יומיים אחרי שנחשף ב"גלובס" כי המשטרה צפויה להגיש 30-40 כתבי אישום בפרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו", מאששת המשטרה באופן רשמי את הפרסום.
המשטרה הטילה הבוקר (ד') פצצה על מפלגת ישראל ביתנו בראשות ח"כ אביגדור ליברמן והודיעה כי היא ממליצה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, ועוד 34 חשודים בפרשה.
מהמשטרה נמסר כי בסיום חקירת הפרשה גובשה תשתית ראייתית לביצוע שורת עבירות על-ידי מעורבים מרכזיים ובהם בכירים, חלקם לשעבר, במגזר הציבורי. חומר החקירה יועבר בימים הקרובים למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה את החקירה.
במסגרת החקירה נחקר חשד להפעלת מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה למספר גופים. זאת, בתמורה להפקת רווחים מסוגים שונים על-ידי מעבירי הכספים, ותוך ביצוע שורת עבירות, בהן לקיחת ומתן שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש הליכי חקירה.
לדברי המשטרה, חשיפת השיטה בלמה את המשך גזילת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים לפרויקטים עתידיים.
החשודים המרכזיים שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין הם: מיסז'ניקוב, קירשנבאום; דב ליטבינוף, ראש מועצת תמר; דוד גודובסקי, ראש מטה ארגון מפלגת ישראל ביתנו; ישעיהו ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויז'ניצר, לשעבר יו"ר נ.ת.ע; ישראל יהושע, לוביסט; רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות; דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא; מתן דהן, יו"ר עמותת איילים; יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול; ויקטוריה רבין, עוזרת פרלמנטרית של קירשנבאום; לימור ברזילי, לשעבר ראש לשכת שר התיירות מיסז'ניקוב; חיים בן-שושן, לשעבר מנכ"ל חל"פ שומרון; טלי קידר, לשעבר ראש מטה במשרדי התיירות והחקלאות; ושאול מזרחי, יו"ר משכ"ל.
חלק מהמעורבים, בהם בכירים, נאלצו לפרוש מתפקידיהם הציבוריים נוכח הראיות שנאספו כנגדם במהלך החקירה.
נגד ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, שנחקר באזהרה בפרשה, לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע העבירות שיוחסו לו.
כפי שנחשף ב"גלובס", בימים אלה סיימה יחידת להב 433 יאח"ה את החקירה רחבת-ההיקף בפרשה שנחשבת לאחת המסועפות והמורכבות בתחום השחיתות הציבורית, וכוללת מספר רב של תתי-פרשיות.
הפרשה נחשפה לציבור בדצמבר 2014 בתום חקירה סמויה שנמשכה כשנה, במהלכה פעלה יחידת להב 433-יאח"ה לאיסוף מידע וראיות באופן שיטתי, שחשפו וביססו את החשד לביצוע העבירות. החקירה נוהלה על-ידי האגף לחקירות ולמודיעין, יחידת להב 433 היחידה הארצית לחקירות הונאה, ולוותה מראשיתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
"עם חשיפת השיטה, אשר חזרה על עצמה והתגברה ככל שחלף הזמן, התגבשה ההבנה שאנו מצויים על סיפו של 'מדרון חלקלק', ולכן נדרשנו למעבר מיידי לחקירה גלויה", נכתב בהודעת המשטרה.
החקירה הגלויה כללה מספר שלבים, בהם בוצעו פעולות חקירה בהיקפים נרחבים, ובהן חיפושים, תפיסת עשרות אלפי מסמכים, ביצוע מעצרים, חקירת כ-480 מעורבים, חלקם באזהרה, ובהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים - מהם נגבו מעל 900 הודעות. עד כה נתפסו במסגרת הפרשה רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקל לצורכי בקשת חילוט.
בתום החקירה קיבל ראש האגף לחקירות ולמודיעין, ניצב מני יצחקי, את עמדת ראש להב 433, ניצב רוני ריטמן, מ"מ ראש יאח"ה וצוות החקירה, כי התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות כנגד 36 חשודים בפרשה.
החקירה התקדמה, בין היתר, בזכות גיוסם של מספר עדי מדינה, שעדויותיהם מסבכות את החשודים ומבססות את הראיות לתפיסת המשטרה.
