גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

כמה מרוויחים עובדי בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח?

ענף הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו - לא רק בשכר אלא גם בתנאים, ולא רק בין תחומים אלא גם בין דורות של עובדים

רן קלמיצקי
רן קלמיצקי

תחום השירותים הפיננסיים ושוק ההון, כך למדנו לאורך השנים, הוא לכאורה המקום הנכון לעבוד בו, לצד היי-טק וכמה חברות ותחומים בני-מזל (ומונופוליסטיים באופיים), על-מנת להשתכר היטב לאורך שנים ואולי אף להפוך למיליונרים. זה נכון לגבי חלק מהעובדים, בוודאי לגבי הבכירים בכל תחומי השירותים הפיננסיים ולגבי העובדים הוותיקים בבנקים, אבל ממש לא נכון לגבי כל העובדים בסקטור הזה.

מאיפה הגיעה התפיסה הזו? ראשית, מדובר בסקטור שעוסק בניהול כספי הציבור, כך שכסף הוא לא רק פועל יוצא לפעילותו אלא ממש חומר הגלם אשר עימו הוא מתעסק. אך לא רק זאת, מהדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של החברות הציבוריות בבורסה בת"א למדנו שכמעט שליש מ-100 מקבלי השכר הגבוה הגיעו בשנת 2014 מהמגזר הפיננסי. אותם 31 מנהלים מהסקטור הפיננסי קיבלו ב-2014 שכר בעלות כולל מצטברת של כ-180 מיליון שקל - ממוצע של כ-6 מיליון שקל למנהל.

בנוסף, ב-2014 הסתכמה עלות השכר החודשי הממוצעת של עובדי חמשת הבנקים הגדולים בכ-30.5 אלף שקל לחודש; בחמשת בתי ההשקעות שמפרסמים את דוחותיהם לציבור דובר על עלות שכר חודשי של כ-24.5 אלף שקל בממוצע באותה התקופה; ובענף הביטוח כולו דובר על עלות שכר ממוצעת של כ-18.7 אלף שקל לחודש, לעובד. מנתונים אלה, נזכיר, יש לנכות כ-30%-40% על מנת להגיע לאומדן סביר של השכר ברוטו הממוצע של העובדים.

אולם, שוק הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו. לא רק בשכר, אלא גם בתנאים; ולא רק בין ענפים, אלא גם בין דורות של עובדים. בבנקאות יש עדיין את המושג, שמוכר בעיקר לעובדי המדינה, וכמעט אינו מוכר לעובדי הסקטור הפרטי - "קביעות". אופק הקריירה של העובדים שם ארוך מאוד, מהרגע שהפכו לעובדים קבועים בבנק. זו לא המציאות בחלק מהתחומים בחברות הביטוח, ובטח שאין מדובר בנורמה מחייבת בענף הביטוח ובבתי ההשקעות - שם העובדים מתאפיינים בגילאים צעירים יותר ובמשך חיים ממוצע נמוך בהרבה במקום העבודה.

אולי זה ישתנה בחברות הביטוח, שחלקן עוברות בימים אלה תהליך של התאגדות העובדים במטרה להגיע להסכמים קיבוציים בינם לבין החברות - בדומה למה שקיים בבנקים.

ברבים מהתחומים נראה שהממוצעים של התנאים שמוצגים כיום, כדרכם של ממוצעים, מספרים תמונה שסוטה מהמציאות. מדוע? כי הממוצע מערבב ולמעשה גם מסתיר בעלי שכר בעלות שנתית של מעל מיליון שקל, כאלה שמשתכרים "רק" 40 אלף שקל לחודש, ופקידים שמשתכרים שכר ממוצע ואף למטה מכך.

לא רק הפערים בין הבכירים לזוטרים, שמתחבאים בממוצעים, מסלפים את תמונת המצב האמיתית, אלא כאמור גם הפערים בין דורות. עובד בנק ותיק, גם אם אינו בכיר, זוכה לא אחת לשכר גבוה מאוד עבור אותה עבודה שמבצע עובד צעיר.

