גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה מרוויחים עובדי בתי ההשקעות, הבנקים וחברות הביטוח?

ענף הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו - לא רק בשכר אלא גם בתנאים, ולא רק בין תחומים אלא גם בין דורות של עובדים

רן קלמיצקי
רן קלמיצקי

תחום השירותים הפיננסיים ושוק ההון, כך למדנו לאורך השנים, הוא לכאורה המקום הנכון לעבוד בו, לצד היי-טק וכמה חברות ותחומים בני-מזל (ומונופוליסטיים באופיים), על-מנת להשתכר היטב לאורך שנים ואולי אף להפוך למיליונרים. זה נכון לגבי חלק מהעובדים, בוודאי לגבי הבכירים בכל תחומי השירותים הפיננסיים ולגבי העובדים הוותיקים בבנקים, אבל ממש לא נכון לגבי כל העובדים בסקטור הזה.

מאיפה הגיעה התפיסה הזו? ראשית, מדובר בסקטור שעוסק בניהול כספי הציבור, כך שכסף הוא לא רק פועל יוצא לפעילותו אלא ממש חומר הגלם אשר עימו הוא מתעסק. אך לא רק זאת, מהדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של החברות הציבוריות בבורסה בת"א למדנו שכמעט שליש מ-100 מקבלי השכר הגבוה הגיעו בשנת 2014 מהמגזר הפיננסי. אותם 31 מנהלים מהסקטור הפיננסי קיבלו ב-2014 שכר בעלות כולל מצטברת של כ-180 מיליון שקל - ממוצע של כ-6 מיליון שקל למנהל.

בנוסף, ב-2014 הסתכמה עלות השכר החודשי הממוצעת של עובדי חמשת הבנקים הגדולים בכ-30.5 אלף שקל לחודש; בחמשת בתי ההשקעות שמפרסמים את דוחותיהם לציבור דובר על עלות שכר חודשי של כ-24.5 אלף שקל בממוצע באותה התקופה; ובענף הביטוח כולו דובר על עלות שכר ממוצעת של כ-18.7 אלף שקל לחודש, לעובד. מנתונים אלה, נזכיר, יש לנכות כ-30%-40% על מנת להגיע לאומדן סביר של השכר ברוטו הממוצע של העובדים.

אולם, שוק הפיננסים מתאפיין בשונות אדירה בכל הקשור למעמד העובדים בו. לא רק בשכר, אלא גם בתנאים; ולא רק בין ענפים, אלא גם בין דורות של עובדים. בבנקאות יש עדיין את המושג, שמוכר בעיקר לעובדי המדינה, וכמעט אינו מוכר לעובדי הסקטור הפרטי - "קביעות". אופק הקריירה של העובדים שם ארוך מאוד, מהרגע שהפכו לעובדים קבועים בבנק. זו לא המציאות בחלק מהתחומים בחברות הביטוח, ובטח שאין מדובר בנורמה מחייבת בענף הביטוח ובבתי ההשקעות - שם העובדים מתאפיינים בגילאים צעירים יותר ובמשך חיים ממוצע נמוך בהרבה במקום העבודה.

אולי זה ישתנה בחברות הביטוח, שחלקן עוברות בימים אלה תהליך של התאגדות העובדים במטרה להגיע להסכמים קיבוציים בינם לבין החברות - בדומה למה שקיים בבנקים.

ברבים מהתחומים נראה שהממוצעים של התנאים שמוצגים כיום, כדרכם של ממוצעים, מספרים תמונה שסוטה מהמציאות. מדוע? כי הממוצע מערבב ולמעשה גם מסתיר בעלי שכר בעלות שנתית של מעל מיליון שקל, כאלה שמשתכרים "רק" 40 אלף שקל לחודש, ופקידים שמשתכרים שכר ממוצע ואף למטה מכך.

לא רק הפערים בין הבכירים לזוטרים, שמתחבאים בממוצעים, מסלפים את תמונת המצב האמיתית, אלא כאמור גם הפערים בין דורות. עובד בנק ותיק, גם אם אינו בכיר, זוכה לא אחת לשכר גבוה מאוד עבור אותה עבודה שמבצע עובד צעיר.

