גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

כמה מרוויחים עובדי בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח?

ענף הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו - לא רק בשכר אלא גם בתנאים, ולא רק בין תחומים אלא גם בין דורות של עובדים

רן קלמיצקי
רן קלמיצקי

תחום השירותים הפיננסיים ושוק ההון, כך למדנו לאורך השנים, הוא לכאורה המקום הנכון לעבוד בו, לצד היי-טק וכמה חברות ותחומים בני-מזל (ומונופוליסטיים באופיים), על-מנת להשתכר היטב לאורך שנים ואולי אף להפוך למיליונרים. זה נכון לגבי חלק מהעובדים, בוודאי לגבי הבכירים בכל תחומי השירותים הפיננסיים ולגבי העובדים הוותיקים בבנקים, אבל ממש לא נכון לגבי כל העובדים בסקטור הזה.

מאיפה הגיעה התפיסה הזו? ראשית, מדובר בסקטור שעוסק בניהול כספי הציבור, כך שכסף הוא לא רק פועל יוצא לפעילותו אלא ממש חומר הגלם אשר עימו הוא מתעסק. אך לא רק זאת, מהדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של החברות הציבוריות בבורסה בת"א למדנו שכמעט שליש מ-100 מקבלי השכר הגבוה הגיעו בשנת 2014 מהמגזר הפיננסי. אותם 31 מנהלים מהסקטור הפיננסי קיבלו ב-2014 שכר בעלות כולל מצטברת של כ-180 מיליון שקל - ממוצע של כ-6 מיליון שקל למנהל.

בנוסף, ב-2014 הסתכמה עלות השכר החודשי הממוצעת של עובדי חמשת הבנקים הגדולים בכ-30.5 אלף שקל לחודש; בחמשת בתי ההשקעות שמפרסמים את דוחותיהם לציבור דובר על עלות שכר חודשי של כ-24.5 אלף שקל בממוצע באותה התקופה; ובענף הביטוח כולו דובר על עלות שכר ממוצעת של כ-18.7 אלף שקל לחודש, לעובד. מנתונים אלה, נזכיר, יש לנכות כ-30%-40% על מנת להגיע לאומדן סביר של השכר ברוטו הממוצע של העובדים.

אולם, שוק הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו. לא רק בשכר, אלא גם בתנאים; ולא רק בין ענפים, אלא גם בין דורות של עובדים. בבנקאות יש עדיין את המושג, שמוכר בעיקר לעובדי המדינה, וכמעט אינו מוכר לעובדי הסקטור הפרטי - "קביעות". אופק הקריירה של העובדים שם ארוך מאוד, מהרגע שהפכו לעובדים קבועים בבנק. זו לא המציאות בחלק מהתחומים בחברות הביטוח, ובטח שאין מדובר בנורמה מחייבת בענף הביטוח ובבתי ההשקעות - שם העובדים מתאפיינים בגילאים צעירים יותר ובמשך חיים ממוצע נמוך בהרבה במקום העבודה.

אולי זה ישתנה בחברות הביטוח, שחלקן עוברות בימים אלה תהליך של התאגדות העובדים במטרה להגיע להסכמים קיבוציים בינם לבין החברות - בדומה למה שקיים בבנקים.

ברבים מהתחומים נראה שהממוצעים של התנאים שמוצגים כיום, כדרכם של ממוצעים, מספרים תמונה שסוטה מהמציאות. מדוע? כי הממוצע מערבב ולמעשה גם מסתיר בעלי שכר בעלות שנתית של מעל מיליון שקל, כאלה שמשתכרים "רק" 40 אלף שקל לחודש, ופקידים שמשתכרים שכר ממוצע ואף למטה מכך.

לא רק הפערים בין הבכירים לזוטרים, שמתחבאים בממוצעים, מסלפים את תמונת המצב האמיתית, אלא כאמור גם הפערים בין דורות. עובד בנק ותיק, גם אם אינו בכיר, זוכה לא אחת לשכר גבוה מאוד עבור אותה עבודה שמבצע עובד צעיר.

דו-ספרתי, באלפי שקלים

כך, מבחינת עובדים צעירים וחדשים, הממוצעים הגבוהים שמאפיינים את העובדים בסקטור הפיננסי, לא מספרים את הסיפור המלא. בשביל זה יש לבחון את הנתונים שאספה Manpower ישראל. ומה עולה מהנתונים הללו?