דו-ספרתי, באלפי שקלים

כך, מבחינת עובדים צעירים וחדשים, הממוצעים הגבוהים שמאפיינים את העובדים בסקטור הפיננסי, לא מספרים את הסיפור המלא. בשביל זה יש לבחון את הנתונים שאספה Manpower ישראל. ומה עולה מהנתונים הללו?

אם אתם רוצים משכורת דו-ספרתית, באלפי שקלים, תחום הפיננסים הוא לא בהכרח הכביש המהיר שיבטיח שיגיעו לשם. מהנתונים של חברת Manpower ישראל עולה, כי כרבע מהתפקידים שנבחנו טומנים בחובם שכר שעולה על 10,000 שקל, בממוצע. כלומר, סביר שישנם כאלה שעובדים בתפקידים אחרים בטבלה ומשתכרים מעל 10,000 שקל לחודש, אלא שרק בחלק קטן מהתפקידים הללו מדובר ברף שנמצא ברמת הממוצע בענף, באופן שמרמז שהשכר הזה הינו מחזה נפוץ בענף ולא ניתן רק לחלק קטן מהעוסקים בו.

באילו תפקידים מדובר? בראש ובראשונה בתפקידים שקשורים ישירות לתחום ניהול ההשקעות ושוק ההון. אנליסטים בעלי ניסיון נמצא בחלק העליון של טווח השכר, כך שרבים מהם משתכרים שכר דו-ספרתי באלפי שקלים. זה נכון גם לגבי יועצי השקעות ותיקים ודילרים (סוחרים), ובוודאי שזה נכון גם לגבי הכוכבים הכמעט קבועים בדירוג השכר של "גלובס" - מנהלי ההשקעות הבכירים (מנהלי מחלקות השקעה וסמנכ"לי השקעות, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש).

אבל לא חייבים להיות חלק ממערך ביצוע ההשקעות בפועל, על מנת לקוות לשכר דו-ספרתי באלפי שקלים. הטבלה של Manpower ישראל מגלה, שיש עוד כמה משרות ששכר כזה הוא חלק מהתנאים הממוצעים בהם ולא רק למעטים. מדובר בתפקידי בק-אופיס עם ותק וניסיון, שהחלק העליון בטווח השכר בהם טיפס השנה, כנראה כתוצאה מהצורך של החברות הפיננסיות להתמודד עם הרגולציה הגוברת והצורך בתפעול העסק והשירות; גם משרת כלכלן עשויה להביא אתכם לשם. נוסף על אלה, יש את משרת מפקח הרכישה בחברות הביטוח - מי שאחראי על הקשר בין חברות הביטוח לבין גורמי המכירה המרכזיים שלהם, סוכני הביטוח.

מי עלה ומי ירד?

כמו כן, מנתוני חברת Manpower, שניתן לראות בטבלה המצורפת, בבנקאות ושוק ההון נרשמה בדירוג הנוכחי עלייה מסוימת ברמות השכר הממוצעות ביחס לדירוגי העבר. באילו תפקידים מדובר? החל מתפקיד הטלר בבנק, עבור בבנקאי משכנתאות מתחיל ועד בנקאי משכנתאות עם לפחות שנתיים ניסיון, מתמחה בייעוץ השקעות, עובדי בק-אופיס עם ניסיון של לפחות 3 שנים, כלכלן (כולל מתחיל), ואף עו"ד העוסק בתחום המסחרי בענפי הבנקאות ושוק ההון.

מנגד, בתפקידים שדורשים הרבה פחות ניסיון וידע ייחודי, אם בכלל, נרשמה הרעה בנתוני השכר ביחס לנתוני העבר. כך למשל, קרה ביחס לנציגי שירות בבתי השקעות, לנציגי שירות אשראי, לנציגי מכירות אשראי וגם לעובדי בק-אופיס מתחילים ללא ניסיון.

