גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח "גלובס": פילבר יצליח לפתור את הבעיות בשוק התקשורת?

מדוע הסיכוי למציאת פתרון נמוך, מדוע דווקא במשרד התקשורת חוששים מהכרעה של בג"ץ בנושא הטלפוניה, האם מנכ"ל משרד התקשורת מצמץ ראשון או שישלוף קלף מנצח, ואיך גולן טלקום קשורה לכל זה

שלמה פילבר / צילום: משרד התקשורת
שלמה פילבר / צילום: משרד התקשורת

בתום החגים בשבוע הבא, מתכנן מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לפרסם כמה שימועים לציבור, וזאת במסגרת הניסיון שלו לארגן מחדש את הכוחות הפועלים בשוק התקשורת. זו הולכת להיות אחת המשימות הקשות ביותר של פילבר, כיוון שהוא נאבק כנגד כל הסיכויים, להגיע למבנה שוק מאוזן ותחרותי או במלים אחרות לייצר כללי תחרות שכולם יסכימו עליהם ומבלי שבג"ץ יידרש להתערב.

הנוכחות של בג"ץ בדיון היא חלק משמעותי במוטיבציה של פילבר לנסות ולהגיע להבנות עם כולם. הדיון נקבע לאמצע אוקטובר כך שאין זמן בכלל. או שמשיגים פשרה, או שבג"ץ יכריע.

פילבר נמצא בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית במצב שנוצר, והסיכוי שלו להגיע להבנות עם בזק מצד אחד, ועם ספקיות האינטרנט מצד שני ועם אנשי משרדו והאוצר מצד שלישי, בלוחות הזמנים שנקבעו הוא לא גבוה כפי שיתואר בהמשך.

השימועים שפילבר היה רוצה לפרסם הם בנושא הטלפוניה של בזק, והמחיר שישלמו ספקיות האינטרנט עבור השירות, אסדרה של נושא הטכנאים של בזק - מתי ובאילו מקרים תחויב בזק לתת שירות של טכנאיה כולל התייחסות למחיר שישולם עבור עבודת הטכנאים, והשימוע השלישי אמור להתייחס לפתרון סוגיית המודמים, קרי הנתבים של בזק שנמצאים בידי הלקוחות ואיך הם ייפדו כאשר הלקוח רוצה לעבור ולקבל את השירות שלו מאחת מהספקיות ולא דרך בזק.

המשוכה הראשונה והמורכבת היא בנושא הטלפוניה. בזק העלתה את הרף ודורשת מחיר עבור שירות הטלפוניה שהוא גבוה משמעותית מהמחיר שקבע המשרד. המחיר שהציגה בזק למשרד הוא מחיר שאינו מאפשר לספקיות האינטרנט לקנות את השירות מבזק ולהרוויח עליו, כלומר למכור אותו ללקוחות הסופיים במחיר תחרותי.

במלים פשוטות אם המחיר לא יהיה תחרותי למה שמישהו ייקח את השירות מהספקיות, אם מדובר באותו מוצר טלפוניה שניתן לקחת מבזק? באינטרנט המחיר לחבילת ספק פלוס תשתית הוא נמוך יותר מהמחיר של בזק ולכן הספקיות יכולות להציע מחיר יותר נמוך ולהתחרות בה (גם כאן בקושי אבל ניחא).

בטלפוניה, אם המשרד יקבל את דרישת בזק ויתפשר איתה, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שלא תתפתח תחרות ומכאן שחבל על המאמץ. בכירים במשרד טוענים זאת בצורה מפורשת ובכך ממלכדים את פילבר. הם אומרים לו שהוא מיצמץ ראשון ולכן בזק מעלה את המחיר.

באותו עניין פילבר יצטרך להגיע להבנות מול ספקיות האינטרנט פרטנר וסלקום שלא מוכנות לשמוע על העלאה במחיר. מבחינתן העלאה במחיר הטלפוניה של בזק, סותרת את מדיניות המשרד ומחסלת את התחרות וזה בדיוק מה שהן הולכות להגיד בבג"ץ.

אחת הערכות שנפוצו בשוק היא שפילבר הבין שכדי "להרגיע" את פרטנר וסלקום, הוא מחמיר מול גולן טלקום עבורן. מה זה אומר? ברגע שפילבר לא יסכים להקל עם גולן שדורשת הקלות נוספות ומחילה על חטאי עבר, הן בתמורה יבלעו את הצפרדע ויסכימו למחירי טלפוניה יותר גבוהים. פילבר יקבל מהן התנגדות מרוככת בבג"ץ, הן יקבלו ממנו "מלחציים" על גולן כדי להקשות עליו ולגרום לו לצאת מהשוק, ובזק סוף סוף תסיר את התנגדותה לטלפוניה, תציע אותה למתחרים במחיר סביר, ובא לציון גואל. בסוף מה שמסב נזק אמיתי לפרטנר ולסלקום זה גולן ולא צליעתה של הרפורמה בשוק הקווי.

זו כאמור הערכה בלבד וגם אם היא נשמעת סבירה קשה להאמין שהיא אמיתית שכן איזה רגולטור מסוגל לתכנן תחבולות כאלה? בהמשך בזק תקבל הבטחה שכבר קבלה 100 פעם לביטול ההפרדה המבנית והסוכרייה הזו תעניק לה מוטיבציה לא להערים קשיים.

