האוצר הציג היום (ג') לכנסת את נוסח הצעת החוק המתוקנת למתן שירותי אשראי. נציג משרד האוצר מאגף תקציבים אמר כי מנוסח ההצעה הוסרה האפשרות של שר האוצר להעלות את תקרת גיוס אגרות החוב שתהיה מותרת לספקי האשראי ולפיכך זו תוגבל ל-2.5 מיליארד שקל. כמו כן מוצע לקבוע מכסת אשראי לעסקים ולמשקי בית וכי לגופי האשראי יהיה דירוג מינימלי של BBB מינוס. גובה המכסה טרם נקבע. יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן (כולנו) הציע שהסייגים יעמדו בתוקף עד להקמת הרגולטור החדש.
בישיבה קודמת הציג האוצר נתונים לפיהם הבנקים גובים בממוצע ריבית של 7% על האשראי כאשר מעסקים קטנים ובינוניים נגבית ריבית בשיעור כפול מזו הנגבית מהעסקים הגדולים. אגף שוק ההון ורשות ניירות ערך תומכים במאבק בעוד שבנק ישראל מתנגד לכוונה להוציא את הפיקוח על גופי האשראי מהבנק ולהעביר אותה לרגולטור פיננסי חדש שיוקם. כעסקים בינוניים וקטנים הוגדרו ככאלה שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על 400 מיליון שקל.
לדברי נציג האוצר "החברות בסדר הגודל של 200-300 מיליון הם גופים שמתבססים כמעט אך ורק על גיוס בנקאי ומתקשים לגייס מימון בבורסה - ואנחנו רוצים לאפשר תחרות על האשראי שלהם".
ח"כ עיסאווי פרייג' (מרץ) טען כי יש להגביל את המכסה לעסקים קטנים שמחזור המכירות שלהם אינו עולה על 100 מיליון שקל. "אני אתכם באש ובמים", אמר והוסיף כי "יש צורך במנגנון פיקוח שיבטיח כי כל האשראי ילך לעסקים קטנים. אחרת כולו כלאם פאדי".
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) הביעה תמיכה בעמדתו של פרייג'. "אנחנו לא מכירים עסקים קטנים ואפילו לא בינוניים שיש להם מחזור של 400 מיליון וזה מלחיץ אותי שאנחנו בכסות של עזרה לעסקים קטנים ובינוניים באים בעצם לעזור למישהו אחר".
את העמדה ההפוכה הביע מיכה אבני מנכ"ל חברת פנינסולה המספקת אשראי. אבני אמר כי בנק ישראל מגדיר עסקים בינוניים וקטנים כבעלי מחזור מכירות בין 10 ל-400 מיליון שקל. אבני הוצא מהאולם אחרי שהאשים את ח"כ פרייג' כי הוא "פועל מטעם הבנקים" וכינה את חברי הכנסת בוועדה "העתודה הניהולית של הבנקים".
לעמדתו של אבני הצטרף רונן סלומון מנהל תחום פיננסים באיגוד לשכות המסחר שאמר ש"ברור שחברה עסקית שיוצאת להנפקה ואומרת שהיא נותנת אשראי רק לעסקים קטנים ובינוניים שסיכון הסגירה שם 80% בתוך חמש שנים - ברגע שמשקיע יידע שהכסף שלו הולך למשקי בית ועסקים שהבנק דחה אותם הוא ידרוש שיעור תשואה הרבה יותר גבוה". לדבריו, "עסק גדול לא צריך את החברות האלה. אם אנחנו רוצים לעזור לעסקים קטנים נקבע הנחייה גם לבנק שאיקס אחוז מההלוואות שהוא נותן יהיה למשקי בית".
רן מלמד מעמותת ידיד טוען כי התנהגותו הכוחנית של אבני מלמדת על הצורך לא להפעיל את החוק לפני שהרגולציה תהיה מוכנה. גם נציגת משרד המשפטים טענה כי ללא השלמת הרגולציה לא תהיה אפשרות לאכוף את התנאים שנקבעו בהצעת החוק - והן יהיה בבחינת הצהרה בלבד.
לפי נתונים שהציג סלומון לוועדה ישנן 2,500 חברות שהיקף המכירות שלהן מעל 100 מיליון שקל וכ-1,500 עד 1,800 הן במחזור שבין 100 ל-400. 90% מהמועסקים במשק מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים.
החוק מתקן את סעיף 21 לחוק הבנקאות באופן שיאפשר לגופים נוספים על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להעניק אשראי. בעוד שגופים גדולים יכולים לקבל אשראי מבנקים ישראלים וזרים ובאמצעות שוק ההון חברות בינוניות וקטנות יכולות לקבל אשראי רק באמצעות הבנקים. ככל שיהיו יותר מקורות אשראי התחרות תגדל והמרווחים והעמלות ירדו והקצאת האשראי תהיה הרבה יותר פרופורציונית כך שעסקים קטנים ובינוניים יקבלו נתח גדול יותר בעוגה.
אבני זכה לגיבוי גם מצד היועצת המשפטית של בנק ישראל דיטה שמיר שאמרה כי "אין בהצעת החוק הזה שום דבר שמסייע לעסקים קטנים ולמשקי הבית. יכול להיות שכשאומרים שרוצים לעודד תחרות רוצים לעודד את אותם שניים-שלושה גופים שנסחרים בבורסה". ח"כ כהן השיב כי "הדרישה לגיוס אשראי בשוק ההון נועדה להוסיף פיקוח ולהבטיח שהצעדים ייעשו בזהירות כי אם שלושה גופים מחזיקים 70% מהאשראי במשק ואם הריבית עומדת על 7% בזמן שהריבית במשק עומדת על אפס - אז יש לנו בעיה".
דניאל מזרחי מנהל גוף אשראי אמר כי הוא מתנגד להוראה בחוק שאינה מאפשרת לגופי האשראי לקבל משכנתא כנגד ההלוואה: "אף אחד לא ירצה לתת הלוואה למישהו שהוא נטול בטחונות עם היסטוריה לא טובה. יוצרים עיוות מול המערכת הבנקאית ברגע שמאפשרים להם למשכן בתי ולנו לו". ח"כ אלי כהן אמר כי שוק המשכנתאות תחרותי ואין צורך לגעת בו וציין כי ישנן אלטרנטיבות לשעבוד הבית. "אפשר לתת שיעבוד על מלאי אפשר לתת שיעבוד רכב ואפשר לתת שיעבוד צף".