אילוסטרציה תלמידים בכיתה / צלם: איל יצהר
ישראל נחשבת בעיני רבים בעולם כמעצמת טכנולוגיה וחדשנות, ויעידו על כך עשרות האקזיטים המרשימים שבוצעו בשנים האחרונות ותופסים כותרות ענק באתרים הכלכליים ומעוררים גאווה גדולה בליבם של אזרחי ישראל. אבל הפער בין ההצלחות של אותן חברות שמגיעות לשלב האקזיט ונרכשות במאות מיליוני דולרים, לבין החינוך הטכנולוגי שמקבלים ילדי ישראל במערכת החינוך הוא ענק.
נתונים ממחקרים בינלאומיים מצביעים על בעיה קשה בתחום החינוך הטכנולוגי, כאשר מדד החדשנות הגלובלי (GII) לשנת 2015 שפורסם לאחרונה מראה כי ישראל דורגה רק במקום ה-22 במדד העולמי, מקום אחד מעל אסטוניה. מדד זה התפרסם ימים אחדים לאחר שארגון ה-OECD פרסם דו"ח חריף על מערכת החינוך הישראלית, לפיו ישראל דורגה במקום ה-44 מבין 64 מדינות שנבחנו במדד, שבודק את מספר התלמידים בממוצע שחולקים מחשב אחד בבתי הספר. מנתוני המדד עולה כי בישראל לומדים 4.7 ילדים על כל מחשב בבתי הספר והשימוש במחשבים ובאינטרנט נמוך באופן יחסי.
עם זאת, אל מול הנתונים המדאיגים הללו עומדות עשרות יוזמות מרשימות, הן של משרד החינוך והן של עמותות וחברות עסקיות, שפועלות יחד עם המשרד כדי להפוך את הנתונים הללו ולהוביל פיתוח והטמעה של חינוך טכנולוגי עבור הילדים של היום שיובלו את העולם של מחר.
אחת מהיוזמות המבורכות הללו הינה תכנית "הייטקיד"- היוזמה החדשה של עמותת "מחשבה טובה" הפועלת לצמצום פערים חברתיים בישראל באמצעות טכנולוגיה כבר יותר מעשור. תכנית הייטקיד תיפתח לראשונה השנה והיא מיועדת לילדים בגילאי בית הספר היסודי ותתקיים בפנימיות ובמועדוניות בשכונות מצוקה ברחבי הארץ.
דידי בן שלום, סמנכ"לית פיתוח בעמותת "מחשבה טובה", אומרת בראיון ל"גלובס": "זהו הזרע הראשון שאנו שותלים בקרב הילדים והוא פותח בפניהם עולם ומלואו בו הם לומדים שטכנולוגיה, מדעים או מתמטיקה זה לא מפחיד - זה כיף. תכנית הילדים היא תכנית שהמתודולוגיה שלה היא למידה מבוססת פרויקט. במסגרת התכנית יבחרו הילדים יחד עם מדריך מהעמותה פרויקט טכנולוגי שקשור לחיי היומיום של הילדים ולנושאים המעניינים אותם באמת. זה יכול להיות פיתוח של אפליקציית משחק כדורגל, פיתוח של מפה אינטראקטיבית מבוססת QR של אזור מגוריהם, או הפקה של סרטון הדרכה ליוטיוב בו לוקחים הילדים חלק".
"דרך בחירת הפרויקט שמעניין את הילדים והוצאתו לפעול אנחנו מקנים להם בצורה חוויתית ומהנה כלים משמעותיים לעתיד הלימודי, חברתי ומקצועי שלהם. הילדים רוכשים כלים טכנולוגיים יחד עם ניסיון בעבודת צוות; הם חווים למידת חקר הכוללת איסוף וניתוח של המידע וכן לומדים כיצד להעריך אמינות של מידע. הילדים לומדים גם כיצד לחשוב באופן יצירתי וממשיכים לשלב הבא והקריטי שהוא הפיכת המחשבה היצירתית שלהם לתוכנית עבודה ישימה".
"תכנית הייטקיד לא כוללת מבחן בסופה - ההצלחה בה היא עצם ההוצאה מהכוח אל הפועל של הפרויקט. בשלב הפיילוט של התכנית קיבלנו פידבקים חיוביים מאוד הן מהילדים והן מהמדריכים וההורים", אומרת בן שלום.
"תכנית הילדים מהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביחס לאופן בו אנו חושבים על חינוך טכנולוגי ולאופן בו אנו מעבירים את הידע הטכנולוגי לדור הבא. כשאנו חושבים על לימוד טכנולוגיה כיום - אנו חושבים על אתרים, לומדות או אפליקציות ייעודיות שנועדו לסייע ללמידה של מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית או כימיה".
"תכנית הייטקיד אמנם לא מלמדת את הילדים פיזיקה באופן המקובל, אבל ילד שבונה אפליקציה של משחק כדורגל, בה הוא נדרש להבין את כיוון הבעיטה ועוצמתה, נחשף הלכה למעשה לחוקי הפיזיקה; ילדה שמתכננת סרט הדרכה לקסמי מדע בהכרח תלמד קצת כימיה. הצלחת התוכנית תימדד לא רק לפי התוצרים של הילדים בפרויקטים השונים, אלא גם לפי שינוי העמדות שלהם - בסוף השנה אנחנו מקווים לשמוע שכימיה זה כייף, שמתמטיקה לא כזאת מפחידה ושבמחשבים אפשר גם ללמוד וגם לשחק", מסכמת בן שלום.