גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

כמה מרוויחים עובדי בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח?

ענף הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו - לא רק בשכר אלא גם בתנאים, ולא רק בין תחומים אלא גם בין דורות של עובדים

רן קלמיצקי
רן קלמיצקי

תחום השירותים הפיננסיים ושוק ההון, כך למדנו לאורך השנים, הוא לכאורה המקום הנכון לעבוד בו, לצד היי-טק וכמה חברות ותחומים בני-מזל (ומונופוליסטיים באופיים), על-מנת להשתכר היטב לאורך שנים ואולי אף להפוך למיליונרים. זה נכון לגבי חלק מהעובדים, בוודאי לגבי הבכירים בכל תחומי השירותים הפיננסיים ולגבי העובדים הוותיקים בבנקים, אבל ממש לא נכון לגבי כל העובדים בסקטור הזה.

מאיפה הגיעה התפיסה הזו? ראשית, מדובר בסקטור שעוסק בניהול כספי הציבור, כך שכסף הוא לא רק פועל יוצא לפעילותו אלא ממש חומר הגלם אשר עימו הוא מתעסק. אך לא רק זאת, מהדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של החברות הציבוריות בבורסה בת"א למדנו שכמעט שליש מ-100 מקבלי השכר הגבוה הגיעו בשנת 2014 מהמגזר הפיננסי. אותם 31 מנהלים מהסקטור הפיננסי קיבלו ב-2014 שכר בעלות כולל מצטברת של כ-180 מיליון שקל - ממוצע של כ-6 מיליון שקל למנהל.

בנוסף, ב-2014 הסתכמה עלות השכר החודשי הממוצעת של עובדי חמשת הבנקים הגדולים בכ-30.5 אלף שקל לחודש; בחמשת בתי ההשקעות שמפרסמים את דוחותיהם לציבור דובר על עלות שכר חודשי של כ-24.5 אלף שקל בממוצע באותה התקופה; ובענף הביטוח כולו דובר על עלות שכר ממוצעת של כ-18.7 אלף שקל לחודש, לעובד. מנתונים אלה, נזכיר, יש לנכות כ-30%-40% על מנת להגיע לאומדן סביר של השכר ברוטו הממוצע של העובדים.

אולם, שוק הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו. לא רק בשכר, אלא גם בתנאים; ולא רק בין ענפים, אלא גם בין דורות של עובדים. בבנקאות יש עדיין את המושג, שמוכר בעיקר לעובדי המדינה, וכמעט אינו מוכר לעובדי הסקטור הפרטי - "קביעות". אופק הקריירה של העובדים שם ארוך מאוד, מהרגע שהפכו לעובדים קבועים בבנק. זו לא המציאות בחלק מהתחומים בחברות הביטוח, ובטח שאין מדובר בנורמה מחייבת בענף הביטוח ובבתי ההשקעות - שם העובדים מתאפיינים בגילאים צעירים יותר ובמשך חיים ממוצע נמוך בהרבה במקום העבודה.

אולי זה ישתנה בחברות הביטוח, שחלקן עוברות בימים אלה תהליך של התאגדות העובדים במטרה להגיע להסכמים קיבוציים בינם לבין החברות - בדומה למה שקיים בבנקים.

ברבים מהתחומים נראה שהממוצעים של התנאים שמוצגים כיום, כדרכם של ממוצעים, מספרים תמונה שסוטה מהמציאות. מדוע? כי הממוצע מערבב ולמעשה גם מסתיר בעלי שכר בעלות שנתית של מעל מיליון שקל, כאלה שמשתכרים "רק" 40 אלף שקל לחודש, ופקידים שמשתכרים שכר ממוצע ואף למטה מכך.

לא רק הפערים בין הבכירים לזוטרים, שמתחבאים בממוצעים, מסלפים את תמונת המצב האמיתית, אלא כאמור גם הפערים בין דורות. עובד בנק ותיק, גם אם אינו בכיר, זוכה לא אחת לשכר גבוה מאוד עבור אותה עבודה שמבצע עובד צעיר.

