גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמת המטרידה

אם שיעורי התעסוקה וגביית המסים בקרב ערבים וחרדים יוסיפו להיות נמוכים, המגמות הדמוגרפיות אכן יהיו בעיה לאומית

שקף אחד שהציג השבוע אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר, הקפיץ את ח"כ משה גפני. השקף, שהצביע על מגמות דמוגרפיות עתידיות והביא את הנתונים כהווייתם (ראו גרף מצורף), הצליחו לסחוט מגפני תגובה תוקפנית למדי שהדביקה ללוי כוונות נסתרות לכאורה. "אם אתה מביא את השקף הזה כדי להראות שהחרדים והערבים משתלטים על המדינה, אז זה חמור מאוד", אמר גפני לאחר הצגת השקף שהצביע על האפשרות שבשנת 2050 הערבים והחרדים יהפכו לכ-50% מהאוכלוסייה בישראל.

גפני מיתמם. כמי שעומד בראש ועדת הכספים, כמי שיש לו ניסיון כלשהו בכלכלה, כמי שעברו תחת ידיו אינספור החלטות כלכליות, הוא יודע שלמגמות דמוגרפיות יש השלכות כלכליות, ולזה בדיוק התכוון ראש אגף התקציבים באוצר. באחד השקפים האחרים שהוצגו באותו דיון אפשר לראות היטב ששיעורי התעסוקה של חרדים וערבים נמוכים עדיין באופן משמעותי מאשר שיעור התעסוקה בקרב יהודים ללא חרדים, למרות שיפור עקבי בשנים האחרונות. כל עוד שיעורי התעסוקה של חרדים וערבים יהיו נמוכים באופן משמעותי, יהיו להתפתחויות הדמוגרפיות השלכות כלכליות מובהקות. גפני יודע זאת היטב, אבל הוא בחר להפוך את לוי למחרחר ריב ולבעל כוונות קונספירטיביות במקום להתמודד עם העובדות.

מעניין מה היה קורה אם לוי היה שם את כל האמת על השולחן והיה אומר, למשל, שהסטטיסטיקה משקרת לעתים (יש יגידו, משקרת תמיד) ורמות התעסוקה במגזר הערבי והחרדי גבוהות מהרמות הרשמיות, אבל "שיעורי" התעסוקה בהם ב"כסף שחור" הוא גבוה, במדינה שגם כך הכסף השחור בה זורם כמים. מעניין מה היה קורה אם לוי היה מציג עבודה שאפשר לעשותה במשרד האוצר או ברשות המסים אך היא מעולם לא נעשתה.

השבוע פנינו לאוצר ולרשות המסים וביקשנו לדעת אם יש נתונים על גביית מסים מגזרית - במגזר הערבי, החרדי והיהודי לא-חרדי. אין דבר כזה, אף שבקלות יחסית ניתן לעבד נתונים כאלה ולהציגם בשקף בוועדת הכספים. הרי לאוצר ולרשות המסים יש קובצי נתונים של חיובי מס של שכירים, עצמאים וחברות במשק הישראלי. אמנם לאום הנישום או אורח חייו אינם מצוינים בקבצים הללו, אבל אפשר להעריך אותם באופן לא רע על ידי הצלבת היישוב שבו מתגורר הנישום או פועלת החברה עם יישובים המזוהים כערביים או כחרדיים. הבעיה היא כמובן ביישובים מעורבים, אבל אפשר להניח שכלכלני האוצר יכולים גם במקרה הזה להגיע לאומדנים די קרובים למציאות. אז בבקשה, אנשי האוצר, אנחנו מתעקשים לקבל נתונים כאלה ולהציגם לעין כול. צריך להניח את המספרים ואת האמת על השולחן. למרות ההכללה של מגזרים שלמים, המספרים צריכים לדבר בעד עצמם, ולא פרשנות פוליטית כזאת או אחרת.

גם צריך להזכיר לח"כ גפני דברים שאמרה עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל המנהלת מכללה חרדית שמציידת תלמידים בתארים אקדמיים. היה לה וידוי מפתיע לפני כארבע שנים ב"ידיעות אחרונות". "אלה הבלים", אמרה בר-שלום על התפיסה המקובעת שחרדים לא עובדים. "יותר מ-90% מהחרדים מעל גיל 35 עובדים גם עובדים. אמנם לא כולם עובדים במשרה מלאה... הבעיה היא שחרדי תמיד יעדיף לומר שהוא בן תורה ולא שהוא עובד... אבל יש מקצועות שבהם המדינה כמעט מכריחה אותנו לעבוד בשחור, וזה האבסורד. קחו לדוגמה את משגיחי הכשרות. יש 5,000 כאלה בארץ, ובגלל כל מיני הגדרות חוקיות, הרבה מהם עובדים בשחור...". תהא הסיבה לעבודה ב"שחור" אשר תהא, הדברים של בר-שלום רק ממחישים את הפערים בין הנתונים הרשמיים לנתונים במציאות ואת הסיבה לכך.

