מישהו מטפל בכם? לפני כשנה חשפה DARPA, רשות המו"פ של צבא ארה"ב את ELLIE, "פסיכולוגית ממוחשבת", אשר מתבססת על בינה מלאכותית ואנימציה. המערכת הזו, המילה האחרונה בתחום הפסיכולוגיה הווירטואלית נודעה לאבחן תסמינים של בעיות נפשיות, בעיקר הלם קרב, אצל חיילים.
המערכת נועדה לאבחן ולא לטפל, אבל המפתחים שלה גילו שהנסיינים לדבר איתה. "מעצם היותה מחשב, היא לא יכולה להיות שיפוטית, ולכן אנשים מרגישים בנוח להיפתח אליה", אומרים ב-DARPA, "זה עושה להם טוב. קצת כמו שיחה עם חיית המחמד שלהם".
טיפול רגשי באמצעות מכונה לא יחליף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, את הפגישה עם הפסיכולוג. אחרי הכל, חוסר שיפוטיות לא מספיק כדי ליצור טיפול אפקטיבי. למרות זאת, המהפכה הדיגיטלית מחלחלת בהדרגה אל עולם הפסיכולוגיה והיא צפויה לערוך בו שינויים מפליגים, כפי שעשתה כמעט בכל תחום. מגוון שיטות התקשורת החדשות בעולמנו מוליד מגוון גרסאות חדשות לקשר האנושי, וכל סוג כזה של קשר יכול להפוך לטיפול.
סמס לפסיכולוג
מטיפולים פסיכולוגיים בווידאו ועד אפליקציות לחשיבה חיובית, הטכנולוגיה חודרת לכל רכיב של הטיפול, וכרגיל - ישראל לא נותרת מאחור. האם הקהילה הפסיכולוגית השמרנית יחסית, המייחסת משמעות לכל רכיב של הטיפול הקלאסי - מזווית הישיבה מול המטפל ועד הטון המדויק שבו הוא אומר "זממנו עומד להסתיים" - תדע להתמודד עם השינויים?
אלון מטס מאמין שכן. מטס הוא המנכ"ל של חברת better help שנמכרה לאחרונה, תמורת סכום שלא פורסם, לענקית הרפואה מרחוק teledoc. בטר הלפ עוסקת בחיבור וירטואלי בין מטפלים מורשים לבין מטופלים, לקשר טיפולי אישי, שאינו מתבצע פנים אל פנים.
המטפל והמטופל יכולים לבחור את הפורמט - החל מפגישת וידיאו שבועית בת שעה, שדומה לטיפול הקלאסי וכלה במייל ואפילו בסמס."הטכנולוגיה שלנו", אומר מטס, "היא התפתחות של עולם הטיפול ואילו אפליקציות פסיכולוגיה ללא מטפל אנושי, הן למעשה שדרוג של עולם ספרי העזרה העצמית. הטיפול האנושי תמיד נועד לבעיות שהן קצת יותר ספציפיות ורציניות ממה שספרי העזרה העצמית יכולים לפתור, ואילו ספרי העזרה העצמית לרוב נועדו לעזור לשיפור החיים - כמו משכך כאבים לעומת ויטמין.
"בעולם האופליין, שוק הספרים לעזרה עצמית זניח לעומת שוק הטיפול ואני לא חושב שבעולם הדיגיטלי זה הולך להשתנות - גם כי צריך לשלם יותר כדי לקבל זמן של בן אדם, וגם כי הצרכים שמטפלים בהם באמצעות בן אנוש, הם לרוב צרכים יותר חזקים.
"אחד מכל ארבעה אמריקנים סובל מבעיה שמצדיקה טיפול ובכל זאת, רק 3% נמצאים בטיפול בכל רגע נתון, בגלל עלות, סטיגמה, לוגיסטיקה ונגישות. באופן כללי אנשים מצפים לשירות לפי דרישה, שמתאים לזמינות שלהם ולא למסגרת קבועה ומחייבת".
בטר הלפ מקשרת בין מטפל ומטופל על בסיס מנוי חודשי, תמורת כ-150 דולר - המחיר הממוצע של פגישה בודדת, פנים אל פנים, עם פסיכולוג בארה"ב. לאחר שהמערכת חיברה בין הצדדים, הם בוחרים כיצד לתקשר. מטס מספר כי לאחר יצירת הקשר, רוב המטופלים מעדיפים לתקשר עם המטפלים דווקא במסרוני טקסט בסמארטפונים.
