אפשר להגיד מה שרוצים על גל אלברמן, אבל גם בגיל 32, הרבה שנים אחרי הופעת הבכורה המוצלחת בנבחרת של אברם גרנט והצ'יפ הנדיר בדרבי הפתח-תקוואי מעל רפי כהן, הוא שומר על יציבות פלאית. הוא לשון המאזניים של מכבי ת"א, ובדרך מאוד שקטה הוא מפלס לה דרך, גם לעצמו: עבר בליגה השנייה בספרד (בטנריפה) ובאחת הליגות הטובות בעולם (במנשנגלדבך בבונדסליגה); עבר והווה בשתיים מהשושלות האחרונות בליגת העל - זו של גאידמק בבית"ר וזו של גולדהאר; ויכולת מעוררת הערצה להיות מוערך בכל מקום. רגע לפני המפגש עם דינמו קייב במחזור השני של ליגת האלופות, כמה שבועות לאחר פרישתו המכובדת מהנבחרת, הושבנו אותו לראיון.
***
גם אחרי הניצחון על מכבי חיפה בשבת, 10 נקודות הליגה מתוך 15 הראשונות הם קצב הצבירה הנמוך ביותר בפתיחת עונה מאז ג'ורדי קרויף קיבל על עצמו את משרת המנהל הספורטיבי במועדון, ואלברמן נדרש להסביר האם יש לזה קשר להתרגשות מההעפלה לצ'מפיונס ליג: "תירוצים אפשר לתת מפה ועד לים, אבל מה עברנו בסך הכל? בוא נשים דברים על דיוקם. אם היית שואל אותי במחזור ה-20 על קצב צבירת הנקודות יכול להיות שהייתי מתייחס לזה אחרת. זה לא משהו שאני יכול לייחס להשתתפות שלנו בליגת האלופות. זה לא רציני".
- פעם ראשונה שאתה בליגת האלופות. עד כמה זה מרגש?
"ברמה האישית זה מאוד מרגש, בפרט כשאתה משחק בקבוצה שרוצה לעשות את קפיצת המדרגה שלה באירופה. אנחנו מחפשים כל הזמן את האתגרים החדשים בלי קשר למאבק האליפות. אם תשים לב, בעונה הראשונה של ג'ורדי זכינו רק באליפות, בעונה השנייה זכינו באליפות והעפלנו לשלב הבתים של הליגה האירופית, בעונה השלישית החלטנו ללכת על כל התארים. הצ'מפיונס ליג הייתה מטרה שרצינו לסמן עליה וי העונה. ברמה האישית זה משהו שאתה חולם עליו הרבה שנים. הדרך לא פשוטה, אתה צריך הרבה מזל, להגיע בכושר שיא בתחילת העונה. השנה הצלחנו".
- במבט אובייקטיבי, לא ניצחתם את באזל בשום משחק, ובמוקדמות ניצחתם רק פעמיים. לא מרשים. נדמה שאלמלא ערן זהבי, לא היה פה מפגן ששווה עלייה לשלב הבתים.
"אני חולק עליך. בסוג המפגשים האלה אתה לוקח בחשבון שאתה יכול לעלות גם אם אתה לא מנצח. המטרה היא לעבור שלב ולא להציג כדורגל מרשים. הרבה דברים מונחים על הכף ומוכרעים על דברים קטנים. שמנו דגש על דברים כאלה ולשחק כדורגל מרשים לא היה בראש מעייננו בשלבים האלה. לרגע לא חשבנו שאנחנו צריכים לשפר את רמת הכדורגל בשביל לעלות לצ'מפיונס ליג".
- במשחק שלכם בלונדון נראה כאילו הייתם מעבר לשיא, שהשיא הוא עצם העלייה, ולא שלב הבתים.
"תזכיר לי מה מאריבור (הסלובנית) עשתה שם בעונה שעברה? 6-0. והיא עברה אותנו במוקדמות בעונה שעברה".
- השאיפה שלכם היא להיות מאריבור?
"לא באנו להתבטל בפני צ'לסי ולא בתחושה שעשינו את שלנו. ניסינו להיות במשחק כמה שיותר. ספגנו בדקה קריטית. המשחק הוכרע די מהר. אני לא בא להציג מציאות אחרת, אבל הרגשנו את הבדלי הרמות. צריך לזכור שזה משחק ראשון שלנו ויצא בחלקנו שזה יהיה המשחק הקשה מכולם. מבחינתנו לא באנו כנועים. לא חושב שאיבדנו מהכבוד שלנו במשחק בצ'לסי".
- זו פעם חמישית שקבוצות ישראליות בליגת האלופות, ועד היום הן השיגו שתי נקודות חוץ מ-39 אפשריות. זה בטח מאוד מתסכל לדעת שאתה הולך לקבל ולא יודע כמה.
"לא חושב שהגענו בגישה כזו למשחק הזה. אנחנו אפילו לא מודעים לפרטים הסטטיסטיים האלה. אתה מודע להבדלי הרמות ואתה מאוד מקווה שביום נתון יהיה ניתן לצמצם אותם. זה אמנם מקטין משמעותית את הסיכויים, אבל להערכתי לא נבוא למשחקים הבאים בידיעה שהסיכויים קלושים אלא נשתדל לבוא בגישה חיובית ולהאמין שאנחנו מסוגלים להוציא נקודות".
- עד כמה משמעותי האירוח בסמי עופר ולא בבלומפילד?
"סיטואציה מאוד מורכבת כי אחרי הכל תהיה לנו תמיכה יותר גדולה של הקהל, אבל מעולם גם לא אירחנו שם. מצד אחד אתה רוצה לחשוף את עצמך לכמה שיותר אוהדים, אבל מצד שני בלומפילד עבורנו השחקנים והאוהדים הוא הבית שלנו. שם אנחנו מכירים כל פיסת דשא וללא ספק שאנחנו מרגישים בו יותר בנוח. זה לא משהו שיכריע".
***
- מה קרה עם אלי גוטמן?
"זו החלטה שהתקבלה אצלי לפני מספר חודשים. לא זומנתי לסגל מסיבות מקצועיות, ולא ראיתי לנכון להודיע על פרישה כשאני בלאו הכי לא מוזמן לסגל. חיכיתי לרגע המתאים, שאני מבין שאלי גוטמן מתכוון להזמין אותי. ברגע שזה קרה ראיתי לנכון לקיים איתו את השיחה הזו. לא היה נכון לקיים אותה עוד קודם".
- אוחנה ורביבו פרשו מהנבחרת כי לא רצו להתבזות בישיבה על הספסל, ואילו טל בנין ויוסי בניון לא פרשו מהנבחרת. נדמה שאתה שייך לחלק הראשון.
"אין כל כך קשר. הגעתי למקום שפשוט החלטתי שאני רוצה כל כולי להיות מרוכז במקום אחד. כשהבנתי שאני אמור לקחת חלק בשתי מסגרות (בליגת העל ובצ'מפיונס), החלטתי שבגילי זה פשוט רלוונטי לגבי. הגוף זקוק לפעמים לזמן המנוחה שלו".
- אם היית שחקן הרכב קבוע בקמפיין הזה לא היית פורש.
"מי אמר לך שלא החלטתי לפרוש לפני הקמפיין? בחרתי לעשות את זה עכשיו כי פשוט נקראתי לסגל הנבחרת. אם הייתי נקרא קודם, כנראה שהייתי פורש קודם".
- 32 זה לא גיל מוקדם מדי לפרוש מהנבחרת? טל בן חיים שמשחק קבוע בגיל 33.
"פיליפ לאם בן כמה? הוא פרש לפני יותר משנה, אחרי שזכה במונדיאל. היו שחקנים שפרשו מהנבחרת בגיל 28. זו החלטה שהתקבלה אצלי וזהו".
***
- היית בקבוצה הגדולה של גאידמק, ואתה חלק מהשושלת הזו של מכבי ת"א. איזה משתי הקבוצות יותר טובה?
"שאלה קשה. מכבי מאוד השתנתה בשלוש השנים האחרונות. מאז היום שג'ורדי הגיע נשארו איתן טיבי, קרלוס גרסיה, יואב זיו ואני, אולי ארבעה שחקנים. בבית"ר היו הרבה יותר שחקנים מוכשרים אבל המערכת לא עבדה כמו שפה, התנאים לא היו אותם תנאים. זה לא הצליח לאורך זמן. זה בעצם לא התגבש והתקדם כמו שמועדון צריך להיות. אין ספק שהיה שם הרבה מאוד כשרון, בוודאות לא פחות מאשר פה, אולי יותר גדול".
- רוב הקריירה שלך היית 50/50 לכל דבר, והיום אתה מגיע הרבה פחות לרחבת היריב. מה גרם לשינוי בתפקוד?
"אני מחלק את הקריירה שלי לשני חצאים: עד למעבר לגרמניה ואחרי החזרה מגרמניה. משם חזרתי שחקן אחר, אחרי שנה וחצי שכמעט לא שיחקתי ועם סדרת פציעות גדולה. במהלך התקופה הזו עברתי שינוי בתפקוד שלי. כשאוסקר הגיע למכבי הבנתי שמ-50/50 אני הולך להיות לשחקן הקישור האחרון. הוא בעצם שינה לי את התפקוד. אני שחקן שפחות מאיים על השער, שברוב המשחק מתעסק בעבודות הגנה ובארגון המשחק, ואין לי בעיה עם זה. אני נהנה מזה לא פחות".
