גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

כמה מרוויחים עובדי בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח?

ענף הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו - לא רק בשכר אלא גם בתנאים, ולא רק בין תחומים אלא גם בין דורות של עובדים

רן קלמיצקי
רן קלמיצקי

תחום השירותים הפיננסיים ושוק ההון, כך למדנו לאורך השנים, הוא לכאורה המקום הנכון לעבוד בו, לצד היי-טק וכמה חברות ותחומים בני-מזל (ומונופוליסטיים באופיים), על-מנת להשתכר היטב לאורך שנים ואולי אף להפוך למיליונרים. זה נכון לגבי חלק מהעובדים, בוודאי לגבי הבכירים בכל תחומי השירותים הפיננסיים ולגבי העובדים הוותיקים בבנקים, אבל ממש לא נכון לגבי כל העובדים בסקטור הזה.

מאיפה הגיעה התפיסה הזו? ראשית, מדובר בסקטור שעוסק בניהול כספי הציבור, כך שכסף הוא לא רק פועל יוצא לפעילותו אלא ממש חומר הגלם אשר עימו הוא מתעסק. אך לא רק זאת, מהדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של החברות הציבוריות בבורסה בת"א למדנו שכמעט שליש מ-100 מקבלי השכר הגבוה הגיעו בשנת 2014 מהמגזר הפיננסי. אותם 31 מנהלים מהסקטור הפיננסי קיבלו ב-2014 שכר בעלות כולל מצטברת של כ-180 מיליון שקל - ממוצע של כ-6 מיליון שקל למנהל.

בנוסף, ב-2014 הסתכמה עלות השכר החודשי הממוצעת של עובדי חמשת הבנקים הגדולים בכ-30.5 אלף שקל לחודש; בחמשת בתי ההשקעות שמפרסמים את דוחותיהם לציבור דובר על עלות שכר חודשי של כ-24.5 אלף שקל בממוצע באותה התקופה; ובענף הביטוח כולו דובר על עלות שכר ממוצעת של כ-18.7 אלף שקל לחודש, לעובד. מנתונים אלה, נזכיר, יש לנכות כ-30%-40% על מנת להגיע לאומדן סביר של השכר ברוטו הממוצע של העובדים.

אולם, שוק הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו. לא רק בשכר, אלא גם בתנאים; ולא רק בין ענפים, אלא גם בין דורות של עובדים. בבנקאות יש עדיין את המושג, שמוכר בעיקר לעובדי המדינה, וכמעט אינו מוכר לעובדי הסקטור הפרטי - "קביעות". אופק הקריירה של העובדים שם ארוך מאוד, מהרגע שהפכו לעובדים קבועים בבנק. זו לא המציאות בחלק מהתחומים בחברות הביטוח, ובטח שאין מדובר בנורמה מחייבת בענף הביטוח ובבתי ההשקעות - שם העובדים מתאפיינים בגילאים צעירים יותר ובמשך חיים ממוצע נמוך בהרבה במקום העבודה.

אולי זה ישתנה בחברות הביטוח, שחלקן עוברות בימים אלה תהליך של התאגדות העובדים במטרה להגיע להסכמים קיבוציים בינם לבין החברות - בדומה למה שקיים בבנקים.

ברבים מהתחומים נראה שהממוצעים של התנאים שמוצגים כיום, כדרכם של ממוצעים, מספרים תמונה שסוטה מהמציאות. מדוע? כי הממוצע מערבב ולמעשה גם מסתיר בעלי שכר בעלות שנתית של מעל מיליון שקל, כאלה שמשתכרים "רק" 40 אלף שקל לחודש, ופקידים שמשתכרים שכר ממוצע ואף למטה מכך.

לא רק הפערים בין הבכירים לזוטרים, שמתחבאים בממוצעים, מסלפים את תמונת המצב האמיתית, אלא כאמור גם הפערים בין דורות. עובד בנק ותיק, גם אם אינו בכיר, זוכה לא אחת לשכר גבוה מאוד עבור אותה עבודה שמבצע עובד צעיר.