דו-ספרתי, באלפי שקלים

כך, מבחינת עובדים צעירים וחדשים, הממוצעים הגבוהים שמאפיינים את העובדים בסקטור הפיננסי, לא מספרים את הסיפור המלא. בשביל זה יש לבחון את הנתונים שאספה Manpower ישראל. ומה עולה מהנתונים הללו?

אם אתם רוצים משכורת דו-ספרתית, באלפי שקלים, תחום הפיננסים הוא לא בהכרח הכביש המהיר שיבטיח שיגיעו לשם. מהנתונים של חברת Manpower ישראל עולה, כי כרבע מהתפקידים שנבחנו טומנים בחובם שכר שעולה על 10,000 שקל, בממוצע. כלומר, סביר שישנם כאלה שעובדים בתפקידים אחרים בטבלה ומשתכרים מעל 10,000 שקל לחודש, אלא שרק בחלק קטן מהתפקידים הללו מדובר ברף שנמצא ברמת הממוצע בענף, באופן שמרמז שהשכר הזה הינו מחזה נפוץ בענף ולא ניתן רק לחלק קטן מהעוסקים בו.

באילו תפקידים מדובר? בראש ובראשונה בתפקידים שקשורים ישירות לתחום ניהול ההשקעות ושוק ההון. אנליסטים בעלי ניסיון נמצא בחלק העליון של טווח השכר, כך שרבים מהם משתכרים שכר דו-ספרתי באלפי שקלים. זה נכון גם לגבי יועצי השקעות ותיקים ודילרים (סוחרים), ובוודאי שזה נכון גם לגבי הכוכבים הכמעט קבועים בדירוג השכר של "גלובס" - מנהלי ההשקעות הבכירים (מנהלי מחלקות השקעה וסמנכ"לי השקעות, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש).

אבל לא חייבים להיות חלק ממערך ביצוע ההשקעות בפועל, על מנת לקוות לשכר דו-ספרתי באלפי שקלים. הטבלה של Manpower ישראל מגלה, שיש עוד כמה משרות ששכר כזה הוא חלק מהתנאים הממוצעים בהם ולא רק למעטים. מדובר בתפקידי בק-אופיס עם ותק וניסיון, שהחלק העליון בטווח השכר בהם טיפס השנה, כנראה כתוצאה מהצורך של החברות הפיננסיות להתמודד עם הרגולציה הגוברת והצורך בתפעול העסק והשירות; גם משרת כלכלן עשויה להביא אתכם לשם. נוסף על אלה, יש את משרת מפקח הרכישה בחברות הביטוח - מי שאחראי על הקשר בין חברות הביטוח לבין גורמי המכירה המרכזיים שלהם, סוכני הביטוח.

מי עלה ומי ירד?

כמו כן, מנתוני חברת Manpower, שניתן לראות בטבלה המצורפת, בבנקאות ושוק ההון נרשמה בדירוג הנוכחי עלייה מסוימת ברמות השכר הממוצעות ביחס לדירוגי העבר. באילו תפקידים מדובר? החל מתפקיד הטלר בבנק, עבור בבנקאי משכנתאות מתחיל ועד בנקאי משכנתאות עם לפחות שנתיים ניסיון, מתמחה בייעוץ השקעות, עובדי בק-אופיס עם ניסיון של לפחות 3 שנים, כלכלן (כולל מתחיל), ואף עו"ד העוסק בתחום המסחרי בענפי הבנקאות ושוק ההון.

מנגד, בתפקידים שדורשים הרבה פחות ניסיון וידע ייחודי, אם בכלל, נרשמה הרעה בנתוני השכר ביחס לנתוני העבר. כך למשל, קרה ביחס לנציגי שירות בבתי השקעות, לנציגי שירות אשראי, לנציגי מכירות אשראי וגם לעובדי בק-אופיס מתחילים ללא ניסיון.