אם אתם רוצים משכורת דו-ספרתית, באלפי שקלים, תחום הפיננסים הוא לא בהכרח הכביש המהיר שיבטיח שיגיעו לשם. מהנתונים של חברת Manpower ישראל עולה, כי כרבע מהתפקידים שנבחנו טומנים בחובם שכר שעולה על 10,000 שקל, בממוצע. כלומר, סביר שישנם כאלה שעובדים בתפקידים אחרים בטבלה ומשתכרים מעל 10,000 שקל לחודש, אלא שרק בחלק קטן מהתפקידים הללו מדובר ברף שנמצא ברמת הממוצע בענף, באופן שמרמז שהשכר הזה הינו מחזה נפוץ בענף ולא ניתן רק לחלק קטן מהעוסקים בו.

באילו תפקידים מדובר? בראש ובראשונה בתפקידים שקשורים ישירות לתחום ניהול ההשקעות ושוק ההון. אנליסטים בעלי ניסיון נמצא בחלק העליון של טווח השכר, כך שרבים מהם משתכרים שכר דו-ספרתי באלפי שקלים. זה נכון גם לגבי יועצי השקעות ותיקים ודילרים (סוחרים), ובוודאי שזה נכון גם לגבי הכוכבים הכמעט קבועים בדירוג השכר של "גלובס" - מנהלי ההשקעות הבכירים (מנהלי מחלקות השקעה וסמנכ"לי השקעות, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש).

אבל לא חייבים להיות חלק ממערך ביצוע ההשקעות בפועל, על מנת לקוות לשכר דו-ספרתי באלפי שקלים. הטבלה של Manpower ישראל מגלה, שיש עוד כמה משרות ששכר כזה הוא חלק מהתנאים הממוצעים בהם ולא רק למעטים. מדובר בתפקידי בק-אופיס עם ותק וניסיון, שהחלק העליון בטווח השכר בהם טיפס השנה, כנראה כתוצאה מהצורך של החברות הפיננסיות להתמודד עם הרגולציה הגוברת והצורך בתפעול העסק והשירות; גם משרת כלכלן עשויה להביא אתכם לשם. נוסף על אלה, יש את משרת מפקח הרכישה בחברות הביטוח - מי שאחראי על הקשר בין חברות הביטוח לבין גורמי המכירה המרכזיים שלהם, סוכני הביטוח.

מי עלה ומי ירד?

כמו כן, מנתוני חברת Manpower, שניתן לראות בטבלה המצורפת, בבנקאות ושוק ההון נרשמה בדירוג הנוכחי עלייה מסוימת ברמות השכר הממוצעות ביחס לדירוגי העבר. באילו תפקידים מדובר? החל מתפקיד הטלר בבנק, עבור בבנקאי משכנתאות מתחיל ועד בנקאי משכנתאות עם לפחות שנתיים ניסיון, מתמחה בייעוץ השקעות, עובדי בק-אופיס עם ניסיון של לפחות 3 שנים, כלכלן (כולל מתחיל), ואף עו"ד העוסק בתחום המסחרי בענפי הבנקאות ושוק ההון.

מנגד, בתפקידים שדורשים הרבה פחות ניסיון וידע ייחודי, אם בכלל, נרשמה הרעה בנתוני השכר ביחס לנתוני העבר. כך למשל, קרה ביחס לנציגי שירות בבתי השקעות, לנציגי שירות אשראי, לנציגי מכירות אשראי וגם לעובדי בק-אופיס מתחילים ללא ניסיון.

ומה לגבי ענף הפיננסים הגדול הנוסף - הביטוח? השנה בחנו בסיוע Manpower ישראל מה קורה בעולם הביטוח הישראלי, בדגש על משרות הליבה של הפקידות הלא-בכירה. בחנו חמישה תפקידים בענף הביטוח: חתם; מפקח רכישה (תפקיד סמי-ניהולי, שכולל אחריות ועבודה מול סוכני ביטוח); מסלק תביעות; משווק פנסיוני; ורפרנט ביטוח חיים.

מדובר בתפקידי ליבה בחברות הביטוח, ומהנתונים של פרויקט השכר החדש של "גלובס" עולה, שהם מניבים לממלאים אותם שכר שנע בטווח שבין 6,500 שקל לחודש ברוטו למסלק תביעות, עבור בשכר ברוטו של כ-7,500 שקל לחודש לחתם ולרפרנט ביטוח חיים, ועד לכ-12 אלף שקל בחודש, בממוצע, למפקח רכישה. בכל אופן, מדובר בשכר שרחוק מהשכר הגבוה של המנהלים הבכירים בתחומים אלה. הדבר מסביר אולי את השינוי שהחל מתרחש בשנים האחרונות ביחסי העבודה בענף הביטוח - ההסתדרות שבה באופן סופי ורשמי לייצג את העובדים בחלק מהחברות, ובאחרות ישנם מהלכים להחתמה להתאגדות של עובדים.

