אייל בקשי / צלם: בן יוסטר
מערכה נוסף במאבק הכוחות בין יובל שלום, מבעלי המניות בחברת המסחר בניירות ערך ברק קפיטל, לבין בעל השליטה בחברה, אייל בקשי. לבקשת שלום, בית המשפט המחוזי בתל-אביב הוציא צו מניעה זמני האוסר על ברק קפיטל להשלים מהלך בזק של גיוס הון וחוב, עקב טענה לקיפוח זכויותיו.
בבקשה לבית המשפט, שהוגשה באמצעות עו"ד גיא גיסין, נטען כי בקשי מנסה לדלל את החזקותיו של שלום בכל דרך ו"להראות לו את הדרך החוצה" מהחברה, תוך פגיעה מכוונת בזכויותיו ובשווי השקעתו העצומה בברק קפיטל. בקשי, כך טוען שלום, עושה זאת "באין-ספור דרכים תוך התעמרות חוזרת ונשנית בו ובזכויותיו".
ברק קפיטל היא חברה פרטית העוסקת בעיקר במסחר עצמי (נוסטרו) בניירות ערך ומכשירים פיננסים בארץ ובחו"ל ובפעילות חיתום. בעבר הייתה ברק קפיטל שותפה בחברת תעודות הסל אינדקס, שנמכרה בשנת 2011 לדש איפקס לפי שווי חברה של 80 מיליון שקל. בעל השליטה בחברה, אייל בקשי, מחזיק ב-92.3% ממניותיה של ברק קפיטל.
שלום פועל מזה כ-15 שנים, בעצמו ובאמצעות חברת עמירדן השקעות בע"מ, כסוחר, שותף ובעל מניות בברק קפיטל. הפעם, לטענתו, מדובר בהליך הצעת זכויות שבקשי מתיימר להוביל בחטף ובניגוד לתקנון החברה. זאת, על מנת ליצור מצב שבו שלום לא יוכל להעריך את כדאיות ההשתתפות בהצעת הזכויות וייאלץ לבחור בין אחת משתי אפשרויות רעות: או שהחזקותיו ידוללו לכדי חמישית ממה שהן כיום; או שהוא ייאלץ להזרים סכומי עתק נוספים לחברה, להמיר את זכותו להחזר הלוואות מהחברה לאג"ח צמיתות, כאשר בעל השליטה מותיר בידיו את כל שיקול-הדעת, את כל המידע והשליטה ואפילו את היכולת של החברה להשיב לבעל השליטה עצמו את המימון שהעמיד לחברה - מבלי להחזיר במקביל את השקעתו של שלום.
על-פי הצעת הנפקת הזכויות, חיזוק ההון של החברה ייעשה באמצעות הקצאת מניות לבעלי מניות קיימים שיסכימו להעמיד את המימון הנדרש לחברה, באמצעות רכישת איגרות חוב צמיתות, ללא תאריך פירעון וללא זכות למי מהמחזיקים לדרוש פירעון.
בפועל, נטען בבקשתו של שלום, גיוס המימון נעשה באמצעות המרת חובות של החברה למי מבעלי המניות, בסך כולל של 280 מיליון שקל למעמד של חוב צמית ללא מועד פירעון. כך, נטען, המימון שיוזרם לחברה במסגרת ההליך יוגדר מבחינה חשבונאית כ"חוב", אולם למעשה הוא מהווה "הון", משום שהוא נחות לעומת חובות אחרים, ואין לו מועד פירעון.
טענה ל"קיפוח חמור"
המאבק בין בעלי המניות בברק קפיטל החל בספטמבר 2014, כששלום, שהחזיק אז 2.2% ממניות ברק קפיטל, טען בתביעה שהגיש כי קבוצת דלק ואייל בקשי רוקנו את קופת החברה בניגוד לטובתה. זאת, לאחר שבסוף יוני באותה שנה הודיעה קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה כי היא מוכרת את חלקה בברק קפיטל למנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, אייל בקשי, תמורת 237 מיליון שקל, כשמרבית הסכום (137 מיליון שקל) תועמד על-ידה כהלוואת מוכר.