- מה לגבי המבט בעיניים והשתיקות? בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמעידים שקשר פנים אל פנים אפילו מייצר הורמונים שקשר בכתב או בטלפון לא מייצר.
מטס: "יש יתרונות וחסרונות להחלפת מסרים לעומת הטיפול הקלאסי. כשאני הייתי בטיפול זה היה ביום שלישי בערב, ואם ברביעי בצהריים קרה משהו, לא יכולתי לעשות עם זה כלום במשך שבוע. במודל שלנו ניתן לקבל התייחסות מיד. כמו כן, אצלנו יש אפשרות לשלוף מחדש את הטקסט ולחזור לדברים.
"אחד הדברים שאנחנו שומעים מהמטפלים שלנו שקורים בטיפול בטקסט, לטוב ולרע, הוא שהצלילה לטיפול משמעותי היא מהירה יותר. בשיחה פנים אל פנים נדרשות 4-5 פגישות עד שהמטופל 'נפתח'. זה מקביל לכך שבטיפול הדינמי הקלאסי, היו משכיבים את המטופל כך שלא יראה את הפסיכולוג, ויוכל לשוחח באופן חופשי בלי לראות את תגובותיו, ולחשוש מהן.
"בהודעות טקסט המטופלים חושפים הרבה מאוד והחשש הוא שהם ייחשפו מהר מדי, עוד לפני שמתבססת היכרות של ממש. מאידך, בטיפול קלאסי לפעמים המטופל נוטש אם אינו מרגיש שהטיפול מתקדם מספיק מהר, כך שאולי הצלילה המהירה הזו היא עדיפה.
"התוצאות הכי טובות מתקבלות כנראה כשמשלבים בין כמה סוגי תקשורת, סמס, שיחת וידאו או טלפון - מה שהכי מתאים באותו הרגע. השיטה של מפגש פנים אל פנים, פעם בשבוע, לא נבעה מאג'נדה מסוימת אלא מסיבות לוגיסטיות. אגב, גם פרויד עצמו היה עושה טיפול במכתבים".
נציין כי בטר הלפ מצפה מהמטפלים שלה שלא להשיב בהודעת סמס כלאחר יד, אלא לשבת ליד המחשב ולהשיב לפניות באווירה מקצועית.
מטס מספר על הפתעה שציפתה לו בבטר הלפ - גיל המטפלים. "חשבנו שיגיעו בעיקר מטפלים צעירים, שזו דרך טובה עבורם להשיג לקוחות ראשונים. בפועל, למטפל הממוצע שלנו יש 19 שנות ניסיון ויותר משליש הם בני 60 פלוס. אלה מטפלים שעבדו במערכות ציבוריות וקצת מאוחר להם להקים קליניקה פרטית, אבל הם מאוד מנוסים, וזו הדרך שלהם להשיג לקוחות בכמות ובזמינות שבה הם רוצים". כיום עובדים בבטר הלפ לא פחות מ-800 מטפלים פעילים.
- במודל שלכם למטופל יש גישה בלתי מוגבלת למטפל, הוא בעצם יכול לשלוח לו הודעות מתי שירצה. איך מציבים את הגבול?
"התפקיד של המטפל והמטופל הוא להגדיר ביחד את הציפיות והקצב. זה משתנה גם בהתאם לטיב הבעיה וגם לשלב בחיי הטיפול. שקלנו בהתחלה לקבוע את המסגרת מראש אבל זה התגלה כבעיה זניחה. או שהמטפלים והמטופלים מתבייתים על קצב שמתאים לשניהם, או שמחליפים מטפל - אם כי זה קורה לנו לעיתים לא קרובות".
כל המטפלים של החברה הם אמריקנים, אך המטופלים מגיעים מ-29 מדינות שונות, חלקם ממדינות דוברות אנגלית וחלקם אמריקנים שנמצאים בחו"ל וזוהי אופציית הטיפול המועדפת עליהם, מבחינה תרבותית.