לגבי המגזר הערבי, נדמה לנו שזה כבר סוד די גלוי: גביית המסים במגזר נמוכה, הן של השלטון המרכזי והן גביית המסים המקומית (ארנונה). במקביל, עבריינות הבנייה היא די גבוהה, ויהיו הסיבות לכך אשר יהיו (הן קשורות גם במדיניות ממשלתית, כמובן). אם האוצר יספק את פילוח גביית המסים לפי מגזר אנחנו בטוחים שהוא יצביע על הברור מאליו: שיעור הגבייה במגזר הערבי נמוך באופן משמעותי מהממוצע, והסיבה לכך, בין היתר, היא שהכסף השחור חוגג שם, בעסקים ובהעסקה של עובדים.

אם גפני רוצה לקבל שיעור כלכלי על השלכות הדמוגרפיה שלוי מציג, אז הנה הוא על קצה המזלג: העשירונים הגבוהים, שמיני עד עשירי, הם אלו שגורפים חלק גדול מההכנסות (שלושת העשירונים העליונים גורפים כ-70% מההכנסות) והם אלו שמשלמים את רוב המסים הישירים בישראל. שלושת העשירונים הגבוהים משלמים 90% מהמסים הישירים ולמעשה הם השכבה שנושאת בנטל הכי כבד. בניגוד למקובל לחשוב, רובם כלל לא מיליונרים, אלא מעמד ביניים מבוסס פלוס. אם יימשכו המגמות הדמוגרפיות ואם שיעורי גביית המסים במגזרים החרדים והערבים לא יעלו, הנטל הכבד ממילא על אותם שכירים שמשלמים מס כחוק ילך ויגבר עם השנים.

נכון, חלק מהבעיה היא שההכנסות של העשירונים הנמוכים והעשירונים הנחשבים מעמד ביניים נמוך הן די עלובות וממחישות ביתר שאת את הבעיה מס' 1 של המשק: יותר מדי אנשים בישראל עובדים בשכר לא ראוי (כשליש מהשכירים מרוויחים עד שכר המינימום), שלא מדביק את רמת ההוצאות של משק בית ממוצע. אתמול פרסם הביטוח הלאומי את הדוח השנתי (נכון ל-2013) על מגמות השכר בישראל, הדוח הכי אמין שקיים במערכת, והתמונה ממשיכה להיות עגומה, למרות עלייה של כ-4% בשכר החציוני לכ-6,250 שקל ברוטו לחודש. כשחצי מהשכירים מרוויחים עד 6,250 שקל ובמגזרים מסוימים גביית המס היא נמוכה, והחגיגה ב"שחור" היא גבוהה - דווקא ח"כ גפני, כמי שעומד בראש ועדת הכספים, צריך ליזום דיון מיוחד בנושא ולדרוש את נתוני גביית המסים לפי מגזרים.

שיעורי תעסוקה

לאן נעלמה כת הטהרנים בפרשת רוטשטיין-וינקלר?

שימו לב איך התקשורת מתנהלת (בעצם, לא מתנהלת כלל) בפרשת רוטשטיין-וינקלר-קלאס קלינק. שימו לב איך המילייה המשפטי נוהג בכפפות של משי בקליקה הרפואית המורמת מעם, פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל שיבא ומי שעתיד לנהל את ביה"ח הדסה, ופרופ' אייל וינקלר, מנתח פלסטי בכיר. שימו לב איך כת הטהרנים של ישראל, זו שנואמת לנו השכם והערב על דמוקרטיה, זו שמילים כמו "ניקיון שלטוני" או "אינטרס ציבורי" תקועים בגרונה, מתקשה לחלץ מפיה מילה אחת של ביקורת על כל הפרשה הזאת. מרפאה פרטית בתוך בית חולים ציבורי, מעשים הגובלים לכאורה בפלילים, ניסיונות להדחת עדים לכאורה - וכת הטהרנים של ישראל בשלה: דום שתיקה.

