גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פנחס בוכריס וזוהר לבקוביץ' / צילום: איל יצהר

"את האיום של הסייבר אפשר למקם לפני, או מקסימום טיפה אחרי, האיום הגרעיני. מהרגע שמערכות ממוחשבות נעשו נגישות מרחוק, בעצם יש גישה לאנשים בחוץ לעשות כל מה שעולה על דעתם, בלי שאפשר בכלל לחשוד בהם", מזהיר תא"ל במיל' פנחס בוכריס, לשעבר מפקד יחידת 8200 של חיל המודיעין והיום מראשי קרן ההון סיכון State of Mind, שהקים עם שותפיו יובל בהרב וזוהר לבקוביץ'.

בוכריס עשה דרך ארוכה מאז השתחרר מצה"ל. אחרי שכיהן בין היתר כמנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל בזן החליט בשנה שעברה לחזק את תחום הסייבר ואת ענף ההיי-טק הישראלי בכלל והקים עם שותפיו את הקרן, שמתכננת לגייס 75 מיליון דולר (עד היום היא גייסה כ-35 מיליון). בין המשקיעים אפשר למצוא את מבטח שמיר (8 מיליון דולר), קרן "ויזרע" של משפחת מירלשווילי בניהולו של שלמה קליש, קרן ההשקעות הפרטית של ליאון רקנאטי הנקראת גלנרוק, וכן שלושה משקיעי הון סיכון ותיקים שהשקיעו באופן אישי: סר רונלד כהן (מייסד אייפקס), ארווין פדרמן ודיקסון דול.

מייסדי החברה מתכוונים להשקיע ב-12-15 חברות, כולן בשלב ה-SEED. "אנחנו מתכננים להשקיע 1-2 מיליון דולר בכל חברה בסיבוב הראשון, ולשמור את שאר הכסף להשקעות בסבבים הבאים בחברות הללו", אומר בהרב.

בראיון ל"גלובס" אומרים בוכריס ובהרב: "אנחנו מתמקדים בחברות סופר-טכנולוגיות, הנמצאות בדרך כלל 3-4 רבעונים לפני השקה של המוצר. אלה חברות שהדבר שמייחד אותן הוא שיש להן טכנולוגיה פורצת דרך, כלומר, הדבר שהן יודעות לעשות ישפיע על השוק או ממש ישנה אותו".

- רק חברות ישראליות?

בהרב: "רק חברות ישראליות".

עד כה השקיעה הקרן בארבע חברות, "והחמישית בדרך": SpacePharma, שנדבר עליה עוד בהמשך; Twiggle של אמיר קוניגסברג (המנכ"ל) ועדי אבידור (הטכנולוג הראשי), המפתחת תוסף חיפוש לאתרי מסחר אלקטרוניים, וכן שתי חברות הפועלות בתחום הסייבר: Cabara של יובל לביא ועומרי סיוון, המפתחת טכנולוגיה לאבטחת מסחר אלקטרוני, ופרספשיין פוינט, שלדברי בהרב מפתחת "מערכות שבאופן אקטיבי צדות האקרים על ידי הטמנת מלכודות מתוחכמות בתוך מערך ה-IT".

החברה הראשונה שבה השקיעו, ופנתה אליהם עוד לפני שבכלל הייתה קרן, היא SpacePharma, שמשרדיה יושבים בתוך משרדי הקרן בהרצליה פיתוח.

- זה אומר משהו על המעורבות שלכם בחברה?

בוכריס: "כן, ולא רק בחברה הזאת. בכל חברה שאנחנו משקיעים תהיה לנו מעורבות מאוד עמוקה, ברמה היומיומית, השבועית. לא ניפגש פעם בכמה חודשים לשאול מה קורה. את SpacePharma, מאחר שהיא חברה מאוד מורכבת, רצינו לשים לידנו, ואני חושב שזה הוכיח את עצמו".

- ספרו קצת על החברה הזאת.

בהרב: "היא הוקמה על ידי יוסי ימין ועידו פריאל, לשעבר אנשי מערך הלוויינים של צה"ל. ב-1 בדצמבר, פלוס מינוס כמה ימים, בהתאם למצב העננות, החברה תשגר את הלוויין המסחרי הראשון לביצוע ניסויים מדעיים בחלל. הלוויין ישוגר בקליפורניה, על פלטפורמה של חברת SpaceX של אלון מאסק".

