גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל תשע"ו: 86,797 איש עוסקים בספורט תחרותי

למרות ההתמכרות הטכנולוגית, כמות הספורטאים בארץ ממשיכה לצמוח, עם זינוק של 5.4% בתוך שנה אחת במספר הזכאים לתקצוב ■ הג'ודו, במקביל לקדחת המדליות האחרונה באליפויות העולם ואירופה - ממריא עם תוספת של 29%; הטניס מאבד גובה; המלכים הבלתי מעורערים נשארים הכדורגל והכדורסל, אבל סובלים מסטגנציה ■ ניתוח מיוחד

חנה קנייזבה-מיננקו / צילום: רויטרס
חנה קנייזבה-מיננקו / צילום: רויטרס

סוגיית העיסוק בספורט תחרותי בישראל תהפוך בשנה הקרובה לרלוונטית יותר, כשישראל תשלח בקיץ הבא משלחת של כ-40 ספורטאים למשחק ריו דה ז'ניירו בברזיל. התקשורת תדרוש מהם (כרגיל) מדליות, ותמשיך להתעלם (כרגיל) מהכמות הזניחה של כמות הספורטאים התחרותיים במדינה, מה שמכונה "בסיס הפירמידה".

איפה עומדת ישראל, ערב ראש השנה תשע"ו, מבחינת תחרותיות ספורטיבית תחרותית? האם מתחילים לראות אור בקצה המנהרה? האם בעידן הטכנולוגיה אפשר לייצר בכלל עלייה בכמות התחרותיות הספורטיבית, או שצריך רק לקוות לשימור המצב הקיים?

לפני שבוחנים את הנתונים העדכניים ביותר, הנכונים לאוגוסט 2014, נזכיר עניין טכני אחד: ההגדרה לפיה נספרים העוסקים בספורט תחרותי בישראל היא אחת - אלו הזכאים לתקצוב של הטוטו. כדי לעמוד בקריטריונים של ספורט תחרותי לא מספיק לנסוע באופניים בשבת או לשחק כדורגל עם החבר'ה ביום שישי, אלא להיות משויך לקבוצה או איגוד ספורט, ולעמוד בכל שנה במינימום תחרויות המוכרות על-ידי המדינה. רק מי שעומד במינימום הנדרש נספר כספורטאי תחרותי פעיל. הנתונים שלפניכם מתייחסים לתקצוב המאושר לשנת 2015.

בשנים הקודמות הצגנו כאן ב"גלובס" נתוני צמיחה מינוריים בכמות הספורטאים התחרותיים. הבשורות הטובות ערב ראש השנה החדשה: בתוך שנה אחת הצטרפו 4,475 איש למעגל העוסקים בספורט תחרותי בישראל, שמהווים עלייה של 5.4% בתוך שנה. כהשוואה, בשנה שלפני כן נרשמה עלייה של 1,900 ספורטאים בלבד. בסך הכל עוסקים בספורט תחרותי בישראל 86,797 ספורטאים. בחתך זמן רחב יותר - בתוך ארבע שנים התווספו למעגל העוסקים בספורט תחרותי בישראל 19,335 איש, שמהווים צמיחה של 28%.

כדורגל, כדורסל ו... כדורעף?!

הבשורה הגדולה ביותר מהנתונים העדכניים קשורה דווקא לגידול בענפים הפחות פופולריים. הכדורגל (26,321 ספורטאים) והכדורסל (17,994) ממשיכים אמנם להיות הענפים העיקריים בישראל ומהווים 51% מכלל הספורטאים התחרותיים בישראל, אבל מזה כמה שנים שהם נמצאים בסוג של רווייה ודשדוש. לפני ארבע שנים עמדה כמות הכדורגלנים והכדורסלנים בישראל על 57% מסך הספורטאים התחרותיים, ולמעשה מאז 2011 על כל ספורטאי שהצטרף לשני הענפים הפופולריים, הצטרפו שניים לענפים האחרים.

אם נתעלם מענפי הברידג' והשחמט שמעוותים מעט את הנתונים האמיתיים כלפי מעלה, אז מי שהופך לענף מאוד משמעותי בישראל הוא הכדורעף, שמדורג אחרי הכדורגל והכדורסל עם 4,116 ספורטאים תחרותיים בעקבות צמיחה של 135% בכמות הספורטאים בתוך שנה. אם לוקחים בחשבון שהנתונים לא כוללים גם את מספר העוסקים בכדורעף חופים (229 ספורטאים) אז מדובר ללא ספק בענף המתפתח בישראל בשנים האחרונות.

שני ענפים מאוד "לא ישראלים" שהולכים ותופסים תאוצה הם הראגבי (905 ספורטאים - זינוק של למעלה מ-150% בתוך שנה) והפוטבול (860) - עם כמות עצומה של קבוצות שהוקמו בתוך שנה, שהפכה אותם לענפים שמגרדים את העשירייה הראשונה.

ענף האופניים שמתרכז בעיקר בשבתות בבוקר בצדי הכבישים, הפך בשנה האחרונה לענף תחרותי לכל דבר ורשם זינוק של 96% בכמות הספורטאים, ובסך הכל 724 ספורטאים מדווחים בשנה האחרונה. עוד ענף שממשיך למשוך עוד ועוד ספורטאים הוא הג'ודו, שחזר בחודשים האחרונים להיות ענף הייצוג החזק ביותר של ישראל (שגיא מוקי זכה באליפות אירופה עד 73 ק"ג שנערכה בבאקו, אורי ששון במדליית הכסף באותם משחקים במשקל 100 ק"ג ומעלה, וירדן ג'רבי בארד עד 63 ק"ג; גולן פולק הביא את מדליית הארד בעד 66 ק"ג באליפות העולם שהתקיימה באסטנה). הג'ודו רשם בשנה האחרונה זינוק של 29% בכמות הספורטאים התחרותיים, ונכנס לעשרת הענפים הפופולריים בישראל (מקום 10 - 1,239 ספורטאים).

בצד השני של הסקאלה לא מעט ענפים מאבדים רלוונטיות וגובה. המשמעותי מבין כולם הוא הטניס, שזכה לימי תהילה בשנות ה-80 עם הקמת מרכזי הטניס בישראל, ואולי גם בשל היעדר כוכבים גדולים שישמשו מודלים לחיקוי (עם כל הכבוד לדודי סלע ויוליה גלושקו) והעלות הכספית הלא מבוטלת שדורש העיסוק בו - ממשיך לדעוך: בשנה האחרונה איבד 21% מכמות התחרותיים וכמות העוסקים בענף הצטמקה ל-1,929 שחקנים. בתוך ארבע שנים איבד הענף 845 ספורטאים.

אגב, 66% מכלל העוסקים בספורט תחרותי בישראל (57,350) הם בענפי הספורט הקבוצתי (כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף וכו') לעומת 22,807 שפועלים בענפים האישיים.

ענפי הספורט הפופולאריים בישראל

איפה הספורטאיות?

כמות הנשים ממשיכה להיות בתת-ייצוג חמור בהשוואה לכמות הגברים העוסקים בספורט, והיחס עומד על 1:4 (ספורטאית אחת על כל ארבעה ספורטאים). הצמיחה בספורט הנשי ממשיכה להיות גבוהה אמנם ביחס לגברים - כמות הנשים שהתווספה למעגל העוסקות בספורט תחרותי זינקה בשנה האחרונה ב-7%, נתון המגלם 1,189 ספורטאיות חדשות. אבל עדיין, 17,247 ספורטאיות תחרותיות, המהוות פחות מחצי אחוז ממספר הנשים באוכלוסייה בישראל - זה נתון זניח לחלוטין.

אם מתעלמים מהברידג' והשחמט, אז הספורט הנשי מתרכז בעיקרו בשלושה ענפים בלבד - הכדורסל (3,248 ספורטאיות), התעמלות (2,094) וכדורעף (1,880) - כ-50% מכלל הנשים העוסקות בספורט. גם ענפים מרכזיים ומצליחים יחסית לא מצליחים משום מה למשוך נשים: למרות ירדן ג'רבי, רק 217 ספורטאיות תחרותיות בענף הג'ודו לעומת 1,022 גברים; ואפילו ענפים עממיים שנראה כי התחרותיות בו חוצה מגדרים, למשל האופניים - עם 45 ספורטאיות בלבד לעומת 679 ספורטאים גברים.

