משכנתא / צילום: שאטרסטוק
יתרת החוב של משקי-הבית גדלה בחודש יולי בכ-5.4 מיליארד שקל (1.2%) לרמה של כ-451 מיליארד שקל - כך עולה מנתונים שפרסם היום (ג') בנק ישראל. מרבית הגידול בחוב משקי-הבית נובע מהגידול בנטילת המשכנתאות. כתוצאה מכך עלתה יתרת החוב לדיור (לאחר החזר חובות) בכ-2.9 מיליארד שקל, והיא עומדת על כ-314 מיליארד שקל.
לפי הנתונים, בחודש יולי נטל הציבור משכנתאות בהיקף חסר תקדים של כ-6.6 מיליארד שקל. בבנק ישראל מציינים כי באוגוסט חלה ירידה קטנה בביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות), אך עדיין נרשם בהם היקף משמעותי, והם הסתכמו בכ-6.2 מיליארד שקל - קצב גבוה מהממוצע בשבעת החודשים הראשונים של השנה העומד על כ-5.5 מיליארדים.
בבנק ישראל מציינים כי משקלן של המשכנתאות למימון רכישת דירות להשקעה עלה ביולי ב-2 נקודות אחוז לעומת יוני ועמד על 17.1%. זוהי העלייה החדה ביותר מאז נובמבר 2012, על רקע הקדמת רכישות של משקיעים לפני עליית מס הרכישה. בדומה ליוני ויולי, גם באוגוסט עלו הריביות על המשכנתאות בכל מסלולי ההצמדה: ב-0.15% במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה, וב-0.12% במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.
בעוד שהחוב של משקי-הבית הולך ותופח מדי חודש נותרה יתרת החוב של המגזר העסקי כמעט ללא שינוי מאז דצמבר 2014. הקפאון בהיקף החוב של המגזר העסקי מעיד כי הסקטור העסקי אינו מנצל את הריבית האפסית לגיוס חוב חדש באופן שהיה עשוי להמריץ את הפעילות הכלכלית הריאלית. בחודש יולי הסתכמה יתרת החוב בכ-812 מיליארד שקל, לעומת 813 מיליארד בדצמבר 2014 ו-798 מיליארד בדצמבר 2013. באוגוסט הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-1.9 מיליארד שקל, רובן בהנפקות של אג"ח סחירות - נמוך מממוצע הגיוסים בשבעת החודשים הראשונים של השנה שהסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל.
ביולי-אוגוסט נרשמו פירעונות חוב בהיקף של כ-2 מיליארד שקל באג"ח סחירות ולא סחירות בישראל ואשראי מחו"ל. פירעונות אלה קוזזו כתוצאה מגיוס חוב של הלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות ומהשפעת פיחות השקל מול הדולר ב-0.4%, שהגדיל את השווי השקלי של החוב הצמוד והנקוב במט"ח.
הפחתות חד-פעמיות
בנק ישראל סבור שציפיות האינפלציה הנמוכות בשוק מושפעות השפעת יתר מהפחתות מחירים חד-פעמיות כמו הורדת המע"מ, מחירי החשמל וביטול אגרת הטלוויזיה. ב-20 בספטמבר, נזכיר, פרסם הבנק את תחזיות החזאים בשוק לפיהן שיעור האינפלציה הצפוי ב-12 החודשים הקרובים עמד באוגוסט על 0.8% - כלומר נמוך מהרף התחתון ביעד האינפלציה הקבוע בחוק שעומד על שיעור שבין 1% ל-3%. הנתון השוטף נכון ל-20 בספטמבר היה אף נמוך יותר ועמד על 0.4% בלבד.
מבדיקת "גלובס" עולה כי גם בציפיות ל-24 חודשים נמצאת האינפלציה מתחת ליעד התחתון שנקבע בחוק. בהתייחס לשאלת "גלובס" בנושא אמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג כי "ציפיות (הריבית) לטווח הקצר מושפעות מאוד מהצעדים החד-פעמיים שבצנרת, אם זה הפחתת המע"מ, הפחתת מחירי החשמל או ביטול האגרה. כל הדברים האלה מסתכמים ביחד ב-0.7 (נקודות האחוז)". פלוג הוסיפה כי הציפיות לשנתיים נמצאות בתוך היעד.
הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים שכינס בנק ישראל ביום חמישי האחרון בעקבות החלטת הוועדה המוניטרית של הבנק להותיר את הריבית בחודש אוקטובר על שיעור של 0.1%. במסיבת העיתונאים התברר כי הבנק הפחית משמעותית את תחזית הריבית שלו ל-2016 - וזו עומדת על 0.5% לעומת תחזית של 1.25% שנמסרה במסיבת העיתונאים הקודמת שנערכה ביוני.
