עגבניות / צילום: תמר מצפי
הזינוק המטאורי במחירי העגבנייה וירקות ופירות נוספים והסיקור שלהם במהלך החגים, יצר מצג של התייקרות מחירים חדה במשק, בו בזמן שלראשונה זה שנים ארוכות המציאות במשק הישראלי הפוכה. נכון, החיים בישראל יקרים בתחומים רבים ועל כך אין מחלוקת, אולם דווקא בשנתיים האחרונות ניכר שינוי מגמה חריג שלו ייחלנו בסביבת המחירים במשק.
אשתקד הסתכמה האינפלציה השנתית במדינה בשיעור שלילי של 0.2%-, והשנה צפויה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.7%-. נתוני האינפלציה הנמוכים מייצרים התנגדות קשה בקרב רבים לרבות חובבי הקונספירציות. רבים מדי בטוחים כי הנתונים הסטטיסטיים מהונדסים, ואינם משקפים את תמונת המחירים במשק. אולם קשה להתעלם מן המציאות בשטח בשנתיים האחרונות בתחום המחירים. די לבצע חיפוש פשוט בגוגל הכולל את מילות החיפוש "ירידות מחירים" כדי לקבל שורה ארוכה של תוצאות המפרטות את ירידות המחירים במשק.
בשבועות האחרונים וכן בשבועות הבאים ירדו וצפויים לרדת מחירם של שורה ארוכה של מוצרים במשק אשר השפעתם המצטברת על יוקר המחיה גבוהה פי כמה וכמה מההשפעה המכאיבה והנקודתית של התייקרות העגבנייה.
תעריפי החשמל ירדו בחודש שחלף ב-6.3%, בהמשך לירידה של 10% בתעריפי החשמל אשתקד. הפחתת מחירי החשמל בשיעור כה משמעותי בפרק זמן קצר עברה מתחת לרדאר הציבורי, שכן חדשות כלכליות טובות לא מייצרות באז תקשורתי.
תעריפי המים צפויים לרדת בחודש ינואר הקרוב, בהמשך לירידה חדה של 10% בתחילת השנה. שיעור המע"מ במשק ירד בתחילת חודש אוקטובר ב-1%, וצפוי לפנות לכל משפחה ישראלית אלף שקלים נוספים בממוצע בשנה.
תעריפי ביטוח החובה צפויים לרדת בקרוב בשיעור של כ-17%. מחיר הדלק צנח בחודשים האחרונות מ-8 שקלים לליטר בנזין ל-6 שקלים לליטר בנזין. עבור משפחה ממוצעת פירוש הדבר הגדלת ההכנסה הפנויה בכ-4,000 שקלים בשנה. גם תעריפי התחבורה הציבורית צפויים לרדת בעשרות אחוזים בחודשים הקרובים.
תעריפי תשתית האינטרנט צונחים כתוצאה מרפורמות בענף; ותעריפי הסלולר התבססו ברמות שפל, וכיום אפילו שיחות בינלאומיות אינן עוד מצרך לעשירים. מחירי ההלבשה וההנעלה צונחים בהתמדה, והנחות סוף העונה מתחילות כבר בתחילת העונה כאשר ההיצע והתחרות בתחום ההלבשה נמצאים בשיאם.
בתחום המזון - לראשונה מתפתחת תחרות אמיתית בתחום מוצרי החלב, אותם המוצרים אשר עמדו בלב מחאת יוקר המחיה בשנת 2011. התחרות בתחום מוצרי הבשר עלתה מדרגה לאחר ששופרסל החלה לייבא בשר. "מותג הבית" של הרשתות הקמעונאיות אשר נחשב למת-חי במשך שנים, צובר תאוצה עצומה, ואיכותו משתפרת ומשתדרגת ויוצרת לחץ תחרותי על יצרני המותגים להפחית מחירים. בעקבות ההתקוטטות בין שופרסל ליוניליוור זכינו להטבות, בו בזמן שבעבר ריב כזה בין רשת קמעונאית לספק גדול היה מסתיים בהעלאת מחירים שאנו היינו מממנים.
גם "רפורמת הקורנפלקס" (יבוא מקביל של מזון יבש) נמצאת מעבר לפינה, ופיקוח מחירים הפך לשוט רגולטורי זמין במקרים מובהקים של עיוותי שוק. התפתחות הרכישות באינטרנט והנגשתו לעוד ועוד קהלים באמצעות פלטפורמות מסחר דוגמת אי-ביי, אמאזון ועלי-אקספרס גורמות ללחץ עצום על המחירים בזירה המקומית. לחץ, שביחד עם שקיפות המחירים המוגברת כתוצאה מחוק המזון, מבטיחים סביבת מחירים תחרותית לאורך זמן.
אמנם השקל החזק המצוי ברמת שיא ביחס לסל המטבעות מכה ביצואנים, אולם הצרכן הישראלי "עשיר" מתמיד בכל האמור לרכישת סחורה מיובאת. מחירי מוצרי האלקטרוניקה נשחקים במהירות, וכיום ניתן לרכוש טלוויזיה עם מסך שטוח ומחשב ביתי בלי להידרש להלוואות ולהתחייבויות גדולות.
גם מחירי הטיסות נשחקו מהותית בשל הגברת התחרותיות ורפורמת השמיים הפתוחים, כך שהיום לא רק עשירים יכולים לטוס לחו"ל.
מדד המחירים לצרכן הנמוך שוחק את ההחזר על הלוואות צמודות מדד, ומאפשר לבנק ישראל להחזיק ריבית אפסית המוזילה את ההלוואות השקליות. מנגד, הזירה המרכזית שבה המחירים במשק ממשיכים לעלות באופן מטריד וקבוע הם מחירי שכר הדירה. עליית תעריפי שכר הדירה היא פועל יוצא של הניהול הקלוקל של היצע הדיור בישראל. אם הממשלה תשכיל לבצע את משימת-המשימות שלה בזירה הכלכלית, שהיא סגירת הפער העצום בין הביקוש לדירות להיצע הדירות, ניתן יהיה לייבש גם את ביצת האינפלציה האחרונה.
יש מי שסבורים כי האבטלה הנמוכה במשק בשילוב עם הריבית האפסית, צפויים להביא לגידול ניכר בצריכה הפרטית, ולתמוך בעלייה משמעותית באינפלציה. אולם הסבורים כך מתעלמים מן העובדה שהשכר החציוני במשק נמוך, ועומד על 6,200 שקלים בלבד, מה שאינו תומך בגידול חד בצריכה הפרטית. המשק הישראלי מצוי בעיצומו של שינוי מבני שרחוק מלהסתיים, ושבמהלכו תיוותר האינפלציה במשק אפסית בשנים הקרובות.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון