גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 עולים מספרים איך נראה שוק העבודה הישראלי מקודת מבטם

לצד מעסיקים וחברות גלובליות שמבינים את הערך המוסף של העסקת עולים משכילים ובעלי היכרות עם שווקים בחו"ל, ישנם לא מעט שנרתעים מלקחת סיכון ולהעסיק מישהו שעשוי לא להיקלט ■ 5 עולים חדשים מספרים על הקשיים

בנג'מין מלכה / צילום: רויטרס
בנג'מין מלכה / צילום: רויטרס

הסצנה: ראיון עבודה.

המיקום: חברת היי-טק, אי-שם במרכז הארץ.

המראיין (50) לובש ג'ינס, חולצה מכופתרת מחוץ למכנסיים ונעלי ספורט: "אז הגעת אלינו מפריז, אהה, עיר האורות, הייתי שם עם אשתי בשנה שעברה".

המרואיין (35) לובש חליפה ונעליים שחורות מצוחצחות: "כן, עיר מאוד יפה, אבל החלטתי שהגיע הזמן לבוא לישראל. המצב הפך להיות לא פשוט, בעיקר עבור הילדים בבית הספר".

המראיין: "טוב, אני רואה את הקורות-חיים שלך, אבל אני לא יודע אם זה יתאים לנו. אנחנו לא מכירים את האוניברסיטאות שרשמת פה, וגם אין לך ממש ממליצים מחברות אחרות בישראל".

המרואיין: "אלה שני בתי הספר הטובים ביותר בצרפת. לגבי המלצות, יש לי הרבה מצרפת".

המראיין: "אני לא מכיר את הממליצים האלה, ואני לא כל-כך יודע מה בדיוק עשית בחברות האלה. מבחינתי אין לך הרבה ניסיון. גם העברית שלך לא משהו. אני לא חושב שזה יתאים. מצטער".

הדיאלוג הזה נשמע אולי פשטני, אבל הוא מרכז בתוכו את אחת הבעיות הגדולות של העולים לישראל - תעסוקה. האימרה הידועה על מהנדסים ורופאים מברית-המועצות לשעבר שמצאו את עצמם מאבטחים ומנקי רחובות, עדיין רלוונטית גם לגבי עולים שמגיעים היום במטוס לנתב"ג.

הקושי לתרגם את ההשכלה, הניסיון והיכולות לשוק הישראלי הוא אחד האתגרים המרכזיים ביותר בעלייה, ורבים מאלה שהגיעו, התאכזבו ונטשו, עשו זאת בשל קושי בתחום התעסוקתי.

מצד שני, וכאן אולי השוני מהעלייה הגדולה של שנות ה-90', הרכב העולים שמגיע היום לישראל נשען הרבה יותר על מדינות מערביות, ולכן הוא מצויד לא רק בנתוני פתיחה מגוונים יותר, אלא גם ביכולות משמעותיות להתאים את עצמו לשוק הישראלי. מעבר לזה, גם השוק הישראלי התבגר, וחברות רבות מבינות שהעסקת עולים חדשים דווקא מחזקת את הארגון.

איך זה נראה מנקודת המבט שלהם? 5 עולים מספרים איך נראה שוק העבודה הישראלי בעיני מי שהגיע לכאן לא מזמן.

"כל יום אני קובע לעצמי דד-ליין למציאת עבודה. ואז אני דוחה אותו ביום"

* שם: בנג'מין מלכה

* גיל: 38

* מצב משפחתי: נשוי+3

* ארץ המוצא: צרפת, עשה עלייה מהונג-קונג

* מסלול: "עשיתי עלייה מהונג-קונג, ולפני זה הייתי בלונדון אבל במקור אני מפריז. כשבאתי לישראל ניסיתי לפתח כל מיני דברים בתחום המקצועי. עבדתי בתחום הבנקאות רוב הקריירה שלי, ועסקתי גם ביבוא ויצוא, אסטרטגיה ופיתוח עסקי. כרגע אני מנסה לבחון מה ישראל יכולה להציע לי. יש פה הון אנושי מדהים, ואם אני אוכל לעזור להביא את ישראל לעולם, זה מאוד ישמח אותי. אני מחפש עבודה כמפתח עסקי, אבל עוד לא החלטתי סופית באיזה תחום. לאחרונה סיימתי את תוכנית קריירה של עמותת גבהים שמסייעת לעולים להשתלב בשוק הישראלי, ועכשיו אני מחפש עבודה".