- זאת אומרת, היא משתמשת בתשתית של לוויין אחר שישוגר ובו היא תשים ציוד שלה?

בהרב, בעיניים בורקות: "לא, היא משגרת לוויין משלה, בגודל של קופסת נעליים, ובתוכו יש מערכת הפעלה שכוללת גם אלמנטים פיזיים וגם אלמנטים של תקשורת ובקרה. בתוך הלוויין הזה מונחים למעשה ניסויים שלמים שכל אחד מהם ממוזער לתוך חתיכת סיליקון בגודל של כרטיס ביקור, בעזרת ננו-טכנולוגיה. בתוך החתיכה הזאת יש מערך ניסויי שלם - נוזל, משאבות, מכשירי מדידה שונים, מיקרוסקופ אלקטרוני וכו'. כל כרטיס הוא ניסוי, ושולחים כמות לא מבוטלת של כרטיסים כאלה בכל לוויין. כך הנסיינים יכולים לנהל את הניסויים מכדור הארץ ולקבל תוצאות. הלוויין הזה הוא לוויין בטא וכולו כבר מלא בלקוחות משלמים".

- מי הלקוחות שלהם?

בהרב: "מי צריך את זה? כל מי שצריך את תחנת החלל הבינלאומית, למשל חברות פארמה שמחפשות מולקולות. אם מעלים וירוס לחלל, הוא יהפוך להיות אלים יותר בשלושה סדרי גודל, כלומר פי אלף, ואז אפשר לקחת ספרייה של כימיקלים ולהריץ אותה על הווירוס, בכמה שעות, במקום בשנתיים. או מולקולות, למשל. על כדור הארץ יש השפעה עצומה על החומרים, של כוח המשיכה, קרינה-אלקטרו מגנטית, אינסוף דברים שמשפיעים. המקום היחיד שאתה יכול לעשות ריאקציה נקייה מרעשים ולייצר מולקולות מושלמות וגבישים מושלמים וכן הלאה זה בחלל.

"הם ישבו בגראז' בחדרה, ואנחנו בילינו איתם הרבה מאוד זמן והשתכנענו מהחזון שלהם, שהביזנס יכול להיות מדהים. אנחנו מחפשים חברות גם עם טכנולוגיה שהיא פורצת דרך וגם כזו שקשה לשכפל אותה, שלא כל שני חבר'ה יכולים לקרוא בעיתון שיש חברה כזאת ולהקים עוד אחת. היתרון שלך הוא בדרך כלל במיומנות שלך.

"אנחנו גם אוהבים מאוד להשקיע בצוותים שעבדו יחד בעבר, כי יש ערך עצום ליכולת של הקבוצה להתמקד ולהיות פרודוקטיבית. הם עברו את משחקי האגו והם יודעים לנגן יחד, כי זה תהליך יצירתי, במיוחד בשנתיים הראשונות".

- ואתה רוצה להיות המנצח?

בהרב: "לא, המנכ"ל הוא המנצח, אני לא דמות ניהולית. הדמות הכי משמעותית זה היזם, או היזמים, ואנחנו עוזרים להם היכן שהם רוצים ובאילו תחומים שהם רוצים, ואנחנו לא מנהלים את החברות, אנחנו יועצים".

בוכריס: "כשהם צריכים, אנחנו מדברים איתם, אנחנו מזהים דברים שהם לא מזהים, ומגיעים בסוף לדרך הנכונה. המבנה של השותפות שלנו, של יובל, זוהר ושלי, הוא שכל אחד מאיתנו מביא ערך מוסף עסקי אחר: זוהר הוא יזם סדרתי, הוא יודע להתחבר ליזמים וללמד אותם מהטעויות שהוא עשה, וזה בנוסף להתמצאות שלו בכל מיני תחומים. יובל מביא את הניסיון העסקי שלו, גם באמדוקס, גם בתור מנכ"ל של חברות סטארט-אפ וגם בתור משקיע, ואני מביא ערך מוסף בתחום הטכנולוגיה. יש לי קצת ידע בזה, ויותר מזה יש לי קשר עמוק לאנשים ואני יכול לעשות בדיקות בכל הרמות כדי לדעת מה מצבה של החברה ואיך היא עובדת או לא עובדת".

