פנטזי ספורט / צילום: בלומברג
ארה"ב, כך לפחות היסטוריונים שמתמחים בה אוהבים לטעון, היא אומה מרתקת בזכות הדואליות שמאפיינת אותה. ממשל מרכזי חזק לצד מדינות עצמאיות שלא מפחדות לקרוא עליו תיגר; הפוריטניות שולטת אבל סקס משפריץ מכל פרסומת; תרבות צריכה דוחה לעומת טבע יפהפה; דוגמאות לא חסר. הדוגמא האחרונה לדואליות הזאת היא סקנדל חדש באחת התעשיות המצליחות במדינה, פנטזי ספורט, שמעלה לראשונה שאלות לגבי הלגיטימיות שלה.
הסקנדל נופל תחת הקטגוריה של חשד לסחר במידע פנים. לפני שבועיים ה"ניו יורק טיימס" פרסם שעובד של DraftKings, אחת משתי החברות הגדולות בשוק הפנטזי היומי, זכה ב-350 אלף דולר במשחק שארגנה החברה המתחרה, FanDuel, לקראת המחזור השלישי ב-NFL. החשד הוא שהעובד, מנהל תוכן בשם אית'ן הסקל, השתמש במידע חסוי של DraftKings כדי להשיג יתרון. התובע הכללי של מדינת ניו יורק פתח בחקירה, ה-FBI מעורב ברמה הפדרלית, ובינתיים הוגשו נגד שתי החברות - שהודו שעוד עובדים שלהן השתתפו במשחקים - ארבע תביעות שמאשימות אותן ברמאות.
***
רמאות תמיד מייצרת כותרות, אבל זו רחוקה מלהיות הבעיה הגדולה עם תעשיית הפנטזי. משחקי פנטזי קיימים מאז שנות ה-50, ובעשורים הראשונים לקיומם, כשהם היו נהוגים בעיקר בקרב אוהדי בייסבול, לא הייתה איתם שום בעיה. הרעיון הבסיסי פשוט: כל משתתף מרכיב קבוצה משחקנים אמיתיים, וצובר ניקוד לפי הסטטיסטיקות שלהם במשחקים האמיתיים. המשחק המקורי נמשך עונה שלמה, כך שאם התברר שהבחירות שלך היו גרועות, היית נשאר בלי סיכוי לנצח עד העונה הבאה. זה לא היה כל כך נורא, כי רוב משחקי הפנטזי היו פעילות חברתית בין מכרים, ואם סכומי כסף היו מעורבים, הם היו שוליים. ואז האינטרנט שינה הכל.
הגישה הנוחה למידע בעידן האינטרנט הפכה את הפנטזי משיגעון של עכברי סטטיסטיקה למיינסטרים בצפון אמריקה. יותר מ-56 מיליון איש בארה"ב ובקנדה משתתפים כיום במשחקי פנטזי, בעיקר בפנטזי פוטבול, שבהתאמה מניב את ההכנסות הכי גבוהות; בשנה שעברה 31 מיליון איש בארה"ב הוציאו 11 מיליארד דולר על NFL פנטזי. רוב ההכנסות עדיין מגיעות ממשחקים מסורתיים, אלה שנמשכים לאורך כל העונה, ומחלקים לזוכים את הכסף שהושקע על-ידי המשתתפים בסופה. אבל המציאות הזאת מתחילה להשתנות בעקבות הפופולריות ההולכת וגוברת של מה שמכונה Daily Fantasy.
בדיילי פנטזי המתחרים בונים קבוצה חדשה על בסיס יומי (בבייסבול, כדורסל והוקי) או שבועי (בפוטבול). כדי למנוע מצב שבו כולם בוחרים רק כוכבים, המשחק עובד כמו שילוב בין הליגות האמיתיות לשוק המניות: כל המתחרים מקבלים אותו תקציב דמיוני וכפופים לאותה תקרת שכר; ואת הניקוד הבאמת גבוה מייצרים שחקנים שנשארו מתחת לרדאר, כלומר כאלה שמעט אנשים בחרו בהם, ובכל זאת סיפקו הופעות מעולות. בתור מנהל תוכן ב-DraftKings, אית'ן הסקל ידע בדיוק באילו שחקנים רוב האנשים בחרו לפני שהוא נכנס למשחק ב-FanDuel (שני האתרים כמעט זהים), מה ששיפר משמעותית את סיכויי הזכייה שלו.