* השוק הישראלי: "השוק המקומי בנוי לא מעט על קשרים וערוצים לא פורמליים. כאן, אפשר להיכנס מדלתות אחוריות ואני מרגיש שאנשים רוצים לעזור. ישבתי לקפה עם מישהו, והוא פשוט עבר על ספר הטלפונים שלו וחיפש מי יכול לעזור לי ובאיזה חברה אני יכול להשתלב. דבר כזה, לא רואים הרבה בחו"ל. הם מנסים לעזור, אבל לעיתים, וזה הדבר המתסכל, אתה לא יודע בדיוק לאיזה כיוון הם לוקחים אותך".

* העתיד: "כל יום אני קובע לעצמי דד-ליין חדש למציאת עבודה, ואז אני דוחה אותו ביום. הרבה פעמים שואלים אותי בסוף ראיונות 'למה עזבת את הונג-קונג, היו לך שם חיים נוחים, לא?' ואז אני מסביר על החינוך שאני רוצה שהילדים יקבלו ועל ציונות, ואני מרגיש שמבינים יותר את הצעד שעשיתי. ההטבות שמקבלים יכולות לאפשר מספיק זמן כדי להתארגן ולבנות לעצמך כיוון. אין סיבה להתייאש מהר".

בנג'מין מלכה/ צילום: איל יצהר

"למדתי איך להפוך את הפרסונה האמריקאית שלי מחיסרון ליתרון"

* שם: חנה קסטנבאום

* גיל: 25

* מצב משפחתי: נשואה+2

* ארץ מוצא: ארה"ב

* מסלול: עשיתי עלייה בשנת 2008, לאחר שהגעתי מניו-ג'רזי לשנה אחת של חילופי סטודנטים ונשארתי בארץ. עשיתי צבא, התחתנתי, ונולדו לי שני ילדים. אני כרגע עובדת בסטארט-אפ שבונה חבילות תיירות סביב חופשות בפארקים גדולים בעולם. זה שוק ענק, עם מיליארד מבקרים בשנה, ומצאנו שהם צריכים one stop shop לקראת הנסיעות הללו. קיבלנו השקעה ראשונית ואנחנו מחפשים משקיעים נוספים. חלק מהעובדים בסטארט-אפ הם עולים, והמייסד של המיזם התרשם מהיכולות והכישורים שלהם. זו פלטפורמה בינלאומית ולכן חשוב שיש הרבה אנשים שמדברים בשפות רבות".

* הצד האמריקאי: "אני מאוד פוליטיקלי קורקט, ולפעמים אני מופתעת, אפילו בעולם העסקי, מהכנות והישירות של הישראלים. התראיינתי בעבר בחברות 'ישראליות' לגמרי, ידעתי שאני לא אתקבל את זה ואז התחלתי לחפש חברות שצריכות 'אמריקאים'. למדתי איך להשתמש בפרסונה האמריקאית שלי בדרכים שונות ואיך להפוך את זה ליתרון ולא לחסרון. עכשיו למשל זה מאוד עוזר לי בעבודה - הבוס שלי מאוד מרוצה שאני מכירה את הניואנסים של צורת הדיבור האמריקאית ויכולה לכתוב מיילים לחברות בארה"ב, באופן שמקדם את העסקים שלנו. אם החברה זקוקה לך כזר, זה ערך מוסף, אבל אם היא צריכה אותך כישראלי זה הרבה יותר קשה.

