עדי כהן / צילום: יחצ
לפני שנה, כשעדי כהן, 26, סטודנטית לתקשורת ולסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, נסעה לפריז לבקר חברה לחופשה קצרה של קניות ובילויים, הציע לה הממונה ממשרד הכלכלה, שאצלו הייתה אמורה להתחיל התמחות כמה שבועות לאחר מכן, לבקר איתו במשרדי ה-OECD בפריז.
אף שסיימה אז רק את שנתה השנייה באוניברסיטה, זימן לה הביקור הזדמנות לראות איך עובד משרד הכלכלה הישראלי ואפילו להיפגש עם הנציג הקנדי בארגון. ההזדמנות הזו ומפגשים אחרים שזימנה לה ההתמחות, שבה השתתפה במסגרת תוכנית של קרן אייס"ף, מאפשרת לה היום, כבוגרת טרייה של תואר ראשון, לברור הצעות עבודה.
"זו אמנם סוג של התנדבות", אומרת כהן, "אבל זה איפשר לי להיפגש לראשונה עם סביבה מקצועית, להכיר תוכנות שעובדים איתן ולראות מה זה לעבוד מול בוס. היה לי גם מגע עם חברות פרטיות שהתנהלתי מולן ויצרתי קשרים. עבדתי בהתמחות בתחום האנליזה, האסטרטגיה והמחקר וזה בעצם מה שאני מחפשת בחוץ - משרת אנליסט. הניסיון הזה מיקד אותי - חוויתי את השטח והבנתי שזה באמת מה שאני רוצה לעשות".
התמחויות שאינן מתחייבות מהמקצוע, כמו משפטים או רפואה, עדיין אינן שכיחות בארץ, אבל בחו"ל הן חלק מחוויה של כל הסטודנטים כמעט. לפי סקר שערך ב-2012 האתר internship.com ופורסם במגזין "פורבס", 69% מהחברות האמריקאיות של 100 עובדים לפחות העסיקו מתמחים ב-2012. בשנה זו חלה עלייה של 36% במספר החברות שהציעו התמחות לעומת השנה הקודמת, 53% מהחברות הצהירו שיעסיקו יותר מתמחים בשנה הבאה ואצל 65% מהחברות שהשתתפו בסקר הייתה עלייה במספר הבקשות להתמחות.
מקרב הסטודנטים שהשתתפו בסקר, 63% השלימו התמחות אחת לפחות ו-28% השלימו שתי התמחויות או יותר. 66% מהמעסיקים דירגו את ריאיון העבודה והניסיון התעסוקתי כגורמים הקובעים ביותר, לפני קורות החיים, הביצועים האקדמיים, ההמלצות ואיכות המוסד האקדמי. 83% מהם אמרו שישקלו קבלה לעבודה של בוגרים טריים לעבודה. ממצא מעניין נוסף היה ש72% מהסטודנטים חשבו שרמת התגמול על ההתמחות היא הכי פחות חשובה כשמחפשים התמחות.
לקרן טרה ונצ'רס - קרן הון סיכון העוסקת בהשקעות בתחום האימפקט, הגיעו לפני שבוע מתמחים מארגנטינה, גרמניה, ארה"ב וטורקיה. לדברי אורן כוכבי, סמנכ"ל שיווק וחדשנות בטרה, העסקת המתמחים במשך מספר חודשים מאפשרת לקרן להצמיד לכל אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן כוח אדם מיומן ומצד שני מאפשר למתמחים לקבל ניסיון ייחודי בקרן הון סיכון.
"זה עולם שמאוד קשה להיכנס אליו. המתמחים יכולים לעבוד גם עם הקרן וגם עם הסטארט-אפים שלנו. כל אחד שהגיע לפה עבר כבר שתיים או שלוש התמחויות. ההתמחות מאפשרות לאנשים 'ללכלך את הידיים' ולהתנסות בסוגים שונים של עבודות כדי לראות לאן הם רוצים ללכת. בשבילי זה כמו מילואים, כי אחד מהמתמחים שלי כבר עשה עלייה".
לדברי יואב מלמד, סמנכ"ל שיווק בחברת ההשמה להיי-טק see-v ומייסד קבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", שחברים בה יותר מ-70 אלף מחפשי עבודה ומעסיקים, גם סטודנטים ישראלים מוכנים היום יותר מפעם לעבוד במהלך התואר בהתנדבות ולהקדיש יום ואפילו יומיים בשבוע לעבודה ללא שכר בארגונים, שתאפשר להם להוסיף שורת ניסיון ברזומה.
המילה התנדבות מוזכרת בשנית שלא במקרה, שכן למעט בהתמחויות המתחייבות לקבלת רישיון כמו בתחום המשפטים, הרפואה ושמאות המקרקעין, ההתמחות היא למעשה התנדבות. החוק גם אינו מתייחס להתמחויות שאינן נדרשות כתנאי לקבלת רישיון ולכן התמחות נתונה למשא ומתן ולרצונן הטוב של חברות.
לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, המייצגת מעסיקים גדולים, "במקצועות המחייבים התמחות, בית המשפט דחה את טענתם של מעסיקים שונים ולפיה תקופת ההתמחות אינה מזכה בשכר שכן המתמחה צובר במהלכה ידע וניסיון, וקבע כי מדובר ביחסי עובד-מעביד ומתמחה זכאי כמעט לכל הזכויות של עובד רגיל. הפסיקה עסקה גם במעמדם של סטודנטים שנשלחו לבצע הכשרה כחלק מתוכנית הלימוד שלהם. נקבע כי מדובר בהתקשרות שמטרתה איננה ביצוע עבודה אלא לימוד מקצוע. לכן, במקרה כזה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד ולפיכך אין הסטודנט זכאי לשכר או זכויות נלוות אחרות עבור לימודיו המעשיים. ככלל אם מדובר בעבודה, יש לקבל עליה כסף. אם מדובר בלימוד - זה לא נחשב לעבודה".
הצורך בהתמחות עולה
האם שווה לעבוד ב"התנדבות"? "אחד הדברים שאנחנו מבינים היום יותר ויותר, גם בהיי-טק וגם בכלל בשוק התעסוקה", אומר מנכ"ל קרן אייס"ף, תומר סמרקנדי, "הוא שהאתגרים בשוק העבודה הם יותר גדולים היום. אם פעם היית יוצא עם תואר ויחסית מצבך היה טוב, היום יותר ויותר אנשים רוכשים השכלה גבוהה, אבל יש כמה מסננים: אחד הוא הפער בין מרכז לפריפריה בשיעור ההשכלה, אבל גם אלה מהפריפריה שמדביקים את הפער הזה ורוכשים השכלה גבוהה, צריכים להתמודד עם מסנן נוסף: העדר הון תרבותי - האם אתה מחובר או שהסביבה הקרובה יכולה לעשות את החיבור עבורך, כי היום חלק מהמשרות לא מתפרסמות אלא מועברות מפה לאוזן. המנגנון הנוסף הוא הניסיון, שיש לו המון משקל. גם מעסיק שקיבל לריאיון בן של קולגה מקושר, עדיין ניסיון הוא יתרון גדול".
התוכנית של אייס"ף בוחרת בפינצטה עשרה סטודנטים מהפריפריה מדי שנה, שמתמחים במגזר הציבורי ומקבלים מלגות חלקיות לקיום. הליווי נמשך לא רק בתואר ראשון אלא גם בתארים מתקדמים, כולל דוקטורט. "אנחנו מקפידים שההתמחות תהיה משמעותית ולא תעסוק רק בדברים טכניים. שתכלול גם פיתוח אישי, גם פיתוח מקצועי כמו הכנת ניירות עמדה וגם תרומה לקהילה".
המכללה למינהל המסלול האקדמי מאפשרת 200 התמחויות בשנה לסטודנטים בשנה שלישית, אחרי שבשנה השנייה הם מחויבים בקורס לניהול קריירה, שבו ממפים עבורם את שוק התעסוקה ומנחים אותם כיצד לבנות דף לינקדאין אפקטיבי וקורות חיים וכיצד להתכונן לריאיון עבודה.
לדברי דקלה בר-אילן, ראש המדור לייעוץ קריירה, מעבר לשיתופי הפעולה עם המגזר הציבורי וחברות, יש המון פרויקטים שגם המרצים מייצרים מתוך הקשרים שלהם. בר-אילן מזהה צורך עולה בהתמחות גם מצד סטודנטים וגם מצד החברות. גם במכללה למינהל מקפידים על התמחות משמעותית. "החברה נדרשת לכתוב תוכנית הכשרה לסטודנט. הוא לא מגיע לתייק או לעשות עבודה שחורה", אומרת בר-אילן. "החברה מעמידה מנטור מתוך הארגון שהוא מתלווה לסטודנט ועוזר לו ומלמד אותו. זה חלק מהדרישה שלנו מהארגונים".
כמו בשוק התעסוקה של אחרי הלימודים, יש תחומים מבוקשים גם להתמחות שבהם הסטודנטים לא צריכים להתנדב כדי לרכוש ניסיון. במעבדות SAP מעסיקים סטודנטים במדעי המחשב והנדסת תוכנה כבר בשנה השנייה ללימודים. לדברי מורן מלמוד, אחראית גיוס בחברה, הסטודנטים מקבלים שכר סטודנט גבוה עבור יומיים או שלושה בשבוע במשרה שמותאמת ללימודים: חופש בזמן מבחנים ועבודה במשרה מלאה בחופשים.
"אין לנו תפקידי נישה עבורם, אלא הם דווקא נכנסים לצוותי פיתוח עושים עבודה של מפתח לכל דבר כמו כל שאר המפתחים. אנחנו מסתכלים על הסטודנטים כמין עתודת בוגרים. היום לבוגרים טריים קשה מאוד להיכנס לארגון שלנו כי רוב המשרות אצלנו מאוישות על-ידי סטודנטים שנקלטים כמפתחים מהשורה".