הארגון מחדש של השוק כפי שתואר, סיכוייו להתממש כאמור מאד נמוכים. ראשית משרד התקשורת מוכן להתפשר עם בזק על ביטול ההפרדה מול בזק בינלאומי בלבד ולא מול yes. בזק טוענת שאין מה לדבר ולא מעניינת אותה ההפרדה מול בזק בינלאומי, היא רוצה ביטול הפרדה מול yes. קשה לטעון מול בזק בעניין הזה שכן הבטחה היא הבטחה והמדינה הפרה כלפיה כל התחייבות אפשרית לאורך שנים רבות. הטלפוניה היא בבת עיניה ולכן פשרה מצידה במחירי הטלפוניה חייבת להיות מומתקת בסוכריה גדולה יותר מאשר הפרדה מול בזק בינלאומי.

איך פילבר יעבור את המשוכה הזו, איש לא יודע אבל נחיה ונראה. יכול להיות שבזק הכניסה את העז שוב כדי ללחוץ על מחירי הטלפוניה, ובסוף כן תתפשר על ביטול הפרדה מול yes שתבוא בשלב מאחר יותר, אבל זה מעלה מנגד את הטיעון של פרטנר וסלקום שאומרות שאם בזק קבלה הבטחה לביטול ההפרדה המבנית, הרי שהמשרד הבטיח לפעול לפירוק בזק אם לא יווצר שוק סיטונאי אפקטיבי ובזק עשתה ועושה הכול כדי לפגוע בתחרות. אז איפה הצדק הן שואלות.

האם יעלה על הדעת שבזק תרוויח מן ההפקר כאשר היא מסכלת את התחרות בשוק הקווי, ובתמורה היא תקבל מהמדינה שי לחג בדמות מחירים גבוהים יותר בטלפוניה, ביטול ההפרדה המבנית מבזק בינלאומי וביטול הפרדה מ-yes? שלא לדבר על כך שהמשרד הבטיח ליישם שוק סיטונאי גם על הוט ולא קיים אז מה שוות ההבטחות?
כאמור לפילבר יש התנגדות פנימית שהוא צריך להתגבר עליה כאשר בתוך המשרד טוענים נגדו שהגישה שלו לנסות ולפתור את הכול בדרך של שיחות והבנות במקום לעמוד איתן מול בזק בבג"ץ ולא למצמץ, היא זו שמכשילה כעת את הסיכוי להגיע לפשרה. באותה נשימה טוענים נגדו כי הסיכוי שבג"ץ יכריע נגד המדינה הוא מאד נמוך ורוב הסיכויים שבג"ץ יכריח את בזק לתת את הטלפוניה שלה במחירים שקבע המשרד. כך לכאורה תושג הכניעה הסופית של בזק. כאשר מראים לבזק שמוכנים לדבר איתה, ומוכנים להתפשר איתה, מה שהיא עושה בתמורה זה רק מעלה את המחיר.

זו הסיבה שיצא קצפו של פילבר על הפרסומים שלפיהם הוא מוכן להתדיין עם בזק על ביטול ההפרדה המבנית. אני לא העליתי זאת, העלו זאת גורמים אחרים במשרד שרצו להכשיל אותי הוא טוען בפני מקורביו וממשיך ואומר שמבחינתו הוא לא מוכן לדבר עם בזק על ביטול ההפרדה עד שלא תיפתר בעיית הטלפוניה. לא ברור מי מעגל פינות בדיוק במלחמה הקשה שמתנהלת כאן בין כל הגורמים, אבל מה שבטוח שהולך להיות לא פשוט בכלל.

הרצון של פילבר להגיע לפשרה מול בזק ומול כולם בעצם, עלול להיות בעייתי משום שבסופו של דבר פילבר לא חושב שניצחון בבג"ץ של המשרד הוא חזות הכול. וגם אם בג"ץ יכריע לטובתנו, אומרים בסביבתו, האם בזק תיתן את הטלפוניה שלה למתחרות באמת? האם במצב כזה נצטרך להטיל קנסות על בזק כל חודש של מיליוני שקלים כשהיא עומדת על כך שלא ניתן טכנולוגית ללכת במתווה ההנדסי שהציע המשרד להקצאת הטלפוניה? האם זו הדרך לפתור את הבעיות בשוק, רק בכוח ורק באגרסיביות?

הבעיה הנוכחית היא חלק מבעיה גדולה יותר שפילבר מנסה להתמודד איתה דרך הסתכלות גם על נושא השידורים וקבוצות התקשורת שזה רעיון בעייתי בפני עצמו אבל על כך בפעם אחרת.

לזכותו של פילבר צריך להגיד ביושר שבמשמרת שלו הוא נדרש להתמודד עם בעיות קשות שירש מקודמיו, ולא רק מהאחרונים שבהם. השוק יצא לחלוטין מאיזון וכל הנחות היסוד התמוססו כלא היו. כל הנחות היסוד על כך שקבוצות תקשורת ייצרו מגרש משחקים מאוזן, על כך שפרטנר וסלקום יוכלו להתחרות בצורה אפקטיבית בבזק במודל השוק הסיטונאי, שעל הוט ייושם שוק סיטונאי כמו על בזק, ועוד הנחות יסוד רבות אחרות - כל אלה מתפרקות לרגליו של פילבר שצריך לנסות ולהציל את המצב, ואין לקנא בו על כך כי זו באמת אחת המשימות הכי מורכבות שעימן התמודד מנכ"ל משרד התקשורת בשנים האחרונות.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● ייתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים