טרור / צילום: רויטרס
ההידרדרות הביטחונית היא בהגדרה חדשות כלכליות רעות למשק, אולם אם כבר נגזר על העם היושב בציון למצוא עצמו מדי פעם בעימות ביטחוני עם צורריו מחוץ ומבית, הרי נוח יותר לנהל עימות כזה כאשר הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מהיר, ומהווה כרית אוויר מפני זעזועים כלכליים-ביטחוניים.
אלא שהיום המציאות הכלכלית בישראל שונה בתכלית, שכן כלכלת ישראל מצויה בהאטה מובהקת, וצומחת בקצב נמוך זה שנים לעומת המצב בעבר.
הכלכלה הישראלית צמחה ברבעון השני של השנה ב-0.2% בלבד, זאת כאשר כל מנועי הצמיחה במשק פועלים בהספק נמוך. היצוא הישראלי מקרטע זה מספר רבעונים, ההשקעות במשק במגמת נסיגה, הוצאות הממשלה רוסנו בשל היעדר תקציב מאושר, וקטר הצריכה הפרטית אשר משך תקופה ארוכה את עגלת הצמיחה, משמיע לראשונה זה תקופה ארוכה חריקות קשות.
אמנם ברבעון השני של השנה היו מספר אירועים כלכליים שליליים חד-פעמיים, דוגמת השביתה בכיל, אשר שחקו את הצמיחה הרבעונית, אולם גם בהתבוננות חצי-שנתית צמחה הכלכלה ב-2.3% בלבד. בראייה קדימה, ובהתעלם מן האירועים הביטחוניים, צפויה הכלכלה לצמוח השנה בכ-2.9%, וב-3.3% בשנה הבאה. אך אם ההסלמה הביטחונית הנוכחית תתרחב ותתארך, היא עלולה להפוך את תחזיות הצמיחה הנוכחיות של בנק ישראל לחלום רטוב, ולדרוש מהממשלה לבצע התאמות תקציביות זמן קצר אחרי שהמע"מ ומס החברות הופחתו בפזיזות.
מציאות ביטחונית רעועה תפגום במצב-הרוח הלאומי, ותביא את הצרכן לשמור בכיסו את הכסף - להוציא פחות כסף על מסעדות, בילויים, מותרות וקניות בכלל, כך שהעסקים הראשונים להיפגע במציאות זו הם עסקי המזון והפנאי. כלומר, אם המציאות הביטחונית תיוותר רעועה ופגיעה לאורך זמן, צפויה פגיעה קשה בתיירות אשר עדיין מלקקת את פצעיה ממבצע צוק איתן.
חסימת רחובות ראשיים ואלימות בערים כגון ירושלים, יפו, נצרת, רמלה ועוד, הן בשורת איוב לאלפי עסקים קטנים הנלחמים על קיומם במציאות עסקית מורכבת. התאוששות ממשבר כזה לוקחת זמן ארוך, גם לאחר תום מעשי האלימות.
כאשר הידרדרות ביטחונית מתרחשת בסביבה עולמית צומחת, צמיחת הסחר העולמי מספקת איזונים להיחלשות הביקושים המקומיים, באמצעות תמיכה ביצוא; אולם המציאות הגלובלית הנוכחית היא שהסחר העולמי מדשדש, וגם בראייה לשנת 2016 החדשות הכלכליות בזירה הגלובלית אפרפרות, ואינן צפויות לתת רוח גבית למפרשי היצוא.
מלחמת המטבעות הגלובלית משתוללת, והמטבע הישראלי מצוי ברמת שיא ביחס לסל המטבעות. השקל החזק בשילוב עם סחר עולמי מדשדש ופריון מקומי דועך, אינם מאפשרים ליצוא המקומי לפצות על ההאטה בצמיחה הפרטית, אם היא אכן תחמיר כפועל יוצא מן המציאות הביטחונית המתקדרת.
זה זמן רב שההשקעות במשק הישראלי נמצאות במגמת נסיגה. זאת, מסיבות מגוונות הכוללות ירידה במינוף של הפירמות, מיעוט השקעות ריאליות זרות, סביבה רגולטורית וציבורית אשר אינה נוחה לעסקים ועוד. פרויקט לאומי כמו "מאגר לוויתן" קבור עמוק בים, ולפי שעה איש לא יודע מתי יבוצעו ההשקעות האדירות אשר יכלו לתרום מהותית לצמיחת המשק.
לפי שעה, הגל הביטחוני העכור נמצא בתחילת דרכו, וכולנו תקווה כי הוא ייבלם במהרה ותג המחיר הכלכלי בגינו יהיה מינימלי. לפיכך, היום מוקדם מדי לתסרט תסריטי אימה כלכליים. אולם מקבלי ההחלטות חייבים בחדרי-חדרים להתכונן לחורף ביטחוני ארוך.
אם חלילה גל הטרור יתרחב ויכלול מעורבות אלימה של ערביי ישראל, התלקחות החזית הדרומית וחבירה של הארגונים העוינים בגדה לפעילות חבלנית עוינת, תמונת המצב תשתנה מקצה לקצה, שתהיה לה השפעה שלילית ניכרת על הכלכלה, זאת, בשל פגיעה בצריכה הפרטית, גידול בתקציבי הביטחון והמשטרה, בלימת השקעות ובעיות נוספות.
אמנם הירידה העקבית ביחס של חוב-תוצר-לאומי בעשור האחרון, שנבעה ממדיניות פיסקלית אחראית בשילוב עם יתרות שיא של מטבע-חוץ, היא תחמושת טובה להתמודד עם אירועים ביטחוניים מורכבים, כך שאין מקום לפאניקה, אולם חובה להיות ערוכים ודרוכים הן ביטחונית והן גם כלכלית.
העמקת המשבר הביטחוני תביא עימה לעלייה בפרמיית הסיכון של איגרות-החוב הממשלתיות הארוכות. איגרות-חוב אלו נסחרות כיום בתשואות דומות לתשואות החוב הממשלתיות האמריקניות, בו בזמן שאמריקנים לא נדקרים ברחובות חדשות לבקרים, ודאע"ש אינו מעבר לגדר של ארה"ב. אם השווקים הפיננסיים הגלובליים יעריכו כי המשבר הביטחוני צפוי לגבות מחיר כלכלי מהותי, הנס הכלכלי הישראלי עשוי לאבד מקסמו, והדבר יביא עימו לצמיחת פרמיית הסיכון ולעלייה במחיר ההון של החוב הלאומי.
במקביל, הדבר עשוי להביא עימו לשחיקה בתחזית דירוג החוב הלאומי. הידרדרות ביטחונית מתמשכת צפויה לפגוע בחסכונות של הציבור, אשר חלק הארי שלהם עדיין מושקע בכלכלה הישראלית.
מי שמלווה את הכלכלה הישראלית תקופה לא קצרה חווה מספר גדול של טלטלות ביטחוניות, אשר במרבית המקרים לא גררו את הכלכלה והמשק למיתון. עוצמת השקל ביחס לדולר ולאירו, והרגיעה בשוק ההון, מלמדות כי המשקיעים המקומיים אינם נתפסים לפאניקה, וכי הם פועלים בקור רוח הנשען על ניסיון מצטבר רב.
עם זאת, אינתיפאדה שלישית המונעת על גלי מאבק דתי היא אירוע כלכלי מסוג אחר, אשר עלול בהחלט לזעזע את הכלכלה הישראלית, ולגבות ממנה מחיר משמעותי. לפיכך, אסור להקל ראש בהתפתחויות הביטחוניות השליליות בכל האמור להיערכות הכלכלית הנדרשת למשק.
הכותב הוא אסטרטג ראשי בקבוצת איילון