יאיר שרקי/ צילום: יונתן בלום
היה צריך להקשיב היטב למהדורה המרכזית של חדשות 2 ב-31 באוגוסט, כדי להבחין שצליל שונה התגנב אליה. הכתבה ששודרה בלב הליין-אפ, לכאורה קטע סטנדרטי בן 3 דקות ו-14 שניות, עסקה באפליה בשוק העבודה. כתבה מהסוג המוכר שבו תחקירן מגיע לבתי עסק, מכוון לעבר מותני מרואייניו מצלמה נסתרת, והתשובות שהוא מקבל מתומללות לכדי כותרות אדומות על המסך.
העובדים המופלים שהציג על המסך כתב החרדים יאיר שרקי, נדחו על-ידי מעסיקים אך ורק בשל העובדה שהם שומרי שבת. למעשה, רק כשצופים באייטם, מחלחלת ההבנה כי בין מספר האג'נדות הלא מוצהרות, אך המובנות מאליהן, של תקשורת המיינסטרים החילונית-הישראלית, ניצבת העמדה שלא עורערה עד כה, ולפיה ראוי לפתוח עסקים בשבת, וכפועל יוצא מזה, ברור שתתקיים בהם עבודה. אייטמים זועפים על "כפייה" דתית לסגור בשבת ראינו עד בלי די, ולא מעט אף בזמן האחרון. את ההפך? אף פעם לא. עד עכשיו.
"זה לא חייב להיות עניין דתי. זה יכול להיות עניין סוציאלי לחלוטין", אומר שרקי השבוע. גם בכתבה ההיא הוא הבהיר כי מדובר ב"יום המנוחה הקבוע בחוק", כאילו ביקש להרחיק ממנו את ההיבט הדתי הברור של העניין. אבל אחד כמוהו לא יכול לפטור את עצמו בקלות מההקשר. לא רק בגלל הכיפה הסרוגה הגדולה, ולא בשל הפאות המסתלסלות, שלא תחמו אף פנים של אף כתב בתולדות הטלוויזיה הישראלית, עד ששרקי הגיע לפני שנה בדיוק, עם סיום שירותו הצבאי בגלי צה"ל. אלא בגלל שיום המנוחה הוא באר שאת מימיה הוא שותה בצמא.
"השבת היא פלא, מתנה. אני לא אומר את זה בעיניים מצועפות מהפן הדתי-המיסטי, אלא מהפן הפרקטי. איזה דבר מדהים זה שיש פסק-זמן כפוי בשבוע", הוא אומר ברוך. "בעבודה יש משהו מאוד אינטנסיבי וטוטאלי, וכשאתה חדש ועדיין לומד, אז יש גם לחץ מתמיד שלא לפספס כלום. וחשוב לי לשמור על היציבות, לא לאבד שליטה במציאות. העובדה שאני שומר שבת, ושיש יום אחד, שלא משנה מה, הטלפון כבוי - עוזרת לי לשמור על השפיות ושמה גבולות. העובדה שמגבילים אותך, או שאתה מגביל את עצמך מבחירה ולא נשטף עם העבודה, חשובה בעיניי. זו לא פגיעה בחירות".