 הספורטאים הנדרשים, כולל ענפים אולימפיים כקיאקים וחתירה.

בכמה מקרים מדובר על זינוקים מעוררי תמיהה/התפעלות ממש בכמות הספורטאים - פריזבי שזינק ב-200% בעונה החולפת, מ-112 ספורטאים ל-337; או ענף פיתוח הגוף שזינק מ-76 ספורטאים אל 213; ומה אפשר להגיד על כדורת דשא עם 220 ספורטאים תחרותיים ותוספת של 78% בתוך שנה, או ענף הטיסנאות שזינק ל-442 ספורטאים ומתחרה כיום ראש בראש עם השייט - הענף האולימפי המצליח ביותר של ישראל בכל הזמנים.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"