ומה לגבי ענף הפיננסים הגדול הנוסף - הביטוח? השנה בחנו בסיוע Manpower ישראל מה קורה בעולם הביטוח הישראלי, בדגש על משרות הליבה של הפקידות הלא-בכירה. בחנו חמישה תפקידים בענף הביטוח: חתם; מפקח רכישה (תפקיד סמי-ניהולי, שכולל אחריות ועבודה מול סוכני ביטוח); מסלק תביעות; משווק פנסיוני; ורפרנט ביטוח חיים.

מדובר בתפקידי ליבה בחברות הביטוח, ומהנתונים של פרויקט השכר החדש של "גלובס" עולה, שהם מניבים לממלאים אותם שכר שנע בטווח שבין 6,500 שקל לחודש ברוטו למסלק תביעות, עבור בשכר ברוטו של כ-7,500 שקל לחודש לחתם ולרפרנט ביטוח חיים, ועד לכ-12 אלף שקל בחודש, בממוצע, למפקח רכישה. בכל אופן, מדובר בשכר שרחוק מהשכר הגבוה של המנהלים הבכירים בתחומים אלה. הדבר מסביר אולי את השינוי שהחל מתרחש בשנים האחרונות ביחסי העבודה בענף הביטוח - ההסתדרות שבה באופן סופי ורשמי לייצג את העובדים בחלק מהחברות, ובאחרות ישנם מהלכים להחתמה להתאגדות של עובדים.

פלח משמעותי של עובדים בענף הביטוח הוא סוכני הביטוח. חלקם עובדים שכירים בקבוצות הביטוח, ושכרם משוקלל בשכר הממוצע בענף הביטוח, וחלק גדול מהם סוכני ביטוח עצמאיים. הנתונים לגבי האחרונים אינם גלויים, ובכל מקרה גם אינם מאפיינים את כולם - משום השונות הרבה בין סוכן א' לסוכן ב', או בין סוכנות ג' לסוכנות ד'.

בכל אופן, מנתוני דוחות חברות הביטוח ומהדוחות השנתיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ניתן לחלץ את ההכנסות מהעמלות הממוצעות של סוכני וסוכנויות הביטוח בישראל. כך, מהדוח השנתי האחרון של הפיקוח על הביטוח עלה, שסך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח עמדו ב-2014 על כ-6.7 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס ל-2013. מבחינת סוכן הביטוח הממוצע, מדובר בהכנסה מעמלות (ולא שכר) של כ-539 אלף שקל לשנה - קרי הכנסה חודשית ממוצעת של כ-44.9 אלף שקל (לעומת כ-523 אלף שקל וכ-43.6 אלף שקל, בהתאמה, ב-2013).

רן קלמיצקי

תפקיד: מפקח רכישה במנורה מבטחים ביטוח

גיל: 41

מצב משפחתי: נשוי 4

השכלה: תואר BA בביטוח ו-MBA עם התמחות במימון

"שכר ותנאים הם מאוד חשובים, שכן הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. אבל השילוב המנצח הוא זה שמעניק לך סיפוק במקום העבודה לצד שכר הולם", כך אומר רן קלמיצקי, שהחל את דרכו בענף הביטוח כסוכן ביטוח והצטרף לפני שנים למנורה מבטחים ביטוח, שם הוא מכהן כיום כמפקח רכישה. המעבר של קלמיצקי מפוזיציה של סוכן לעובד החברה - כמו גם מעברים הפוכים מעובדי חברות לסוכני ביטוח - הם מחזה נפוץ בתחום.

במסגרת תפקידו, קלמיצקי אחראי על קבוצת סוכנים העובדים עם חברת הביטוח, וכחלק מכך הוא מסייע ומעודד אותם למכור את פוליסות הביטוח של החברה, תוך מתן מענה מקצועי לעבודתם עם החברה ומול לקוחותיהם. "היתרון היחסי שלי הוא תחום הביטוח הפנסיוני והפיננסי, ואני מתכוון להמשיך להתקדם בו", הוא אומר.