דו-ספרתי, באלפי שקלים

כך, מבחינת עובדים צעירים וחדשים, הממוצעים הגבוהים שמאפיינים את העובדים בסקטור הפיננסי, לא מספרים את הסיפור המלא. בשביל זה יש לבחון את הנתונים שאספה Manpower ישראל. ומה עולה מהנתונים הללו?

אם אתם רוצים משכורת דו-ספרתית, באלפי שקלים, תחום הפיננסים הוא לא בהכרח הכביש המהיר שיבטיח שיגיעו לשם. מהנתונים של חברת Manpower ישראל עולה, כי כרבע מהתפקידים שנבחנו טומנים בחובם שכר שעולה על 10,000 שקל, בממוצע. כלומר, סביר שישנם כאלה שעובדים בתפקידים אחרים בטבלה ומשתכרים מעל 10,000 שקל לחודש, אלא שרק בחלק קטן מהתפקידים הללו מדובר ברף שנמצא ברמת הממוצע בענף, באופן שמרמז שהשכר הזה הינו מחזה נפוץ בענף ולא ניתן רק לחלק קטן מהעוסקים בו.

באילו תפקידים מדובר? בראש ובראשונה בתפקידים שקשורים ישירות לתחום ניהול ההשקעות ושוק ההון. אנליסטים בעלי ניסיון נמצא בחלק העליון של טווח השכר, כך שרבים מהם משתכרים שכר דו-ספרתי באלפי שקלים. זה נכון גם לגבי יועצי השקעות ותיקים ודילרים (סוחרים), ובוודאי שזה נכון גם לגבי הכוכבים הכמעט קבועים בדירוג השכר של "גלובס" - מנהלי ההשקעות הבכירים (מנהלי מחלקות השקעה וסמנכ"לי השקעות, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש).

אבל לא חייבים להיות חלק ממערך ביצוע ההשקעות בפועל, על מנת לקוות לשכר דו-ספרתי באלפי שקלים. הטבלה של Manpower ישראל מגלה, שיש עוד כמה משרות ששכר כזה הוא חלק מהתנאים הממוצעים בהם ולא רק למעטים. מדובר בתפקידי בק-אופיס עם ותק וניסיון, שהחלק העליון בטווח השכר בהם טיפס השנה, כנראה כתוצאה מהצורך של החברות הפיננסיות להתמודד עם הרגולציה הגוברת והצורך בתפעול העסק והשירות; גם משרת כלכלן עשויה להביא אתכם לשם. נוסף על אלה, יש את משרת מפקח הרכישה בחברות הביטוח - מי שאחראי על הקשר בין חברות הביטוח לבין גורמי המכירה המרכזיים שלהם, סוכני הביטוח.

מי עלה ומי ירד?

כמו כן, מנתוני חברת Manpower, שניתן לראות בטבלה המצורפת, בבנקאות ושוק ההון נרשמה בדירוג הנוכחי עלייה מסוימת ברמות השכר הממוצעות ביחס לדירוגי העבר. באילו תפקידים מדובר? החל מתפקיד הטלר בבנק, עבור בבנקאי משכנתאות מתחיל ועד בנקאי משכנתאות עם לפחות שנתיים ניסיון, מתמחה בייעוץ השקעות, עובדי בק-אופיס עם ניסיון של לפחות 3 שנים, כלכלן (כולל מתחיל), ואף עו"ד העוסק בתחום המסחרי בענפי הבנקאות ושוק ההון.

מנגד, בתפקידים שדורשים הרבה פחות ניסיון וידע ייחודי, אם בכלל, נרשמה הרעה בנתוני השכר ביחס לנתוני העבר. כך למשל, קרה ביחס לנציגי שירות בבתי השקעות, לנציגי שירות אשראי, לנציגי מכירות אשראי וגם לעובדי בק-אופיס מתחילים ללא ניסיון.

ומה לגבי ענף הפיננסים הגדול הנוסף - הביטוח? השנה בחנו בסיוע Manpower ישראל מה קורה בעולם הביטוח הישראלי, בדגש על משרות הליבה של הפקידות הלא-בכירה. בחנו חמישה תפקידים בענף הביטוח: חתם; מפקח רכישה (תפקיד סמי-ניהולי, שכולל אחריות ועבודה מול סוכני ביטוח); מסלק תביעות; משווק פנסיוני; ורפרנט ביטוח חיים.