ומה לגבי ענף הפיננסים הגדול הנוסף - הביטוח? השנה בחנו בסיוע Manpower ישראל מה קורה בעולם הביטוח הישראלי, בדגש על משרות הליבה של הפקידות הלא-בכירה. בחנו חמישה תפקידים בענף הביטוח: חתם; מפקח רכישה (תפקיד סמי-ניהולי, שכולל אחריות ועבודה מול סוכני ביטוח); מסלק תביעות; משווק פנסיוני; ורפרנט ביטוח חיים.

מדובר בתפקידי ליבה בחברות הביטוח, ומהנתונים של פרויקט השכר החדש של "גלובס" עולה, שהם מניבים לממלאים אותם שכר שנע בטווח שבין 6,500 שקל לחודש ברוטו למסלק תביעות, עבור בשכר ברוטו של כ-7,500 שקל לחודש לחתם ולרפרנט ביטוח חיים, ועד לכ-12 אלף שקל בחודש, בממוצע, למפקח רכישה. בכל אופן, מדובר בשכר שרחוק מהשכר הגבוה של המנהלים הבכירים בתחומים אלה. הדבר מסביר אולי את השינוי שהחל מתרחש בשנים האחרונות ביחסי העבודה בענף הביטוח - ההסתדרות שבה באופן סופי ורשמי לייצג את העובדים בחלק מהחברות, ובאחרות ישנם מהלכים להחתמה להתאגדות של עובדים.

פלח משמעותי של עובדים בענף הביטוח הוא סוכני הביטוח. חלקם עובדים שכירים בקבוצות הביטוח, ושכרם משוקלל בשכר הממוצע בענף הביטוח, וחלק גדול מהם סוכני ביטוח עצמאיים. הנתונים לגבי האחרונים אינם גלויים, ובכל מקרה גם אינם מאפיינים את כולם - משום השונות הרבה בין סוכן א' לסוכן ב', או בין סוכנות ג' לסוכנות ד'.

בכל אופן, מנתוני דוחות חברות הביטוח ומהדוחות השנתיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ניתן לחלץ את ההכנסות מהעמלות הממוצעות של סוכני וסוכנויות הביטוח בישראל. כך, מהדוח השנתי האחרון של הפיקוח על הביטוח עלה, שסך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח עמדו ב-2014 על כ-6.7 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס ל-2013. מבחינת סוכן הביטוח הממוצע, מדובר בהכנסה מעמלות (ולא שכר) של כ-539 אלף שקל לשנה - קרי הכנסה חודשית ממוצעת של כ-44.9 אלף שקל (לעומת כ-523 אלף שקל וכ-43.6 אלף שקל, בהתאמה, ב-2013).

רן קלמיצקי

תפקיד: מפקח רכישה במנורה מבטחים ביטוח

גיל: 41

מצב משפחתי: נשוי 4

השכלה: תואר BA בביטוח ו-MBA עם התמחות במימון

"שכר ותנאים הם מאוד חשובים, שכן הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. אבל השילוב המנצח הוא זה שמעניק לך סיפוק במקום העבודה לצד שכר הולם", כך אומר רן קלמיצקי, שהחל את דרכו בענף הביטוח כסוכן ביטוח והצטרף לפני שנים למנורה מבטחים ביטוח, שם הוא מכהן כיום כמפקח רכישה. המעבר של קלמיצקי מפוזיציה של סוכן לעובד החברה - כמו גם מעברים הפוכים מעובדי חברות לסוכני ביטוח - הם מחזה נפוץ בתחום.

במסגרת תפקידו, קלמיצקי אחראי על קבוצת סוכנים העובדים עם חברת הביטוח, וכחלק מכך הוא מסייע ומעודד אותם למכור את פוליסות הביטוח של החברה, תוך מתן מענה מקצועי לעבודתם עם החברה ומול לקוחותיהם. "היתרון היחסי שלי הוא תחום הביטוח הפנסיוני והפיננסי, ואני מתכוון להמשיך להתקדם בו", הוא אומר.

- כיצד הגעת למקום עבודתך הנוכחי?