- היית בבונדסליגה ואתה מקבל שש שנים רצופות משכורת ממיטש גולדהאר. אתה חושב שתצטרך לעבוד בסיום הקריירה והאם אתה חושב על היום שאחרי?
"ללא ספק אצטרך לעבוד. לא אכנס למתי יהיה היום שאחרי, אבל האהבה שלי למקצוע מאוד גדולה. איפה אמצא את עצמי אחרי שאסיים, קשה לי להגיד, אבל קשה לי לראות את עצמי מתנתק מהענף הזה. אני ספורטאי בנשמה שלי, גדלתי בבית של ספורטאים (האב היה קפטן נבחרת ישראל בכדוריד, האם מורה לחינוך גופני - ר.ע). זה מכלול גדול של דברים שיובילו אותי בסופו של דבר להישאר בכדורגל. קשה לי לדעת באיזה תפקיד".
- אתה מכיר את הקלישאה שאומרת שהמאמנים הכי טובים הם הקשרים האחוריים.
"סטטיסטית זה נכון. עדיין לא הצלחתי להבין את הקשר".
- בוא נחדד. אם הייתי קשר אחורי וגם דומה ויזואלית לפפ גווארדיולה - כמוך - לא הייתי מבטל את האופציה להיות מאמן.
"לא מבטל אותה אבל מאוד חושש ממהלך הזה. לא בטוח שהאופי שלי מתאים, לפחות בשלב הראשוני, להיות מאמן. יכול להיות שאלמד את העסק יותר לעומק כשאהיה מהצד השני ולא כשחקן. אני יודע שאני אדם של יציבות ושל דרך מסוימת ומאוד צורם לי שבענף הזה, אחרי שלושה וארבעה משחקים, הכסא שלך מתחיל להתנדנד. לא יודע אם אצליח להתמודד עם זה. על פניו כיום זה משהו שפחות מושך אותי".
- יכול להיות שעם אופי אחר, היית במקום אחר?
"דווקא האופי שלי הוביל אותי לאן שאני נמצא. לגבי הפספוס באירופה? יצאתי מליגה ישראלית לליגה גרמנית בכירה. היא ליגה מאוד קשה ומורכבת. ברגעים מסוימים שם הרגשתי שהפער גדול מדי. מאיפה שהגעתי התקרה המקצועית הייתה גבוהה מדי. כמובן שאני לא מתחרט וזו הייתה הצעה שקשה לסרב לה, אבל אני כן ואמיתי ויכול להגיד שבאותם ימים לא הייתי שחקן מספיק טוב כדי לשרוד את הבונדסליגה לאורך זמן. כמובן שהיו פציעות בדרך, אבל אני מספיק ישר כדי להגיד שמה שטוב לליגה הישראלית לא בהכרח טוב לקבוצות מהליגות הגדולות".
- איזו עצה היית נותן בנושא לערן זהבי?
"הרגשתי שאני אישית לא יכול לצמצם את הפער הזה, אבל יכול להיות שערן זהבי כן. יש שחקנים אחרים שכן הצליחו. זו לא אמירה כוללת, אלא על החוויה שלי".
- ערן זה השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
"אחד הגדולים. שיחקתי למשל גם עם מרקו רויס וטר שטגן".
***
- אתה במכבי שש שנים. מכבי מתקדמת לא רק מבחינה מקצועית אלא מבחינת השיווק. עברתי ליד חנות המזכרות בקרית שלום ואתה על הפרונט, בצנטרום של הפיילה.
"בתקופות אחרות היה פה איזה בוטקה שנראה כמו דוכן נקניקיות. היום יש כבר שלוש חנויות ואחת וירטואלית. הצמיחה היא בכל ההיבטים. זה מקום טוב להיות לכדורגלן ישראלי. גם בבונדסליגה לא היה צוות כל כך נרחב שמקיף את השחקנים. כמועדון, מכבי ת"א רוצה לשאוף ולהתקדם ואני חושב שזה יקרה".
- התחלת את הקריירה במכבי פ"ת. אתה מכיר אותה היטב, בטח לא מופתע ממיקומה בטבלה. מה הסוד של הלוזונים?
"בכדורגל אין קסמים. זה מועדון שבאופן שיטתי מקדם שחקנים צעירים, מועדון שמנסה להשתמש ברכש נקודתי ולא להביא רכש מסיבי לאורך שנים. יש שנים שהם יכולים לנשור מהליגה הבכירה בגלל המדיניות הזו ושנים שיכולים להגיע לגביע אירופה. ברגע שהשחקנים הצעירים מצליחים לתפוס את מקומם, זה מתכון להצלחה. גם בתקופתי זה עבד על אותה נוסחה".