צו עיכוב יציאה מהארץ הוא מהפגיעות הקשות ביותר בזכות האדם הבסיסית לחופש התנועה, זכות המוגנת בחוק יסוד. למרות זאת, בכדי שינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גבר ישראלי הוא לא צריך להיות בחובות כלל, וכל שנדרש הוא שיהיה פסק דין או הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, על-פיהם עליו לשלם מזונות לילדיו.
על-פי חוק ההוצאה לפועל והפסיקה הנלווית אליו, ברגע שניתן פסק דין למזונות, לכאורה נוצר לאב חוב בגובה המזונות החודשיים כפול מספר החודשים שנותר לו לשלמם, והתפיסה היא כי האב משלם לכאורה חוב זה בתשלומים. לכן גם כאשר האב משלם את דמי המזונות באופן מלא וללא כל איחור לאורך שנים, האם עדיין רשאית לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל עבור חובו העתידי ולבקש את עיכוב יציאתו מהארץ.
עם השנים הלכה והשתרשה פרקטיקה של הוצאת צוי עיכוב יציאה מהארץ נגד אבות בהוצאה לפועל כמעט באופן אוטומטי ובמעמד צד אחד, ברגע שהאם מגישה בקשה לקונית ביותר, כמעט בגדר טופס שממלאים בו את הפרטים. לאחר הוצאת הצו האב יכול לבקש את הסרתו, אך בתמורה הוא ידרש לתת ערבויות, הן כספיות והן של קרובי משפחתו.
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי השבוע קבע כי אין לקבל עוד נוהג זה. ראשית, נפסק כי אין לפטור את האם מהחובה החוקית לנסח בקשה שמוכיחה שבכלל יש בכוונת האב לצאת בזמן הקרוב מהארץ, על רקע הנסיבות האישיות והפרטיות של המקרה, ולא בניסוח כוללני ותבניתי כפי שהיה נהוג עד עתה.
כמו כן, נקבע כי לא בהכרח יינתן צו עיכוב יציאה קבוע למשך כל תקופת החיוב במזונות, וגם בנושא זה על רשם ההוצאה לפועל לשקול את הנסיבות לגופו של כל מקרה.
בנוסף לכך נקבע כי אין לתת צווי עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, מבלי לקבל את תגובתו של האב, ולאחר קבלת התגובה יש גם לקבוע דיון במעמד הצדדים ולאפשר לאב לחקור את האם.
פסק הדין החדש לא משנה את המהות, שכן עדיין ינתנו צוי עיכוב יציאה מהארץ נגד אבות שיש נגדם פסק דין לחיוב מזונות, גם אם שילמו את המזונות כסדרם. אז במה מועיל פסק הדין?
ראשית, בכדי למנוע התעללויות-שווא של חלק מהאימהות, אשר מוציאות צווי עיכוב שרירותיים נגד האבות גם כאשר אין לכך הצדקה, למשל כאשר כבר יש בידיהן ערבויות מספקות, כגון הערת אזהרה על נכס מקרקעין של האב. מתן זכות התגובה לאב מאפשרת לראש ההוצאה לפועל לקבל את מלוא התמונה ולא רק את גרסתה של האם, שאינה תואמת תמיד את המציאות.
כמו כן, לתגובתו של האב יש משקל בנושא גובה הביטחונות שהוא יידרש להציב בכדי לפדות את יציאתו מהארץ, ובהקשר זה ידועה אמרתו של שופט בית המשפט העליון אהרן ברק, כי "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על-ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על-ידי ירידה לחייו של החייב".
האב יכול להציע את סוג הערבויות שנח לו יותר, שכן לחלק מהאבות קל יותר להביא חברים או קרובי משפחה שיחתמו עבורם כערבים ללא עלות כלכלית, ואילו אחרים מעדיפים להציע ערבות כספית משל עצמם דרך שטר בנקאי או עיקול על נכס.
יש לזכור כי המטרה הסופית מאחורי הוצאת צו עיכוב היציאה נגד האב אינה למנוע את יציאתו לחו"ל, אלא להבטיח את חזרתו לכאן בתום הביקור. לפיכך שיתופו בהליך חשוב, בכדי למנוע את הפיכת המדינה לכלא אחד גדול עבור אבות, שלא חטאו ולא פשעו - אלא רק הביאו לעולם ילדים ונפרדו מהאימהות שלהם.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il