דו-ספרתי, באלפי שקלים

כך, מבחינת עובדים צעירים וחדשים, הממוצעים הגבוהים שמאפיינים את העובדים בסקטור הפיננסי, לא מספרים את הסיפור המלא. בשביל זה יש לבחון את הנתונים שאספה Manpower ישראל. ומה עולה מהנתונים הללו?

אם אתם רוצים משכורת דו-ספרתית, באלפי שקלים, תחום הפיננסים הוא לא בהכרח הכביש המהיר שיבטיח שיגיעו לשם. מהנתונים של חברת Manpower ישראל עולה, כי כרבע מהתפקידים שנבחנו טומנים בחובם שכר שעולה על 10,000 שקל, בממוצע. כלומר, סביר שישנם כאלה שעובדים בתפקידים אחרים בטבלה ומשתכרים מעל 10,000 שקל לחודש, אלא שרק בחלק קטן מהתפקידים הללו מדובר ברף שנמצא ברמת הממוצע בענף, באופן שמרמז שהשכר הזה הינו מחזה נפוץ בענף ולא ניתן רק לחלק קטן מהעוסקים בו.

באילו תפקידים מדובר? בראש ובראשונה בתפקידים שקשורים ישירות לתחום ניהול ההשקעות ושוק ההון. אנליסטים בעלי ניסיון נמצא בחלק העליון של טווח השכר, כך שרבים מהם משתכרים שכר דו-ספרתי באלפי שקלים. זה נכון גם לגבי יועצי השקעות ותיקים ודילרים (סוחרים), ובוודאי שזה נכון גם לגבי הכוכבים הכמעט קבועים בדירוג השכר של "גלובס" - מנהלי ההשקעות הבכירים (מנהלי מחלקות השקעה וסמנכ"לי השקעות, שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש).

אבל לא חייבים להיות חלק ממערך ביצוע ההשקעות בפועל, על מנת לקוות לשכר דו-ספרתי באלפי שקלים. הטבלה של Manpower ישראל מגלה, שיש עוד כמה משרות ששכר כזה הוא חלק מהתנאים הממוצעים בהם ולא רק למעטים. מדובר בתפקידי בק-אופיס עם ותק וניסיון, שהחלק העליון בטווח השכר בהם טיפס השנה, כנראה כתוצאה מהצורך של החברות הפיננסיות להתמודד עם הרגולציה הגוברת והצורך בתפעול העסק והשירות; גם משרת כלכלן עשויה להביא אתכם לשם. נוסף על אלה, יש את משרת מפקח הרכישה בחברות הביטוח - מי שאחראי על הקשר בין חברות הביטוח לבין גורמי המכירה המרכזיים שלהם, סוכני הביטוח.

מי עלה ומי ירד?

כמו כן, מנתוני חברת Manpower, שניתן לראות בטבלה המצורפת, בבנקאות ושוק ההון נרשמה בדירוג הנוכחי עלייה מסוימת ברמות השכר הממוצעות ביחס לדירוגי העבר. באילו תפקידים מדובר? החל מתפקיד הטלר בבנק, עבור בבנקאי משכנתאות מתחיל ועד בנקאי משכנתאות עם לפחות שנתיים ניסיון, מתמחה בייעוץ השקעות, עובדי בק-אופיס עם ניסיון של לפחות 3 שנים, כלכלן (כולל מתחיל), ואף עו"ד העוסק בתחום המסחרי בענפי הבנקאות ושוק ההון.

מנגד, בתפקידים שדורשים הרבה פחות ניסיון וידע ייחודי, אם בכלל, נרשמה הרעה בנתוני השכר ביחס לנתוני העבר. כך למשל, קרה ביחס לנציגי שירות בבתי השקעות, לנציגי שירות אשראי, לנציגי מכירות אשראי וגם לעובדי בק-אופיס מתחילים ללא ניסיון.

ומה לגבי ענף הפיננסים הגדול הנוסף - הביטוח? השנה בחנו בסיוע Manpower ישראל מה קורה בעולם הביטוח הישראלי, בדגש על משרות הליבה של הפקידות הלא-בכירה. בחנו חמישה תפקידים בענף הביטוח: חתם; מפקח רכישה (תפקיד סמי-ניהולי, שכולל אחריות ועבודה מול סוכני ביטוח); מסלק תביעות; משווק פנסיוני; ורפרנט ביטוח חיים.

