נתן זוסמן / צילום: אוריה תדמור
"השוק הפיננסי אינו שוק עם תחרות משוכללת, והרעיון שניתן לקחת שוק כזה ולהביא אותו לנקודה של שוק משוכלל הוא בעייתי" - כך אמר היום (ג') פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שדיבר בכנס "הפודיום - פורום המשקיעים המוסדיים של ישראל" של "גלובס" וקסם מדדים של בית ההשקעות אקסלנס.
זוסמן התייחס בדבריו לשוק הפיננסי המקומי והאתגרים שעומדים בפניו, ובהתייחס לתפיסה הכללית של בנק ישראל ביחס לשווקים הפיננסיים, וטען, בין היתר, כי ביחס למדינות ה-OECD הבנקים בישראל קטנים יחסית והרווחיות שלהם אינה גבוהה, וכן אמר שרמת האשראי הכולל במשק אינה גבוהה מדי אלא דווקא קרובה לרמות אופטימליות.
אך לא רק זאת: בצל רפורמות רבות שיוזמים האוצר והעומד בראשו, השר משה כחלון, בין היתר ביחס למערכת האשראי בישראל, לדעתו של זוסמן "רפורמות זהירות עשויות להביא ליעילות גדולה יותר בשוק הפיננסי. בבנק ישראל הדגש שלנו הוא שהרפורמות צריכות להיות זהירות ומושכלות". כמו כן, הוא אמר, ישנה חשיבות רבה באי הפרת שיווי המשקל בין המערכת הבנקאית למערכת הפנסיונית החוץ בנקאית. "משום שהשוק הפיננסי מאופיין במספר שחקנים קטן, רצוי לשמור על איזון תחרותי בין הבנקים לבין המערכת המוסדית, על ידי עידוד תחרות בין הבנקים ולא רק על ידי העברת פעילות בנקאית לשוק המוסדי. העברת המשקל למערכת המוסדית מהבנקאית עלולה להרע את המצב", התריע.
במסגרת דבריו התייחס זוסמן גם לפעילות של גופים חדשים, חוץ בנקאיים, שיביאו לפיזור תיק האשראי, כגון מיזמי ה-P2P, "שיקטינו את הסיכון על ידי פיזור, אבל עדיין יהיה כאן יתרון לגודל. גם כאן קשה לצפות לשוק משוכלל לחלוטין ולא צפוי שנגיע לשם, וכנראה שדמי התיווך שאותם גופים שיעסקו בזה יהיו יותר גבוהים מאשר בתחרות משוכללת", אמר.
הוא גם התייחס למספר השחקנים הקטן בשוק הפיננסי, ואמר ש"לפעילות פיננסית יש באופן טבעי יתרונות לגודל. לגופים גדולים יתרון גדול מאוד על גופים קטנים, וזאת משום היכולת לפזר סיכונים ומשום היכולת לממן הוצאות רגולטוריות. זה מביא לכך שמספר השחקנים בשוק לא יהיה מאוד גדול ולא נוכל להגיע לאידיאל של תחרות משוכללת שכוללת שחקנים רבים. עצם העובדה שמספר השחקנים יחסית קטן מאפשר לשחקנים הקיימים להקשות על כניסה של שחקנים חדשים לשוק", אמר והמשיך: "עצם הקיום של מספר שחקנים קטן מנציח ומחזק את המצב הזה ומקשה על כניסת שחקנים חדשים".
אז איך בכל זאת ניתן להכניס יותר תחרות ויותר שחקנים לשוק הבנקאות והפיננסים? באמצעות "התאמת הפיקוח ודרישות ההון לגודל הגופים וסיכון הפעילות; מתן גישה למידע ציבורי, כדי לפזר סיכונים ולתת אשראי - כמו מאגר נתוני אשראי; פיתוח כלים פיננסיים חדשים כגון איגוח, שיאפשר פיזור לגופים קטנים יחסית (אנו מקדמים רפורמה שכזו בבנק ישראל ואני מקווה שהיא תגיע לחקיקה בתוך כמה חודשים); ואפשר גם להקים תשתית ציבורית, למשל הסליקה, באמצעות כספי הציבור; והפרדת פעילויות מגופים גדולים, למשל חברות כרטיסי האשראי. כל הצעדים הללו מגדילים את התחרות ומשפים את המצב אך יש לזכור שלא נוכל להגיע לתחרות משוכללת. ויש להיזהר שלא יהיו השפעות לצעדים הללו, שלא חשבנו עליהן, ושיקטינו את התחרות בשוק".
ביחס למערכת הבנקים בישראל אמר זוסמן ש"יחסית למדינות אחרות ב-OECD, הבנקים פה, כמה שהם יכולים להרגיז אנשים, הינם קטנים. המערכת הבנקאית פה ביחס לתוצר הינה קטנה בהשוואה למדינות ה-OECD - כשהממוצע שם כפול מפה במונחי הנכסים במערכת הבנקאית ביחס לתוצר. יש לזכור את נקודת המוצא המאוד נמוכה כשאנו רוצים לטפל במערכת הבנקאית. מערכת הבנקאות בישראל מבחינת משקלה בכלכלה דומה למה שיש במדינות הלא מפותחות באירופה, ולא דומה למדינות המפותחות. דבר נוסף שמאפיין את מערכת הבנקאות הישראלית הוא שהיא יחסית לא ממונפת. ביחס ל-OECD המערכת פה פחות מסוכנת ושמרנית".
אך לא רק זאת, אליבא זוסמן, "מערכת הבנקאות בישראל היא גם לא מערכת מאוד רווחית". אז מאיפה מגיעה הביקורת על רווחיות הבנקים לדעת זוסמן? "שיעורי הרווח בישראל מעסקים ובעיקר ממגזר העסקים הקטנים", הוא אומר ומוסיף ש"מערכת הבנקאות בישראל יחסית ריכוזית. מספר השחקנים יחסית קטן וככל שהמערכת הבנקאית בישראל קטנה תהיה לנו גם ריכוזיות יחסית גדול. אם הייתה לנו מערכת בנקאות גדולה כמו באירופה ביחס לתוצר ייתכן והיו לנו עוד שחקנים".
ומה קורה מהעבר השני, אצל הגופים המוסדיים? זוסמן, שקורא לא להעביר משקל מהבנקים לקבוצות הביטוח והפנסיה, מפרט כי "יתרת נכסי הגופים המוסדיים ביחס לתוצר נמצאת בעלייה וצומחת במהירות. האם יש לנו מערכת מוסדית עם תחרות משוכללת? גם בשוק הזה לא נראה תחרות משוכללת, ומאותן סיבות שציינתי. המערכת המוסדית הריכוזית מתרחבת ותמשיך לגדול בעוד שהמערכת הבנקאית יחסית סטטית ושומרת על גודלה היחסי, וזאת עוד לפני הרפורמות".
ולסיום, זוסמן התייחס גם לסך המינוף והאשראי במשק הישראלי. "חלק מהרפורמות באות מנקודת מוצא שאין מספיק אשראי בארץ. זה קצת נוגד את הביקורת נגדנו על הריבית אפס. אך גם אם נתעלם מהיבט זה, בהסתכלות לאורך זמן אנו רואים שסך האשראי הוא קצת יותר מ-100% תוצר, וזה נחשב לרמה אופטימלית. ברמות גבוהות יותר יש יותר סיכון ופחות יעילות. אנו נמצאים במקום יחסית טוב, במיוחד בהינתן סביבת הריבית הנמוכה".