גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' אומן: "שיבושם לאילי ההון - הם מניעים את הכלכלה"

פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה: "אם אנשי העסקים לא ירוויחו ממה שהם עושים, הם לא יעשו. אילי ההון, שיבושם להם. הם מניעים את הכלכלה"

פרופסור ישראל אומן/צילום: איל יצהר
פרופסור ישראל אומן/צילום: איל יצהר

גם בגיל 85, חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, נוהג לטייל עם צאצאיו בשבילי ישראל. לשיחה הזו הוא הגיע אחרי הליכה לילית בנחל חווארים שליד שדה בוקר, בחברת בנו יונתן וכמה מנכדיו. על כן לא פלא, שכאשר הוא נדרש לנתח בראיון ל"גלובס", כחוקר של "תורת המשחקים", את ההתנהלות של מדינת ישראל מול שכנותיה, הוא נזכר בטיול בארה"ב עם דוידי, אחד מ-21 נכדיו, אשר הביא להתמודדות מפתיעה.

"עם כל נכד ונכדה שלי שמגיעים לגיל 14, אני נוסע למקום אחד בעולם ואנו מטיילים רק שנינו. דוידי ואני טיילנו בהרים במזרח קליפורניה והוא אמר 'סבא, אני כל כך רוצה שנראה דב'. הוא כנראה אחד מהל"ו צדיקים, כי אחרי 10 דקות ראינו דב יושב על אמצע הדרך. נו, עצרתי ואמרתי לדוידי 'אל תפנה את הגב ואל תלך אחורה. לא להתקדם ולא לסגת'. ככה הסתכלנו עליו והוא עלינו. אחרי 2-3 דקות הדב קם והלך לדרכו ויכולנו להמשיך. העניין הוא שאם אתה מראה לדב את הגב, אתה מראה סימן שאתה טרף והרי לא תוכל לרוץ מהר ממנו".

אומן מקפיד להיות ברור לגבי הנמשל. לדבריו הריצה המטורפת בישראל אחרי שלום, לא רק שאינה מביאה שלום, אלא מביאה מלחמה. אומן: "כשכל הזמן מדברים על שלום וויתורים ומפריחים יונים, לא נשיג את זה. זה הא'-ב' של תורת המשחקים ולא מבינים את זה אצלנו".

תורת המשחקים, שממנה שואב אומן את הבחנותיו, היא ענף במתמטיקה ובכלכלה שעוסק בניתוח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים. מצבים אלו באים לידי ביטוי במשחקים, בכלכלה, ביחסים בין מדינות וכו'. חקירה של משחק מורכב מתאפשרת על ידי הפשטתו למודלים כלליים, הניתנים לניתוח מתמטי. המטרה היא לזהות במשחק את דרכי הפעולה הצפויות של השחקנים או להצביע על דרכי פעולה מומלצות לשחקנים בודדים או לקבוצות שחקנים. ניבוי נכון של התנהגות השחקנים עשוי להיות בעל משמעות במציאות, אם כי נושא זה נתון למחלוקת.

- על פי תורת המשחקים, אילו טעויות אנו עושים בהתנהלות מול שכנינו?

"אחת הטעויות שלנו היא שאנחנו אומרים משהו ולא מקיימים אותו. לפני הגירוש (הכוונה לפינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות - י.מ), אריאל שרון אמר שנגיב לכל פרובוקציה ולא עשינו זאת. זה מזמין עוד פרובוקציות. הגירוש בעצמו היה טעות פטלית. כל האווירה הזו של 'בוא נעשה ויתורים חד-צדדיים', מנוגדת לתורת המשחקים וגם לא עובדת.