מדובר בתפקידי ליבה בחברות הביטוח, ומהנתונים של פרויקט השכר החדש של "גלובס" עולה, שהם מניבים לממלאים אותם שכר שנע בטווח שבין 6,500 שקל לחודש ברוטו למסלק תביעות, עבור בשכר ברוטו של כ-7,500 שקל לחודש לחתם ולרפרנט ביטוח חיים, ועד לכ-12 אלף שקל בחודש, בממוצע, למפקח רכישה. בכל אופן, מדובר בשכר שרחוק מהשכר הגבוה של המנהלים הבכירים בתחומים אלה. הדבר מסביר אולי את השינוי שהחל מתרחש בשנים האחרונות ביחסי העבודה בענף הביטוח - ההסתדרות שבה באופן סופי ורשמי לייצג את העובדים בחלק מהחברות, ובאחרות ישנם מהלכים להחתמה להתאגדות של עובדים.

פלח משמעותי של עובדים בענף הביטוח הוא סוכני הביטוח. חלקם עובדים שכירים בקבוצות הביטוח, ושכרם משוקלל בשכר הממוצע בענף הביטוח, וחלק גדול מהם סוכני ביטוח עצמאיים. הנתונים לגבי האחרונים אינם גלויים, ובכל מקרה גם אינם מאפיינים את כולם - משום השונות הרבה בין סוכן א' לסוכן ב', או בין סוכנות ג' לסוכנות ד'.

בכל אופן, מנתוני דוחות חברות הביטוח ומהדוחות השנתיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ניתן לחלץ את ההכנסות מהעמלות הממוצעות של סוכני וסוכנויות הביטוח בישראל. כך, מהדוח השנתי האחרון של הפיקוח על הביטוח עלה, שסך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח עמדו ב-2014 על כ-6.7 מיליארד שקל - גידול של כ-4% ביחס ל-2013. מבחינת סוכן הביטוח הממוצע, מדובר בהכנסה מעמלות (ולא שכר) של כ-539 אלף שקל לשנה - קרי הכנסה חודשית ממוצעת של כ-44.9 אלף שקל (לעומת כ-523 אלף שקל וכ-43.6 אלף שקל, בהתאמה, ב-2013).

רן קלמיצקי

תפקיד: מפקח רכישה במנורה מבטחים ביטוח

גיל: 41

מצב משפחתי: נשוי 4

השכלה: תואר BA בביטוח ו-MBA עם התמחות במימון

"שכר ותנאים הם מאוד חשובים, שכן הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. אבל השילוב המנצח הוא זה שמעניק לך סיפוק במקום העבודה לצד שכר הולם", כך אומר רן קלמיצקי, שהחל את דרכו בענף הביטוח כסוכן ביטוח והצטרף לפני שנים למנורה מבטחים ביטוח, שם הוא מכהן כיום כמפקח רכישה. המעבר של קלמיצקי מפוזיציה של סוכן לעובד החברה - כמו גם מעברים הפוכים מעובדי חברות לסוכני ביטוח - הם מחזה נפוץ בתחום.

במסגרת תפקידו, קלמיצקי אחראי על קבוצת סוכנים העובדים עם חברת הביטוח, וכחלק מכך הוא מסייע ומעודד אותם למכור את פוליסות הביטוח של החברה, תוך מתן מענה מקצועי לעבודתם עם החברה ומול לקוחותיהם. "היתרון היחסי שלי הוא תחום הביטוח הפנסיוני והפיננסי, ואני מתכוון להמשיך להתקדם בו", הוא אומר.

- כיצד הגעת למקום עבודתך הנוכחי?

"בעת ששימשתי כסוכן ביטוח שכיר באחת מסוכנויות ההסדר, קיבלתי פנייה ממשה אלקיים, ששימש עד לא מכבר כמנהל השיווק והמכירות, ומדוד בורנשטיין, ששימש כמנהל מחוז סוכנויות במנורה מבטחים ביטוח. הוצע לי לשמש כמפקח רכישה של סוכנויות ההסדר שעמן החלה מנורה מבטחים בפעילות שהלכה והתרחבה לאור רכישת קרן הפנסיה מבטחים החדשה".