- כיצד הגעת למקום עבודתך הנוכחי?

"בעת ששימשתי כסוכן ביטוח שכיר באחת מסוכנויות ההסדר, קיבלתי פנייה ממשה אלקיים, ששימש עד לא מכבר כמנהל השיווק והמכירות, ומדוד בורנשטיין, ששימש כמנהל מחוז סוכנויות במנורה מבטחים ביטוח. הוצע לי לשמש כמפקח רכישה של סוכנויות ההסדר שעמן החלה מנורה מבטחים בפעילות שהלכה והתרחבה לאור רכישת קרן הפנסיה מבטחים החדשה".

- מה דעתך על ענף הביטוח כמקום עבודה וכענף להתמקצע בו לאורך השנים?

"אני לא מכיר הרבה ענפים במשק שמכילים כל-כך הרבה תחומי פעילות ועיסוק. פעילותי, לדוגמה, עוסקת בניהול סיכונים, השקעות, מימון, פיננסים, מיסוי, משפטים, שיווק, מכירות, פסיכולוגיה ועוד. התפקיד מחייב את העוסקים בו להכיר ולהבין לעומק את כל הנושאים ולשמור על רמה מקצועיות גבוהה ביותר, כל הזמן, היות ותחומים אלו דינמיים ומשתנים בתדירות יחסית גבוהה. כמות הידע הנדרש היא עצומה ומעניינת".

- מהן המגמות שאתה מזהה ביחס לרמות השכר בענף, בהסתכלות על אופק ההכנסה - במיוחד כמי שעוסק בתחום הביטוח שכולל באופם מובנה הסתכלות לטווחי זמן ארוכים?

"ענף הביטוח דינמי, תחרותי ומחייב את העוסקים בענף לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו סל המוצרים והפתרונות אשר אנו מציעים ללקוחות הוא רחב יותר (פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות חיסכון, ריסקים, מוצרים לגיל שלישי), וזאת לצד תחרות שמקטינה את המרווחים. המשמעות ברורה: עלינו להיות יעילים ולתת ארגז כלים איכותי ורחב. אופק ההכנסה שונה בין עובד לעובד, ולהערכתי, יהיו עובדים אשר יוכלו לקצור פירות מהשינויים ואף להרוויח יותר ביחס להיום".

- אילו תנאים נלווים יש לך, או שלדעתך הכרחי שעובד יקבל אותם?

"מעבר לשכר, עובד צריך לדעת שבתקופת עבודתו הוא, משפחתו ועתידם מוגנים באופן מרבי ואיכותי. המשמעות היא ביטוח פנסיוני מקיף, קרן השתלמות, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וביטוח רפואי משפחתי מלא - זה ה-MUST". *ואיפה אתה מכניס אלמנטים כמו הגשמה אישית, שביעות רצון או כל דבר איכותי אחר?

"שכר ותנאים הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. ואולם, ישנם מקרים שבהם אתה מוכן לרדת בשכר ובנלוות כדי להתנסות בתפקידים שלהערכתך יביאו ערך מוסף לקריירה שלך ולהתפתחות המקצועית שלך. לראייה - המהלך שבו פרשתי מתפקיד מפקח לטובת הקמת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה, וניהולה במשך כשלוש שנים".

פיננסים

עוד כתבות

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר נערך לתקציב המשכי: הביטחון לא צפוי להיפגע, המשרדים האזרחיים כן

השבוע יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא לגבי הרכבת הממשלה, אך באוצר כבר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 ● למשרדי הממשלה יהיה קושי להתנהל בתקופה הזו וגם חבילות המיסוי יצטרכו להמתין ● ומה יקרה לגירעון? גלובס עושה סדר

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות יעניק 1,000 שקל להורים לסבסוד חוגי ילדים - אלה הכוכביות

ההטבה, במסגרת מתווה בנק ישראל, מוגבלת למספר של 10,000 החשבונות הראשונים שיגישו בקשה, והיא גם מותנית בהיקף הכנסה ושימוש בכרטיס אשראי ● סקר שערך הבנק מצא כי 91% מההורים בארץ מעידים שהוצאות החוגים מכבידות על התקציב

