זיהום אוויר / צלם: רויטרס
מדינה שמנהלת כלכלה מודרנית חייבת להיות חלק מהובלת השינוי הכלכלי-סביבתי הנובע מהמחויבות העולמית להפחתת פליטות גזי חממה, ולהשקיע בעידוד מחקר-ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות להפחתת פליטות.
גם לאחר החלטת הממשלה שאישרה מספר יעדים להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק, ישראל עדיין רחוקה מהיעדים שאימצו מדינות ה-OECD. הממשלה אמנם אימצה מספר יעדים, בהם: הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה עד 2030, בעוד באיחוד האירופי יפחיתו כ-40%; 17% מייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ו-20% הפחתה בנסועה פרטית. אך עדיין מדובר בפשרה שאינה ממצבת את ישראל לצד שאר המדינות המפותחות.
האירוע הסביבתי הגלובלי והמשמעותי של השנה הוא "ועידת האקלים" השנתית של האו"ם, שתתקיים בפריז בעוד חודשיים. מדינות רבות כבר שלחו למזכירות האמנה את התחייבויותיהן ואת יעדיהן הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, והן נערכות להשקיע משאבים לצורך פיתוח טכנולוגיות אשר יעלו את הביצועים היצרניים ויפחיתו את ההשפעות הסביבתיות.
ואצלנו בישראל? עדיין לא ברור כיצד תממש הממשלה את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, שכן התוכנית למימושם תגובש רק בעוד כחודש וחצי, ועד כמה תתקצב את כל ההשקעות הנדרשות. נקווה כי דינו של התקציב שיאושר יהיה שונה מדינו של תקציב תוכנית הפחתת הפליטות הקודמת שבוטל במחי יד.
הסיכומים ממפגשי ההכנה והתכונה הבינלאומית הרבה מחזקים את ההערכה כי ב"ועידת פריז" עתידה להיחתם אמנה חדשה להפחתת פליטות גזי חממה. אמנה שתטיל על המדינות החברות בה חובה להפחית במידה משמעותית את פליטת גזי החממה מתחומן, ולעבור לניהול כלכלות דלות פחמן, הנשענות על טכנולוגיות יעילות ונקיות יותר. הדיפלומטיה הצרפתית פועלת במלוא המרץ כדי להבטיח שאמנה זו אכן תיחתם בפריז, ותזכה את העיר המארחת בכבוד השמור לערים שבהן נחתמו הסכמות בינלאומיות היסטוריות, בתואר "אמנת פריז".
הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD עשתה לה שירות בינלאומי טוב וחשוב. החשיבות ברורה עוד יותר בימים אלה של התמודדות עם עוינות וחרמות מסוגים שונים. ארגון ה-OECD שם את ישראל במקום מכובד ואחראי בנוגע לאופן שבו היא מנהלת את כלכלתה.
כדי לשמור על מעמד זה, אסור לנו לטעות לגבי המקום החשוב שתתפוס אמנת האקלים בקרב הכלכלות המפותחות בעולם. מדינה שמנהלת כלכלה מודרנית חייבת להיות חלק מהובלת השינוי הכלכלי סביבתי הנובע מהמחויבות להפחתת פליטות אשר תעוגן באמנה. אבל יותר מכך, כשמדובר במדינה כמו ישראל, הנחשבת ליצואנית של טכנולוגיות, נדרשת שבעתיים השקעה בעידוד מחקר-ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות להפחתת פליטות, והכוונתם של המשק והכלכלה לפסים של כלכלה מופחתת פחמן. זאת, תוך יצירת גב רגולטורי תומך, בכלים כלכליים של הקלות מיסוי ועידוד השקעות.
טוב תעשה הממשלה אם תתייחס למחויבות מכוח האמנה הצפויה, כאל הזדמנות לפתח שווקים חדשים במשק ולשמש פורצי דרך, להבדיל מנטל הרובץ לפתחה, שיש לגלגל לכתפיה של התעשייה. טוב יעשה שר האוצר אם ייתן משקל ליתרונות הרבים לכלכלה הישראלית הגלומים בהשתלבות בהתמודדות עם אתגרי משבר האקלים הגלובלי, גם אם יתרונות אלה לא יבואו כולם לידי ביטוי בקדנציה הנוכחית.
הממשלה נדרשת לפעול בנחישות למימוש יעדי הפחתת הפליטות הלאומיים של ישראל ואף מעבר להם, תוך שילוב של משרדי הממשלה והרגולטורים הנוגעים בדבר. על הממשלה לכלול בחוק התקציב הקרוב את כל ההסדרים הנדרשים להבטחת הפעולות הנדרשות להשגתם, ולספק את התמיכה הרגולטורית ליישומם.
כמו כן, ראוי כי משלחת ישראלית לוועידת האקלים, שבראשה יעמוד דרג בכיר של מקבלי החלטות, תשתתף בוועידה באופן פעיל. השתתפות זו תועיל לתדמיתה של ישראל, ותאפשר לה ליצור אפיקים חדשים לשיתופי-פעולה, אשר יצמיחו תועלת לכלכלה הישראלית ויניבו יתרונות סביבתיים ניכרים.
נקווה כי השנה הבאה תהא שנה של חזון כלכלי ארוך טווח, ואת זאת - ימים יגידו.
■ הכותבת, עורכת דין, כיהנה כמנכ"לית אדם טבע ודין; כיום ראשת תחום סביבה, קלינטק ואנרגיה מתחדשת במשרד עורכי הדין ליפא מאיר.