תוכנית הרוטציה בקרב משרדי רואי החשבון המבקרים חברות ממשלתיות, שנחשפה ב"גלובס" בסוף השבוע, מעוררת תרעומת בקרב חלק ממשרדי רואי החשבון במשק וכן בלשכת רואי החשבון, שמתקוממים על הריכוזיות הבוטה במינויים החדשים.
טענתם המרכזית: משרדים בינוניים וקטנים נדחקו הצידה לטובת 5 פירמת ראיית החשבון המובילות - ה"ביג 5" - מבססים עוד יותר את שליטתם בביקורת בחברות הממשלתיות.
בעת ההחלטה על הרוטציה שקלו חברי הוועדה למינוי רואי חשבון של רשות החברות הממשלתיות את הצורך לפזר ולבזר את העבודה בין המשרדים. ואולם, התוצאות, כך טוענים רואי חשבון שונים במשק, אינן משקפות מדיניות של ביזור הביקורת. להיפך - כך נטען - מדובר בחיזוק הריכוזיות והשליטה של מספר מועט של משרדים על התחום, תוך דחיקת המשרדים הבינוניים והקטנים הצידה.
לדברי נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפירמת פאהן-קנה, "הלשכה סבורה כי למרות עבודת ההכנה הגדולה שנעשתה על-ידי רשות החברות, הרי שעדיין קיימים מספר עיוותים בנוגע לחלוקה. אין ספק כי ביקורתן של 5 החברות הגדולות הייתה צריכה להינתן ל-5 המשרדים הגדולים - ואולם לגבי החברות החל מהשישית ואילך (מבחינת היקפי שעות), הרי שאלה היו צריכות להינתן למשרדים הבאים המדורגים בגודל במקומות 6-15".
קנה מסביר כי "לאותם המשרדים יש את מלוא המשאבים הנדרשים מבחינת מקצועיות והיקפי כוח-אדם לספק את השירות הנדרש ברמה טובה ביותר לאותם תאגידים, לרבות אלה הנדרשים ליכולות בהנפקת ניירות ערך. אותם משרדים מספקים כבר היום שירותי ביקורת לתאגידים פרטיים או ציבוריים, שהיקפי תשומות הביקורת בגינם גדולים מאשר אלה של החברה הממשלתיות השישית ואילך".
כפי שנחשף ב"גלובס", לאחרונה, לאחר קיפאון של שנים, נקבעה תוכנית רוטציה בין משרדי רואי החשבון שמכהנים כמבקרים חיצוניים לחברות ממשלתיות. הוועדה למינוי רואי חשבון וקביעת שכרם בחברות הממשלתיות התכנסה בחודשים האחרונים, לאחר מספר שנים שבהן לא התכנסה, והשלימה הליך רוטציה משמעותי בקרב המשרדים שיבקרו, החל מדצמבר (ככלל), את החברות הממשלתיות, בהן חברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל, רכבת ישראל, מקורות, רפאל, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נתיבי הגז הטבעי, נתיבי ישראל, נת"ע ועוד. מדובר בסבב מינויים עצום ביחס לשנים עברו, הכולל עשרות חברות.
מרשימת הרוטציה, שפרטיה הגיעו לידי "גלובס", עולה כי השליטה בביקורת בחברות הממשלתיות תיוותר, ברובה, בידי פירמות ה"ביג 5".
כך, משרד KPMG סומך-חייקין יחליף את משרד Deloitte ישראל בהענקת שירותי ביקורת לחברת החשמל; EY ישראל יחליף את BDO ישראל בביקורת לתעשייה האווירית; ו-BDO יחליף את EY בדואר ישראל; רכבת ישראל תבוקר על-ידי Deloitte ישראל, במקום KPMG סומך-חייקין; ובמקורות יפנה את מקומו משרדEY ישראל לטובת משרד PWC קסלמן וקסלמן; בחברת רפאל תפנה את מקום המבקר פירמת KPMG סומך-חייקין לטובת PWC קסלמן וקסלמן; ואת הביקורת בחברת נמלי ישראל תערוך EY ישראל, במקום RSM שיף-הזנפרץ.
עוד נודע ל"גלובס" כי הביקורת בנתיבי איילון תיערך על-ידי משרד ברזילי, במקום משרד גיא-גופר-יהב-גילמן-אודם; הביקורת בנמל אשדוד תיערך על-ידי משרד Deloitte ישראל, במקום ברזילי; את הביקורת בנמל חיפה תערוך BDO ישראל, תחת פירמת ליאון-אורליצקי; כמו כן יפנה משרד BDO את מקומו כמבקר עמידר, לטובת משרד ליאון-אורליצקי.