"לפעמים אנשים אומרים לי 'מה את עושה פה? את אמריקאית, למה לא נשארת בארה"ב? את משוגעת'. לפעמים אני חושבת שאולי זה נכון. אבל אני אוהבת את ישראל ולא רואה את עצמי במקום אחר".

חנה קסטנבאום/ צילום: איל יצהר

"הלכתי לראיון עם חליפה ועניבה, ואז אשתי הישראלית אמרה לי שאני אידיוט"

* שם: סטפן קרנר

* גיל: 46

* מצב משפחתי: נשוי

* ארץ המוצא: אנגליה

* מסלול: "יש לי רקע במנהל עסקים ובשנים האחרונות עבדתי במספר ארגונים בעיקר בפרויקטים בתחום ההסברה. הגעתי לישראל לפני שנה אחרי שהתאהבתי בבחורה ישראלית, החלטנו להתחתן ולגור בישראל. אפשר לומר שדי קפצתי למים בלי לדעת מה יקרה, ועכשיו אני מחפש עבודה בתחום השיווק, גיוס כספים או ניהול לקוחות בחברות או עמותות".

* עבודה: "אני מחפש עבודה וזה לא קל. היו לי מספר ראיונות, אבל זה 'מלכוד 22' - אי-אפשר למצוא עבודה, כי אין לי עברית מספיק טובה ומצד שני אני לא עובד כך שקשה לי לשפר את העברית בשטח. אני מקווה שהדברים ישתפרו. יש פה איזה שוני ברמה של התשובות לראיונות. באנגליה, מחזירים תשובה מנומסת שזה לא מתאים ותודה. פה, אני תלוי באוויר ולא מקבל שום תשובה. גם אחרי ראיונות אין תשובה. זה הרבה פחות פורמלי. אתה חייב לחנך את עצמך מחדש כדי להתאים לשוק הישראלי. אני שומר על התרבות הבריטית שלי, ואני לא מסתיר את זה, אבל אני מנסה להבין את הצד השני ואיך הוא חושב. הלכתי למשל לראיון עם חליפה ועניבה ואז אשתי הישראלית אמרה לי שאני אידיוט. החינוך מחדש עוזר לך להבין למה לצפות".

* העתיד: "לא קבעתי דד-ליין למציאת עבודה, כי אין לזה משמעות. אין לי אופציה ללכת למקום אחר כי באתי לפה להתחתן ולבנות משפחה. אני אשאיר אותה מאחור? אני לומד מכל ראיון, נכנס לדיכאון בעקבות התשובה השלילית, וצריך להסביר לאשתי למה לא קיבלתי את העבודה. אחרי זה אני מרים את עצמי וממשיך הלאה. לא קיבלתי את העבודה הזאת, אני אקבל אחרת. אין ברירה אלא להמשיך. אתה צריך מעגלי תמיכה בשביל לעבור את התקופה הזאת. מנגד, היחס כלפי עולים ברחוב הישראלי מאוד השתפר עם השנים. אני מרגיש הרבה תמיכה".

סטפן קרנר/ צילום: איל יצהר

"לחפש עבודה מרחוק זה דבר קשה מאוד ולא מתאים לשוק הישראלי"

* שם: אלכסנדרה דבורצ'נסקיח

* גיל: 24

* מצב משפחתי: נשואה

* ארץ מוצא: אוקראינה

* מסלול: "אני במקור מאוקראינה והגעתי לפני שנה לישראל. באוקראינה עבדתי כעוזרת למנהל פיננסים, ואני בעלת תואר שני בהנדסה סביבתית, אבל בישראל רציתי לעשות הסבה לעולם ההיי-טק והצלחתי למצוא עבודה בחברת פרסום בסלולר בשם xertivemedia. שמחתי על ההזדמנות הזאת, כי לא חיפשתי משהו ספציפי, אלא רציתי משהו מעניין, עם ראש צעיר, ושוק הפרסום הוא טוב עבורי".

