מסיבה, סילבסטר / צלם: תומריקו
"אולי הסכמתי, אבל לא הייתי שפויה"; "מזגו לי שתייה, והתחלתי לשתות. תוך כדי שאני שותה, בחורים נוספים מזמינים לי שתייה. שתיתי לדעתי בין 12-15 משקאות, ואז העלו אותי על הבר"; "מה שעבר לי בראש זה כאילו, איפה אני? מה אני עושה?"; "אני לא רגילה לשתות אלכוהול, רק הריח מגעיל אותי"; "באיזשהו שלב, כשכבר לא הייתי מודעת, פשוט הורידו לי את הבגד ים, ופשוט נשארתי עירומה וללא בגדים"; "אם הייתי סחית, לא הייתי מורידה אפילו את הנעליים".
כך תיארה הבחורה שנאנסה במועדון אלנבי 40 את "החוויה" שעברה עם מספר גברים. כי עבור מרבית הגברים שקראתי תגובות שלהם באתרי החדשות ובפייסבוק, זה לא היה אונס, כי "אף אחד לא יודע מה היא רצתה"; "מי אתם שתגידו לבחורות מה לעשות"; "יש גם בחורות חרמניות"; "היא ניצלה את הגברים" ועוד שלל תופינים.
אז לא. אישה (וגם גבר) שנמצאת במצב של שיכרות אינה יכולה "להסכים" לקיים יחסי מין. כך על-פי החוק. שלא לדבר על המוסר. וכל האנשים במועדון שעודדו, שרקו ומחאו כפיים, הם שותפים לפשע.
איך הגענו למצב שבו גברים מסוגלים לעשות דברים כאלה בלי להניד עפעף? הנה, פשוט ככה: ביום חמישי האחרון בשעות הערב המאוחרות הלכתי ברחוב אלנבי בתל-אביב, בקטע רחוב של כ-100 מטר. בדקת ההליכה הזו ספרתי 4 הטרדות מיניות. חבורות גברים שמרשים לעצמם לומר לנערות שחלפו על פניהם ברחוב, שהיו יכולות להיות הבנות שלהם או האחיות הקטנות שלהם, דברים שלא הייתם מצפים לשמוע בשיר ההיפ-הופ הגס ביותר.
כי אנחנו, הגברים, למדנו שזה בסדר. שזה מותר לנו. שכשיוצאים למועדון, אז "תוקפים". שמותר להכריח. שמותר להעיר. שמותר "להתחכך" אם צפוף באוטובוס. שמותר תמיד לנעוץ מבטים.
והגברים במועדון אלנבי 40, כשהתגשמה להם מול העיניים הפנטזיה של בחורה ש"מזמינה" אותם לקיים יחסי מין על הבר, אמרו הם לעצמם: "או, סוף-סוף, שנים אני שורק לבחורות ותופס להן בתחת, סוף-סוף אחת שמבינה".
עד שלא יחנכו גברים לתת כבוד לנשים, זה יימשך. נשים יוטרדו, יאנסו ויירצחו. נשים לא אשמות בכך. לא משנה מה הן לובשות או איך הן מתנהגות. החינוך צריך להיות לגברים - סליחה, לא לגברים, לנערים. יש שיעור כזה חינוך מיני. זו נראית לי מסגרת הולמת ללמד נערים איך מותר וצריך להתנהג.