סוגיית הריכוזיות בשוק רואי החשבון עלתה לכותרות בשנים האחרונות סביב הביקורת של רואי חשבון בחברות בענף הפיננסים. הנושא מעורר מחלוקת וויכוחים סוערים על רקע השאלה אם יש לחייב רוטציה בין המשרדים המבקרים בענף, בעיקר משום שמדובר תחום שבו שכר רואי החשבון שלו מגיע לכ-200 מיליון שקל בשנה.
במשך השנים, תחום ראיית החשבון בענף הפיננסים נחשב לריכוזי, אולם סוגייה זו עלתה לסדר היום הציבורי לפני מספר שנים, כאשר טיוטת דוח של קרן המטבע הבינלאומית התריעה מפני מונופול בתחום ראיית החשבון בבנקים. מזה תקופה מצויים המפקח על הבנקים, דודו זקן, והממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר, דורית סלינגר, בעיצומו של הליך לגיבוש הסדר לבחירת רואי החשבון, שיחול על כל הגופים המנהלים כספי ציבור - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות. ואולם, כעת גם המינויים בתחום החברות הממשלתיות נכנסו לקלחת הריכוזיות.
שיקולים מוטעים
לדברי רו"ח ראובן שיף, נשיא הלשכה לשעבר ושותף-מנהל במשרד RSM שיף-הזנפרנץ', המדורג במקום ה-11 ונחשב למשרד בינוני-גדול, "הרוטציה החטיאה את מטרתה. בשנים האחרונות עובדים רבות על הקטנת הריכוזיות במשק, וגם בסקטור ראיית החשבון המגמה הזאת צריכה לחול ולחלחל, אבל היא לא יושמה בתהליך האחרון של הרוטציה. ולראיה - אגף הביקורת של משרד הפנים החליט לפני מספר שנים לשנות את הקונספציה שרשות מקומית גדולה יכולה להיות מבוקרת רק על-ידי משרד מהגדולים ביותר, והוא פיזר וביזר את הביקורת של הרשויות המקומיות למשרדים שאינם מהחמישייה הראשונה. הם רואים בדיעבד שזה היה צעד מבורך הן ברמה המקצועית והן ברמה המקומית".
לדברי שיף, "ברוטציה בחברות הממשלתיות לא עשו הליך דומה, ועשו טעיות נוספות במינויים. למשל, נתנו למשרד אחד חברה גדולה וגם את החברה-הבת שלה, כי היא לכאורה חייבת להיות אצל אותו משרד. בנוסף, קבעו שבגלל האג'נדה להפריט חברות ממשלתיות - אז החברות שאמורות להיות מופרטות צריכות להישאר עם פירמה גדולה. גם זה שיקול מוטעה. גם משרדים בינוניים-גדולים, כאלה שמונים עשרות רואי חשבון במשרד, יכולים להוביל את כל החברות האלה לא פחות טוב".
משרדו של שיף קיבל את עבודת הביקורת בנת"ע, אך זה לא מונע משיף לבקר את המהלך. "עמדתי היא כי יש לחסל את הריכוזיות, לבזר את העבודות הממשלתיות", הוא מבהיר. "ברמה האישית משרדנו קיבל חברה גדולה, נת"ע, שתקציבה לשנים הקרובות עומד על כ-18 מיליארד שקל.
"אני מדבר על העיקרון. חברות ממשלתיות הן נכסים של המדינה, והביקורת בהן חייבת להיות מבוזרת בין מספר רב של משרדי רואי חשבון. הנורמה שהביקורת של חברות ממשלתיות מסוימות יכולה להיות נחלתם של כמה משרדים גדולים היא שגויה. חובתה של הממשלה לפזר את העבודה בין המשרדים".
אופציה לתיקון
עוד נטען נגד הרוטציה הנוכחית כי היא סותרת את עמדתו המוצהרת של שר האוצר, משה כחלון, לפרק את הריכוזיות במשק בתחומים שונים.
"אין ספק שתמונת המצב כיום הינה בסתירה למדיניות המוצהרת של פיזור המקדם שר האוצר", אומר נשיא הלשכה קנה, אך הוא מסייג מיד את דבריו ומבהיר כי לא הכול אבוד.
"יש לזכור ולהדגיש שהוועדה לא סיימה את עבודתה, ונותרו לחלוקה מספר תיקים גדולים מאוד", מציין קנה. "אנו סבורים שאם היא תפעל כנדרש - לרבות אולי במספר מקרים בודדים בדרך של תיקון החלטות ביניים - היא יכולה לתקן את העיוות שהתקבל. מדיניותה המוצהרת של הלשכה היא של פיזור מקסימלי".
- ומה תעשה הלשכה אם ההחלטות ייוותרו על כנן?
"הלשכה העבירה את הערותיה במכתב מפורט (ראו מסגרת - א' ל"ו), שאנו מאמינים שבעיקרן יאומצו על-ידי רשות החברות הממשלתיות. אם לא ייערכו התיקונים הנדרשים, נפעל בהתאם, לרבות להצגת עמדתנו בפני האינסטנציות האחראיות על הבקרה על עבודת רשות החברות.
