קריירה / צילום: Shutterstock
לפני כחודש פסק בית הדין האירופי לצדק כי הזמן שלוקח לעובד להגיע לעבודתו ייחשב כחלק מיום העבודה, כאשר מדובר בעובדים ללא סביבת עבודה קבועה. כלומר, עובדים שנוסעים מהבית לעבודה שנמצאת בכל פעם במקום אחר. איגודים מקצועיים באירופה סבורים כי פסק הדין צפוי להביא לשיפור משמעותי בתנאים של עובדי סיעוד ומקצועות אחרים שכוללים בעיקר נסיעות בין תורים או פגישות ללא משרד קבוע.
גם בישראל מתנהלת מזה כ-4 שנים תביעה ייצוגית בנושא, אשר הוגשה על-ידי עמותת "ידיד" הפועלת לתמיכה והעצמה של השכבות חלשות בחברה הישראלית. התביעה הוגשה נגד חברות המעסיקות עובדי סיעוד ונגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי אינם משלמים למטפלי ומטפלות הסיעוד המועסקים על-ידן תשלום בגין פרק הזמן במהלך יום העבודה שבו הם עוברים ממטופל אחד למטופל אחר.
פסק הדין, הצפוי להתקבל בקרוב, יכריע בשאלה זו לגבי עשרות אלפי עובדי סיעוד, אך ייתן גם אינדיקציה חזקה באשר לזכויות של עובדים נוספים המועסקים בעבודות שדורשות נסיעה בין מקומות שונים במהלך יום העבודה.
עו"ד מיטל כץ, שותפה במשרד עורכי הדין פרימס, שילה, גבעון, מאיר המתמחה בדיני עבודה, מציינת כי בית הדין לעבודה בישראל הכיר בעבר בזכותו של נהג הסעות לקבל תשלום בגין זמן הנסיעה שלו בין מקבץ למקבץ של הסעות. זאת, בנימוק שזמן זה מהווה "שעות עבודה ממשיות" ולא זמן פרטי של הנהג (פסק דין אלתרזון מיכאל נ' מסילות אמנון בע"מ שנתן בית הדין לעבודה בחיפה).
באותו פסק דין נקבע כי יש לראות את זמן הנסיעה בין המקבצים, וכן את משך הנסיעה מסיום המקבץ האחרון חזרה למקום האיסוף הראשוני, כחלק אינטגרלי מעבודתו של נהג ההסעות; ואילו זמן ההמתנה בין המקבצים, שלא בנסיעות כנ"ל, הוא זמן מעורב שגם בגינו מגיעה לנהג תמורה כספית.
עו"ד מיטל כץ
כץ מציינת כי באופן רגיל, ולגבי מרבית העובדים במשק, זמן הנסיעה של עובד למקום העבודה וממנו לא נחשב כשעות עבודה. "יש מקרים מיוחדים שהוכרו בפסיקה שבהם ראו בחלק מזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה הביתה כשעות עבודה. אחד המקרים הוא זה של עובד שהסיע עובדים אחרים לעבודה וממנה לבקשת המעסיק, וכתוצאה מכך האריך את זמן הנסיעה שלו. במקרה זה נקבע כי ההפרש בין הזמן שהיה לוקח לעובד להגיע ישירות מביתו לעבודה וחזרה ובין הזמן שלקח לו בפועל כתוצאה מהסעת עובדים אחרים ייחשב כזמן עבודה, בכל יום שבו הסיע עובדים נוספים".
- מתי עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה?
"עובד זכאי להשתתפות המעביד בהוצאות הנסיעה שלו מביתו למקום העבודה בימי העבודה בפועל. עובד לא יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות נסיעה אם המעביד העמיד לרשות העובד הסעה, או שהעובד גר בסמיכות למקום העבודה ולא צריך לנסוע אליה. עובד שנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעבור תקופת היעדרותו".
- מהו גובה החזר הוצאות הנסיעה המגיע לעובד?
"המעביד מחויב להשתתף בהוצאות נסיעת העובד עד לסכום של 26.4 שקל ליום עבודה בפועל (סכום זה מתעדכן מעת לעת). סכום ההחזר לגבי כל עובד נקבע לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי, או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על בסיס כרטיס הנחה של מספר נסיעות אם קיים כרטיס כזה (לדוגמה כרטיס חופשי חודשי). עובד שיש לו הסעה לעבודה לכיוון אחד בלבד יהיה זכאי לסכום של עד מחצית מהסכום היומי.
"אפשר כמובן להסכים עם המעביד על החזר הוצאות נסיעה גבוה מכך, אך המעביד אינו מחויב לסכום גבוה יותר אם לא הסכים לכך מפורשות ובכתב, גם אם הוצאות הנסיעה של העובד בפועל גבוהות מסכום התקרה".
- מה קורה אם עובד עובר דירה למקום מרוחק יותר?
"במקרה כזה יש לערוך חישוב חדש של הסכום שמגיע לעובד ולשלם לו לפי החישוב החדש, עד לסכום התקרה. עובד שזקוק ליותר מאוטובוס אחד כדי להגיע לעבודה זכאי להחזר הוצאות בגין הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס הנוסף 3 תחנות לפחות. גם במקרה זה תקרת ההשתתפות של המעביד אינה משתנה".
- האם ניתן לכלול החזר הוצאות נסיעה בשכר כולל?
"החזר הוצאות נסיעה צריך להופיע בשורה נפרדת בתלוש תחת הכותרת 'החזר הוצאות נסיעה'. יצוין כי אין איסור בחוק לכלול החזר הוצאות בשכר כולל, אך נקבע בפסיקה כי כדי לעשות זאת יש לקבל הסכמה חד-משמעית של העובד. במקרה של עובד שמקבל את סכום התקרה להחזר הוצאות, יש לעדכן את שכרו בכל פעם שסכום התקרה מתעדכן".