* השוק הישראלי: "דרך תוכנית הכשרה למדתי איך לחפש עבודה, איך להתנהג בראיון ולנסות להבין מה היכולות שלי ומה אני יכולה לעשות בשוק הישראלי. זה קשה לחפש עבודה עוד לפני העלייה, כי המעסיקים רוצים לראות אותך, להרגיש את הכימיה בין הצדדים ולראות אם יש על מה לדבר. הבנתי שלחפש עבודה מרחוק זה דבר קשה מאוד ולא מתאים לשוק הישראלי, ולכן התמקדתי בזה רק אחרי שהגעתי לישראל".

* העלייה מברית-המועצות: "יש המון עולים מברית-המועצות לשעבר, ואני מבינה כמה העלייה משם הייתה גדולה ומשמעותית. אבל לפעמים יש לי קצת ריחוק מהעולים שהגיעו בשנות ה-90'. אולי זה קשור לפערי דורות או למשהו אחר, אני לא בטוחה לגמרי".

אלכסנדרה דבורצקי/ צילום: איל יצהר

"פה לכולם יש סטארט-אפ. זה נתן לי מוטיבציה ללכת על הרעיון שלי"

* שם: סיימון הוכברג

* גיל: 25

* מצב משפחתי: רווק

* ארץ המוצא: צרפת

* מסלול: "למדתי בבית הספר למנהל עסקים EDHEC בצרפת, ועסקתי לא מעט הסברה ובחיזוק הקשרים בין הסטודנטים לבין ישראל. באחד הביקורים שהיו לי בישראל החלטתי שאני רוצה לנסות לגור פה תקופה מסוימת. מותר לנו לקחת שנה הפסקה בין הלימודים לתארים השונים, ולכן הגעתי לישראל, מצאו לי התמחות, למדתי קצת באולפן, והייתי פה חצי שנה. והחוויה הזו גרמה לי לרצות להישאר יותר, להבין את התרבות של ישראל ולהשתלב טוב יותר בחברה הישראלית. נשארתי עוד חצי שנה והרגשתי שאני רוצה לפתוח את הסטארט-אפ שלי כאן. כולם פה יזמים, לכולם יש סטארט-אפים, וזה נתן לי מוטיבציה ללכת על הרעיון שלי".

* הסטארט-אפ: "התחלתי לעבוד על רעיון בתחום הדייטינג, נושא שאני מכיר מקרוב. למיזם שלי, שהוקם במסגרת האקסלרטור The Hive, קוראים bliinder והמטרה היא לבצע התאמות בין אנשים מבלי שהם מדברים קודם לכן. ההתאמה נעשית על בסיס העדפות ופרופילים והאפליקציה קובעת לך מיקום ושעה לדייט. עשינו את זה, כי שמנו לב שהרבה אנשים לא מצליחים לקבוע דייט עם מישהו שהם מצ'וטטים איתו אונליין. זה נשאר רק ברמת הצ'טים וקשה להעביר את זה לעולם האמיתי. כרגע אנחנו בשלב שיש לנו קבוצת מיקוד ואנחנו עובדים על העיצוב הסופי. עד עכשיו היו מספר דייטים ואפילו נוצר זוג אחד. למעשה, הזוג הזה הוא אני - שם מצאתי את החברה שלי".

* השוק הישראלי: "לדעתי, עולים חדשים הם זהב עבור סטארט-אפים, כי יש המון אנשים שמדברים שפות שונות ומכירים את התרבות בארץ המוצא, וזה הון אנושי שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם. אני חושב שהשוק הישראלי שונה מאוד מאשר בצרפת. ברור שעם הזמן אתה מבין טוב יותר איך להגיב לסיטואציות שונות".

סיימון הוכברג/ צילום: איל יצהר

עוד כתבות

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה ● גורם הבקי בפרטים: "חוסכים שקל לשקל למלחמה ואז מביאים הסכם בזיוני"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

ירי בלתי פוסק לצפון, דיווח בלבנון: "תקיפה משולבת של חיזבאללה"

המשלחת הישראלית תמריא לקהיר בשעות הקרובות ● הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • עדכונים בולטים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"