בשעה שקיימנו את הראיון ישב בחדר הסמוך בכיר בנאס"א, ד"ר ג'ייקוב כהן (ראו מסגרת). הוא הגיע לראות את SpacePharma מקרוב. "לפני שהשקענו בחברה, יובל דיבר עם כהן, כדי להבין אם יש פה משהו פורץ דרך ומעניין. יש לנו היכולת להגיע לאנשים בכירים ולדבר איתם ארוכות", אומר בוכריס. "הוא בא לבקר כי זו חברה מאוד מאוד מיוחדת. אין עוד שום מקום כמו החלל במובן שהכול חדש שם, אין שם כלום".

בהרב: "תחנת החלל הבינלאומית היא המכונה הכי יקרה בתולדות המין האנושי, ובין השאר היא מארחת ניסויים כאלה, וזה יקר ולוקח המון זמן. ופתאום מגיע יוסי, ועושה להם מה שאובר וגטקסי עשו למוניות. עזבו אתכם עכשיו מלחכות חמש שנים ולשלם מיליונים - חצי שנה או פחות אני מעיף לך את זה לחלל, תפעיל את זה מהלפטופ שלך, ואם זה מתאים לך תשלח עוד אחד".

- איפה הם מייצרים?

בהרב: "פה. יש להם תנור לסיליקון. בתוך שנתיים ומשהו הם כבר בשוק".

החברה, אגב, גייסה בסך הכול 3.5 מיליון דולר, לא כולל מענקי מדען.

מגייסים גם בחו"ל

- נחזור רגע לעניין הגיוס. עד כמה קשה לגייס עכשיו כסף?

בהרב: "קשה מאוד. לסטארט-אפים טכנולוגיים בראשית דרכם די קשה לגייס כסף היום, אם הם בשלב שהוא לפני מוצר".

- ולקרנות?

בהרב: "בקרנות זה תהליך ארוך. ברגע שזיהינו לאן צריך ללכת, אז התחיל מומנטום, מתוך ה-35 מיליון שגייסנו, כ-70% הגיעו בחודשיים האחרונים, ועכשיו אנחנו כבר בתנופה די גדולה. אני מאמין שנסגור את הקרן בחצי השנה הקרובה".

- כלומר, לא הספיקו השמות של שלושתכם, צריך היה את המשקיע הראשון והשני כדי שמישהו אחר יאמין בכם.

בוכריס: "גיוס כסף, שאף אחד לא ישלה את עצמו, זה תהליך קשה, גם לסטארט-אפים וגם לקרנות".

בהרב: "כשמישהו בא לתת לך 5 מיליון דולר או 10 מיליון דולר, גם אם הוא עשיר, הוא רוצה להבין בדיוק מה אתה הולך לעשות. ידענו שזה יהיה ככה. אבל בינתיים התחלנו גם להשקיע, אנחנו לא רק מפגישה לפגישה של גיוס, ואנחנו בקשר די מתקדם עם כל מיני גופים, בשתי יבשות שונות".

למה SpacePharma באו אליכם ולא לחברות או לקרנות הרבה יותר גדולות?

בוכריס: "הם פנו אליי בבקשה שאעבוד איתם, וכך התחיל הרומן. הם הכירו אותי בצבא, שמעו עליי. אחת החברות המפורסמות שליוויתי וגם עשתה את זה היא Adallom (חברת סייבר שנמכרה לאחרונה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר, ה"י), חברה שאני בניתי בפינה של המטבח, אצלי בבית. ליוויתי אותם שלוש שנים בדילמות האסטרטגיות וגם SpacePharma הגיעו אליי מאותן סיבות. יש עוד הרבה אנשים שהם שמות, לא פחות טובים משלי, והעובדה היא שהחברים האלה באו אליי".

- זה עניין של אמון.

בהרב: "במיוחד בהון סיכון, הקרן היא די מראה של האנשים שבה. אמנם לכולנו יש ניסיון בהשקעות, אבל אנחנו בוני חברות ובוני ארגונים בבסיסנו, וזה מאוד משפיע. למשל ישבנו עם חברה וחשבנו יחד איך לפרק את המו"פ לשני פרוצסים שעובדים בקצב שונה, וזוהר מחר הולך לחברה אחרת בכלל כדי לסייע בדילמות על מה יהיה סט היכולות במוצר הראשון ומה יהיה בשני, והכנות לפגישות עם לקוחות. אני גאה בזה שמתקשרים אליי בעיקר כשיש בעיות. זו דינמיקה בריאה, כי אני שותף שלו, לא שופט שלו".