"פעילות מודיעינית חשאית, שהניבה ראיות משמעותיות ומידע רב באשר לפעילותם הפלילית של המעורבים, הובילה לנכונותם ורצונם של חשודים לשתף פעולה, ואיפשרה בהליך מאומץ, מקצועי ומורכב, את גיוסם כעדי מדינה. גיוסם סייע באיסוף הראיות וטיובן, בהעמקת החקירה ובשפיכת אור על שיטת הפעולה להונאת הקופה הציבורית", נכתב בהודעת המשטרה.
זהות העדים, עיסוקם וכל פרט מזהה אודותיהם ואודות מעורבותם בפרשה חסויים, ומוטל צו איסור פרסום גורף עליהם.
השיטה: מידור, מירמה והונאה
ואיך עבדה השיטה? ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים לגישת המשטרה על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב, שנוהלה לפי החשד על-ידי ח"כ לשעבר קירשנבאום וגורמים נוספים שפעלו עימה, להקצאת תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים. זאת, לפי החשד, בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה, בין בצורת קבלת טובת הנאה אישית, בין באופן של העברת טובות הנאה למפלגת ישראל ביתנו, לרבות העסקת פעילי מפלגה, ובין בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים.
חוקרי הפרשה מתארים כיום דפוס פעולה הדומה במאפייניו לדפוס המוכר למשטרה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. בהודעת המשטרה תוארה שיטת הפעולה הפלילית כך: "השיטה שנתגלתה ועברה כחוט השני בין תתי-הפרשיות - ושחשפנו למרות קשר השתיקה שאפיין את חקירתם של הבכירים - כללה את המאפיינים המרכזיים הבאים: הבכירים מיצבו את מעמדם במשרה ראויה ומשפיעה בשירות הציבורי; הבכירים קיימו, במסווה של פעילות לגיטימית, תמיכה תקציבית לפרויקטים ציבוריים המאופיינים באהדה ציבורית ושהיוו בסיס לפעילות פלילית; הבכירים גייסו שותפי סוד ובעלי פוטנציאל 'ביצוע' למעשי הרמייה (מנהלים, 'מאעכרים' וכיו"ב); הבכירים זיהו תקציבים ייחודיים המצויים ב'שטח אפור', שבעניינם יש להם שיקול-דעת; הבכירים איתרו גורמים פוטנציאליים, כגון ראשי מועצות, ראשי עמותות ונוספים, שיש בהם רצון עז לקבלת תקציב חריג תוך 'עצימת עיניים' ל'גזירת הקופון' על-ידי הבכירים; מציאת פרויקטים מתאימים ורבים ככל האפשר להעברת תקציבים ולהסכמת מנהלי הפרויקטים ומעבר לשלב הביצוע, קרי העברת הכספים וגזירת התמורה".
מהחקירה עולה כי ההסתרה, החשאיות, אופן בניית רשת הקשרים, קבלת המזומנים, הקשב של הבכירים לפעילות הפלילית, המידור, המירמה וההונאה מצביעים על התנהלות מכוונת ומודעת של המעורבים.
הפרשות
במסגרת החקירה נחשפו על-ידי המשטרה אירועים רבים השונים במאפייניהם, אותם חילקה המשטרה למספר תתי-פרשות: פרשות שעיקרן קבלת כספי שוחד וטובות הנאה אישיות; פרשות העוסקות בקבלת שוחד המיועד לטובת צרכים פוליטיים או קבלת שוחד ממועצות ואיגודים ציבוריים; פרשת סביב משרד התיירות במעורבות שר התיירות לשעבר מסז'ניקוב ואחרים; ופרשות שעניינן שיבוש מהלכי חקירה.
1. חשד לשוחד וטובות הנאה: נתח מתקציבים
על-פי המשטרה, מממצאי החקירה עולים קיומם של קשרים עסקיים ושוחדיים בין סגנית השר לשעבר קירשנבאום ומקורבים נוספים לבין גורמים פרטיים, עמותות, מועצות ואיגודים ציבוריים.
לפי החשד, בתמורה להקצאת תקציבי מדינה, רובם מתוך הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, קיבלו סגנית השר ומקורביה, במגוון שיטות, כספים וטובות הנאה אישיות ששולשלו לכיסם.
כך, נחשפה בחקירה לכאורה פרשת "ועדת הארבעה והמיזם העסקי". מחומר החקירה עולה כי קירשנבאום וראש מטה המפלגה, דאוד גודובסקי, היו מעורבים בהסכם שוחד, לפיו יפעל גודובסקי לתקצוב אירועים באמצעות "ועדת הארבעה" (ועדה שמטרתה לתקצב ולקדם אומנים עולים בקרב יוצאי חבר המדינות), ובתמורה יקבלו סגנית השר לשעבר וגודובסקי 10% מגובה התקציב שיאושר על-ידי ועדת הארבעה.