פלח משמעותי של עובדים בענף הביטוח הוא סוכני הביטוח. חלקם עובדים שכירים בקבוצות הביטוח, ושכרם משוקלל בשכר הממוצע בענף הביטוח, וחלק גדול מהם סוכני ביטוח עצמאיים. הנתונים לגבי האחרונים אינם גלויים, ובכל מקרה גם אינם מאפיינים את כולם - משום השונות הרבה בין סוכן א' לסוכן ב', או בין סוכנות ג' לסוכנות ד'.

בכל אופן, מנתוני דוחות חברות הביטוח ומהדוחות השנתיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ניתן לחלץ את ההכנסות מהעמלות הממוצעות של סוכני וסוכנויות הביטוח בישראל. כך, מהדוח השנתי האחרון של הפיקוח על הביטוח עלה, שסך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח עמדו ב-2014 על כ-6.7 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס ל-2013. מבחינת סוכן הביטוח הממוצע, מדובר בהכנסה מעמלות (ולא שכר) של כ-539 אלף שקל לשנה - קרי הכנסה חודשית ממוצעת של כ-44.9 אלף שקל (לעומת כ-523 אלף שקל וכ-43.6 אלף שקל, בהתאמה, ב-2013).

רן קלמיצקי

תפקיד: מפקח רכישה במנורה מבטחים ביטוח

גיל: 41

מצב משפחתי: נשוי 4

השכלה: תואר BA בביטוח ו-MBA עם התמחות במימון

"שכר ותנאים הם מאוד חשובים, שכן הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. אבל השילוב המנצח הוא זה שמעניק לך סיפוק במקום העבודה לצד שכר הולם", כך אומר רן קלמיצקי, שהחל את דרכו בענף הביטוח כסוכן ביטוח והצטרף לפני שנים למנורה מבטחים ביטוח, שם הוא מכהן כיום כמפקח רכישה. המעבר של קלמיצקי מפוזיציה של סוכן לעובד החברה - כמו גם מעברים הפוכים מעובדי חברות לסוכני ביטוח - הם מחזה נפוץ בתחום.

במסגרת תפקידו, קלמיצקי אחראי על קבוצת סוכנים העובדים עם חברת הביטוח, וכחלק מכך הוא מסייע ומעודד אותם למכור את פוליסות הביטוח של החברה, תוך מתן מענה מקצועי לעבודתם עם החברה ומול לקוחותיהם. "היתרון היחסי שלי הוא תחום הביטוח הפנסיוני והפיננסי, ואני מתכוון להמשיך להתקדם בו", הוא אומר.

- כיצד הגעת למקום עבודתך הנוכחי?

"בעת ששימשתי כסוכן ביטוח שכיר באחת מסוכנויות ההסדר, קיבלתי פנייה ממשה אלקיים, ששימש עד לא מכבר כמנהל השיווק והמכירות, ומדוד בורנשטיין, ששימש כמנהל מחוז סוכנויות במנורה מבטחים ביטוח. הוצע לי לשמש כמפקח רכישה של סוכנויות ההסדר שעמן החלה מנורה מבטחים בפעילות שהלכה והתרחבה לאור רכישת קרן הפנסיה מבטחים החדשה".

- מה דעתך על ענף הביטוח כמקום עבודה וכענף להתמקצע בו לאורך השנים?

"אני לא מכיר הרבה ענפים במשק שמכילים כל-כך הרבה תחומי פעילות ועיסוק. פעילותי, לדוגמה, עוסקת בניהול סיכונים, השקעות, מימון, פיננסים, מיסוי, משפטים, שיווק, מכירות, פסיכולוגיה ועוד. התפקיד מחייב את העוסקים בו להכיר ולהבין לעומק את כל הנושאים ולשמור על רמה מקצועיות גבוהה ביותר, כל הזמן, היות ותחומים אלו דינמיים ומשתנים בתדירות יחסית גבוהה. כמות הידע הנדרש היא עצומה ומעניינת".

- מהן המגמות שאתה מזהה ביחס לרמות השכר בענף, בהסתכלות על אופק ההכנסה - במיוחד כמי שעוסק בתחום הביטוח שכולל באופם מובנה הסתכלות לטווחי זמן ארוכים?

