ענבר שריון, "No Falling", שמן על בד,70100 X ס"מ, 2015
אחת ההשלכות של כניסת הרשתות החברתיות לחיינו היא האפשרות לחשוף את עצמנו ואת עולמנו הפרטי בפני העולם, בתקווה לזכות באהדה וחיזוקים. לפתע לכל אחד יש פלטפורמה שהוא יכול לקושש ממנה את 15 רגעי התהילה שלו. אך ההיחשפות הזאת גם גובה מחיר - החל באובססיה על מספר הלייקים שכל פוסט מקבל, עבור בהכפשות וכלה בשיימינג מפואר, שבדרך כלל איש מן הנוגעים בדבר לא פילל לו.
אולי לא במקרה, במקביל להתבססות המגמה הזאת עלה העיסוק ברגש שזכה להתעלמות ואף לדחיקה לקרן פינה - פגיעות. בשנים האחרונות הוא מוזמן אחר כבוד לקדמת הבמה, זוכה לחיבוק חם מתעשיית הרגשות וכתרים רבים נקשרים לו וליכולות שקבלתו תאפשר.
ד"ר קרן בן יצחק, המתמחה במדעי המוח, רואה בפגיעות יכולת שיש לה הרבה פונקציות ותפקידים, ומתקוממת על כך שמתייחסים אליה כאל חולשה. "החולשה היא בעצם הראייה של פגיעות כחולשה. חולשה זה להחליש את עצמי - להתאפק, לצנזר את היכולות שלי. זה עוול לראות ביכולת להרגיש, אפילו רגשות שליליים, משהו מיותר, ולנסות להוקיע אותם ולהתחמק מהם כי זו חוויה לא נעימה.
"כיונקים היכולת להביע כעס או כאב מאוד חיונית בתחילת החיים, כדי לתקשר עם האמא, למשל, ובשלבים יותר מתקדמים היא משמשת להסדרת מערכות יחסים. פעולה שיוצרת אצלי תחושה של פגיעות תגרום לי לאותת לצד השני לא לעשות את זה שוב".