מדובר בתפקידי ליבה בחברות הביטוח, ומהנתונים של פרויקט השכר החדש של "גלובס" עולה, שהם מניבים לממלאים אותם שכר שנע בטווח שבין 6,500 שקל לחודש ברוטו למסלק תביעות, עבור בשכר ברוטו של כ-7,500 שקל לחודש לחתם ולרפרנט ביטוח חיים, ועד לכ-12 אלף שקל בחודש, בממוצע, למפקח רכישה. בכל אופן, מדובר בשכר שרחוק מהשכר הגבוה של המנהלים הבכירים בתחומים אלה. הדבר מסביר אולי את השינוי שהחל מתרחש בשנים האחרונות ביחסי העבודה בענף הביטוח - ההסתדרות שבה באופן סופי ורשמי לייצג את העובדים בחלק מהחברות, ובאחרות ישנם מהלכים להחתמה להתאגדות של עובדים.

פלח משמעותי של עובדים בענף הביטוח הוא סוכני הביטוח. חלקם עובדים שכירים בקבוצות הביטוח, ושכרם משוקלל בשכר הממוצע בענף הביטוח, וחלק גדול מהם סוכני ביטוח עצמאיים. הנתונים לגבי האחרונים אינם גלויים, ובכל מקרה גם אינם מאפיינים את כולם - משום השונות הרבה בין סוכן א' לסוכן ב', או בין סוכנות ג' לסוכנות ד'.

בכל אופן, מנתוני דוחות חברות הביטוח ומהדוחות השנתיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ניתן לחלץ את ההכנסות מהעמלות הממוצעות של סוכני וסוכנויות הביטוח בישראל. כך, מהדוח השנתי האחרון של הפיקוח על הביטוח עלה, שסך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח עמדו ב-2014 על כ-6.7 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס ל-2013. מבחינת סוכן הביטוח הממוצע, מדובר בהכנסה מעמלות (ולא שכר) של כ-539 אלף שקל לשנה - קרי הכנסה חודשית ממוצעת של כ-44.9 אלף שקל (לעומת כ-523 אלף שקל וכ-43.6 אלף שקל, בהתאמה, ב-2013).

רן קלמיצקי

תפקיד: מפקח רכישה במנורה מבטחים ביטוח

גיל: 41

מצב משפחתי: נשוי 4

השכלה: תואר BA בביטוח ו-MBA עם התמחות במימון

"שכר ותנאים הם מאוד חשובים, שכן הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. אבל השילוב המנצח הוא זה שמעניק לך סיפוק במקום העבודה לצד שכר הולם", כך אומר רן קלמיצקי, שהחל את דרכו בענף הביטוח כסוכן ביטוח והצטרף לפני שנים למנורה מבטחים ביטוח, שם הוא מכהן כיום כמפקח רכישה. המעבר של קלמיצקי מפוזיציה של סוכן לעובד החברה - כמו גם מעברים הפוכים מעובדי חברות לסוכני ביטוח - הם מחזה נפוץ בתחום.

במסגרת תפקידו, קלמיצקי אחראי על קבוצת סוכנים העובדים עם חברת הביטוח, וכחלק מכך הוא מסייע ומעודד אותם למכור את פוליסות הביטוח של החברה, תוך מתן מענה מקצועי לעבודתם עם החברה ומול לקוחותיהם. "היתרון היחסי שלי הוא תחום הביטוח הפנסיוני והפיננסי, ואני מתכוון להמשיך להתקדם בו", הוא אומר.

- כיצד הגעת למקום עבודתך הנוכחי?

"בעת ששימשתי כסוכן ביטוח שכיר באחת מסוכנויות ההסדר, קיבלתי פנייה ממשה אלקיים, ששימש עד לא מכבר כמנהל השיווק והמכירות, ומדוד בורנשטיין, ששימש כמנהל מחוז סוכנויות במנורה מבטחים ביטוח. הוצע לי לשמש כמפקח רכישה של סוכנויות ההסדר שעמן החלה מנורה מבטחים בפעילות שהלכה והתרחבה לאור רכישת קרן הפנסיה מבטחים החדשה".

- מה דעתך על ענף הביטוח כמקום עבודה וכענף להתמקצע בו לאורך השנים?