"בעת ששימשתי כסוכן ביטוח שכיר באחת מסוכנויות ההסדר, קיבלתי פנייה ממשה אלקיים, ששימש עד לא מכבר כמנהל השיווק והמכירות, ומדוד בורנשטיין, ששימש כמנהל מחוז סוכנויות במנורה מבטחים ביטוח. הוצע לי לשמש כמפקח רכישה של סוכנויות ההסדר שעמן החלה מנורה מבטחים בפעילות שהלכה והתרחבה לאור רכישת קרן הפנסיה מבטחים החדשה".

- מה דעתך על ענף הביטוח כמקום עבודה וכענף להתמקצע בו לאורך השנים?

"אני לא מכיר הרבה ענפים במשק שמכילים כל-כך הרבה תחומי פעילות ועיסוק. פעילותי, לדוגמה, עוסקת בניהול סיכונים, השקעות, מימון, פיננסים, מיסוי, משפטים, שיווק, מכירות, פסיכולוגיה ועוד. התפקיד מחייב את העוסקים בו להכיר ולהבין לעומק את כל הנושאים ולשמור על רמה מקצועיות גבוהה ביותר, כל הזמן, היות ותחומים אלו דינמיים ומשתנים בתדירות יחסית גבוהה. כמות הידע הנדרש היא עצומה ומעניינת".

- מהן המגמות שאתה מזהה ביחס לרמות השכר בענף, בהסתכלות על אופק ההכנסה - במיוחד כמי שעוסק בתחום הביטוח שכולל באופם מובנה הסתכלות לטווחי זמן ארוכים?

"ענף הביטוח דינמי, תחרותי ומחייב את העוסקים בענף לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו סל המוצרים והפתרונות אשר אנו מציעים ללקוחות הוא רחב יותר (פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות חיסכון, ריסקים, מוצרים לגיל שלישי), וזאת לצד תחרות שמקטינה את המרווחים. המשמעות ברורה: עלינו להיות יעילים ולתת ארגז כלים איכותי ורחב. אופק ההכנסה שונה בין עובד לעובד, ולהערכתי, יהיו עובדים אשר יוכלו לקצור פירות מהשינויים ואף להרוויח יותר ביחס להיום".

- אילו תנאים נלווים יש לך, או שלדעתך הכרחי שעובד יקבל אותם?

"מעבר לשכר, עובד צריך לדעת שבתקופת עבודתו הוא, משפחתו ועתידם מוגנים באופן מרבי ואיכותי. המשמעות היא ביטוח פנסיוני מקיף, קרן השתלמות, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וביטוח רפואי משפחתי מלא - זה ה-MUST". *ואיפה אתה מכניס אלמנטים כמו הגשמה אישית, שביעות רצון או כל דבר איכותי אחר?

"שכר ותנאים הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. ואולם, ישנם מקרים שבהם אתה מוכן לרדת בשכר ובנלוות כדי להתנסות בתפקידים שלהערכתך יביאו ערך מוסף לקריירה שלך ולהתפתחות המקצועית שלך. לראייה - המהלך שבו פרשתי מתפקיד מפקח לטובת הקמת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה, וניהולה במשך כשלוש שנים".

פיננסים

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב חוששים: ישראל תסבך את ההסכם עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: להסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יש עוד כמה מבחנים לעבור, והנפיץ שבהם הוא ישראל; גם חברות הספנות עדיין לא בוטחות בו; ומי באמת שולט כרגע באיראן? ● כותרות העיתונים בעולם 

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם עם איראן?

התקווה הפכה לאכזבה, והבורסה ננעלה בירידות של כ-2% ● רן גולדרינג מאנליסט: "רוב הפרשנויות הן שההסכם פחות טוב לישראל ומגביל את חופש הפעולה" ● אידית מוסקוביץ מהבנק הבינלאומי: "עד כה נראה כי ההסכם אינו מסמל לישראל את סילוק האיומים הביטחוניים"

מדפסת תלת מימד של ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

מתלת ממד לאבחון רפואי: ננו דיימנשן מתכננת מיזוג עם חברה מארה"ב בעסקת מניות

חברת הדפסות התלת ממד ננו דיימנשן הודיעה על מיזוג מתוכנן עם חברת טכנולוגיה בתחום הבריאות ● השתיים יתאחדו לכדי חברה חדשה מבוססת בינה מלאכותית ● המנכ"ל: מאמינים שהחברה החדשה תהפוך לחברה שמגדירה את הקטגוריה ותייצר ערך לבעלי המניות

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?

מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ

קיסטון נגד ג'נריישן: מנסה לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה בשווי גבוה יותר

קיסטון מקווה לנצח במירוץ את קרן ג'נריישן שחתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי 4.2 מיליארד שקל ● בקיסטון סבורים כי העובדה שהם כבר שותפים עם שיכון ובינוי בשתי תחנות כוח מעניקה לה יתרון יחסי לקבלת האישורים הנדרשים

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

פרץ של שמחה אחז במנהיגי העולם וסיפק לישראל עוד סיבה לדאגה

מאוסטרליה ויפן ועד פריז, ההודעה על ההסכם עם איראן בדגש על פתיחת מצרי הורמוז זכתה לגיבוי מקיר לקיר של מנהיגי העולם ● האם אירופה תסיר סנקציות נוספות נגד טהרן?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

היום שאחרי ההסכמות: מה תהיה התחתית של מחיר הנפט ולמה המשקיעים בישראל מאוכזבים?

הכרזת טראמפ על גיבוש הבנות עם איראן ופתיחת מצד הורמוז, הפיגה חלק מהחששות ממשבר אנרגיה עולמי, והשווקים בעולם הגיבו בעליות ● בישראל, לעומת זאת, המשקיעים נותרו זהירים יותר בעקבות תוצאות המלחמה והשלכותיה הכלכליות ● "בשוק המקומי נותרות שאלות פתוחות שהשווקים הגלובליים פחות רגישים לזה", אומרים כלכלנים ● שאלת השעה

ארקדי וולוז, נביוס / צילום: Reuters

עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

בעוד פחות משבועיים צפויות להצטרף 5 חברות חדשות למדד נאסד"ק 100 הטכנולוגי, ושתיים מתוכן בעלות קשר לישראל ● מה מלמדת ההיסטוריה על תשואת המניות המצטרפות?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש נגד חברת האשראי ש"איפשרה את השלמת מעגל התרמית"

ביהמ"ש המחוזי אישר לבטל את רשיונה של פיתגורס אחרי שקיבלה מימון מגופים של סוכן הביטוח אמנון יעקובי ● השופט: "החברה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות" ● פיתגורס: "פסק הדין שגוי"

מושגים לאזרחות מיודעת. מאזן התשלומים / צילום: Shutterstock

לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

כמעט אין כלכלן שלא עוקב אחרי הנתונים של מאזן תשלומים • הפרסום הזה הוא לא עוד מונח חשבונאי, ויש לו השלכות כלכליות ובינלאומיות משמעותיות • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מיכאל לובושיץ, מנכ''ל קרפור; ניר ברקת, שר הכלכלה / צילום: שוקה כהן, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

העתירה נגד "הסל של ישראל" חושפת מידע חדש על הקמפיין

תגובת המדינה לבג"ץ בעתירה נגד מיזם "הסל של ישראל" דוחה את הטענות להטעיית צרכנים, אך המגישות סבורות כי היא מתעלמת מהפערים המרכזיים בין הצגת המהלך בהובלת שר הכלכלה ברקת לבין יישומו בפועל ● במוקד העתירה עומדים שיעורי ההנחה בקרפור, פריסת הסניפים והקמפיין הממשלתי

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן בהתבטאות ראשונה: "אני לא הולך לשום מקום"

לאחר שהחליט למכור את השליטה בג'י סיטי, איש העסקים הוותיק חיים כצמן הודיע על כוונתו לפנות את כיסא המנכ"ל ● בשיחה עם גלובס הוא מסביר את הפרישה מתפקידו ב-8 השנים האחרונות: "לחברה יש מחויבות לספק לבעלי המניות את ההנהלה הכי טובה שאפשר"; ומספר מדוע החליט למכור את השליטה: "עדיף לאבד רגלי כדי לזכות במלכה"

