חיילי צה``ל במלחמת יום כיפור / צילום: לע``מ
(עוד) ערב שידורים מיוחד במלאת 42 שנה למלחמת יום כיפור, יום ד' מ-21:00, ערוץ 1
כמו פצע שבכל פעם שנדמה שהגליד, שבים לנבור בו ולפתוח אותו מחדש, כך גם החיילים של סתיו 1973, שבים לעסוק במלחמה ההיא שבה נפשם הייתה להם לשלל, אבל תומתם מתה לעד.
קשה להאשים אותם, הן רק בשנים האחרונות נפתחו כמה פיות והתפרסמו כמה פרוטוקולים שמוכיחים שמעבר לאותה הפתעה (שהייתה לעלה התאנה של כל המחדלים האחרים), הייתה כאן ממשלה שצעדה, משיקולים אלקטוראליים ובעיניים פקוחות לרווחה, לתוך עימות - במחשבה שתוכל להכריעו בקלות.
למרבה הצער, רוב התוכניות שישודרו הערב בערוץ 1 (כמו אלה ששודרו אתמול, ביום השנה האזרחי לפרוץ המלחמה): מ"מבט שני" (21:00) ועד לפרקים 3 ו-4 של "לא תשקוט הארץ", הם דברים שכבר ראינו בעבר.
היה מעניין לראות מישהו מרים כפפה חדשה: לא רק שחזור של ההפתעה, הטראומה, ההתעשתות, הגבורה והשכול, אלא ההשפעה של מלחמת יום כיפור על דור שלם, שהרחיקה אותו מפעילות ציבורית פוליטית ויצרה - עד עצם היום הזה - מדבר פוליטי שבו אנשים איכותיים הם מצרך נדיר.
פוטו-רומן
"הרומן", יום ד' 22:00, ערוץ הוט פלוס
עונה שנייה לסדרה המוערכת של הישראלי חגי לוי - והעלילה מקבלת טוויסט מפתיע. המסגרת אינה משתנה: זה עדיין הרומן של אליסון ונוח ובגידתם בקול והלן (שלא לדבר על פרשיית הרצח שקושרת בין כולם) שמניעה את העלילה, אבל הפעם - בעוד "הבוגדים" מגלים שגם אהבות חדשות עלולות להיתקל באותן מהמורות ישנות, עובר מרכז הכובד אל בני הזוג המקוריים, הנבגדים, והעלילה מקבלת את זווית מבטם.
או-אז מתברר כמעט המובן מאליו, שלכל מטבע יש שני צדדים (ובמקרה דנן - אפילו ארבעה). מובן מאליו ועדיין נבון ומרתק.
* ציון: 9