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

מגדל תוהא 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

כפי שנחשף בגלובס: חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2

חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2 בתל אביב ותאחד את כ-1,000 עובדיה בישראל תחת קורת גג אחת ● היקף העסקה מוערך ביותר מ-140 מיליון שקל לחמש שנים

 

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אהוד ברק, יפעת שאשא ביטון,  משה כחלון,  איילת שקד / צילום: איל יצהר, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, ליאור מזרחי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

התגמולים הנדיבים, הסקנדלים הסוערים והמניות שצנחו: מה קורה כשפוליטיקאים מצטרפים לשוק ההון

ממשה כחלון דרך אהוד ברק ועד לאיילת שקד: שורה של שרים וח"כים בדימוס עשו את דרכם ממסדרונות הכנסת לחדרי ההנהלה במגזר העסקי ● למרות התקוות שנתלו בקשרים וביכולת פתיחת הדלתות שלהם, מקרי העבר מלמדים שההצלחה רחוקה מלהיות בטוחה, והדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים מאכזבים של מניית החברה

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל הבורסה קורא להקמת ממשלה רחבה: "משימה לאומית"

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שיגר מכתב פתוח בעקבות תוצאות הבחירות וקרא למנהיגים "מכל קצות הקשת הפוליטית" להקים ממשלה הנשענת על הסכמות חוצות־גושים ● "המשקיעים מחפשים הזדמנויות, אך הם דורשים ודאות, מדיניות עקבית ואופק כלכלי ברור", כתב בן זאב

יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"

בצל האתגרים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית, ולצד הערפל וחוסר הוודאות סביב הפלונטר הפוליטי והסיכונים הגאו-פוליטיים - יעל רון בן משה, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, פרשה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס את חזונה ביחס למקום של התנועה בצמיחה של מדינת ישראל ● "יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון - אלה העוצמות שלנו"

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, התייחס בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס לסוגיות הקניין המשקי ושוק האנרגיה בקיבוצים, שלטענתו נמצאים בתוך "ערפל רגולטורי וסטטוטורי ובין הפטיש לסדן" ● מול סוגיות אלה הוסיף אלדר עוד שלושה עוגנים של ודאות

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיל סיגל / צילום: יח''צ הקריה האקדמית אונו

"התחננתי שלא תסיים את חייה בשווייץ": הפרופסור שמכריע בדילמות של חיים ומוות

שיחה עם פרופ' גיל סיגל, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ● על הורים שרוצים לקבוע את מין היילוד, למה גם לעובר עם נטייה לאלצהיימר מגיע לחיות, ואיזו שאלה תטריד את עולם הרובוטים בעוד 30 שנה

בן סוכמן, מנכ''ל דפוס בארי / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן, שאיבד את אמו וחברים בטבח ה-7 באוקטובר, סיפר כיצד ההחלטה לפתוח מחדש את דפוס בארי ימים ספורים לאחר מכן, הפכה לסמל של תקווה ושיקום הקהילה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא דיבר על החזרה לבארי, על האתגרים שנותרו ועל האמונה בעתיד הקיבוץ והעוטף

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים"

מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה בפתיחת כנס צמיחת הקיבוצים כי התנועה הקיבוצית ניצבת בפני גל של שינויים - מהקמת קיבוצים חדשים וצמיחה דמוגרפית ועד זינוק ביזמות, באנרגיה ובתהליכי העברה בין-דורית של הון וערכים

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

ה-FBI חשף: מי עומד מאחורי שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה

מתקפת הסייבר על בורסת בייננס הפכה לגניבת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בהיסטוריה ● לפי הבולשת הפדרלית, קבוצת האקרים צפון קוריאנית עומדת מאחורי הפריצה ● מה היא מתכננת לעשות עם הכסף ומה יעלה בגורל כספי הלקוחות?