להקליט את האמא הצועקת
המחשבה על הפערים התרבותיים הללו הובילה את הפסיכולוגית גילי אגר להקים את "טיפול קרוב". מדובר במיזם שכיום מאפשר טיפול בישראלים השוהים בחו"ל דרך סקייפ ובעתיד אולי ישמש גם תושבי מדינות אחרות המרוחקים מתרבותם. אגר, בניגוד למטס וליתר המרואיינים לכתבה זו, היא פסיכולוגית עם רקע משמעותי בתחום הטיפול הדינמי, והיא בחרה בטכנולוגיה כדי לשרת את הטיפול כפי שהיא מכירה אותו, ולא להיפך.
"המיזם הוקם מתוך מחשבה שיש משמעות גדולה לשפה בתוך תהליך הטיפול, ולקשר אישי עם מישהו מהתרבות שלך. לישראלים רבים בעולם אין גישה למטפל כזה, דווקא כשהם עוברים חוויה מאתגרת של רילוקיישן או הגירה".
מדובר בטיפול קרוב לקלאסי, בשעה קבועה פעם או פעמיים בשבוע בתשלום קבוע פר פגישה, אך דרך סקייפ במקום בקליניקה פיזית. למרות הניסיון "רק" להעביר את הטיפול הקלאסי לסקייפ, אגר מזהה כמה אופנים שבהם הטיפול השתנה בגלל הטכנולוגיה. "בקליניקה המטפל אחראי על הסביבה הפיזית שבה מתרחש הטיפול, ואילו בטיפול באמצעות סקייפ זו אחריות משותפת. אם מטופל ייכנס לקליניקה של מטפל בלי חולצה, זה כמובן מאוד חריג. בסקייפ זה עדיין חריג, אבל המשמעות אחרת. השינויים הללו דורשים כיול, בעיקר בראש של המטפל, אבל ברגע שיודעים לעשות זאת, אפשר להתייחס לאלמנטים הללו בטיפול באותה המידה שבה מתייחסים לזמן ולמרחב בטיפול הקלאסי. בטיפול הקלאסי מושם דגש רב על הטקסיות בטיפול וגם אצלנו, במפגשי הסקייפ, הטיפול הוא בשעה קבועה, במקום קבוע בבית המטפל והמטופל, אולי בתאורה מיוחדת".
- מה דעתך על טיפול במייל או בסמס?
"בעיני זו התפתחות מעניינת וחיובית, אבל חשוב להבין שזהו טיפול אחר, בדיוק כפי שטיפול ביבליותרפיה (באמצעות מילים) וטיפול באמנות הם שונים מטיפול בשיחות. הטיפול הקלאסי הוא הכי נחקר ומפותח ועליו מבוססות התיאוריות הטיפוליות הקיימות. הטיפול באמצעות מסרונים ידרוש בניה של מתודולוגיה ייחודית".
- כיצד משפיעה זמינות הטכנולוגיה על הטיפול הקלאסי
"המטופלים שאני פוגשת פנים אל פנים, שולחים לי וואטסאפ ומייל, ולא רק בעניינים לוגיסטיים. היכולת לצלם ולהקליט בטלפון קצת הכניסה את המציאות לתוך הטיפול. היה מקרה של מטופלת שטענה שאמא שלה מתנהגת באופן חריג מאוד, היא הקליטה את האם ונתנה לי לשמוע. כעת, אני לא צריכה וגם לא יכולה לשאול את עצמי האם אמא שלה צועקת במציאות, או רק בהשלכה. כבר אי אפשר שהטיפול יישאר רק בעולם הפנטזיה".
- וזה דבר חיובי?
"המציאות תמיד הייתה קיימת, ואפילו בווינה של פרויד, המטפל יכול לפגוש פתאום את המטופל ואת אמא שלו במכולת. בעיני השימוש בתמונות והקלטות מאוד עוזר ומאוד מעשיר את הטיפול. מבחינת המטופל, מאוד מקל עליו שיש לו עדות, שהמטפל נמצא איתו בתוך התופת, יש בזה משהו מאוד מקרב ומרגיע. אותה מטופלת חוותה את אותן הצעקות שוב, אבל לא לבד.
"מאידך, אחד הדברים שנתקלנו בהם במעבר מהקליניקה לסקייפ היה שרמת ההשלכה דווקא עלתה וכתוצאה מכך הטיפול התקדם יותר מהר. בהתחלה אמרנו 'איך נוודא שאנחנו מאוד נוכחים', ואחר כך ראינו שזה לא הכרחי.