"אני לא מכיר הרבה ענפים במשק שמכילים כל-כך הרבה תחומי פעילות ועיסוק. פעילותי, לדוגמה, עוסקת בניהול סיכונים, השקעות, מימון, פיננסים, מיסוי, משפטים, שיווק, מכירות, פסיכולוגיה ועוד. התפקיד מחייב את העוסקים בו להכיר ולהבין לעומק את כל הנושאים ולשמור על רמה מקצועיות גבוהה ביותר, כל הזמן, היות ותחומים אלו דינמיים ומשתנים בתדירות יחסית גבוהה. כמות הידע הנדרש היא עצומה ומעניינת".

- מהן המגמות שאתה מזהה ביחס לרמות השכר בענף, בהסתכלות על אופק ההכנסה - במיוחד כמי שעוסק בתחום הביטוח שכולל באופם מובנה הסתכלות לטווחי זמן ארוכים?

"ענף הביטוח דינמי, תחרותי ומחייב את העוסקים בענף לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו סל המוצרים והפתרונות אשר אנו מציעים ללקוחות הוא רחב יותר (פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות חיסכון, ריסקים, מוצרים לגיל שלישי), וזאת לצד תחרות שמקטינה את המרווחים. המשמעות ברורה: עלינו להיות יעילים ולתת ארגז כלים איכותי ורחב. אופק ההכנסה שונה בין עובד לעובד, ולהערכתי, יהיו עובדים אשר יוכלו לקצור פירות מהשינויים ואף להרוויח יותר ביחס להיום".

- אילו תנאים נלווים יש לך, או שלדעתך הכרחי שעובד יקבל אותם?

"מעבר לשכר, עובד צריך לדעת שבתקופת עבודתו הוא, משפחתו ועתידם מוגנים באופן מרבי ואיכותי. המשמעות היא ביטוח פנסיוני מקיף, קרן השתלמות, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וביטוח רפואי משפחתי מלא - זה ה-MUST". *ואיפה אתה מכניס אלמנטים כמו הגשמה אישית, שביעות רצון או כל דבר איכותי אחר?

"שכר ותנאים הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. ואולם, ישנם מקרים שבהם אתה מוכן לרדת בשכר ובנלוות כדי להתנסות בתפקידים שלהערכתך יביאו ערך מוסף לקריירה שלך ולהתפתחות המקצועית שלך. לראייה - המהלך שבו פרשתי מתפקיד מפקח לטובת הקמת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה, וניהולה במשך כשלוש שנים".

פיננסים

עוד כתבות

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

רשות החשמל תדון הערב בהפחתת התשלום לבעלי גגות סולאריים

התעריף שמקבלים בעלי גגות סולאריים צפוי לרדת כבר בשנת 2027, אך טרם נקבע בכמה ● התעריף היום, שעומד על בין 48 אגורות לבין 54 אגורות לקוט"ש, נחשב לגבוה ומתגלגל ישירות לצרכני החשמל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

בצל המתיחות: נתניהו יציג לטראמפ מודיעין עדכני על איראן

יורטו שני כטב"מים ששוגרו לעבר ישראל וזוהו בגבול ירדן ● רה"מ נתניהו המריא לוושינגטון ● בעיתונות האיראנית חוגגים את הפסקת התקיפות - ולועגים לטראמפ: "ארה"ב נסוגה" ● בצה"ל מדגישים כי חוסר תיאום עם המתיישבים ביו"ש מסיט כוחות מסיכול טרור ● אוקראינה במתקפה חריגה נגד איראן: "שיצפו שנפגע בהם שוב" ● חמינאי: סיום המלחמה בלבנון הוא התנאי הראשון להסכם סיום המלחמה ● משרד החוץ האיראני: "חילופי המסרים בין איראן וארה"ב נמשכים" ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מאחורי ההחלטה של ארה"ב להפסיק את התקיפות באיראן

האדמירל קופר המליץ לפנטגון ולבית הלבן לסיים את גלי התקיפות בהורמוז, שכן מרבית המטרות שיועדו להם כבר הותקפו ● נשיא סוריה: "פועלים להשגת הסכם ביטחוני עם ישראל - שיסלול את הדרך לשלום כולל" ● היערכות להסלמה: הצבא יוכל לגייס עד 240 אלף אנשי מילואים ● באיראן מאיימים על ישראל: "כל השטח שלה קטן יותר מאשר מחוז אילאם שלנו" ● עדכונים שוטפים