- יש הרבה קרנות חדשות. דדי פרלמוטר מגייס קרן חדשה, ורונה שגב, ואחרים. לא צפוף לכם?

בהרב: "ככל שתהיה יותר אנרגיה ופעילות בשוק הישראלי, וסטארט-אפים, וקרנות, והשקעות, זה ייטיב עם כולם. אנחנו חושבים שזה יהיה לטובת כולנו".

- המצב הביטחוני בעייתי, יש חרם של ה-BDS ויש האטה עולמית. עד כמה זה מועיל או מפריע?

בהרב: "היסטורית, בישראל ובקליפורניה החברות הכי טובות בדרך כלל נוצרות בתנאים הכי קשים. זה מייצר דנ"א של יעילות, דיוק וחסכנות".

- המשבר משפיע על הגיוס?

בהרב: "הוא משפיע על הגיוס, אבל לעולם יש צורך גדול מאוד בטכנולוגיה ובתשתית טכנולוגית. אני חושב שישראל היא אחד המרכזים החשובים, ואפילו אולי שקולה בגודלה לכמות הטכנולוגיה שמיוצרת היום באמריקה. ושם המיקוד שלנו, לשם אנחנו הולכים".

"צה"ל לא צריך לקבל תמלוגים"

- עד כמה אנחנו תלויים בכוח האדם שיוצא מהצבא כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית הזאת שאתה מדבר עליה?

בוכריס: "הייתי מפקד של שתי יחידות צבאיות שמטפחות טכנולוגיות מאוד מאוד מתקדמות לצרכיהן הביטחוניים. כיוון שהיחידות האלה הן גופי מודיעין, הן לא מפתחות טילים או טנקים - הן מפתחות יכולות בתחומים שמשיקים וחופפים לכל התשתיות האזרחיות, כי הן מתמודדות עם טכנולוגיות שמתחברות לטכנולוגיות בעולם האזרחי. היכולות שהן מפתחות הן בעצם המקור להרבה סטארט-אפים. משם באים להם הרעיונות ומשם הכישורים. לא סתם מספר הסטארט-אפים שמייסדיהם הם יוצאי חיל המודיעין הוא עצום, באחוזים הגדולים ביותר שיש לסטארט-אפים בארץ".

בהרב: "זה כישורים וזה פיתוח של יצירתיות וגם תנועה מאוד מהירה, כי מדרבנים אותם לבנות דברים מהר ולהמציא ולאלתר".

אם אנחנו כבר ב-8200, איך אתה רואה את עניין הדיבידנדים, התמלוגים והקניין הרוחני? הצבא מייצר דברים ומערכת הביטחון לא נהנית מהרעיון ומהפיתוח כשזה בשוק האזרחי.

בוכריס: "הנושא הזה עלה גם כשהייתי מפקד 8200 והיו לי שיחות עם אורנה ברי, שהייתה אז המדענית הראשית, והגענו להבנה שהאימפקט עלול להיות כל כך שלילי שאסור לעשות את זה. גם כשהייתי מנכ"ל משרד הביטחון התנגדתי לזה. הגענו לכך שמדינת ישראל מרוויחה המון מהסטארט-אפים, כי כל סטארט-אפ כזה, מעבר לכך שהוא מכניס חדשנות למדינה, גם נמכר ועושה אקזיט".

- יש כאלה שיגידו לך שהמדינה מפסידה אם כל סטארט-אפ מכוון לעשות אקזיט.

בהרב: "במשק הישראלי, הרבה מאוד מהמס מגיע מהאנשים האלה, ובסה"כ זה מגדיל את מספר האנשים המועסקים בענף. בדרך כלל אחרי אקזיט החברה הרוכשת פותחת מרכז פיתוח ושוכרת עוד 200 מהנדסים".

בוכריס: "וממילא, ההחלטה של חברה אם לעשות אקזיט לא קשורה לשאלה אם היו מקבלים תמלוגים או לא מקבלים. בעניין האקזיט, נראה שבאווירה במדינת ישראל, כשמציעים לחבר'ה צעירים סכום לא מבוטל של כסף על חברה שהם בנו בשנתיים-שלוש, הם עושים חשבון ומוכרים את החברה".

בהרב: "לא בדקתי את זה, אבל אני חושב שלגיל יש משמעות בעניין של הרצון לעשות אקזיט. היזמים הצעירים, בשנות ה-20 המאוחרות, נוטים למכור מהר, בצדק מבחינתם. יש להם ילדים קטנים ומשכנתא. היזמים המבוגרים יותר הם אלה שמושכים. הרבה פעמים הם כבר עשו איזה משהו ויש להם ממה לחיות".

בוכריס: "כשבודקים את המאזן של הכדאיות עבור ישראל, החבר'ה שיצאו מהצבא והקימו את הסטארט-אפים, בעיני זה חיובי מאוד. זה גם מושך חברות ענק להיכנס לפה ויש תחרות בכל העולם היכן להקים את מרכזי הפיתוח".

בהרב: "יש עוד תופעה, שלא מעט מהחברות הגדולות שנבנות הן של יזמים שבגיל צעיר עשו כבר סיבוב. אפילו זוהר שלנו בנה שתי חברות, וכשהוא הגיע לאמובי הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות. הוא כבר היה בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, עם 2 אקזיטים קטנים מאחור, ועם קצת כסף.

"בפרספשיין פוינט, אחת מחברות הפורטפוליו שלנו, יש דוגמה קלאסית ליזמים שהיו ביחידות טכנולוגיות מתקדמות, ואז המשיכו וצברו ניסיון. שלושת היזמים - יגבני פאץ, שלומי לוין ומיכאל אמינוב - בוגרי אקזיטים של שלוש חברות שונות, לא כיזמים אלא כעובדיםמשמעותיים מאוד, אז בעצם הם צברו פעמיים ניסיון, ואז הם הלכו עם הבשלות הזאת ובנו חברה, שזה קלאסי".

- הם התגלחו על הזקן של מישהו אחר.

בהרב: "ויש להם תעצומות נפש ופרספקטיבה".

"יקומו יותר ויותר חברות גדולות"

- מה דעתכם על הצעת החוק שלפיה יינתנו תמריצי מס למשקיעים בסטארט-אפים דרך הבורסה בת"א?

בהרב: "זו קבוצה ריקה. חברה שנסחרת בבורסה, היא כבר לא חברת הזנק ולא צריכה את זה. אני בטוח שהם ישמחו, אבל האם באמת המדינה הגיעה בשעת המצוקה של החברה ודחפה אותה קדימה, בזמן שקשה לגייס כסף?"

- מה היית רוצה שהמדינה תעשה?

בהרב: "אני לא רוצה להיכנס להתבכיינות, אבל יש פה אקו-סיסטם שלם שצריך לפעול. יש פה קרנות, יש חברות, מענקי המדען הראשי מאוד השתפרו, אבל במסגרת הטיפול ביחסים בין המשקיעים המוסדיים לקרנות בישראל, יצאו תקנות שגורמות לכך שהגופים המוסדיים בישראל משקיעים מחוץ לישראל, בקרנות זרות. בגלל דיון ציבורי בנושא קרנות הפנסיה, נתנו פה מכה מאוד קשה. הלכנו החוצה, ואנחנו מסתדרים והכול בסדר, אבל אני לא מבין למה המדינה מקשה כל כך על מי שמממן - והכול בגלל מגבלה על דמי ניהול".

- מה צריך לקרות באקו-סיסטם כדי שתקום פה חברה גדולה שתעסיק אלפי אנשים?

בהרב: "אני חושב שזה יקרה יותר ויותר. לפני 20 שנה לא היו בישראל כמעט מנהלים שידעו לנהל ארגון טכנולוגי של 15 אלף עובדים ולהיות חברה גלובלית, והחברות האלה, צ'ק פוינט וטבע, ואמדוקס וקומברס, כמו גם היזמים הישראלים שנרכשים, הולכים לעבוד בחברות גדולות בארה"ב וחוזרים, והם לאט לאט יתחילו לבנות יותר ויותר חברות גדולות. הם הקאדר הניהולי".

- למה יש רק 20% נשים בהיי-טק? לא ראינו פה אישה אחת.

בהרב: "דווקא בספייספארמה יש 3.5 עובדות מתוך 13, שזה לא רע, אבל באופן כללי זה נורא".

- זו לא שאלה תיאורטית. אם זה נורא אז למה זה לא אחרת אצלכם?

בהרב: "אני לא עושה העדפה מתקנת ולא מפלה לרעה. שיעור הנשים אצלי בפורטפוליו הוא השיעור של היזמיות בשוק. לכן השאלה היא למה מלכתחילה יש פחות נשים בהיי-טק. לדעתי מה שמשמעותי בעניין הזה הן התקינה וההתנהלות ביחס לנשים יולדות. אני חושב שישראל הייתה צריכה לייצר חקיקה יותר פרוגרסיבית כדי להאריך חופשות לידה כמו במדינות אירופיות, ולעודד מצבים שהאב נשאר חלק מהזמן - לעודד תרבותית וגם חוקית".

- ב-8200 אין פחות חיילות, והן באותם תפקידים, לפחות בסדיר.

בוכריס: "והן מצוינות. מעניין שבסין, למשל, יש הרבה יותר נשים בהנהלות ובחברות ובקרנות".

תיקון בשווקים? משבר? "גם אם יהיו כאלה, המגמה הכללית של עולם הטכנולוגיה היא עלייה"

ה"קטר", ההיי-טק הישראלי, ממשיך לזנק משיא לשיא. ברבעון השני של 2015 גויסו 1.12 מיליארד דולר (עלייה של 12% ביחס לרבעון ראשון ו-20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד). במחצית הראשונה של 2015 גייסו 342 חברות סכום של 2.1 מיליארד דולר. ב-2014 גויס סכום של 4 מיליארד דולר. היקף ההשקעות עולה בכל רבעון, סכומי האקזיטים גדלו. אבל במקביל לשעטת הקטר, עוד לפני גל הטרור הנוכחי שספק אם ישפיע על הענף, יש דיבורים על "תיקון" ועל זיכרונות מ"משבר 2002" ו"נפילות 2008".

- מה אתם אומרים על המצב?

בהרב: "לא אתן נבואות על השוק כולו כי אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה. אני כן יכול לומר שעבורנו, כמי שמתעסקים בחברות טכנולוגיה ומשקיעים בטווחי זמן ארוכים יחסית, זה לאו דווקא יפריע לנו. אם זה יקרה בטח שיהיו גם קשיים בענף, אבל נקודת הבסיס שלנו היא שאם אכן יהיה משבר, אנחנו נעבור אותו. אומר בזהירות: מי שמתעסק בטכנולוגיה, הוא פחות לחוץ על המחר, פחות רגיש, ובכל מקרה, בסך הכול מספר האנשים המחוברים בעולם עולה, השימוש בטכנולוגיה עולה, ההמצאות מגדילות את מגוון הדברים שאפשר לעשות. גם אם יהיו משברים, המגמה הכללית של עולם הטכנולוגיה המערבי, הקפיטליסטי, היא עלייה".

בוכריס: "גם אם יהיה תיקון, אז זה רק ייקח קצת יותר זמן - העולם צריך את זה, את חברת הסייבר שפתרה בעיה נוראית, את חברות החלל שמביאות עולמות חדשים. זה מהלך חיים רגיל: יש חברות שנופלות, יש שנופלות ומתאוששות, יש חברות שקמות. כולם צריכים את הטכנולוגיה. משבר או תיקון זה לא מצב שבו מתרחש המפץ הגדול בעולם והכול מתרסק. תהיה פגיעה, אם בכלל תהיה, והכול יחזור אחרי תקופת זמן. מכל המשברים שהיו פה, רוב החברות קמו לתחייה".

- יש כאלה שמחכים למשבר כדי לקנות "מציאות" במחיר נמוך.

בוכריס: "יש דברים כאלה, זה טבעי. אפשר גם לחשוב על צד היתרונות: זה מוריד את עלויות כוח האדם, מאפשר להיפטר מעניינים מיותרים שהתקבעו בחברות. מי שרוצה יכול להתייחס למשבר, אם יהיה כזה, כאל ניקוי".

ד"ר ג'ייקוב כהן, מדען בכיר בנאס"א: "גם אם הלוויין הראשון של ספייספארמה לא יעבוד, זה בסדר"

ד"ר ג'ייקוב כהן, המדען הראשי של מרכז המחקר AMES של נאס"א, אחד מכמה מרכזי המחקר של סוכנות החלל האמריקאית, יליד ישראל שעבר עם משפחתו לארה"ב כשהיה בן 9, הגיע לארץ לשבוע להשתתף בכנס IAC, קונגרס החלל העולמי שנערך השבוע בירושלים על ידי סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע.