"אני לא נגד הסכם דו-צדדי, אבל ויתורים חד-צדדיים מעבירים את המסר הלא נכון. אחרי הגירוש, הגיעה בקיץ שלאחריו מלחמת לבנון השנייה ואז עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. כל השמות היפים. אנחנו לא הצלחנו להביא שלום, למרות כל הפוסטרים, המחוות, הוויתורים, העובדה שאנחנו מגרשים את עצמנו וכל הבג"צים והמגרונים. לא רק שזה מגרה את הצד השני, אלא גם לא עוזר לנו בזירה הבינלאומית. המצב שלנו שם הרי הידרדר מאז הגירוש. כמעט אפשר לומר שהוא בא כתגובה לגירוש".

- אז מה בעצם אתה מציע?

"אם אני רוצה לשחק כדורגל טוב, מה אעשה? אסתכל על סרטים שבהם רואים מה עושים אלופי העולם בכדורגל ואז אנסה לחקותם. אנחנו רוצים שלום? מי לאורך ההיסטוריה היו אלופי העולם בשלום? הרומאים, עם הפקס רומנה ("השלום הרומאי"). הם הגיעו ליותר מ-200 שנה של שלום מוחלט. לכן יש ללמוד מהם. הרומאים אמרו לוותר למי שמורד בהם? להיפך, הייתה להם סיסמה 'הרוצה בשלום ייכון למלחמה'. ההתכוננות הזו אינה רק בתקציב הביטחון, בספינות ובמטוסי קרב אלא בראש. אתה בעצמך צריך להיות מסוגל להגיד לצד השני - 'אנחנו רוצים שלום ומקווים שנוכל לעבוד יחד, אבל אם תרצו להילחם, קדימה!'".

מסכנים את עצמנו

אומן נולד בגרמניה ב-1930. עד שמשפחתו עזבה את המדינה שטופת הנאציזם ב-1938, הוא צבר ניסיון בהתמודדות עם רדיפות. "אני זוכר שהיו על הרבה חנויות שלטים עם כיתוב שחור על רקע חום בהיר, שאמר 'בעסק הזה יהודים אינם רצויים'", הוא מספר. "מפעם לפעם ילדים הרביצו לנו בדרך לבית הספר. מעבר לזה איני זוכר. אין לי זיכרון כל-כך טוב לדברים רעים. דברים טובים אני זוכר טוב מאוד. בגרמניה היינו משפחה חרדית אנטי-ציונית כי ההנהגה הציונית היתה אנטי-דתית". אלא שהאופטימיות של אומן נותרה כשהייתה, והגישה האנטי-ציונית כבר מזמן השתנתה: "זה קרה בתקופת המאבק על המדינה שבדרך. זה מאוד תפס אותי, כמו גם את אחי ואף את הוריי. זה שינה אותי מאוד". מהמקום הזה, הוא מודאג כיום מדברים שהוא רואה בחלקים שונים של החברה הישראלית.

- להבנתך, מה הכי מסכן כיום את קיומה של מדינת ישראל?

"אנחנו בעצמנו מסכנים את קיומנו. כל הגישה הפוסט-ציונית, שמתחילה באקדמיה וממשיכה בחלק ניכר מהתקשורת ומערכת המשפט מסכנת אותנו. 'שלום עכשיו' זה לא משהו חדש שצמח בשנות ה-70. זה היה כבר בשנות ה-20 וה-30 עם 'ברית שלום', שהיו בעד הבריטים והערבים (התנועה דגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית תחת שלטון בריטי. היו חברים בה בין היתר מרטין בובר, גרשם שלום, הנרייטה סאלד ושלמה זלמן שוקן - י.מ). גם הדודה של אמא שלי, מיס לנדאו (כך כונתה חנה יהודית לנדאו, אשת חינוך בולטת בתקופה זו), נמנתה עימם.

"אז ניגשו לבן גוריון ושאלו אותו 'מה תעשה עם הברית שלומניקים? הם מסכנים את כל המפעל הציוני' והוא אמר שהוא מקים מדינה ולא אכפת לו מה הם אומרים באוניברסיטאות. זו היתה טעות שלו. הוא, שרת, דיין והיתר היו ציונים טובים אבל לא דאגו לעתיד, כי העתיד נמצא באוניברסיטאות והאנשים הללו מתחנכים ומחנכים שם. ברגע שהמערך האקדמי מחנך לפוסט-ציונות, זה שורש הבעיה".

- במה היא למעשה מסכנת אותנו, הפוסט-ציונות?

"אם אנחנו לא יודעים למה אנחנו נמצאים בישראל, לא נחזיק פה מעמד. זה לא מקום כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה ושאר המדינות בעולם, שזה במקרה המקום שבו אתה חי והולך לטיולים. כאן אתה צריך להילחם ואם לא נמשיך להילחם, לא נתקיים. לא מערערים על זכות קיומה של שום ארץ אחרת. לגבי ישראל, לא רק שהערבים מערערים על זכות קיומה, אלא גם בהרבה קמפוסים בעולם. אם אנחנו לא יודעים למה אנחנו נמצאים כאן, למה שאחרים יידעו? אנחנו לא יכולים בלי ציונות".

ההשקפה כנגד גורמים שאומן מזהה כפוסט ציונים, לא סותרת מספר הפתעות מבחינת השקפתו הפוליטית. "אני בעד ויתורים מוסכמים, הדדיים", הוא אומר ומוסיף: "אני לא איש ארץ ישראל השלמה. יש כאלה שאומרים שצריך להחיל את ריבונות ישראל על יהודה ושומרון. בעיניי זו טעות פטאלית. יש לנו מספיק ערבים במדינה עכשיו. לא צריך יותר.

"דבר אחד חשוב בעיניי - לא לגרש אף אדם מביתו - לא ערבי ולא יהודי. הלאה מזה? לא מעשי עכשיו לדבר על זה".

בהרצאות שלו, אומן מדגיש שוב ושוב שבתורת המשחקים יש עיקרון חשוב, והוא לשים את עצמך בנעליים של הצד השני ולקחת בחשבון שהוא רציונלי.*כשהוא נשאל אם מהמקום הרציונלי היה נלחם בישראל, לו היה נולד כפלסטיני, הוא מתקומם לשמע ההגדרה "פלסטיני" ומזעיק לעזרה את אשתו, בתיה. אומן מבקש שתביא את תעודת הזהות שלה מתקופת המנדט, שכתוב שהיא "פלסטינית". אומן: "כיהודי אני רוצה שלום עם הערבים. אם הייתי ערבי פלסטיני, הייתי גם כן רוצה שלום ועושה מה שנחוץ כדי להביא שלום. הייתי מפגין נחישות באיזו שהיא צורה. יחד עם זה, הייתי מוכן להיכנס למו"מ. כיהודי אני נגד גירוש של כל אדם מביתו וגם כערבי פלסטיני סביר שהייתי חושב ככה".

המכניקה של המלחמה הקרה

למרות שפרש מהאקדמיה לפני 15 שנה, אומן עדיין מפרסם מחקרים. לפני חודשיים הוא פרסם מחקר חדש עם קולגה מהטכניון אשר עוסק ב"אפיסטמולוגיה הדדית". אומן: "בכלכלה חשוב לא רק מה שאתה יודע אלא גם מה שאתה יודע על מה שהשחקנים האחרים יודעים ומה שאתה יודע על מה שהם יודעים שאתה יודע וכו'. זה נקרא 'ידיעה משותפת'".

- היכן זה בא לידי ביטוי בעולם המעשה?

"כל-כך הרבה מלחמות נבעו מטעות של היעדר ידיעה משותפת. קח, לדוגמה, את מלחמת לבנון השנייה. נסראללה אמר שאם היה יודע שישראל תגיב כך, לא היה עושה את הפעולה שהתחילה בעימות הזה. כך גם היה במלחמת קוריאה. אם הצפון קוריאנים היו יודעים שהנשיא האמריקני טרומן יגיב כפי שהגיב, הם לא היו פולשים לדרום".