"הלשכה מצרה על כך שהוועדה לא ביקשה מהלשכה להופיע בפניה, שאז היו נמנעות אותן טעויות שהלשכה חושבת כי נעשו. הלשכה סבורה גם כי על הוועדה היה לשמוע חשבונאים בכירים ברשות ניירות ערך, את יו"ר הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות וכן את המזכיר המקצועי של המוסד לסקירת עמיתים. הופעות של גורמים אלה המחזיקים בידע רב בתחום נדרשות היו טרם קביעת מסמרות 'רוחביות' כאלה או אחרות לגבי דרך עבודת הוועדה".
נשיא לשכת רואי החשבון לוועדת המינויים: "הוועדה קיבלה החלטות שגויות עם השלכות כבדות משקל על מקצוע ראיית החשבון"
כשבוע בלבד לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון, כבר נדרש רו"ח יזהר קנה להתמודד עם שאלת הרוטציה במשרדי רואי החשבון המבקרים חברות ממשלתיות.
במכתב ששיגר ימים ספורים לאחר מכן לוועדה למינוי רואי חשבון וקביעת שכרם, ציין קנה כי מהמידע שהגיע לידיו "צפויים להיות מקרים של 3 יישויות מהותיות המבוקרות על-ידי אותו משרד ואף יותר מכך".
בהקשר זה כותב קנה לחברי הוועדה: "מצב שכזה סותר את כוונות המחוקק, כמו גם את עקרונות היסוד של הוועדה בעבודתה (להימנע מריכוזיות)... מצב שכזה אסור שייוותר, והלשכה מתנגדת לו באופן חריף".
קנה מבקר במכתבו גם את הליך קבלת ההחלטות והנתונים אותם נדרשו משרדי החשבון לספק לוועדה. כך, למשל, התבקשו המשרדים לפרט את היקפי הביקורת בתאגידים הגדולים המבוקרים על-ידם, אך זאת ללא כלילת נתונים של היקפי שעות הביקורת באשכול חברות יחדיו אלא לכל חברה בנפרד. דרישה זו - טוען קנה - היא שגויה.
"כאשר נבחן ניסיונו של רואה חשבון בעריכת ביקורת לתאגידים גדולים, יש לקחת בחשבון את ההיקף המצרפי של שעות הביקורת בכלל התאגידים באשכול המבוקרים. אילו היו הנתונים נאספים... היה בכך כדי לגרום לוועדה לראות משרדים נוספים כבעלי ניסיון בהיקף הנדרש".
כפי שפורסם ב"גלובס", בסבב המינויים התחשבו חברי הוועדה גם בהחלטת הממשלה להנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות הגדולות, ובחרו בבעלי הניסיון הנדרש וההכשרה ללוות חברות בהנפקות או בהיותן "חברות מדווחות".
קנה טען כי רשות החברות קבע כי רק ל-5-6 משרדים ניסיון מהותי בביקורת חברות ציבוריות ובהנפקות. לדבריו, "קביעה זו לא רק שאינה נכונה, אלא גם שהתקבלה ללא ההליך ההוגן הנדרש. לא תיתכן קביעה מקצועית כה מהותית לגבי משרד רואי חשבון מבלי שניתנה לו האפשרות להגיב על קביעה זו".
עוד כתב קנה לחברי הוועדה: "לקביעה של 'המדינה' השלכות מאוד כבדות-משקל על מקצוע ראיית החשבון בישראל". לדבריו, "כמי שמכיר את קבוצת המשרדים העוסקים בביקורת של חברות ציבוריות ושאינם נמנים עם אותם 5-6 משרדים, הרי שאני סמוך ובטוח שהרשימה אינה יכולה להיסגר רק באותה קבוצה מצומצמת של משרדים".
רשות החברות: "החלוקה תואמת את מדיניות האוצר"
מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: "הליך בחירת רואי החשבון המבקרים את החברות הממשלתיות נוהל על-ידי הרשות לפי קריטריונים מקצועיים שקבעה הוועדה למינוי רואי חשבון, תוך התייעצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים.
"ביחס לגודל ומורכבות החברות הממשלתיות, הפיזור שהתקבל גבוה משמעותית מהפיזור הקיים בשוק הפרטי ותואם את מדיניות משרד האוצר והוועדה לפיזור העבודה בין משרדי רואי החשבון בישראל.
"מתוך כ-60 חברות הנכללות בסבב המינויים, ל-9 חברות בלבד מונו עד כה משרדי רואי חשבון מבין חמשת המשרדים הגדולים, ביניהן החברות הממשלתיות הגדולות והמורכבות ביותר. לעומת זאת, לחברות ממשלתיות גדולות אחרות, כגון נתג"ז, נתיבי ישראל, עמידר ונת"ע - נבחרו משרדים שלא מחמשת הגדולים".