בקונגרס משתתפים כ-2,000 אורחים מכל העולם, ובהם האסטרונאוט באז אולדרין וכן בכירים בסוכנויות החלל של רוסיה, סין, ארה"ב והאיחוד האירופי. את שהייתו כאן ניצל כהן לביקור בכמה חברות העוסקות בתחום החלל, ובהן SpacePharma.

- איך הגעת לכאן?

"פגשתי את יוסי (ימין, מנכ"ל SpacePharma) דרך אנשי סוכנות החלל הישראלית. חלק מעבודתה של נאס"א הוא לקדם חדשנות ושיתופי פעולה. חשוב לנו לעזור לאחרים. לנאס"א יש תקציב יציב יחסית, אבל אף פעם אין מספיק כסף וחייבים לשתף פעולה. נאס"א לא יכולה ולא צריכה לעשות הכול בעצמה".

- מה מייחד היום את חקר החלל?

"לאנשים יש דרכים שונות להסתכל על החלל. כאן בישראל מסתכלים בעיקר על נושא ההגנה, אבל חקר החלל יכול להיות קשור גם לחקלאות, לבצורת. אפילו כשהגעתי לכאן השתמשתי בחלל - ולקח לי שעתיים להגיע מירושלים. אבל ברצינות, החלל הוא דרך להשיג שלום, התקדמות, עתיד טוב יותר. חשוב למדינה שיהיה לה גם חקר חלל אזרחי ולא רק חלל צבאי, שהאוניברסיטאות, סוכנות החלל הישראלית וחברות מסחריות יהיו חלק מזה.

"במונחים ביולוגיים, בחלל יש תנאים מיוחדים ששונים בחלקם מהתנאים על פני כדור הארץ ולכן משפיעים אחרת על דברים, למשל על מסת עצם. זו עובדה שעשויה להיות לה חשיבות מכמה בחינות. למשל, לאמא שלי אוסטיאופורוזיס, ובתחנת החלל ביצענו כמה ניסויים על חולדות בנושא של אובדן מסת עצם. אנחנו רוצים לברר כמה מסת עצם תאבד במסע למאדים. כך שיש הרבה דברים לחקור".

- -באילו דרכים אתה יכול לעזור לחברה כמו SpacePharma?

"אני יכול לדבר איתם על כמה וכמה דברים: על מדע, על אסטרטגיה, וגם על קשרים שאולי הם צריכים. קשה לחברות קטנות לגייס כסף, אבל כסף הוא בהחלט לא הדבר היחיד שהן זקוקות לו. הן צריכות גם ייעוץ, למשל איך מקבלים סיוע מהמדינה כדי להתקדם".

- איך התרשמת מהחברה?

"SpacePharma היא חברת סטארט-אפ שמפתחת כלים לחלל בהתבסס על כימיה, ביולוגיה, מדע בסיסי ומדע מתקדם. זו חברת סטארט-אפ, כך שאפילו אם הלוויין הראשון שלהם לא יעבוד בדיוק כמו שהם מצפים - זה בסדר. ואם יש הרבה חברות בסביבה - נוצר שוק, וזה טוב לכולם".

אתגר הסייבר: "לפעמים מדינות רוצות להרוג גם רק אדם אחד מסוים"

ההייפ שעובר על ענף הסייבר בישראל, המתבטא בין השאר בגיוסי הון בהיקפים גדולים של חברות סטארט-אפ, אינו מפתיע את בוכריס. אחרי הכול, שתיים מארבע חברות הפורטפוליו של הקרן, עוסקות בתחום הסייבר.

"כבר ב-1993 הקמתי יחידת סייבר במערכת הביטחונית - עוד לפני שהיה לזה אפילו שם. כשהגעתי ל-8200, בשנת 97', הכנסתי אותה לעולם האקטיבי המהפכני שהפך את 8200 למה שהיא היום, וכבר בשנת 99' פתחתי קורס לסייבר. אפילו לא ידעתי אז להסביר לצבא אילו דברים אני צריך. היום זה כבר רלוונטי לכל חברה, כי אפשר מרחוק להתחבר לחברה או לארגון ולעשות מה שאתה רוצה - להעביר כספים, לגנוב כספים, אתה יכול גם להפיל מערכות שיגרמו נזק".

- מה על הכוונת?

בוכריס: "יש הרבה על הכוונת. לא רק נכנסו למודעות כל סוגי פגיעות סייבר בכלי הרכב. הרכב שלנו זה כבר דבר מכני, לא רק פח. כל המערכות ממוכנות, עם רשת אלחוטית, וברגע שזה קיים, יש פרצות. ברגע שזו מערכת לא רק מכנית, אלא מערכת חכמה, כלומר סוג של מחשב, הכול פרוץ.

"אפשר להביא להרוגים בנפש אם גורמים לדוגמה התנגשות בין רכבות באמצעות שליטה על מערכת הבקרה והשליטה. אפשר גם להשפיע על התקשורת של מדינה או של ארגון, הרי אין ארגון שיכול להילחם בלי תקשורת, לא החיזבאללה ולא אף אחד. אני מאוד תומך בכך שהרמטכ"ל הכריז על הקמת זרוע סייבר, כי זה ממד שצה"ל חייב".

- יש מדינות שיש להן סייבר התקפי?

בוכריס: "כן".

- אלה מדינות שאנחנו מתמודדים מולן?

בוכריס: "לכמה מדינות יש יכולת גרעינית? לכל היותר 20. זה יקר ומסובך. אבל כדי להזיק באמצעות סייבר, אתה לוקח כמה האקרים צעירים ונותן מיליון דולר לכל אחד. הנגישות היא הרבה יותר גדולה וזולה, וכל ארגון טרור יכול לעשות זאת".

- הרושם הוא שאנחנו עסוקים יותר בלהגן, כלומר בהגנה מפני מתקפות סייבר.

בוכריס: "קודם כול חייבים להגן, ולצערי הרב אין דבר כזה הגנה של 100%. בעולם הסייבר המערכות הן דינמיות מאוד כי הטכנולוגיה מתרחבת ומתחדשת כל הזמן. זה לא מהלך שאתה עושה וגומר. צריך כל הזמן לתחזק אותו ולדאוג לו.

"אם את רוצה להבין עד כמה הסייבר חזק, תבדקי מה עושות היום חברות הביטוח. הן מתחילות לפתח ביטוחים לדירקטורים ולנושא משרה בנושא הגנת סייבר. כדאי לבטח את נושאי המשרה, כי אפשר בקלות לרסק חברה ע"י מתקפת סייבר. קחי לדוגמה את בזן, אם ישתלטו על המתקנים שלה וייתנו פקודות כאלה ואחרות, הם יוכלו לפוצץ את המפעל, באמצע מפרץ חיפה. כלומר, יכולות הסייבר יכולות להיות כדי לגנוב כסף, לעשות ברדק, לשבש מדינה או ארגון, או כל דבר שרוצים.

"יותר מזה, אם פעם היית צריך לחסל מישהו בעולם, היית צריך להגיע אליו עם אקדח. היום, אם המישהו הזה בטעות מאושפז בבית חולים, אתה יכול לחדור למערכת התשתית של בית החולים, לשנות את שם המחלה שלו ולהביא לכך שייתנו לו תרופה לא נכונה. כך את מחסל אותו.

"היכן הבעיה בבתי חולים? נניח שיש לך MRI, ואת רוצה לשפר אותו כך שיהיה מוגן מפני תקיפת סייבר. זה אומר לקחת את ה-MRI ולהעביר אותו את כל תהליך האישור ב-FDA, שלוקח שנים".

- אבל מה הסכנה במתקפת סייבר על MRI?

בהרב: "הרבה פעמים מדינות או ארגונים רוצים להתעסק רק עם בן אדם אחד. אבל אתן לך דוגמה אחרת. מספיק שאני אלך ליחידת חדר מיון של בית החולים ואפיל את כל החשמל שלה - אנשים ימותו. נוסף לכך יש עניין הפרטיות. למערכות בית חולים מאוד קל לפרוץ, כי הן מיושנות ופתוחות מאוד - כל הטרמינלים פתוחים כל הזמן. לא כל אחות או רופא מכניסים סיסמה למחשב כשהם ניגשים אליו".

- איך התעשייה בארץ משתלבת בזה?

בהרב: "אנחנו בעצם בעסקי ההמצאות, ואנחנו צריכים מצד אחד להכיר היטב את האיום, ולא פחות חשוב - להבין את העולם מנקודת מבטו של הלקוח, ופה בישראל הרבה פעמים לא בודקים עד הסוף את העניין הזה".