כרטיס אשראי קניות / צלם: פוטוס טו גו
כ-80% מהצרכנים, לפי סקר שערכה המועצה לצרכנות במסגרת "מדד הצרכנות הנבונה", מעולם לא השתתפו בהפגנה בנושא צרכנות, 61% מעולם לא השתתפו במחאה צרכנית ברשת, וכמחצית מהם לא השתתפו בחרם צרכני על מוצר או חברה כלשהי. על הבדיקה השנתית, באמצעות סקר אינטרנט, אמון מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.
הסקר הנוכחי נערך בספטמבר האחרון ומתחלק לכמה חלקים: מודעות לזכויות צרכניות, הרגלי חיסכון ותגובות בפועל לעוולות צרכניות. כל תשובה קיבלה ניקוד בין 0 ל-10, שהרכיב ציון משוקלל. הציון הממוצע עגום למדי: 6.1.
הנמוך מבין הציונים - 4.9 - מתייחס לפן הבסיסי ביותר בחיי הצרכנים - מודעות לזכויות צרכניות. הזכות הצרכנית שזכתה למודעות הגבוהה ביותר היא המחויבות למחיר המוצג על המדף גם אם בקופה קיים מחיר שונה (בציון 8.6), ומנגד שייך הציון הנמוך ביותר (1.4) לחובת היצרן לספק חלקי חילוף למוצר חשמלי שמחירו גבוה מ-300 שקל עד תום השנה שלאחר תום תקופת האחריות. עוד זכויות שאינן מוכרות דיין לצרכן: פיצויים לדוגמה במקרים מסוימים, קנס על איחור טכנאי והאיסור לגבות כסף על תיקון מכשיר באחריות.
בכל הנוגע להרגלי רכישה, פרק שזכה לציון ממוצע 6.9, עולה כי ההרגל הנפוץ ביותר הוא בדיקת העודף בקופה. הישראלים גם משווים מחירים, מחפשים מבצעים ובודקים את החשבון אחרי הקנייה, אולם רק מחצית נוהגים להתמקח על המחיר, ולא מספיק קוראים חוזה (6.2).
מה עושים הצרכנים כדי לחסוך? הם אולי מכבים את האור בחדר כאשר הם עוזבים אותו (ציון ממוצע 8.7), אך לעומת זאת, רובם אינם בודקים את חיובי המים והחשמל החודשיים מול מונה המים ומונה החשמל (3.9 בלבד).
אבל המבחן האמיתי הוא אולי זה האקטיביסטי - מתי יקום צרכן ויעשה מעשה בעקבות פגיעה בזכויותיו. כאן המנעד רחב: רוב מוחלט של הצרכנים אומרים כי אם יגלו טעות בחשבון הטלפון שלהם, ידרשו מהחברה תיקון (ציון ממוצע של 9.6), אולם שאלת ההשתתפות בפועל בהפגנה צרכנית זכתה לציון 1.3. מעט מאוד צרכנים השתתפו במחאה באמצעות הרשתות החברתיות (ציון של 2.7) או השתתפו בחרם צרכנים על מוצר או חברה כלשהי (ציון 3.2 בלבד).
נראה כי ציבור הצרכנים מגיב בצורה יותר נחושה אל מול פגיעות צרכניות אישיות, ונוטה פחות להשתתף במאבק צרכני כולל.