שלום טען אז, באמצעות עו"ד גיא גיסין, כי העסקה גרמה ל"קיפוח חמור" של בעלי מניות המיעוט בברק קפיטל, עד כדי "עושק וכפייה", והוא מבקש כי זכויותיו לא ייפגעו.
כתב התביעה התבסס על חלוקת דיבידנד בהיקף של 370 מיליון שקל עליו הכריזה ברק קפיטל בסמוך למועד חתימת העסקה. לטענת התובע, החלטתם של בקשי וקבוצת דלק, שכל אחד מהם החזיק בכ-46% ממניות החברה, לחלק דיבידנד בגובה ההון העצמי של ברק קפיטל נכון לסוף 2013, נועדה לשרת את מטרות העסקה ולא עולה בקנה אחד עם צרכיה וטובתה של החברה.
"כתוצאה מחלוקת הדיבידנד, רוקנה למעשה ברק קפיטל מכל ההון העצמי המוחשי שלה", נכתב בתביעה. "אחרי ההחלטה על חלוקת הדיבידנד והחזר הלוואות הבעלים, מכרה דלק את מניותיה בחברה לבקשי בתמורה אפסית".
למעשה, שלום טען כי קבוצת דלק ובקשי הסכימו ביניהם על "עסקה סיבובית", מבלי לעדכן את בעלי המניות האחרים מה השיקולים שעמדו מאחוריה, ובאפשרות שמניותיהם וזכויותיהם יהפכו לכלי שרת לטובת בעלי השליטה.
ההליך המשפטי נסגר לאחר שבית המשפט חייב את דלק ואת בקשי לתת לשלום זכות לרכוש מניות באופן יחסי לרכישה של בקשי עצמו, והוא אכן ניצל זאת והגדיל את החזקותיו בחברה ל-3.2%.
בבקשה הנוכחית שהגיש שלום בשבוע שעבר לבית המשפט, נטען כי בקשי מסרב להשלים עם הוראת בית המשפט ומנסה לדלל את החזקותיו בכל דרך. לטענתו, ברק קפיטל פרסמה את הצעת הזכויות בתואנה כי נוצר לה "אילוץ" המחייב אותה לבצע גיוס הון מהותי, זאת לאור "שינויים בשווקים הפיננסיים", תנודות במטבעות המובילים ובשווקי הריבית ועוד.
שלום טוען כי כתוצאה מאותם שינויים הודיעה החברה, "לפתע פתאום", כי נדרשה על-ידי הבנק המממן העיקרי שלה לחזק את מבנה ההון שלה בערב חופשת סוכות האחרונה, וטענה כי אין מנוס מלבצע זאת ב"היסטריה" תוך 14 ימים לכל היותר, ש-12 ימים מתוכם היו סופי שבוע, חגים ופגרת בית משפט, וכאשר כל המעורבים ועורכי דינם שהו בחופשות בחו"ל.
ואולם, לטענת שלום, תקנון החברה חזה מראש סיטואציה כזו, בה החברה "תיאלץ, מכל סיבה שהיא, לגייס הון נוסף", וקבע בדיוק מהם התנאים לדילול החזקות בעלי מניות, שלא ייענו לפנייה אליהם, להזרים את חלקם היחסי בהון הנוסף הנדרש.
לדבריו, החברה מפרה כעת את התנאים הללו, ובקשי, שמתעלם מן המנגנון המפורש לגיוס הון שנקבע בתקנון, הודיע על דילול מיידי אדיר (לכדי חמישית מההחזקות הנוכחיות) לכל מי שלא יענה לדרישתו להשתתף בהצעת הזכויות.
שלום טוען עוד כי לא רק שלצורך גיוס ההון החברה ובעל השליטה כלל לא פנו אליו לצורך קביעת שווי החברה, אלא שמהצעת הזכויות כלל לא ניתן להבין מה שווי החברה לפיו יתבצע הדילול של מי שלא יענו להצעה, או על מה התבססה החברה בעת שקבעה שווי זה. משכך, לטענת שלום, הוא אינו יכול לשקול את טיב ההצעה ואת הכדאיות או חוסר הכדאיות שבהיענות לה.
