גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמת המטרידה

אם שיעורי התעסוקה וגביית המסים בקרב ערבים וחרדים יוסיפו להיות נמוכים, המגמות הדמוגרפיות אכן יהיו בעיה לאומית

שקף אחד שהציג השבוע אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר, הקפיץ את ח"כ משה גפני. השקף, שהצביע על מגמות דמוגרפיות עתידיות והביא את הנתונים כהווייתם (ראו גרף מצורף), הצליחו לסחוט מגפני תגובה תוקפנית למדי שהדביקה ללוי כוונות נסתרות לכאורה. "אם אתה מביא את השקף הזה כדי להראות שהחרדים והערבים משתלטים על המדינה, אז זה חמור מאוד", אמר גפני לאחר הצגת השקף שהצביע על האפשרות שבשנת 2050 הערבים והחרדים יהפכו לכ-50% מהאוכלוסייה בישראל.

גפני מיתמם. כמי שעומד בראש ועדת הכספים, כמי שיש לו ניסיון כלשהו בכלכלה, כמי שעברו תחת ידיו אינספור החלטות כלכליות, הוא יודע שלמגמות דמוגרפיות יש השלכות כלכליות, ולזה בדיוק התכוון ראש אגף התקציבים באוצר. באחד השקפים האחרים שהוצגו באותו דיון אפשר לראות היטב ששיעורי התעסוקה של חרדים וערבים נמוכים עדיין באופן משמעותי מאשר שיעור התעסוקה בקרב יהודים ללא חרדים, למרות שיפור עקבי בשנים האחרונות. כל עוד שיעורי התעסוקה של חרדים וערבים יהיו נמוכים באופן משמעותי, יהיו להתפתחויות הדמוגרפיות השלכות כלכליות מובהקות. גפני יודע זאת היטב, אבל הוא בחר להפוך את לוי למחרחר ריב ולבעל כוונות קונספירטיביות במקום להתמודד עם העובדות.

מעניין מה היה קורה אם לוי היה שם את כל האמת על השולחן והיה אומר, למשל, שהסטטיסטיקה משקרת לעתים (יש יגידו, משקרת תמיד) ורמות התעסוקה במגזר הערבי והחרדי גבוהות מהרמות הרשמיות, אבל "שיעורי" התעסוקה בהם ב"כסף שחור" הוא גבוה, במדינה שגם כך הכסף השחור בה זורם כמים. מעניין מה היה קורה אם לוי היה מציג עבודה שאפשר לעשותה במשרד האוצר או ברשות המסים אך היא מעולם לא נעשתה.

השבוע פנינו לאוצר ולרשות המסים וביקשנו לדעת אם יש נתונים על גביית מסים מגזרית - במגזר הערבי, החרדי והיהודי לא-חרדי. אין דבר כזה, אף שבקלות יחסית ניתן לעבד נתונים כאלה ולהציגם בשקף בוועדת הכספים. הרי לאוצר ולרשות המסים יש קובצי נתונים של חיובי מס של שכירים, עצמאים וחברות במשק הישראלי. אמנם לאום הנישום או אורח חייו אינם מצוינים בקבצים הללו, אבל אפשר להעריך אותם באופן לא רע על ידי הצלבת היישוב שבו מתגורר הנישום או פועלת החברה עם יישובים המזוהים כערביים או כחרדיים. הבעיה היא כמובן ביישובים מעורבים, אבל אפשר להניח שכלכלני האוצר יכולים גם במקרה הזה להגיע לאומדנים די קרובים למציאות. אז בבקשה, אנשי האוצר, אנחנו מתעקשים לקבל נתונים כאלה ולהציגם לעין כול. צריך להניח את המספרים ואת האמת על השולחן. למרות ההכללה של מגזרים שלמים, המספרים צריכים לדבר בעד עצמם, ולא פרשנות פוליטית כזאת או אחרת.

גם צריך להזכיר לח"כ גפני דברים שאמרה עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל המנהלת מכללה חרדית שמציידת תלמידים בתארים אקדמיים. היה לה וידוי מפתיע לפני כארבע שנים ב"ידיעות אחרונות". "אלה הבלים", אמרה בר-שלום על התפיסה המקובעת שחרדים לא עובדים. "יותר מ-90% מהחרדים מעל גיל 35 עובדים גם עובדים. אמנם לא כולם עובדים במשרה מלאה... הבעיה היא שחרדי תמיד יעדיף לומר שהוא בן תורה ולא שהוא עובד... אבל יש מקצועות שבהם המדינה כמעט מכריחה אותנו לעבוד בשחור, וזה האבסורד. קחו לדוגמה את משגיחי הכשרות. יש 5,000 כאלה בארץ, ובגלל כל מיני הגדרות חוקיות, הרבה מהם עובדים בשחור...". תהא הסיבה לעבודה ב"שחור" אשר תהא, הדברים של בר-שלום רק ממחישים את הפערים בין הנתונים הרשמיים לנתונים במציאות ואת הסיבה לכך.

לגבי המגזר הערבי, נדמה לנו שזה כבר סוד די גלוי: גביית המסים במגזר נמוכה, הן של השלטון המרכזי והן גביית המסים המקומית (ארנונה). במקביל, עבריינות הבנייה היא די גבוהה, ויהיו הסיבות לכך אשר יהיו (הן קשורות גם במדיניות ממשלתית, כמובן). אם האוצר יספק את פילוח גביית המסים לפי מגזר אנחנו בטוחים שהוא יצביע על הברור מאליו: שיעור הגבייה במגזר הערבי נמוך באופן משמעותי מהממוצע, והסיבה לכך, בין היתר, היא שהכסף השחור חוגג שם, בעסקים ובהעסקה של עובדים.

אם גפני רוצה לקבל שיעור כלכלי על השלכות הדמוגרפיה שלוי מציג, אז הנה הוא על קצה המזלג: העשירונים הגבוהים, שמיני עד עשירי, הם אלו שגורפים חלק גדול מההכנסות (שלושת העשירונים העליונים גורפים כ-70% מההכנסות) והם אלו שמשלמים את רוב המסים הישירים בישראל. שלושת העשירונים הגבוהים משלמים 90% מהמסים הישירים ולמעשה הם השכבה שנושאת בנטל הכי כבד. בניגוד למקובל לחשוב, רובם כלל לא מיליונרים, אלא מעמד ביניים מבוסס פלוס. אם יימשכו המגמות הדמוגרפיות ואם שיעורי גביית המסים במגזרים החרדים והערבים לא יעלו, הנטל הכבד ממילא על אותם שכירים שמשלמים מס כחוק ילך ויגבר עם השנים.

נכון, חלק מהבעיה היא שההכנסות של העשירונים הנמוכים והעשירונים הנחשבים מעמד ביניים נמוך הן די עלובות וממחישות ביתר שאת את הבעיה מס' 1 של המשק: יותר מדי אנשים בישראל עובדים בשכר לא ראוי (כשליש מהשכירים מרוויחים עד שכר המינימום), שלא מדביק את רמת ההוצאות של משק בית ממוצע. אתמול פרסם הביטוח הלאומי את הדוח השנתי (נכון ל-2013) על מגמות השכר בישראל, הדוח הכי אמין שקיים במערכת, והתמונה ממשיכה להיות עגומה, למרות עלייה של כ-4% בשכר החציוני לכ-6,250 שקל ברוטו לחודש. כשחצי מהשכירים מרוויחים עד 6,250 שקל ובמגזרים מסוימים גביית המס היא נמוכה, והחגיגה ב"שחור" היא גבוהה - דווקא ח"כ גפני, כמי שעומד בראש ועדת הכספים, צריך ליזום דיון מיוחד בנושא ולדרוש את נתוני גביית המסים לפי מגזרים.

שיעורי תעסוקה

לאן נעלמה כת הטהרנים בפרשת רוטשטיין-וינקלר?

שימו לב איך התקשורת מתנהלת (בעצם, לא מתנהלת כלל) בפרשת רוטשטיין-וינקלר-קלאס קלינק. שימו לב איך המילייה המשפטי נוהג בכפפות של משי בקליקה הרפואית המורמת מעם, פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל שיבא ומי שעתיד לנהל את ביה"ח הדסה, ופרופ' אייל וינקלר, מנתח פלסטי בכיר. שימו לב איך כת הטהרנים של ישראל, זו שנואמת לנו השכם והערב על דמוקרטיה, זו שמילים כמו "ניקיון שלטוני" או "אינטרס ציבורי" תקועים בגרונה, מתקשה לחלץ מפיה מילה אחת של ביקורת על כל הפרשה הזאת. מרפאה פרטית בתוך בית חולים ציבורי, מעשים הגובלים לכאורה בפלילים, ניסיונות להדחת עדים לכאורה - וכת הטהרנים של ישראל בשלה: דום שתיקה.