- מה דעתך על ענף הביטוח כמקום עבודה וכענף להתמקצע בו לאורך השנים?

"אני לא מכיר הרבה ענפים במשק שמכילים כל-כך הרבה תחומי פעילות ועיסוק. פעילותי, לדוגמה, עוסקת בניהול סיכונים, השקעות, מימון, פיננסים, מיסוי, משפטים, שיווק, מכירות, פסיכולוגיה ועוד. התפקיד מחייב את העוסקים בו להכיר ולהבין לעומק את כל הנושאים ולשמור על רמה מקצועיות גבוהה ביותר, כל הזמן, היות ותחומים אלו דינמיים ומשתנים בתדירות יחסית גבוהה. כמות הידע הנדרש היא עצומה ומעניינת".

- מהן המגמות שאתה מזהה ביחס לרמות השכר בענף, בהסתכלות על אופק ההכנסה - במיוחד כמי שעוסק בתחום הביטוח שכולל באופם מובנה הסתכלות לטווחי זמן ארוכים?

"ענף הביטוח דינמי, תחרותי ומחייב את העוסקים בענף לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו סל המוצרים והפתרונות אשר אנו מציעים ללקוחות הוא רחב יותר (פנסיה, גמל, השתלמות, פוליסות חיסכון, ריסקים, מוצרים לגיל שלישי), וזאת לצד תחרות שמקטינה את המרווחים. המשמעות ברורה: עלינו להיות יעילים ולתת ארגז כלים איכותי ורחב. אופק ההכנסה שונה בין עובד לעובד, ולהערכתי, יהיו עובדים אשר יוכלו לקצור פירות מהשינויים ואף להרוויח יותר ביחס להיום".

- אילו תנאים נלווים יש לך, או שלדעתך הכרחי שעובד יקבל אותם?

"מעבר לשכר, עובד צריך לדעת שבתקופת עבודתו הוא, משפחתו ועתידם מוגנים באופן מרבי ואיכותי. המשמעות היא ביטוח פנסיוני מקיף, קרן השתלמות, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וביטוח רפואי משפחתי מלא - זה ה-MUST". *ואיפה אתה מכניס אלמנטים כמו הגשמה אישית, שביעות רצון או כל דבר איכותי אחר?

"שכר ותנאים הם הפרנסה שלנו ושל משפחתנו בהווה ובעתיד. ואולם, ישנם מקרים שבהם אתה מוכן לרדת בשכר ובנלוות כדי להתנסות בתפקידים שלהערכתך יביאו ערך מוסף לקריירה שלך ולהתפתחות המקצועית שלך. לראייה - המהלך שבו פרשתי מתפקיד מפקח לטובת הקמת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה, וניהולה במשך כשלוש שנים".

פיננסים

עוד כתבות

ירוטי טילים מאיראן מעל המרכז / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המומחה שמסביר: למה האיראנים יורים לאמירויות ומה הסיכוי שהטילים יגיעו שוב לישראל

לדברי ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר לעניייני איראן וחיזבאללה, הירי לאמירויות מלמד כי בטהרן למרות הכל עדיין מצויים בתודעת ניצחון ● האם זה אומר שהטילים שוב בדרך לישראל, ומה כדאי לטראמפ לעשות? ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

מתרחקות מישראל, מתקרבות לטורקיה: השינוי ביחסים עם מדינות המפרץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סין מנסה לשכנע את איראן להתגמש ובמקביל ממשיכה לספק לה נשק, מדינות המפרץ לא רוצות להיות תלויות בישראל והפוליטיקאי היהודי שהצליח להכעיס את הקהילה היהודית בבריטניה • כותרות העיתונים בעולם 

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ': "מדינת ישראל מקדשת את גוש דן ומייצרת קניבליזם בנגב"

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "כל הממשלות קבעו שהעוגן המרכזי יהיה גוש דן. מי אמר שהייטק צריך להיות באזור המרכז?" ● לדבריו, "המסלול האחד שאני מאמין בו הוא להפוך את הנגב לחלום הישראלי החדש"

יוסי חורב, מנכ''ל דיפלומט ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דיפלומט ישראל: הכנסת קמעונאים חדשים לארץ תוריד את יוקר המחיה

