ב-9 בספטמבר נבחרה עו"ד ליאת שוחט לראשות עיריית אור-יהודה. את הקמפיין המוצלח שלה ניהלה שוחט בעת שהייתה בהיריון, והיא נבחרה לתפקיד כחודש בלבד לאחר שילדה בת במזל טוב. כאשר נשאלה שוחט כיצד תתמודד עם כניסתה לתפקיד המאתגר כשבביתה תינוקת בת יומה, היא השיבה כי אין בכוונתה להישאר בבית, וכי המשפחה כולה מגויסת לסייע לה באתגר.
בכך הצטרפה שוחט לנשים מוכרות אחרות שהחליטו בשנים האחרונות לוותר על חופשת הלידה לטובת העבודה. קדמו לה יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר; חן יהב-לבנון, מנכ"לית קליקסמוב, חברת סטארט-אפ בינלאומית מבטיחה; וכמובן מאריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, שהודיעה בשבוע שעבר כי גם לאחר לידת התאומות הצפויה בקרוב לא תיקח חופשת לידה ארוכה.
עו"ד ארנה שר, שותפה במשרד נחום פינברג ושות' ומומחית לדיני עבודה, מגדירה את התופעה החדשה של ויתור על חופשת לידה "מלחיצה ומתריסה עבור הנשים שכן זקוקות לתקופה זו".
לדבריה, "הנשים בראש הפירמידה שמוותרות על חופשת הלידה מציבות ליתר הנשים רף בלתי צודק שעומד בניגוד לחוקי העבודה. הנשים שחוזרות מיד לעבודה הן אלה שיכולות להרשות לעצמן עזרה חיצונית בתשלום על מנת לטפל ברך הנולד. באופן זה הן יכולות להציג עצמן כמסורות לעבודה יותר מעמיתותיהן. כך נוצרת דינמיקה בעייתית והכחשה של צורכי נשים לאחר לידה, כפי שהגדיר החוק".
יתרה מכך, לדברי עו"ד שר, בוויתור על חופשת לידה יש מסר סמוי כלפי עמיתותיהן של המוותרות על חופשת הלידה, שלפיו אם הן ייעדרו מהעבודה בשל הלידות, הן ייפגעו בקידום, כי ידוע שהיעדרות עוצרת התקדמות ופוגעת בנשים. בוויתור על חופשת הלידה, הן מחזקות את הדעה הזאת".
מצד שני, אומרת עו"ד שר, ניתן להסתכל על תופעה זאת מכיוון אחר לגמרי: "ייתכן שמדובר ברף שמוצב לנשים בכירות - ציפייה שיחזרו מיד לעבודה - והן נאלצות להסכים לכך כדי לא לאבד את מעמדן. באופן זה, גם נשים בתפקידים בכירים מוכפפות לשוק עבודה גברי ותובעני".
כך או כך, עו"ד שר מזכירה כי לחוק המאפשר חופשת לידה בתשלום יש הצדקה סוציאלית וחברתית. המחוקק הכיר בכך שיש חשיבות מיוחדת לקשר בין הילוד להוריו בחודשי חייו הראשונים, ובכך שחופשת הלידה מאפשרת לאם או לאב לשהות עם התינוק בשבועות הראשונים לחייו, שבהם הוא תלוי בהם וזקוק להם מאוד.
המחוקק עיגן את חופשת הלידה בחוק עבודת נשים. כיום, אורך החופשה הוא 14 שבועות בתשלום, ובמקרים מסוימים, כמו לידה של כמה ילדים במקביל ואשפוז של הילוד, החופשה ניתנת להארכה.
מ-2010, עובדת המועסקת שנה לפחות במקום עבודתה רשאית להאריך את חופשתה ב-12 שבועות נוספים ללא תשלום. לפי החוק, לאחר 6 השבועות הראשונים של חופשת הלידה רשאית היולדת להעביר זכות זו לבן זוגה, והוא ייצא ליתרת חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה.
לדברי עו"ד שר, בהצעת התיקון לחוק שהאריכה את חופשת הלידה מ-14 שבועות ל-26 שבועות נאמר כי מטרת ההארכה היא 'לאפשר לעובדת להקדיש זמן מספיק לטיפוח הקשר עם ילדה ולמנוחה', בתוך שמירה על זכותה להמשך העסקתה. החוק מתחשב בצרכים רגשיים, פיזיים וכלכליים של היולדת ומשפחתה ומבטיח לה את מקום העבודה בשובה. מעבר לכך, יש לעובדת זכות להאריך את חופשת הלידה, בכפוף לוותק שצברה בעבודה, למשך פרק זמן של עד שנה, אך ללא תשלום".
- חלפו יותר מ-3 שנים מאז תוקן החוק. האם הנשים מממשות את זכותן להאריך את חופשת הלידה ללא תשלום?
"אני בהחלט רואה יותר נשים שמאריכות את חופשת הלידה מעבר לתקופה המשולמת על-ידי הביטוח הלאומי. עם זאת, כמעסיקה של נשים וכיועצת למעסיקים רבים, אני יכולה לומר שרוב הנשים עדיין חוזרות לעבודה מיד בתום חופשת הלידה המשולמת, היות שהן זקוקות להכנסה שוטפת. גם כאן, ההחלטה אם לממש את הזכות לחופשת לידה ארוכה יותר ולא משולמת או לוותר על חופשת לידה היא רלוונטית רק עבור נשים שיכולות להרשות לעצמן מבחינה כלכלית את ה'לוקסוס' הזה. למעשה מדובר בשיח ובאפשרות שרלוונטיים רק לנשים עשירות ומשאירים את יתר הנשים מחוץ לדיון".
- האם הדין הנוכחי טוב או שיש לשנותו?
"אני חושבת שצריך לשלם על כל תקופת חופשת הלידה המוכרת בחוק. אין בעיניי שום היגיון בלשלם על 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה - אך לא לשלם על יתרת התקופה שבה מתאפשר להיות בחופשת לידה, עוד 12 שבועות. במצב הנוכחי, ההארכה בחוק של חופשת הלידה היא ברמה ההצהרתית נכונה - אבל לא מועילה למי שלא יכולה להרשות לעצמה שלא לחזור לעבודה עקב מצבה הכלכלי".