שִי ג'ינפינג ו־ולדימיר פוטין. ירוויחו מהסרת הסנקציות על איראן / צילום: ap

נפט ונשק: האינטרסים של סין ורוסיה בהסכם בין ארה"ב לאיראן

שתי מעצמות העל יפיקו תועלת כלכלית מההסכם בין ארה"ב ואיראן ● סין זקוקה לנפט, והסרת סנקציות יקלו עליה ● רוסיה, מהצד השני, מסייעת בהקמת הגרעין וסוחרת בנשק עם איראן

חגיגות יום ההולדת ה-80 של דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"המופע הגדול ביותר על פני כדור הארץ": כך חגג טראמפ את יום הולדתו ה־80

עשרות אלפי צופים, מפגן אווירי והפקה בכ־60 מיליון דולר: נשיא ארה”ב חגג את יום הולדתו ה־80 באירוע UFC חסר תקדים במדשאה הדרומית של הבית הלבן ● למרות תביעה שניסתה לבלום את המופע, הקרבות התקיימו כמתוכנן, ובממשל אף הציגו את החגיגה ככלי לקידום ההשפעה האמריקאית בעולם

אלון ג'קסון / צילום: אסטריקס

מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון

שנה בלבד אחרי שנבחרה לאחת החברות המבטיחות של גלובס, אסטריקס נרכשה על ידי ענקית תשתיות האינטרנט סיסקו ● כעת, בראיון ראשון מאז האקזיט, המנכ"ל והמייסד השותף אלון ג'קסון מספר איך תחום אפור של זהויות מכונה הפך ללב ההגנה על סוכני בינה מלאכותית ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי (17.06) בכנס TECH-IL

מסחור ידע / אילוסטרציה: Shutterstock

מסחור ידע מהאוניברסיטאות: אלו התמריצים החדשים של משרד האוצר

האוניברסיטאות הישראליות כבר רשמו הכנסות של מיליארדי דולרים ממסחור ידע, המהווה בסיס משמעותי לחדשנות של חברות ● בשנים האחרונות נרשמו פחות עסקאות מבעבר, והאוצר יצא למהלך של בדיקה מקיפה של איכות תהליכי המסחור שמתקיימים היום ● מהשינויים שהתקבלו: הסכמים אחידים, חברות מסחור חיצוניות ותוספת תקציב לאוניברסיטאות

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה, ואיך זה ישפיע על הריבית?

רוב האנליסטים צופים ירידה מתונה של כ-0.1% עד 0.2% במדד המחירים של מאי ● אם האינפלציה תעמוד בציפיות, יתחזקו הערכות להורדת ריבית ביולי

הדמיה של קמפוס בית החולים השיקומי חוסידמן / הדמיה: משרד אדריכלים יסקי מור סיון

המשפחה ממקסיקו שתורמת 200 מיליון שקל לבית חולים שיקומי חדש בתל אביב

משפחת חוסידמן תורמת 200 מיליון שקל להקמתו של בית החולים השיקומי החדש בשדה דב בבעלות עמותת רעות ● עלות הפרויקט עומדת על יותר ממליארד שקל, ויתר הכספים יגיעו ממשרד הבריאות, עיריית תל אביב, תורמים נוספים ופעילות מסחרית ● משפחת חוסידמן עשה את הונה בחברת כלי העבודה טרופר במקסיקו ותורמת רבות לישראל

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים: "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בהסכם עם איראן"

בצה"ל ממתינים להנחיות ברורות מצד הדרג המדיני, אך מתכוננים להתחיל תנועה דרומה בלבנון ● טראמפ: "ספינות מתחילות לנוע בנתיב בטוח לחלוטין ומאובטח דרך מצר הורמוז" ● ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה נקבע ליום שישי בשווייץ • עדכונים שוטפים