FanDuel, שהוקמה ב-2009 בניו יורק, ו-DraftKings, שנוסדה שלוש שנים אחר כך בבוסטון, שולטות ב-95% משוק הדיילי פנטזי. כל אחת מהן כבר שווה יותר ממיליארד דולר, לא מעט בזכות גיוסי הון מוצלחים: DraftKings גייסה 375 מיליון דולר ממשקיעים כמו תאגיד וולט דיסני ורשת פוקס; בעוד שברשימת המשקיעים של FanDuel, שגייסה 360 מיליון דולר, אפשר למצוא שמות כמו תאגיד התקשורת Comcast וקרן ההשקעות KKR. ושתי החברות משתמשות במשאבים האלה כדי לשווק את עצמן באגרסיביות - במחזור הראשון של ה-NFL הן קנו זמן אוויר ל-8,000 פרסומות תמורת 27 מיליון דולר במצטבר - בתור מתכון להתעשרות מהירה.
שתי החברות גובות מהמשתתפים דמי כניסה לכל משחק; מ-25 סנט במשחקים הקטנים ועד 1,000 דולר במשחקים הגדולים. לפי חברת Eilers Research, שחוקרת את שוק הפנטזי, משחקי דיילי פנטזי יכניסו השנה כ-2.6 מיליארד דולר מדמי כניסה, והצפי הוא שבשנת 2020 ההכנסה מדמי כניסה תגיע ל-14.4 מיליארד דולר. התחזית הזאת מאפשרת ל-DraftKings ול-FanDuel להציע ללקוחות שלהן להתחרות על סכומים עצומים; FanDuel, למשל, מחלקת 75 מיליון דולר בשבוע ו-2 מיליארד דולר בשנה בפרסים. אם זה נשמע לכם כמו משהו מוכר, אתם לא טועים.
***
"הסיבה היחידה שהם לא קוראים לזה הימורים היא שהחוק אומר שאם הם יקראו לזה הימורים, אז הם לא יוכלו לעשות את זה", אמר ד"ר טימותי פונג, מנהל התוכנית ללימודי הימורים באוניברסיטת UCLA. "אין בכלל שאלה לגבי זה. אתה שם כסף על אירוע שהתוצאות שלו לא ידועות, בציפייה או תקווה לזכות בסכום יותר גדול. זו ההגדרה של הימורים". אלא שבניגוד להימורים, על פנטזי ספורט אין שום רגולציה בארה"ב.
הסיבה שאין רגולציה על פנטזי ספורט היא חוק פדרלי משנת 2006 בשם Unlawful Internet Gambling Enforcement Act. החוק אסר על משחקי פוקר וצורות אחרות של הימורים ברשת, אבל נתן פטור למשחקי פנטזי, בעיקר כי ליגות הספורט המקצועניות, בראשות ה-NFL, שעורכי הדין שלה פחות או יותר ניסחו אותו, תפקדו כקבוצת לובי ושכנעו את חברי הקונגרס שמשחקי פנטזי מבוססים על מיומנות ולא על מזל. היום FanDuel משמשת כספונסר של 16 קבוצות ב-NFL, ו-DraftKings של 12 קבוצות.
הסקנדל האחרון פתח מחדש בארה"ב את הדיון בשאלה האם משחקי פנטזי הם צורה של הימורים. נבאדה, המדינה שהכי מזוהה עם תעשיית ההימורים, כבר החליטה שהתשובה היא חיובית ואסרה על השתתפות במשחקי פנטזי בתחומה - עד שהחברות המפעילות יגישו בקשה לרישיון להימורים. ההחלטה של נבאדה עשויה להשפיע על עוד מדינות, אבל בינתיים, בדיוק כמו בהימורים, נראה שמדובר בדיון אקדמי בלבד: במחזור הרביעי ב-NFL, שבוע אחרי התפוצצות הפרשה, DraftKings ו-FanDuel שברו שיאים במספרי הכניסות לאתרים ובהכנסות מדמי כניסה. Only in America.