הצביעות וההתחסדות הללו אינה צריכה להפליא איש. מנהלי בתי החולים בישראל, במיוחד מנהלי בתי החולים הגדולים (איכילוב, שיבא ורמב"ם), נמנים עם האנשים המשפיעים-החזקים-הכוחניים בישראל. מספרי הטלפון שלהם הם בין המבוקשים בישראל. הקרבה אליהם שווה הרבה מאוד. שרי ממשלה, חברי כנסת, אנשי עסקים, שופטים וגם... אנשי תקשורת (אותה כת טהרנים) משחרים לפתחם בעת צרה. דורשים טובה, להם או למקורביהם. לא מדובר בדברים פשוטים כמו קיצור או הקדמת תור כלשהו - זה כמעט כל עובד בבית החולים יכול לסדר לבני משפחתו או לחבריו; מדובר בשירותי VIP: שירותי רפואה פרטיים הניתנים במתחם הציבורי של בית החולים. הקרבה היתרה בין מנהלי בתי החולים לפוליטיקאים ולשאר ה"סלב" - הן הממשלתיים, הן העסקיים והן התקשורתיים - יצרה דינמיקה מסוכנת מאוד. מנהלי בתי החולים קיבלו למעשה חסינות מפני "תקשורת עוינת". סיפורים חמורים המתרחשים בין כותלי בתי החולים, תופעת הנפוטיזם הנרחב, רופאים שעובדים ב"פרטי" במסגרת עבודתם הציבורית - כל אלה הודחקו, הושתקו, נמרחו.

הסיפור של פרופ' רוטשטיין ופרופ' וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, נפרש ונחשף ב"גלובס" בהרחבה על ידי כתב הבריאות של העיתון שי ניב והתייחסנו אליו פה בעבר, אבל כדאי לחזור עליו שוב ושוב, כי מדובר בסימפטום של התהליכים החמורים המתרחשים בין כותלי בית חולים ציבורי.

פרופ' וינקלר, מהפלסטיקאים המפורסמים בישראל, ניהל במקביל גם את קלאס קליניק, מרפאה לשירותי אסתטיקה הממוקמת בשטח בית החולים שיבא ונמצאת בבעלות תאגיד הבריאות של בית החולים. התשלום עבור ניתוחים במרפאה התבצע באחת משתי דרכים: אם המטופל פנה ישירות למרפאה והופנה על ידיה לרופא המנתח, המטופל שילם למרפאה וזו העבירה למנתח את שכרו. אם המטופל הופנה לקלאס קליניק על ידי המנתח, המטפל בו בקליניקה הפרטית שלו, שילם המטופל שכר עבור הניתוח ישירות למנתח. לפרופ' וינקלר, מתברר, יש קליניקה פרטית ברמת אביב. הקליניקה הזאת הפנתה את מטופליה ל... קלאס קליניק. וינקלר הפנה לוינקלר. כלומר, בית החולים שיבא הציבורי בנה לפרופ' וינקלר מעין "מיני שר"פ" שבו המנתח הפרטי עושה לביתו בתוך שימוש בתשתית ציבורית שהוקמה מכספי משלמי המסים.

נציבות המדינה בדקה איך מחלק פרופ' וינקלר את זמנו בין המשרה הציבורית לפרטית וגילתה דברים מדהימים: במהלך שנת 2012, ב-80 תאריכים שונים, ביצע וינקלר לא פחות מ-179 ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר והצהריים המוקדמים. הוא דיווח על כל אותן שעות כעל שעות עבודה בבית החולים. התופעה הזאת חזרה גם ב-2013 - ב-70 תאריכים שונים ביצע וינקלר 158 ניתוחים פרטיים, שוב על חשבון זמן עבודתו הציבורית. מספר הימים שבהם עבד וינקלר בפרטי ומספר הניתוחים שביצע בפרטי מעלים את השאלה המתבקשת: מתי הוא הספיק בכלל לשמש בתפקידו הציבורי?

מכאן התחיל כדור השלג להתגלגל. רוטשטיין, כדרכו, עלה להתקפה, אבל בין התקפה אחת לאחרת, הוא הודה למעשה שאיפשר לוינקלר לעבוד בבוקר אבל הפסיק זאת בדצמבר 2013 כיוון "שלא היה שלם עם הנראות הציבורית" (כנראה החקירה שהתנהלה כבר בשלב זה לא הותירה לרוטשטיין ברירה של ממש). וינקלר, מצדו, ניסה למזער את הנזק בעזרת אחד מיחצני העל ("מדובר בטעות הקלדה של כמה שעות בודדות"). נציבות המדינה החליטה להעמיד לדין משמעתי את השניים ובין לבין, התברר, עלו חשדות לכאורה על ניסיונות להדחת עדים ע"י וינקלר ויד ימינו, ד"'ר הדר ישראלי. רוטשטיין, שידידיו הריצו אותו למנכ"לות הדסה, ומינויו אושר במסמך פתלתל של היועמ"ש, דורש דבר לא ייאמן: אני אבוא להדסה, בתנאי שתבטלו את ההליכים המשפטיים נגדי. משיח, פשוט משיח.

טוב, לקליקה הרפואית מותר ה-כ-ל, הרי הקליקה התקשורתית הטהרנית מכשירה את השרץ.

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים תמורת 27 מיליון שקל

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13