את הרעיון של ידיעה משותפת, מציע אומן ליישם בסוגיה העזתית: "לפני שנה וחצי הצעתי ליצור מנגנון של מענה טילים אוטומטי לירי טילים מהרצועה, כאשר חשוב שיהיה זה מנגנון שאתה לא יכול לבטלו.

"הרי אם אני יכול לבטל, אמנע ממנו, כי התגובה לירי מעזה רעה גם לנו. למשל, אם אנחנו יורים למקור הירי בעזה ובמקרה מסוים זה בית ספר, אנחנו לא מעוניינים בזה, קודם כל כי אנחנו לא אוהבים להרוג ילדים אבל גם מבחינה אנוכית, שכן זה עושה תקשורת רעה לישראל בעולם. לכן גם צריך לבחור מטרה שלא תהיה טובה להם ותהיה נכונה לנו, לא בית ספר אלא למשל תחנת כוח, וגם צריך שיהיה זה מנגנון שיהיה אוטומטי ולא נוכל לבטלו.

"במצב כזה, כל ירי שלהם ייענה בירי שלנו ללא שליטתנו וכך הקולר, עומס ההחלטה, נופלים על הצד השני. כמובן חשוב שגם הוא יידע שכך פועל המנגנון. במצב כזה, הוא לא יירה".

- אבל גם כך מוטלת עלינו אחריות. אנחנו הרי החלטנו להפעיל את המנגנון האוטומטי הזה.

"צריך שאי אפשר יהיה לבטל את המנגנון ואז במצב הזה הצד השני צריך לעשות חשבון. אם רק תאיים בתגובה, זה לא שווה כלום".

את ההשראה לרעיון מביא אומן בין היתר מהמלחמה הקרה: "היה סרט בשנות ה-60 בשם fail safe. בסרט מערכת התראה מוקדמת של האמריקנים מבחינה בטיל מרוסיה שטס לעבר ארה"ב. בהתאם, מיד מופעלים המטוסים האמריקנים להפציץ את מוסקבה בנשק גרעיני. אז מבחינים שם שההתראה המוקדמת היתה טעות ושום טיל סובייטי לא מגיע לארה"ב. בשלב הזה מתחיל המאמץ לגרום לטייס לחדול מהמשימה אבל הוא מתעקש שיש לו פקודה שלא להישמע לשום הוראות ביטול. באים אליו קצינים יותר ויותר גבוהים עד נשיא ארה"ב כדי לשכנעו והוא לא מוכן לשמוע.

"בתרחיש הדמיוני של הסרט כמעט קורה אסון עצום, אבל זו דוגמה למערכת עם מחויבות אבסולוטית - רעיון שפיתח תומאס שלינג, שותפי לפרס הנובל. מנגנון שלא ניתן לבטל, אמור היה להרתיע את הרוסים מלתקוף. המחויבות הזו, המענה האוטומטי, היו גורם מרכזי בכך שהמלחמה הקרה לא הפכה לחמה".

"לא משנים באמצע את כללי המשחק"

אומן אומר שאינו נוהג לראות או לשמוע חדשות. אשתו בתיה והעוזרת האישית שלו מעדכנות אותו ("אלו שני המקורות שלי"). גם לגבי המו"מ שממשלת ישראל מנהלת לאחרונה עם יצחק תשובה ונובל אנרג'י על מאגרי הגז, הוא אומר שאינו בקיא בו, אבל דיעה יש, שמתחברת לחברו הוותיק: "ששינסקי הוא ידיד טוב שלי כבר 50 שנה, אבל אמרתי לאיתן שאני מתנגד למה שעשה בוועדה הראשונה. לא משנים באמצע את כללי המשחק. יש אנשים שהשקיעו וסיכנו את כספם והם הצליחו נגד רוב הסיכויים. הרי החלום של ישראל היה נפט. הגעתי הנה בשנות ה-50 ואמרו שכל הבעיה של ישראל היא שאין לה נפט ושהעולם בעד הערבים בגלל שיש להם נפט. אז מתברר שזה לא ככה.

"בכל אופן, זה חלום שהתגשם אבל לוקחים מאלו שהשקיעו בהגשמתו. כשעכשיו משנים את הכללים, באמצע המשחק, זה לא נותן את התמריץ הנכון לאנשים וחשוב מזה, הדבר פוגע באמון במערכת. זה קודם כל לא מוסרי. אמרתי לאיתן 'אני לא מסכים איתך'. גם ידידים יכולים לחלוק".

- "תיאוריית החלחול" של נתניהו הגיונית לפי תורת המשחקים? איש עסקים שהתעשר, ייטה לתת יותר לעובדיו?

אומן קם ומביא חתיכת עץ ואז מספר שהרבה תלמידי בית ספר באים אליו. ילד אחד, שעושה פרויקט עליו, הביא לו את החתיכה הזו, כשעליה חרוטים דברים שאמר אומן: "חזירות לא מפריעה לי. מה שאני צריך הוא שלי יהיה טוב, ואם לשני פי אלף יותר טוב - שיבושם לו".

אומן: "זה מתחבר לתיאוריית החלחול. לפי תורת המשחקים, צריך שלאנשים יהיו התמריצים לעשות מה שהם יכולים. הסוציאליזם הוא הכישלון הגדול של המאה ה-20. אני בעד הסיסמה שכל אחד ייקח לפי צרכיו וייתן כפי יכולתו. זה נפלא. אני בעד זה ב-100%, אבל יש רק בעיה אחת - זה לא עובד. בוויאטנם ובסין הבינו את זה. יש שם עדיין דגלים אדומים אבל הם הלכו לכלכלת שוק. אם אנשי העסקים לא ירוויחו ממה שהם עושים, הם לא יעשו. אילי ההון, שיבושם להם. הם מניעים את הכלכלה".

- עם כל הכבוד לדיבורים על תחרות, תחת נתניהו השוק הוא עדיין מאוד ריכוזי.

"זה באמת לא טוב. הבעיה היא שהארץ קטנה ובארץ קטנה קשה להימלט מריכוזיות. לא יודע אם זה נתניהו שאשם בכך. יש בכלל בעיה עם רגולציה. לא תמיד היא טובה. הסיבה היא שהרגולטורים הופכים לידידי ה'מרוגלטים'.

"אם אתה שם גבול על המינוף, אתה מפריע לתהליכי השוק. השוק צריך להיות חופשי ולהחליט בעצמו לאן הוא הולך, אבל יש שלושה דברים חשובים לרגולציה - שקיפות, טוהר מידות וריכוזיות שחשוב לשבור אותה כמה שאפשר, כי מה שעושה את הכלכלה מצליחה זה התחרות ואין תחרות אם יש ריכוזיות. את זה רגולטור צריך לעשות ולא שום דבר אחר, כמו הגבלת המינוף. שאנשים יעשו מינוף של פי 60 אבל שיגידו 'בבנק שלנו עושים מינוף כזה'".

- אני יכול להתרשם שאתה בסך הכול מרוצה מנתניהו.

אומן לוקח נשימה ארוכה. הוא מרוצה, כל עוד לא מזכירים את תוכנית ההתנתקות: "כן. הוא עשה מהפך כלכלי בתחילת שנות ה-2000. שאלתי אותו למה לא התפטר בגלל ההתנתקות חצי שנה קודם, כי אז היא לא היתה מתבצעת. הוא אמר 'נכון, אבל רציתי להגשים את המשימה הכלכלית שלי'".

אומן מבין את הבחירה הזו אבל ספק אם סולח: "כשחזר להיות ראש ממשלה, נתניהו הציע לי שאהיה אצלו שר החינוך. סירבתי. כעסתי עליו נורא בגלל הגירוש. חוץ מזה, אני לא בטוח שלהיות שר זה הצד החזק שלי".

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"