"ענף הביטוח דינמי, תחרותי ומחייב את העוסקים בענף לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו סל המוצרים והפתרונות אשר אנו מציעים ללקוחות הוא רחב יותר (פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות חיסכון, ריסקים, מוצרים לגיל שלישי), וזאת לצד תחרות שמקטינה את המרווחים. המשמעות ברורה: עלינו להיות יעילים ולתת ארגז כלים איכותי ורחב. אופק ההכנסה שונה בין עובד לעובד, ולהערכתי, יהיו עובדים אשר יוכלו לקצור פירות מהשינויים ואף להרוויח יותר ביחס להיום".

- אילו תנאים נלווים יש לך, או שלדעתך הכרחי שעובד יקבל אותם?

"מעבר לשכר, עובד צריך לדעת שבתקופת עבודתו הוא, משפחתו ועתידם מוגנים באופן מרבי ואיכותי. המשמעות היא ביטוח פנסיוני מקיף, קרן השתלמות, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וביטוח רפואי משפחתי מלא - זה ה-MUST". *ואיפה אתה מכניס אלמנטים כמו הגשמה אישית, שביעות רצון או כל דבר איכותי אחר?

"שכר ותנאים הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. ואולם, ישנם מקרים שבהם אתה מוכן לרדת בשכר ובנלוות כדי להתנסות בתפקידים שלהערכתך יביאו ערך מוסף לקריירה שלך ולהתפתחות המקצועית שלך. לראייה - המהלך שבו פרשתי מתפקיד מפקח לטובת הקמת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה, וניהולה במשך כשלוש שנים".

פיננסים

עוד כתבות

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

יו"ר אלרון המודחת: "רנוב ובנטוב הפעילו לחץ לגייס 150 מיליון שקל באג"ח לפריעת חובותיהם האישיים"

עורכי דינה של יו"ר אלרון המודחת ליסיה בכר-מנוח מזהירים כי לקראת הדד-ליין שעומד לפוג ביום שישי הקרוב, "קיים סיכון לא מבוטל שמניות אלרון תימכרנה ע"י הפניקס בית השקעות, והשליטה בחברה תימסר לידיים אחרות" ● אלרון: "טענות מופרכות"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

בית קפה בנחלת בנימין בתל אביב / צילום: כדיה לוי

הפסיקה שמסכנת את אזור הבילויים בנחלת בנימין: עיריית ת"א לא יכולה לאשר שולחנות על המדרכה

ביהמ"ש קבע כי עיריית תל אביב אינה יכולה לאשר הצבת שולחנות וכיסאות על הכביש ועל המדרכה ללא הליך תכנוני מסודר ושיתוף הציבור ● נקבע כי מהלך כזה אינו יכול להתבצע "בדלת האחורית" של היתרים נקודתיים, אלא מחייב שינוי ייעוד מלא בתוכנית בניין עיר שבה תינתן לתושבים זכות טיעון

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן: "יהיו חברות שיתרסקו, גם מקצועות מסוימים"

המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן מספר בראיון מיוחד לגלובס על החשש מהתגברות האנטישמיות בארה"ב, מסביר מדוע הוא מאמין שבישראל תקום חברה בשווי טריליון דולר בתוך עשור, וחושף השקעה בחברת AI ישראלית ● בעקבות הפגיעה המוחית הקשה של בתו, הוא מקים מכון מחקר בהשקעה של לפחות 400 מיליון דולר ומחפש בישראל טכנולוגיות רפואיות חדשות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

אילוסטרציה: Shutterstock

"הפוליטיקאים לא טיפשים, הם יודעים מה מביא קולות ומה לא": ההסכת שמלמד איך להתווכח טוב יותר

במדינה עם שיח פוליטי רווי האשמות ועקיצות, בבית אבי חי מנסים ללמד איך לנהל דיבייט ● "ויכוחימפיאדה", הסכת קומי לילדים, הפך בעזרת אלוף העולם בדיבייט סטודנטים ד"ר רועי שולמן את הוויכוח הישראלי לספורט עם חוקים, שופטים וכרטיס אדום

משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף

מי יוביל את תאגיד השידור הציבורי? בורסת השמות לתפקיד יו"ר המועצה

ועדת האיתור לתאגיד השידור החלה לראיין מועמדים לתפקיד היו"ר, על רקע המאבק המשפטי סביב הרכב המועצה והשיתוק הניהולי שנמשך מאז איבדה את הקוורום הדרוש לקבלת החלטות

אמיר ירון ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

בנק ישראל נגד נתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"