תומר פפר / צילום: גני רוחלין

מנכ"ל תן ביס משיק כרטיס הטבות חדש ועוקץ את המתחרים

בשנה החולפת התעצמה התחרות על כרטיסי ההטבות לעובדים, וכעת מגיע תור תן ביס, עם כרטיס קאשבק והנחות גם בחופשות ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל מדוע המהלך מגיע רק כעת, ולמה הוא לא מודאג מהמתחרים - וולט ("אנחנו נותנים פייט") וסיבוס ("הם בפאניקה")

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"לא מטיל אחריות": התנגדות להסדר המוצע בפרשת סלייס

בלובי 99 טוענים כי ההסדר המוצע בפרשת סלייס מעניק פטור מאחריות לגורמים המעורבים בפינברט, מונע מהעמיתים אפשרות להתנגד לו ומחייב אותם לבחור בין החזר חלקי של כ-51% מכספם לבין המשך השקעה בקרנות בגאורגיה ● גם המנהל המורשה אפי סנדרוב הביע התנגדות להסדר והצביע על קשיים מהותיים ומצגי שווא לכאורה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

ווליו בייס נגד החברה שהנפיקה: איה לא שילמה לנו את עמלות ההנפקה

בנק ההשקעות ווליו בייס תובע 11 מיליון שקל מחברת הנדל"ן איה ניו יורק, שאת הנפקתה הוביל בתחילת השנה, בטענה שלא שילמה את העמלות להן התחייבה ● מנגד, באיה ניו יורק דוחים את ההאשמות ואף דורשים "פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה"

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

חזר כמו בומרנג: הצעד האיראני שהוביל לפגיעה באיראן עצמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היקף הסחר בין איראן וסין נחתך ב-75% בגלל סגירת הורמוז, עסקאות הנשק בין ארה"ב למדינות במפרץ בשיא, וטראמפ רוצה להרחיק את ערב הסעודית מסין ומרוסיה ● כותרות העיתונים בעולם    

ניתוח חברה-תיגבור / צילום: יוחאי גלבוע

עם הטמעת AI בתחום הכי אנושי: המהפך הטכנולוגי שיניע את צמיחת תיגבור

יישומי הבינה המלאכותית לא רק שלא מאיימים על הפעילות של הקבוצה הוותיקה, הם דווקא משמשים עבורה מנוע צמיחה ● תחום הליבה של כוח האדם והסיעוד עודו נהנה מביקוש קשיח ומציג צמיחה, אך על ההתרחבות והחדשנות העסקית, החברה עלולה לשלם בשיעורי רווחיות ● ניתוח חברה

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

"סיכון מיותר": ההמלצה המפתיעה לחברות הייטק ששוקלות הנפקה

בשל עליית השווי וההכנסות הנדרשים ממנפיקות בוול סטריט, בג'פריס ממליצים לחברות טכנולוגיה ישראליות להתחיל את החיים הציבוריים בת"א, ובהמשך להירשם מעבר לים

מושגים לאזרחות מיודעת. בועה פיננסית / צילום: Shutterstock

איך בדיוק מוגדרת בועה פיננסית, והאם אפשר לזהות אותה בזמן אמת?

עליית מחירים מהירה מדי ומכפילי שווי גבוהים יכולים לנבא בועות בשווקים, אבל גם לכוח שלהם יש גבול ● בעולם שבו העתיד הטכנולוגי לא בהיר, אפשר לצפות לעוד ועוד בועות שיתפוצצו ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

מאה חברות בדרך לקנסות ענק. זו הסיבה

שנה לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, והאכיפה עולה מדרגה ● לגלובס נודע כי נפתחו חקירות נגד כ-100 גופים בגין הפרות שונות, כגון דיווח לקוי על אירועי סייבר ● קופת חולים מאוחדת כבר חטפה, וכעת חברות נוספות עלולות לספוג קנסות של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים

הרצוג, זיני וסולברג בבית הנשיא / צילום: חיים צח / לע״מ

זיופים ופייק ניוז הם רק ההתחלה: השיבושים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה

הבחירות בעידן הבינה המלאכותית חושפות את הדמוקרטיה הישראלית לאיומים שלא הכירה ● ולמרות המאמצים של המוסדות הממלכתיים, גם הבעיות המסורתיות לא לגמרי נעלמו ● המשרוקית של גלובס עם מפת האיומים על טוהר הבחירות

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

שתי מניות "אפורות" זינקו ביותר מ-100% מתחילת השנה: זו הסיבה

חברות הזיקוק המקומיות חוו שנה קשה עם השבתה של פעילותן ואירועים טרגיים שגרמו תקלות וטילים איראניים ● אלא שזינוק במרווחי הזיקוק, בעקבות המלחמות ברוסיה ובמפרץ הפרסי, הוביל להכפלה בשווי בזן ובז"א מתחילת השנה - ולרווחים נאים לבעלי המניות שלהן

אמיר שלכט, יקי פייטלסון, נדב צפריר / צילום: איל יצהר, תומר פולטין, מנש כהן

מבחן הדוחות של ענקיות הסייבר: ורוניס וצ'ק פוינט במרכז העניין בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● בצ'ק פוינט מחפשים סימני התאוששות לאחר האזהרות של האנליסטים; בורוניס ממתינים להתפתחויות בסוגיית המכירה; וגם: מי המניה הישראלית שקופצת בעקבות המלצה חמה?

אילוסטרציה: Shutterstock

באופן חריג: הרפורמה בתובענות ייצוגיות תקודם בזמן פגרת הכנסת

ועדת החוקה צפויה לדון בתיקון לחוק תובענות ייצוגיות לקראת קריאה שנייה ושלישית בזמן פגרת הכנסת, ככל הנראה בספטמבר - זאת לאור הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה ● התיקון צפוי לחולל מהפכה בתחום התביעות הייצוגיות בניסיון לפתור את הניצול לרעה של החוק

הבניין ברחוב חריף 28-30 / צילום: סמדר כלאב

פרויקט ההתחדשות העירונית החליף ידיים. מה צריך לעשות?

בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר מיזמי ההתחדשות העירונית שבהם היזם התחלף במהלך הביצוע ● חברות גדולות ובעלות חוסן פיננסי רוכשות פרויקטים או נכנסות כשותפות ● מה המשמעות עבור הדיירים, ואיך הם יכולים להגן על עצמם בתקופה שבה התמורות במגמת ירידה?

מערכת היירוט פטריוט, המוצבת באיחוד האמירויות / צילום: Reuters

חוסר במיירטים או תרגיל? למה ארה"ב השהתה את התקיפה באיראן

ארה"ב עצרה את סבב התקיפות האיראן לפחות לשני לילות השבוע ● בשטח מנסים להבין: האם מדובר בניסיון לחזור למו"מ, בחוסר בטילי פטריוט או בתרגיל הטעיה מתוחכם

ספינה איראנית שמובילה נפט (ארכיון) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הכנסות של איראן ממכירות נפט שעוקף את הסנקציות נעלמו, מדינות אפריקה מתקרבות לסין על רקע המלחמה, ובדרום קוריאה מנסים לשכנע את מדינות המפרץ לרכוש מערכות נשק ● כותרות העיתונים בעולם    

מטה CXMT בשנחאי / צילום: Reuters, Ying Tang

מניית השבבים שזינקה ב-470% ביום המסחר הראשון שלה

ההנפקה השנייה בגודלה בתולדות סין הפכה את CXMT לאחת מחברות השבבים הבולטות במדינה ● היא נחשבת ל"הימור הסיני" המרכזי על שבבי DRAM שינגוס בשוק הנשלט כיום ע"י סמסונג, SK Hynix ומיקרון

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור

לאנקרה נקרתה הזדמנות להרוויח ממגמת ההיחלשות של חיזבאללה ולהרוס לישראל את תהליך ההתקרבות לממשלת לבנון ● במקרה שא־שרע יפתח במבצע ויכריע את חיזבאללה, במקום לקבל את טורקיה רק בסוריה – ישראל תתמודד איתה גם בלבנון