יוסי חורב, מנכ"ל דיפלומט ישראל, הסביר בוועידת הדרום לעסקים על סוגיית שער הדולר ביחס ליבוא, דיבר על מאחורי הקלעים של עולם היבוא והטרנדים, ותיאר מה לדעתו המדינה צריכה לעשות כדי שיהיה יותר קל לעשות פה עסקים

צחי ארצי, יגאל דמרי, צחי אבו ועופרה חדד, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

דמרי: “חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה”

ארבעה יזמים ומנהלים בתחום הנדל"ן השתתפו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס בפאנל שעוסק בצמיחת הנדל"ן באזור ● צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי: "גם המערכת הבנקאית שינתה גישה, היום בנק לאומי נוכח בכל הדרום עם פרויקטים בכל התחומים" ● יגאל דמרי, בעל שליטה בי.ח דמרי, התייחס לתופעת הפרוטקשן בדרום: "צריך לא לוותר להם" ● וגם: הטיפ לרוכשי הדירות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד התחבורה: "מטוס ראשון בשדה התעופה בצקלג שבנגב בתוך 5 שנים"

"אני מאמין שבתוך מסגרת הזמן הזו תראה מטוס ראשון נוחת בשדה התעופה החדש בצקלג", כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס ● לגבי פעילות אובר בישראל אמר: "אין סיבה שאובר ודומותיה לא יעבדו בישראל. אם אובר לא תגיע - הכתובת לכך אצל דוד ביטן"

חיים זילברשץ, ג'ארד קאש, ירון קניאז'ר. Surround Ventures / צילום: Surround Ventures

סראונד ונצ'רס מגייסת קרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר

אחרי שורה של השקעות מוצלחות ב-XTEND, IMGN ו-QuamCore, הקרן שמנוהלת על־ידי ירון קניאז׳ר, ג׳ארד קאש וחיים זילברשץ ביצעה סגירה ראשונה של גיוס לקרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר ● קניאז'ר: "רואים דור חדש של מייסדים שנולדו עם המלחמה"

ליאור סיימון / צילום: יונתן בלום

סבא שלה היה ממייסדי חיל האוויר, היא אחראית על חברות בשווי מיליארדים

ליאור סיימון התחילה את דרכה בתפקיד משרדי, אבל כבר אז הרגישה שהיא "שער הכניסה" ליזמים ● היום היא שותפה–מנהלת ב–Cyberstarts, קרן סייבר מהמובילות בישראל: "טובה בלקרוא את החדר" ● פרויקט 40 עד 40

מפעל ''פולקסווגן'' באוסנבריק / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

רפאל בדרך לרכישת מפעל פולקסווגן: פרטים חדשים על המו"מ

ברויטרס דיווחו בימים האחרונים כי רפאל בדרך לרכוש מפעל פולקסווגן בגרמניה לטובת ייצור מיירטי כיפת ברזל ● בהנהלת יצרנית הרכב מקיימים דיונים בנושא יחד עם העובדים המקומיים ● האם ממשלת גרמניה תתן אור ירוק למהלך?

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שפרש היום עם 110 מיליון שקל בכיס. לפחות

יוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו-מד אנרג'י, צפוי לסיים את כהונתו לאחר 15 שנים עם שכר מצטבר של יותר מ־110 מיליון שקל ● עיקר התגמול של אבו התקבל במזומן, לצד החזקות ומענקים - כולל בונוס של 8.1 מיליון שקל על עסקת הגז עם מצרים ● פרישתו מגיעה לאחר שנים של זינוק בשווי החברה

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף

אלונה שפר-קארו על המהפך בנתיבות: "מקימים מרכז רפואי עם הדסה, מרכז מדעי עם מכון ויצמן ומסלול להכשרת טייסים"

מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות דיברה בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, על ההתקדמות שעשתה בתחומי החינוך, הבריאות והנדל"ן, לצד שיתופי הפעולה עם חיל האוויר ועם מכון ויצמן ● שפר-קארו: "נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בקנה מידה גדול"