עוד הצביעה החקירה על שימוש בכספי שוחד על-ידי קירשנבאום לטובת הקמת מיזם עסקי עם שותפים אחרים ליבוא מוצרי טבק בטעמים לישראל, במסגרתו נדרשה להשקיע 150 אלף שקל.
מממצאי החקירה עולה כי סגנית השר לשעבר העבירה את כספי השקעתה באמצעות תשלומים ששולמו על-ידי החברה לפיתוח (חל"פ) שומרון, מתנ"ס מועצת מטה בנימין ורמי כהן, ששימש בזמנו יועץ ולימים מונה לתפקיד ציבורי. זאת, לפי החשד, בתמורה לחשבוניות פיקטיביות שקיבלו מנתוני שירותים בגין שירות שלא ניתן מעולם.
פרשה נוספת במסגרת זו - פרשת עמותת "עזרא" - עוסקת במערכת יחסים שוחדית בין קירשנבאום לדני אלינסון, מנכ"ל תנועת עזרא העולמית, כך שסגנית השר לשעבר דאגה להעברת תקציבים ממשלתיים לתנועה, בתמורה לקבלת טובות הנאה מסוגים שונים, עבורה באופן אישי ועבור מפלגת ישראל ביתנו.
מממצאי החקירה עולה כי הכספים שקיבלה שימשו, בין היתר, למימון צרכיה האישיים של קירשנבאום, דוגמת רכישת מוצרי אלקטרוניקה ומימון כרטיסי טיסה לה ולבני משפחתה ובנוסף לכך, למימון מטרותיה של מפלגת ישראל ביתנו.
2. חשד לשוחד המיועד לצרכים פוליטיים
מממצאי החקירה עולים קיומם של קשרים שוחדיים בין קירשנבאום ומקורבים נוספים לבין עמותות, מועצות וחברות עירוניות, כך שבתמורה להקצאת תקציבי מדינה, רובם מתוך הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, קיבלה סגנית השר לשעבר עבור מפלגתה כספים שנועדו לצרכים פוליטיים.
בין העמותות והחברות שלפי החשד העבירו כספי שוחד לקירשנבאום: חל"פ שומרון. זאת, לטובת מחיקת חובות עבר של החברה. מהחקירה עולה כי לחל"פ שומרון הצטברו חובות בעשרות מיליוני שקלים בגין הלוואות שניתנו לה לצורך תמיכה כספית בבניית בתים בשטח המועצה; קירשנבאום חשודה כי פעלה להעברת תקציבי מדינה לצורך הקטנת חובות אלה, באמצעות העברת סך של 3.5 מיליון שקל מתוך כספים קואליציוניים שנמסרו לשליטתה של ישראל ביתנו ובתמורה להעברת כספים זו, העמידה חל"פ שומרון לרשותה "קופה" על-סך של כ-1.5 מיליון שקל המיועדת לצרכיה ולצרכים פוליטיים מפלגתיים.
במקרה אחר, של עמותת "איילים", עלה בחקירה כי בשנים 2011-2014 תמכה קירשנבאום בעמותה באמצעות העברת כספים מתקציב המדינה שנמסרו לשליטתה של ישראל ביתנו במסגרת הסכמים קואליציוניים, בסך של כ-15 מיליון שקל. זאת, לפי החשד, בתמורה לכך שהעמותה תעסיק מקורבים, תחזיר חלק מהכספים במזומן באמצעות ראש מטה המפלגה גודובסקי, תשכור את שירותיו של אתר אינטרנט מסוים, תממן פעילות יחסי ציבור של קירשנבאום ותממן רכישת מדליות עבור וטרנים, יוצאי חבר המדינות.
גם שמה של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול עולה בחקירה, כאשר במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספי תמיכה קואליציוניים של ישראל ביתנו, באמצעות קירשנבאום, לטובת תקצוב פעילותה של הרשות. בתמורה לכך, לפי החשד, שילמה הרשות, באמצעות המנכ"ל, יאיר גלר, כספים לצרכים שונים, לפי דרישותיהם של קירשנבאום וגודובסקי.
3. חשד לשוחד ממועצות ואיגודים ציבוריים
מחומר החקירה עולה כי בוצעו העברות תקציבים למועצות אזוריות ואיגודים ציבוריים מתוך כספים קואליציוניים שבשליטת ישראל ביתנו. זאת, לפי החשד, בתמורה לקבלת מיליוני שקלים במזומן באמצעות תשלום "דמי ייעוץ" ל"מאעכרים", מבלי שניתנו בתמורתם שירותי ייעוץ בפועל.