בבנק המרכזי הגיבו הערב באופן חריג לדבריו של ראש הממשלה, שטען כי ישראל צריכה להיערך לכלכלת קריפטו, וכי בלוקצ'יין יכול לסייע לעקוף סנקציות - ובפועל סתרו את דבריו ● בבנק הדגישו כי על הדרג המדיני להתמקד במניעת הסנקציות ובהמשך בקיום קשרי המסחר עם שותפותיה העיקריות של ישראל ● נתניהו בראיון: "מודה לבנק ישראל על העצות, אבל עושה מה שאני חושב"

הפגנת תמיכה בחות'ים בתימן. אחד המפגינים מחזיק דגם של הכעבה הקדוש לאיסלאם / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון

כותרות העיתונים בעולם: 94 סנקציות על ישראל בתוקף, עיתון סעודי קורא להכיר בחות'ים כארגון טרור בעקבות המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם, ואזרחי איראן משלמים יותר על אינטרנט איטי ומוגבל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א 35 ות"א 125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1. 7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

44 חודשי מאסר בפועל על חשבוניות פיקטיביות בסך כ-6 מיליון שקל

אבנר אלוק, בעלי חברת סגיב טכנולוגיות מיגון אש בע"מ, הורשע בכך שבשנים 2012-2015 החברה שבבעלותו קיבלה 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחותיה וניכתה את מס התשומות שלא כדין ● בכתב האישום נטען כי אלוק ניסה להסוות את חלקו בביצוע העבירות ע"י מינוי גורמים שונים כמנהלים בחברה

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11, ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף, ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו? ● המשקיעים החדשים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

רה"מ נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

הסוגייה הישראלית מעסיקה את היבשת. הפגנה בברלין, החודש / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בעולם עוקבים אחרי הבחירות, וגם "סערת הקריפטו" בכותרות

כלי התקשורת באירופה עוקבים בדריכות אחר הבחירות בירושלים - מנתחים את התסריטים הפוליטיים, מחשבים יחסי גושים ומנסים להעריך את השפעת התוצאות על היבשת ● ואיך הגיבה העיתונות הכלכלית לאזהרת נתניהו, שישראל תאלץ להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו?

חייל אמריקאי מפעיל רחפן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

4.4 טריליון דולר עד 2035: תעשיית הביטחון העולמית שוברת שיאים

מחקר של דויטשה בנק מצא כי הכנסות מאה חברות התעופה והביטחון הגדולות בעולם חצה לראשונה אשתקד את רף הטריליון דולר ● שוק הרחפנים הצבאיים העולמי ישלש את עצמו תוך עשור ליותר מ־50 מיליארד דולר ● עורך המחקר לגלובס: "העדיפות היא להגנה אווירית"

רועי מן וערן זינמן, יוני אסיא, אמנון שעשוע / צילום: נתנאל טוביאס, איטורו, איל יצהר

אפקט ה-AI: הפיטורים והשקת הסוכנים החכמים שהטיסו את מאנדיי ב-80% מהשפל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● מאנדיי משלימה התאוששות וזינוק שבועי של כ-18% עם השקת סוכני בינה מלאכותית ● מניית איטורו נחתכת לשפל כל הזמנים לקראת דוחות שצפויים להיות פושרים ● וגם: מובילאיי צוללת גם היא לשפל היסטורי לקראת פרסום הדוחות, בצל חילופי המנכ"לים המתוכננים והמלצות אנליסטים סותרות

כולם בעד פירוק מונופולים ונגד מסים, בלי להסביר מאיפה הכסף

על מה מסכימות כל המפלגות, על מה הן מתווכחות - ולמה בכלל הן הסכימו לענות על שאלות פיננסיות מסובכות? ● אלה השיעורים החשובים שלימדה אותנו זירת הדיון הכלכלית ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הסדר החוב אושר: פרטנרס תמשיך לפעול, 6 מיליון שקל יועברו לנושים

חברת פרטנרס המספקת שירותי השכרת משרדים לעורכי דין עצמאיים, אשר נקלעה לאחרונה לקשיים, הודיעה כי הסדר החוב בעניינה אושר בהסכמת 100% מהנושים ● ההסדר מעניק לחברה מתווה של שיקום ומאפשר את המשך פעילותה כ"עסק חי"

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

במקביל לבחירות, צצו שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל

ארגון MindIL מדווח על עשרות כנסים שמתקיימים בשבוע הבחירות בהשתתפות אלפי אקדמאים מתחומים שונים ● המיזם רושם הצלחה אחרי שנים של היעדר כנסים מסוג זה עם חוקרים מובילים מחו"ל