עוד הוא טוען כי בקשי שוזר בתנאי ניירות הערך שבכוונתו להנפיק לנענים בהצעת הזכויות תנאים מקפחים, שבפועל יאפשרו לבעל השליטה לחלק דיבידנדים עתידיים רק לעצמו, מבלי לחלקם לשלום, וכך להפוך את השקעתו של המבקש באג"ח ובמניות החברה ל"אבן שאין לה הופכין". זאת, כיוון שעל-פי תנאי האג"ח הצמיתות שיונפקו, תהיה החברה רשאית לרכוש את האג"ח מחלק מהמחזיקים כהבנתה ובתנאים שתראה לנכון.
"אם כן - בידה האחת קובעת החברה שהאג"ח שיוקצו יהיו 'צמיתות' כך שייחשבו כחלק מבסיס ההון של החברה (אקוויטי); ובידה השנייה תהיה רשאית בכל עת לרכוש את האג"ח האמורות מחלק מבעליהן, אפילו מבלי שהדבר יפגע בכמות המניות המוחזקות על-ידי אותו בעל מניות תיאורטי, כך שתוחזר לו ההשקעה, אך זכויותיו ב'הון' המניות, בזכויות לדיבידנדים הרשמיים ובזכויות ההצבעה, לא תיפגענה כלל! ממש לקרוא ולא להאמין", נכתב בבקשה.
כאמור, שופטת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, השופטת דניה קרת-מאיר, נעתרה לבקשתו של שלום לעצור באופן זמני את גיוס ההון, וזאת בכפוף לכך ששלום יגיש תביעה נגד בקשי בתוך 7 ימים, וכן עד לקבלת תגובת אייל בקשי לבקשה.
ברק קפיטל: "שלום פועל מתוך כוונה להזיק"
אייל בקשי יושב בימים אלה שבעה על מות אביו. חרף זאת הוא הגיש תגובה דחופה לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין עופר צור וכפיר ידגר ממשרד גורניצקי, במסגרתה הוא מבקש לבטל את צו המניעה הזמני שניתן.
לטענתו, שלום מציג תמונה חלקית ומסולפת של המציאות. כך, לטענת בקשי, בנסיבות העניין שנוצרו - כשעל-מנת להמשיך את פעילות החברה מול הבנקים הזרים בהיקפים דומים לעבר, היה עליה לעבות את הונה - נבחרה חלופה לעיבוי ההון שבמסגרתה נעשה שימוש בכספים שכבר הועמדו לחברה בעבר על-ידי בעלי המניות, באופן שבו שלום לא נדרש להביא כספים מהבית כפי שהוא מנסה לטעון בבקשתו.
שנית, נטען, רובם המכריע של בעלי המניות בחברה מסכימים לעיבוי ההון בדרך שהוצגה.
עוד מסרה החברה בתגובה כי "שלום הוא עובד לשעבר של ברק קפיטל אשר מחזיק בה מניות מיעוט, ומאז שעזב הוא פועל מתוך כוונה להזיק לה ולבעלי מניותיה, כדי לכפות את רכישת מניות המיעוט שלו במחיר מופרז. במסגרת זו גם עשה לעצמו שלום מנהג: להגיש הליכי-סרק משפטיים. לצערו של שלום, לא צלח הדבר בידו, והמשפטים שפתח בעבר נסגרו. ניסיונות להציג את הדברים אחרת הם לכל היותר בגדר מניפולציה.
"ההליך הנוכחי הוא המשך של הליכי-סרק קודמים. שלום פנה בהיחבא לבית המשפט, מאחורי גבה של החברה וללא ידיעתה, כשהוא יודע שהיועצת המשפטית של החברה ובעל השליטה ומנכ"ל החברה יושבים שבעה על מותו הפתאומי של אביהם ואינם יכולים להגיב באותו רגע. התנהגות ראויה לכל גינוי אפשרי.
"לגופו של עניין, אין בטענות מר שלום כלום. מדובר במהלך עיבוי הון מקובל ושוויוני לכל בעלי המניות".