הנתונים הללו מגיעים למרות ניסיון של המדינה לתקן את חוסר השוויון בין נשים לגברים בכמות העוסקים בספורט. הראשון הוא "פרויקט אתנה", שתוקצב בתוספת של 80 מיליון שקל לטובת ספורט הנשים, ולאור נתוני הצמיחה הירודים לא בטוח שייזכר כהצלחה גדולה; השני הוא ההעדפה בתקצוב, שלפי דוח לובצקי אמור להעניק תמריץ כספי של 10% יותר בעבור כל ספורטאית רשומה בהשוואה לספורטאי גבר.

לאן אנחנו הולכים?

באופן תיאורטי אנחנו צפויים להמשיך ולראות נתוני צמיחה גם בשנים הקרובות, בעיקר בגלל עיבוי משאבים מאסיבי - תוכנית "פרחי ספורט" שיצאה במהלך 2014 לדרך עם 371 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, שכל מטרתה היא הגדלת כמות העוסקים בספורט בישראל; התשתיות העממיות והתחרותיות הולכות ומשתפרות; וגם התמריץ הכלכלי ל-10 ענפים מועדפים אמור לייצר בהם הצלחות ברמה העולמית, אבל על הדרך גם להגדיל את כמות התחרותיים בהם. הכסף הזה, בניהול נכון, אמור להיות סוג של פיצוי לבעיית ההתמכרות הטכנולוגית. בינתיים לפחות, נתוני הצמיחה של השנים האחרונות מראים כי קיימת מודעות לצאת מהבית ולייצר תחרותיות ספורטיבית גם בעידן הטכנולוגי.

חשוב להדגיש כי חלק מנתוני הצמיחה הנוכחיים קשורים למקל הגדול ביותר שהונף מעל ראשיהם של איגודי הספורט: לפי דוח לובצקי, החל מהעונה הייתה אמור להיכנס לתוקף התקנה לפיה ענפים עם פחות מ-200 ספורטאים לא יזכו לשום תקצוב. המקל הזה הצליח להמריץ כמה ראשי ענפים שהצליחו להעלות את כמות התחרותיים אל מעל לרף. בחלק מהמקרים מדובר בסך הכל בצעדים טכניים שנעשו על מנת לאפשר עמידה ברף: למשל, לייצר מספיק תחרויות בשנה על מנת לאפשר לספורטאים לעמוד ביעד התחרויות המספרי הדרוש לתקצוב; או הסדרת נושאים כמו בדיקות רפואיות וביטוח, שמחויבים על-פי חוק לצורך תחרותיות תחרותית.

אם בשנה שעברה עוד ניתנה "הנחה" לענפים מסוימים והוחלט שלא לסגור להם את הברז, בימים אלו שוב מנסים למצוא פתרון לשנה הבאה (2016) שבה לא מעט ענפים עומדים "להיעלם". נכון לנתוני העונה שעברה קיימים תשעה ענפים שלא עומדים ב-200 הספורטאים הנדרשים, כולל ענפים אולימפיים כקיאקים וחתירה.

בכמה מקרים מדובר על זינוקים מעוררי תמיהה/התפעלות ממש בכמות הספורטאים - פריזבי שזינק ב-200% בעונה החולפת, מ-112 ספורטאים ל-337; או ענף פיתוח הגוף שזינק מ-76 ספורטאים אל 213; ומה אפשר להגיד על כדורת דשא עם 220 ספורטאים תחרותיים ותוספת של 78% בתוך שנה, או ענף הטיסנאות שזינק ל-442 ספורטאים ומתחרה כיום ראש בראש עם השייט - הענף האולימפי המצליח ביותר של ישראל בכל הזמנים.

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: שני לוחמים נפלו בקרב במרכז רצועת עזה

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

קתי ווד / צילום: Reuters, Hugo Amaral/SOPA Images

הבריחה הגדולה: משיכות של מיליארדים מהקרנות של משקיעת העל

עד כה השנה משכו המשקיעים 2.2 מיליארד דולר מקרנות הסל מקבוצת ARK של ווד, שהפכו לסנסציה לפני כ־3 שנים עת ניהלו 59 מיליארד דולר ● האם הזליגה תיבלם?

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?