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

עם 15 אלף חיילים ו-100 מטוסים: טראמפ יוצא לקרב חדש מול איראן

נשיא ארה"ב הודיע כי יפעל באופן אקטיבי לשחרורן של ספינות שנתקעו במצר הורמוז ● בפיקוד המרכז האמריקאי טענו כי למבצע יש מטרות רחבות יותר, ותיארו כיצד הוא יתבצע

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

"ליל הזעם": האיום החריף של איראן - בתגובה לטראמפ

איראן שיגרה 4 טילים לאמירויות: המרחב האווירי בדובאי ואבו-דאבי נסגר, ספינת מטען עולה באש ובעיר פוג'יירה נפצעו 3 אזרחים הודים בשל מתקפת כטב"ם ● צבא ארה"ב הודיע על תחילת פריצת המצור האיראני ● מפקד בכיר באיראן איים: נתקוף כל כוח צבאי שינסה להיכנס למצר הורמוז ● סוכנות פארס טוענת כי שני טילים פגעו בספינה אמריקאית, ארה"ב מכחישה ● עדכונים שוטפים

אל״ם (במיל') טליה לנקרי בשיחה עם אלוף (במיל׳) סמי תורג׳מן, מפקד פיקוד הדרום לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האלוף שמאחורי התחקירים בהתבטאות נדירה: "הצבא קרס ב-7 באוקטובר, ההצלחות באיראן לא מוחקות את הכישלון"

האלוף במיל' סמי תורג'מן דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, על מסקנות הוועדה בראשה עמד לבחינת תחקירי 7 באוקטובר והפקת הלקחים ● "הצבא כולו קרס באותו הבוקר", הוא אמר, והוסיף כי ישראל צריכה להפסיק "לקדש את השקט הזמני על חשבון הסכנה העתידית"

בועז לוי, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה

דירקטוריון החברה החליט לפעול לאיחוד מלא של חברת הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית ● כלל פעילותה, ממכ"מים וחיישנים ועד מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר, תועבר לחברה ללא תמורה ● המהלך מתבצע ברקע כוונה להנפיק עד 30% ממניות תע"א, ובמטרה להגדיל את שווי החברה, והוא כפוף לאישור הממשלה

רענן קובלסקי, מנכ''ל שטראוס ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

מנכ"ל שטראוס ישראל: "כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בצפון ובדרום, ואנחנו נמשיך להשקיע"

רענן קובלסקי, מנכ"ל שטראוס ישראל, פתח את ועידת הדרום לעסקים של גלובס והצביע על חוסנם של האזרחים: "למרות המציאות הקשה, אנשים קמים ובאים למפעלים. בזכותם אנחנו ממשיכים לייצר" ● לדבריו, מציאות דומה מתרחשת בימים אלה גם בצפון הבוער: "הספקים, החקלאים והקמעונאים מצליחים לייצר רציפות"

אתר ''אלקטריק דיל'' / צילום: צילום מסך

אלקטריק דיל גרמה ללקוחות לרכוש מוצרים יקרים יותר - ותיקנס בכ-1.3 מיליון שקל

לפי ממצאי החקירה של הרשות להגנת הצרכן, לקוחות הזמינו מוצר דרך אתר אלקטריק דיל, אך לאחר הרכישה עודכנו כי הוא לא זמין במלאי – והוצעה להם במקומו חלופה יקרה יותר ● מי שסירב להצעה והתעקש לבטל את העסקה, נדרש לשלם דמי ביטול גבוהים מהמותר בחוק, לעתים בשיעור של 10% מהעסקה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון

הגופים המוסדיים מצמצמים בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח ומוכרים סכום שיא של דולרים ● הדומיננטיות המוחלטת שלהם בשוק המקומי עושה את שלה ומהווה כוח מרכזי בהתחזקות השקל ● התעשיינים מצדם טוענים לפגיעה דרסטית בשורת הרווח ודורשים מהממשלה להתערב כל עוד בנק ישראל יושב על הגדר

אייל בן דוד, סמנכ''ל פיתוח ולקוחות בחברת מקורות, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

סמנכ"ל מקורות: נשקיע השנה 430 מיליון שקל בפיתוח תשתיות מים בדרום

אייל בן דוד, סמנכ"ל פיתוח ולקוחות בחברת מקורות, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "הדרום הוא אסם התבואה של מדינת ישראל, ויש לנו חובה לדאוג לו"