"יש גם משהו בכך שדמותו של המטפל בוקעת מתוך הטלפון שלך, הטלפון שתמיד איתך, שעשוי לגרום למטופל להרגיש שהמטפל באמת תמיד איתו, כמו חבר דמיוני. אגב, כמו כל פסיכולוג גם אני מקבלת הדרכה ובחרתי לעבור אותה בסקייפ - וזה טיפול מועיל ביותר".
- מה דעתך על אפליקציות העזרה העצמית?
"הן מתאימות למקרים בהם אנחנו מעוניינים לשלב פתרון שהוא פחות מותאם אישית. למשל אפליקציות שמביאות את הטיפול לפי תורות המזרח, שהפכו לרכיב מקובל גם בטיפול הפסיכולוגי במערב. הטיפול באמצעות התורות הללו לא חייב להיות מותאם מאוד לרמה האישית, כי כולנו יכולים ליהנות, למשל, ממיקוד בנשימה וממיקוד ביומיום וברגע הזה, בערך באותה הצורה. אך זה לא תחליף לטיפול אישי".
שינוי אמונות
עירית אילון ולד ושותפתה ג'ני שלו מפתחות אפליקציה שנמצאת בתפר שבין טיפול כללי לאישי. האפליקציה שלה, Think-up, אמורה ללוות טיפול מקצועי.
"הייתי מהנדסת מחשבים 12 שנה ועשיתי הסבה לפילאטיס", היא מספרת, "עסקתי גם ביוגה ומדיטציה וכך הגעתי לעסוק בנושא של שינוי אמונות. למשל, אם יש מישהו שחושב שכסף הוא מושחת או שאי אפשר ליהנות מכל העולמות ולכן אם יהיה לך כסף כנראה יחסר לך מזל במקום אחר - אלה אמונות שניתן לשנות כדי לעזור לאותו אדם להצליח כלכלית.
"הזיהוי של האמונות המגבילות את האדם הוא משהו שקשה לו לעשות בעצמו, ולכן עבור זה צריך בדרך כלל איש מקצוע. מה שאנחנו עושים הוא להקליט או את איש המקצוע או את המטופל עצמו, כשהם מקריאים משפט המייצג אמונה חיובית שהמטופל רוצה לאמץ במקום אמונה מגבילה שיש לו. אנחנו משלבים את המשפט הזה עם מוזיקה לבחירתו של המטופל, ומפיקים 'טראק' למדיטציה. שילוב הקול והמילים המדויקות, יוצר התרגשות שיכולה לגרום לשינוי. בני אדם נוטים לשכוח את מה שהולך נגד האמונות העמוקות והבסיסיות שלהם, וכשהדברים מנוסחים במשפט ברור וחד משמעי, זוכרים את המידע טוב יותר.
השילוב עם איש המקצוע הוא חשוב", היא מוסיפה, "כשהוא אומר 'אני מאמין בך, אני סומך עליך', הרי שאם אתה מאמין בו ומקבל את הסמכות שלו, תקבל גם את הדברים שנאמרים בקולו".
- יש לכם תחרות?
"ככל שאני יודעת אנחנו האפליקציה היחידה שעושה שימוש בקול, למעט אפליקציות שמיושמות באקדמיה בלבד, והן לא תחרות אלא דווקא הוכחה מחקרית למה שאנחנו עושים".
השלב הבא מבחינת אילון ולד הוא לקבל מן המטפלים פידבק לגבי המהירות שבה האפליקציה עושה שינוי בטיפול, לעומת הכלים הקיימים. "היום האפליקציה זמינה להורדה באפ סטור, כך שהמטופל יכול להביא אותה אל המטפל שלו. בהמשך הכוונה היא למכור אותה דווקא דרך אנשי המקצוע ויש כבר קופת חולים שמתעניינת להציע אותה למטופליה". האפליקציה זכתה בינתיים לאלפי הורדות תוך מספר חודשים.
איך מתמודדים עם נושא ההתמדה? איך גורמים לכך שאנשים באמת יישבו ויקשיבו למדיטציה באופן קבוע כך שהיא תהיה אפקטיבית?