הצביעות וההתחסדות הללו אינה צריכה להפליא איש. מנהלי בתי החולים בישראל, במיוחד מנהלי בתי החולים הגדולים (איכילוב, שיבא ורמב"ם), נמנים עם האנשים המשפיעים-החזקים-הכוחניים בישראל. מספרי הטלפון שלהם הם בין המבוקשים בישראל. הקרבה אליהם שווה הרבה מאוד. שרי ממשלה, חברי כנסת, אנשי עסקים, שופטים וגם... אנשי תקשורת (אותה כת טהרנים) משחרים לפתחם בעת צרה. דורשים טובה, להם או למקורביהם. לא מדובר בדברים פשוטים כמו קיצור או הקדמת תור כלשהו - זה כמעט כל עובד בבית החולים יכול לסדר לבני משפחתו או לחבריו; מדובר בשירותי VIP: שירותי רפואה פרטיים הניתנים במתחם הציבורי של בית החולים. הקרבה היתרה בין מנהלי בתי החולים לפוליטיקאים ולשאר ה"סלב" - הן הממשלתיים, הן העסקיים והן התקשורתיים - יצרה דינמיקה מסוכנת מאוד. מנהלי בתי החולים קיבלו למעשה חסינות מפני "תקשורת עוינת". סיפורים חמורים המתרחשים בין כותלי בתי החולים, תופעת הנפוטיזם הנרחב, רופאים שעובדים ב"פרטי" במסגרת עבודתם הציבורית - כל אלה הודחקו, הושתקו, נמרחו.

הסיפור של פרופ' רוטשטיין ופרופ' וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, נפרש ונחשף ב"גלובס" בהרחבה על ידי כתב הבריאות של העיתון שי ניב והתייחסנו אליו פה בעבר, אבל כדאי לחזור עליו שוב ושוב, כי מדובר בסימפטום של התהליכים החמורים המתרחשים בין כותלי בית חולים ציבורי.

פרופ' וינקלר, מהפלסטיקאים המפורסמים בישראל, ניהל במקביל גם את קלאס קליניק, מרפאה לשירותי אסתטיקה הממוקמת בשטח בית החולים שיבא ונמצאת בבעלות תאגיד הבריאות של בית החולים. התשלום עבור ניתוחים במרפאה התבצע באחת משתי דרכים: אם המטופל פנה ישירות למרפאה והופנה על ידיה לרופא המנתח, המטופל שילם למרפאה וזו העבירה למנתח את שכרו. אם המטופל הופנה לקלאס קליניק על ידי המנתח, המטפל בו בקליניקה הפרטית שלו, שילם המטופל שכר עבור הניתוח ישירות למנתח. לפרופ' וינקלר, מתברר, יש קליניקה פרטית ברמת אביב. הקליניקה הזאת הפנתה את מטופליה ל... קלאס קליניק. וינקלר הפנה לוינקלר. כלומר, בית החולים שיבא הציבורי בנה לפרופ' וינקלר מעין "מיני שר"פ" שבו המנתח הפרטי עושה לביתו בתוך שימוש בתשתית ציבורית שהוקמה מכספי משלמי המסים.

נציבות המדינה בדקה איך מחלק פרופ' וינקלר את זמנו בין המשרה הציבורית לפרטית וגילתה דברים מדהימים: במהלך שנת 2012, ב-80 תאריכים שונים, ביצע וינקלר לא פחות מ-179 ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר והצהריים המוקדמים. הוא דיווח על כל אותן שעות כעל שעות עבודה בבית החולים. התופעה הזאת חזרה גם ב-2013 - ב-70 תאריכים שונים ביצע וינקלר 158 ניתוחים פרטיים, שוב על חשבון זמן עבודתו הציבורית. מספר הימים שבהם עבד וינקלר בפרטי ומספר הניתוחים שביצע בפרטי מעלים את השאלה המתבקשת: מתי הוא הספיק בכלל לשמש בתפקידו הציבורי?

מכאן התחיל כדור השלג להתגלגל. רוטשטיין, כדרכו, עלה להתקפה, אבל בין התקפה אחת לאחרת, הוא הודה למעשה שאיפשר לוינקלר לעבוד בבוקר אבל הפסיק זאת בדצמבר 2013 כיוון "שלא היה שלם עם הנראות הציבורית" (כנראה החקירה שהתנהלה כבר בשלב זה לא הותירה לרוטשטיין ברירה של ממש). וינקלר, מצדו, ניסה למזער את הנזק בעזרת אחד מיחצני העל ("מדובר בטעות הקלדה של כמה שעות בודדות"). נציבות המדינה החליטה להעמיד לדין משמעתי את השניים ובין לבין, התברר, עלו חשדות לכאורה על ניסיונות להדחת עדים ע"י וינקלר ויד ימינו, ד"'ר הדר ישראלי. רוטשטיין, שידידיו הריצו אותו למנכ"לות הדסה, ומינויו אושר במסמך פתלתל של היועמ"ש, דורש דבר לא ייאמן: אני אבוא להדסה, בתנאי שתבטלו את ההליכים המשפטיים נגדי. משיח, פשוט משיח.

טוב, לקליקה הרפואית מותר ה-כ-ל, הרי הקליקה התקשורתית הטהרנית מכשירה את השרץ.

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל