וול סטריט / צילום: רויטרס
אין עוררין על כך שמדד מניות הביוטכנולוגיה היה המדד הרווחי ביותר מבין כל המדדים בארה"ב בשנים האחרונות, כאשר המדד עלה ביותר מ-580% מאז התחתית במרץ 2009 זאת בהשוואה למדד הנאסד"ק שעלה ביותר מ-310% ומדד ה-S&P 500 שטיפס "רק" בקצת יותר מ-210% אחוז באותה תקופה.
הצמיחה המרשימה במדד הביוטכנולוגיה בשנים האחרונות החלה להזכיר לחלק מהמשקיעים תקופה דומה מהעבר רחוק: מדובר בתקופת בועת הדוט קום. בשנים 1995-2000 מדד הנאסדק טיפס בכ-570% ב-5 שנים עד לקריסה המתסכלת בשנת 2000 כאשר המדד השיל כ-76% מערכו במהלך 3 שנים (2000-2002).
האם זה מה שעומד לקרות גם עכשיו עם מניות הביוטק?
רן קבין מנכ"ל קבין בית השקעות ודן קידר, אנליסט בבית ההשקעות, מציינים בסקירה שפרסמו כי בשבועות האחרונים מדד הנאסד"ק ביוטכנולוגיה (ה-NBI) השלים ירידה של יותר מ-24% מהשיא שנקבע באמצע חודש יולי האחרון. אנליסטים טוענים כי הקריסה האחרונה במדד נבעה בעיקר מדבריה של המתמודדת לנשיאות ארה"ב הילרי קלינטון שטענה שמחירי התרופות בארה"ב יקרים מידי ולא מספיק נגישים ובכך שמה את תעשיית התרופות במרכז הקמפיין שלה.
חשוב להבין שדבריה של קלינטון מגיעים בתזמון מצויין כאשר דעת הקהל בארה"ב כלפי תעשיית הביוטכנולוגיה הינה שלילית ביותר. זאת במיוחד לאור הסערה שהתרחשה לפני כשבועיים בארה"ב בעקבות העלאת מחיר תרופת הדארפרים ביותר מ-5,000%. מדובר בתרופה לדיכוי או מניעה כימית של טוקסופלסמוזיס המסייעת לטיפול בחולי איידס. העלאת מחיר התרופה מ-13.5 ל-750 דולר ע"י חברת התרופות טיורינג ודבריו מעוררי המחלוקת של המנכ"ל מרטין שקרלי, שטען שמחיר התרופה זול מידי, עוררו סערה ציבורית אדירה בארה"ב, שאילצה לבסוף את החברה לחזור בה מהחלטתה ולפרסם התנצלות. לכך, יש להוסיף את התחושה הקשה בציבור האמריקאי הקורס תחת נטל ההוצאות הרפואיות השנתיות שהוא נאלץ לשלם. עיקר הביקורת מופנת לחברות התרופות בשל מחירי התרופות הגבוהים בארה"ב והקריאה של גופי ממשל וארגוני רופאים להורדתם.
יש לציין כי הוצאות הבריאות בארצות הברית הינם מהגבוהות בעולם ביחס לתל"ג, רק ב-2013 ארה"ב הוציאה כ-2.9 טריליון דולר (הוצאה של 9,255 דולר לאדם) כ-17% מהמתמ"ג כאשר הצפי הוא לעליה ל-19.6% מהתמ"ג בשנת 2024 זאת כאשר חצי מהעלויות משולמות ע"י הרשויות הפדראליות באמצעות מדיקאר ומדיקאייד, דבר שלא מוסיף לצמצום הגרעון האמריקאי אשר עומד על 18 טריליון דולר. כתוצאה מכך, חברות התרופות מבינות כי החגיגה עלולה להסתיים בקרוב, דבר שישפיע באופן ישיר על הרווחים העתידיים שלהן.
חשוב לציין, אומרים קבין וקידר, שלא רק הלך הרוח בציבור האמריקאי פוגע בחברות הביוטכנולוגיה. התבוננות מעמיקה יותר במספרים מגלה תעשייה, שברובה מתומחרת ביתר, כך לדוגמא בדיקה מעמיקה של מכפיל הרווח של החברות המרכיבות את קרן ה-etf שסימולה IBB והעוקבת אחר מדד הביוטכנולוגיה מגלה כי מכפיל הרווח "האמיתי" של תעשיית הביוטכנולוגיה עומד על מעל 100 (כאשר באתר יאהו מפורסם, שמכפיל הרווח בתעשית הביוטכנולוגיה הוא בכלל 193 מספרים שמזכירים את בועת הדוטקום) בניגוד למכפיל רווח של 26 המחושב ע"י החברה המנפיקה.
ההפרש נובע מכך שהתעודה מנטרלת חברות שהרוויחות שלהן שלילית ובתעודה שיותר מ-60% מהחברות המרכיבות אותה מפסידות כסף, ברור שיש בעיה במכפיל הרווח המפורסם. בנוסף, גם בדיקה של מכפילי המכירות, היחס בין החוב להון העצמי, היחס בין המחיר לתזרים המזומנים החופשי והיחס בין המחיר לשווי בספרים כולם מציירים תמונה די מדאיגה בנוגע לתמחור בתעשייה.
דוגמא מעניינת המזכירה את בועת הדוט.קום היא הסיפור מאוחרי הנפקת חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית אקסובנט (Axovant), המפתחת תרופה לאלצהיימר שהונפקה ביוני השנה. החברה, מנוהלת בידי מנכ"ל בן כ-30, יוצא קרן גידור שמעולם לא עסק בביוטכנולוגיה (התמחה בכלל במסחר בנפט), ומעסיקה מספר קטן של עובדים, מתוכם מספר מבני משפחה של אותו מנכ"ל החברה, שאף קיבלו אופציות ומניות בשווי מיליוני דולרים. החברה גייסה בהנפקה סכום עצום של 315 מיליון דולר.
הביקוש למניית החברה נמשך גם לאחר ההנפקה, וביום המסחר הראשון במניה היא זינקה ב-99%, למחיר ששיקף לה שווי של 3 מיליארד דולר. השווי שאליו נסקה החברה וסכום הגיוס העצום מפתיעים לנוכח העובדה שמדובר בחברה שהמוצר העיקרי שהיא מפתחת נרכש בסוף 2014 מענקית התרופות הבינלאומית גלקסו סמיתקליין תמורת כ-5 מיליון דולר בלבד זאת לאחר שגלקסו סמיתקליין נטשה את פיתוח התרופה לאחר שורה של ניסויים קלינים שבצעה. גם בחינה טכנית של המדד מצביעה על סנטימנט מאד שלילי.
בשורה התחתונה, מציינים קבין וקידר, כי לפני מספר חודשים נגידת הבנק המרכזי בארה"ב, ג'נט יילן ציינה כי הבנק מזהה סימנים של תמחור יתר בחלק ממניות הביוטכנולוגיה והרשתות החברתיות הקטנות וספגה לא מעט ביקורת על הערותיה. כנראה, שיילן ידעה על מה היא מדברת. יחד עם זאת, על אף הדמיון המסויים לבועת הדוט קום, ראוי לציין כי בין חברות הביוטק נמצאות חברות מצויינות ורווחיות, שתמחורן סביר.
המילה בועה, עשויה להיות אולי גבולית מאחר ולא כל המניות בסקטור מנופחות, אבל ברור, שיש חברות רבות שמתומחרות ביתר. לעיתים קרובות, ובמיוחד בעידן הקרנות העוקבות, המשקיעים מענישים תחום שלם ללא אבחנה מספקת בין חברות טובות לחברות בועה. מדד מניות הביוטכנולגיה ספג עד כה, כאמור, ירידה של כ-24% מהשיא. במידה ומגמת הירידות הזו תמשך, ניתן יהיה לאתר הזדמנויות רכישה נקודתיות של חברות מצויינות בסקטור הביוטכנולוגיה במחירים זולים.