בדיון בוועדת הכספים בנושא הצעת החוק לחילופי מידע בין מדינות, עלו שאלות בנוגע לחופש הפרט וקביעת התושבות של הנישום ■ מי אחראי לסיווג חשבונות פיננסיים והגדרתם כשייכים לתושבי חוץ?
שת"פ בינלאומי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
במסגרת תיקון 200 לפקודת מס הכנסה (חילופי מידע עם מדינות זרות) ולאחר הצבעה ראשונה על התיקון הנ"ל, הובאה הצעת החוק בנושא לאישור ועדת הכספים. בדיון שהתקיים בנושא ביום א' ה-20.10.15, נתבקשה רשות המיסים לכלול בחוק הוראה המחייבת ליידע את הנישום על העברת המידע בעניינו למדינה זרה.זאת על מנת לאפשר לו להתנגד להעברת המידע ולהסביר מדוע אינו חב דבר למדינה הזרה, ומדוע מידע בעניינו אינו צריך להגיע אליה.
"אנחנו חרדים מאוד לחופש הפרט", ציין יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, והוסיף: "אנחנו רוצים גמישות גם ברשות המיסים. ומבקשים כי פקיד בכיר ימונה על נושא זה, כי צריך כאן שיקול דעת. בנוסף, יש להעניק זמן סביר לנישום להתנגד להעברת המידע. הוא יכול לטעון כי כלל אין הוא תושב אותה מדינה, לפנות לבית המשפט, או לשלם וכדומה. יש להעניק לנישום זמן לכך". בעקבות הדברים סוכם כי יינתנו לאזרח 14 ימי עסקים מיום היידוע על הבקשה.
נושא נוסף שהועלה בדיון הוא "חילופי מידע אוטומטי". מתוקף תפקידי כאחראי על תחום מיסוי בינלאומי בלשכת יועצי המס, שאלתי את חברי הוועדה: מדוע לא מצוין בחוק כי חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות יחולו רק על תושבי חוץ ולא על תושבי מדינת ישראל?
להפתעת הנוכחים נאמר כי סעיף "קביעת התושבות" יקבע בהסכם נפרד ולא בחקיקה זו, שהיא חקיקה כוללת המאפשרת למדינת ישראל רק את המסגרת החוקית לחתימת הסכם יישום לחילופי מידע.
חברי הוועדה קיבלו את הערתי זו וביקשו מנציגי משרד המשפטים שנכחו בדיון להוסיף לחוק ולא רק בהסכם נפרד את נושא נוהל קביעת התושבות לצורך חילופי מידע אוטומטי.
ח"כ גפני סיכם כי "בשום מצב, לא נאפשר לרשות המיסים אוטוסטרדה של העברת מידע לרשויות זרות, מבלי שייעשה שיקול דעת רציני של גורם בכיר ברשות ומבלי יידוע האזרחים, כאשר אין מדובר בפלילים. ברור שכשמדובר בעניינים שכאלה אין לנו עניין ליידע את האזרח על מנת שלא לפגוע במהלכי חקירה. המטרה שלנו כחברי כנסת, היא לשים מעט בלמים לתהליך שעשוי להיות מסוכן עבור אזרחים ישראליים".
רשות המסים תקבע קריטריונים
חשוב להתעכב על נושא קביעת התושבות בהסכם חילופי המידע. ישראל חתומה כיום ההסכם לחילופי מידע שנחתם עם ארה"ב - הסכם FATCA"", שמבוסס על אזרחות הנישום בלבד, ללא התייחסות ל"תושבות". מדובר בהסכם קל לביצוע. לעומתו, הסכם היישום לחילופי מידע, המוצע בתיקון פקודת 200 למס הכנסה, בו דנים כעת, קשה מאוד לביצוע. היות והוא מבוסס על תושבות בלבד ללא קשר לאזרחות (לפי דרישת ה-OECD), כך שלמעשה מוצע לבצע חילופי מידע אוטומטיים רק על מי שנחשב כתושב חוץ.
אולם כיום אין נוהל אחיד לקביעת תושבות וסיווג חשבונות במוסדות הפיננסיים. משום כך בהנהלות הבנקים החליטו שלא לקחת סיכון וזימנו את לקוחותיהם לחתום על טפסי "בעלות או אי-בעלות על אזרחות "אמריקאית" לצורך יישום חוק ה-FATCA , ובאותו מעמד הוסיפו לאותה הצהרה גם ויתור סודיות בנקאית וכן סעיפים שונים ומשונים, כל בנק כראות עיניו, למשל :"הצהרת חבות במס", "הצהרת תושבות", "קיום אזרחויות נוספות" ובכך הפכו את עצמם למפקחי מס ולזרוע ארוכה של רשות המיסים. ישנם בנקים שהרחיקו לכת וקבעו סיווג "חשבון תושב חוץ" רק ע"פ מייל זר או ע"פ מספר טלפון של מדינה זרה של אותו לקוח.
הלקוחות הראשונים שהוזמנו לחתום על טפסים מסוג זה היו עולים חדשים ותושבים חוזרים שעלו ארצה בשנים האחרונות ומהווים עבור הבנקים בעצם לקוחות בסיכון.
אבל הבנקים אינם הזרוע הארוכה של רשות המיסים ואין זה מתפקידם לקבוע מי הוא "תושב ישראל ומי הוא "תושב חוץ", לכן, כאמור, יש לדאוג לנוהל מוסדר ואחיד, שבו הלקוח יצהיר בפני הבנק על "תושבתו" או לחילופין במידה וקיימת אי וודאות - רשות המס היא זאת שתקבע ותחליט האם להפיק "אישור תושבות" או לא.
לסיכום, יש להגדיר בחקיקה את הקריטריונים לקביעת תושבות, והכלים לכך נמצאים ברשות המיסים. במידה ולא תהיה חקיקה ברורה בנושא זה, יוכלו למצוא את עצמם חלק מתושבי מדינת ישראל, אשר חשבונותיהם במוסדות הפיננסים, "מוגדרים" כתושבי חוץ ומככבים ברשימות שיופצו בשנת 2018 לכל המדינות החתומות על ה-CRS (ההסכם הקובע סטנדרטים לחילופי מידע).
*** הכותב הוא חבר ועדה מקצועית בלשכת יועצי המס