בין הגופים המעורבים בשוחד לכאורה: מועצת מגילות, מועצת תמר, וכן איגוד הכדור-יד ואיגוד הכדורסל. במרכזה של פרשת איגוד הכדורסל עומדת קבלת תמיכה תקציבית לאיגוד, לבקשת רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות, בתמורה לקבלת עמלה של 10% מסך התקציב. מהחקירה עלה כי קירשנבאום דאגה להעברת תקציב בסך של כמיליון שקל לאיגוד, באמצעות גוף בתחום הספורט, תוך ידיעה כי 10% מהתקציב משולם כעמלה לכהן ובת משפחתו
מהחקירה עלה כי לאחר קבלת העמלה העסיק כהן את בנה של קירשנבאום במשרה חסרת תוכן של ממש של איסוף חומר מהאינטרנט, בתשלום של למעלה מ-25 אלף שקל, וזאת מבלי שפגש מעולם בכהן לצורכי עבודתו.
4. חשדות נגד מסז'ניקוב: הטיית מכרזים
ראשיתה של חשיפת הפרשה בממצאי דוח מבקר המדינה לשנת 2013, המתייחסים לאופן התנהלותו של שר התיירות לשעבר מיסז'ניקוב במכרזים שונים שהיו בתחום אחריותו, הנאמדים בסכום של מיליוני שקלים, תוך הטייתם למקורביו.
ממצאי החקירה מצביעים על כך שמיסז'ניקוב, כשר התיירות, העביר תקציבים של מיליוני שקלים לתקצוב פרויקטים שונים. זאת, לפי החשד, בתנאי שהגורמים המתוקצבים יעסיקו את מקורבתו, יוליה רוט.
עוד העלו ממצאי החקירה כי מי ששימשה כראש לשכתו של השר לשעבר במשרד התיירות, לימור ברזילי, פעלה באופן שיש בו ביודעין כדי לשבש את החקירה.
במהלך החקירה נבדקו חשדות נוספים, לפיהם טלי קידר - ששימשה כראש מטה במשרד התיירות ולימים ראש מטה במשרד החקלאות - וגורמים נוספים מתוך משרד התיירות ומשרד החקלאות קידמו את העסקתם של רונן משה, בעלים של חברת יחסי ציבור ושל טל הראל, בעלים של חברה לייעוץ תקשורת, אסטרטגיה ויחסי ציבור, לכאורה לטובת ביצוע פרויקטים שעלותם הגיעה לסכומים של מיליוני שקלים. זאת, לפי החשד, בתמורה לשוחד מאותם אנשי מקצוע.
5. שיבושי חקירה: השמדת מסמכים
מחומר החקירה עולה כי בוצעו עבירות של שיבוש הליכי החקירה במספר פרשיות. ממצאי החקירה מצביעים על כך שויקה רבין, ששימשה כעוזרתה הפרלמנטרית של קירשנבאום, השמידה מסמכים בטרם עוכבה על-ידי המשטרה. כמו כן, לפי ממצאי החקירה, שאול מזרחי, יו"ר המשכ"ל, הנחה מעורבים כיצד לנהוג ומה לומר בעת חקירתם הצפויה במשטרה.
תגובות החשודים
עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב, מסר: "לצערנו, למרות שיתוף-הפעולה אותו קיבלה המשטרה ממרשנו, אשר ויתר על זכות השתיקה וענה לכל שאלות חוקריו תוך שהוא מתמודד עם כל טענות-השווא נגדו, בחרה המשטרה להמליץ לפרקליטות להעמידו לדין. במדינת ישראל המשטרה חוקרת, והיועץ המשפטי לממשלה הוא זה שמגיש כתבי אישום. אנו שמים מבטחנו ביועץ המשפטי לממשלה ובבאי-כוחו בפרקליטות שיעשו את מלאכתם נאמנה ויגיעו למסקנותיהם רק בהתאם לחומרי החקירה והאמת. ככל שכך ייעשו הדברים, אנו סמוכים ובטוחים שהתיק בעניינו ייסגר בשל חפותו".