"זו הבטן הרכה והכואבת של כל תחום האפליקציות הנלוות לטיפול. מפגש שבועי שנקבע מראש הוא כמובן מחייב יותר. אולם, ראינו שאם המטפל אומר לך 'כל הכבוד על ההתמדה', הסיכוי להתמיד עולה".
הבכיר שעזב את מיקרוסופט ופיתח צמיד שמפחית לחץ
דורון ליבשטיין מוביל את האתר מנטורס צ'אנל (www.mentorschannel.com) שפעיל בשוק האמריקני, ושל האפליקציה WellBe, אשר גייסה לאחרונה 160 אלף דולר באינדיגוגו לטובת פיתוח של צמיד.
"צמיד המעקב שלנו מודד שינוי בדופק, שהוא מדד מוסכם למתח", אומר ליבשטיין, "השילוב בין הצמיד לאפליקציה מאפשר לבחון מה גורם למתח ומה עוזר להוריד אותו. אנחנו מצליבים את המידע בצמיד מול היומן, ה-GPS והשעה ביום, ובמקביל לאבחון מקור המתח גם נותנים תרגילי נשימה, מוזיקה מרגיעה ודמיון מודרך. באמצעות הצמיד נבדוק איזו התערבות פועלת טוב יותר ונשפר את הפלייליסט. יש לציין שהצמיד שלנו הוא צמיד ללא מסך והוא מותאם גם לנשים בניגוד לרוב צמידי הספורט".
הפעילות של מנטורז צ'אנל, שגייסה הון ממשקיעים מוכרים כמו אילן שילוח, יגאל אהובי ויוסי אקרמן, היא לא אפליקציה אלא אתר שבו ניתן להירשם לסמינרים בנושא טיפול באמצעות תורות המזרח. כל סמינר ניתן בחינם לנרשמים, בעוד מנויים בתשלום יכולים לגשת גם לסמינרים קודמים. "אחד היתרונות שלנו הוא בקהילה שנוצרה סביב הפעילות", אומר ליבשטיין, "יש לנו כחצי מיליון עוקבים בפייסבוק, אבל כמות האינטראקציות - שייר, לייק או קומנט - היא כ-1.3 מיליון בשבוע. זהו יחס חשיפות גבוה יותר מאשר של אושיות הפייסבוק הגדולות ביותר כמו אופרה ווינפרי או אובמה. באתר רשומים כ-2.7 מיליון איש".
ליבשטיין מגיע מעולם השיווק והניהול, במקור ללא רקע בפסיכולוגיה או בתורות בודהיסטיות. "הקמתי את ערוץ ההפצה של מיקרוסופט ישראל, הייתי מנכ"ל MSN וניהלתי פעילות של החברה באירופה. הייתי מאוד לחוץ והרגשתי שאפילו בשינה אני עובד, וזה בא לידי ביטוי גם ברמה הפיזית. לכן עזבתי כדי לעזור לעצמי וגם לקולגות שלי מהעבודה להוריד לחץ ומתח. התחלנו ב-2006 ועברנו גלגולים רבים עד שהגענו למוצר הנוכחי".
- מה היחסים ביניכם לבין הפסיכולוגיה הממוסדת?
"אני רואה אותנו כמוצר משלים לטיפול פסיכולוגי, תרופתי, של מטפל אלטרנטיבי או של גורו. הם עושים תהליך ארוך יותר ואילו אנחנו יכולים להוציא אותך מיידית מהתקף חרדה או דיכאון שמתרחש בין המפגשים".
- מי עזר לכם לבנות את הטיפול?
"אנחנו עובדים עם מגוון של מומחים בתחום, ולא לפי תורה אחת בלבד. בין היתר עבדתי צמוד עם ביירון קייטי, מפתחת שיטת 'העבודה'".
- נתקלתם בהתנגדות מצד הפסיכולוגיה הממוסדת?
"לא נתקלנו בהתנגדות. מי שלא מאמין בזה, לא עובד איתנו או לא משתמש בשירותינו. עם השקת הצמיד נוכל גם לבדוק את ההשפעה שלנו ברמה האמפירית. אני מאוד מחכה לזה, ובעיני זה מה שיעביר אותנו מתחום ה'נייס טו האב' למצב שבו ברור לכולם שהטיפול שלנו מועיל".