עורכי הדין נתי שמחוני ואילנה זיבנברג ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המייצגים את אלכס ויז'ניצר, מסרו: "המלצת המשטרה בעניינו של מר ויז'ניצר, כמו גם הדברים המיוחסים לו בגדרה - אין להם על מה לסמוך. כל מי שמכיר את מר ויז'ניצר ואת פועלו רב-השנים בשלל התפקידים הציבוריים המשמעותיים אותם מילא, מבין ויודע כי הטענות המועלות נגדו - זרות הן לאורחות חייו, למיהותו, ואין בהן ולא כלום. מר ויז'ניצר הקדיש מזמנו וממרצו לעשייה הציבורית והטביע בה את חותמו. מר ויז'ניצר סמוך ובטוח כי הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם ותגיע להחלטה מושכלת לפיה לא נפל כל רבב בהתנהלותו - ותורה על סגירתו של התיק".
"ליקויים ערכיים חמורים"
ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, התייחס לסיום חקירת פרשה 242, בדגש על ההיבט הערכי ומשמעויות החקירה, ואמר: "הפרשה חשפה ליקויים ערכיים חמורים ועמוקים, התנהלות פלילית מודעת ומעוותת, תוך ניצול מעמד ונגישות לקופה הציבורית, על-ידי בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה. מדובר בפרשה חשובה ומשמעותית לשלטון החוק.
"נגלתה לעינינו התנהלות לקויה תוך קהות ערכית עוצמתית וחריגה בהתייחסות בעלי תפקידים בכירים לכספי המדינה והציבור. נתגלתה לעינינו חריגה ערכית באופן הניהול ובקבלת ההחלטות, שאופיינה בראייה צרה ונטולת ממלכתיות שהתמקדה באינטרס האישי.
"התובנות הרבות שנאספו מהחקירה המסועפת והמורכבת ומתוצריה יועברו לגורמים במשרד המשפטים ומשרד האוצר, על-מנת שלקחים מערכתיים הנוגעים להתנהלות כספית ולתהליכי עבודה של גופים ובעלי תפקידים יופקו וייושמו, באופן שיגן טוב יותר על הקופה הציבורית".
קירשנבאום בחרה לשתוק
אחת החשודות המרכזיות בפרשת השחיתות הגדולה היא כאמור פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ומי שהייתה אחת מחברות הכנסת הבולטות של "ישראל ביתנו" ומקורבתו של יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן.
קירשנבאום חשודה כי קיבלה מאות אלפי שקלים מראשי הרשויות והעמותות, בתמורה לסיועה להם. לפי החשד, כדי להסתיר את העברות הכספים אליה, הפקידה אותם קירשבנאום בחשבונות של קרובי משפחתה ומקורביה. גם בתה, רנית קירשנבאום, נעצרה בחשד למעורבות בפרשה, כאשר במסגרת החקירה נבדק מינויה של הבת לתפקיד באיגוד מגדלי הבקר.
בינואר 2015 הודיעה קירשנבאום על החלטתה לפרוש מהחיים הפוליטיים בשל החקירה המתנהלת נגדה. "בלב כבד, ולאחר התלבטות ארוכה, החלטתי שבנסיבות הללו אינני יכולה להיחקר בצורה הוגנת וראויה, ובלית-ברירה החלטתי לבחור בזכות השתיקה", כתבה קירשנבאום בהודעת הפרישה.
קירשבנאום, שבחרה לשמור על זכות השתיקה בחקירתה, הסבירה כי לבחירה זו יש משמעויות והשלכות רבות כאשת ציבור, ולכן היא החליטה לצאת מהחיים הציבוריים "ולהשקיע את זמני בהגנה על חפותי כמו גם בשיקום משפחתי".
עוד כתבה קירשנבאום כי מאז שנפתחה החקירה מתנהלים נגדה "רצח אופי" ו"מלחמת התשה", "תוך פגיעה גסה בי, בבני משפחתי ובכל מי שסובב אותי".
קירשנבאום טענה כי חשבונות העו"ש שלה בבנק נתפסו על-ידי הרשויות מבלי שהתאפשר לה להמשיך ולשלם את התחייבויותיה ואף לקנות מצרכים בסופר, עד ששוחררו לבקשת עורכי דינה.
קירשנבאום העבירה ביקורת נוקבת על חקירת המשטרה והוסיפה וטענה כי "המשטרה והתקשורת כבר שפטו, הרשיעו אותי ושלחו אותי ל'אי השדים', ואין פוצה פה... כולם מחרישים. הרגשתי היא שמטרת החקירה איננה עוד גילוי האמת".
כעת מתברר כי שתיקתה של קירשנבאום בחקירה ככל הנראה לא סייעה לה בניסיונה לצאת נקייה מהפרשה.