משה כחלון / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
ביקורת במערכת הפיננסית על שר האוצר משה כחלון בגין הרפורמות שהוא מנסה להוביל בבנקים. שבוע לפני הצגת המלצות ועדת שטרום, בראשות דרור שטרום, וכבר ניכרים "חורים" במסקנות המתגבשות ובשוק ההון יש מי שמאשים את כחלון ומקורביו בהתקפלות מול הבנקים כבר עכשיו.
הרפורמה הכוללת של כחלון בבנקים מבוססת על 3 גורמים עיקריים: הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, מתן אפשרות לגופים פיננסיים להנפיק אג"ח בבורסה כדי להעמיד את ההון שיגויס לטובת מתן אשראי (ולהתחרות בבנקים), וכן הקמת מאגר נתוני אשראי ושבירת מונופול הבנקים בתחום המידע כדי לקדם תחרות בשוק האשראי.
ועדת שטרום הייתה אמורה להגיש את המלצותיה בספטמבר אך היא מתעכבת, וגם היום - שבוע לפני פרסום ההמלצות - ישנם חילוקי דעות בקרב חברי הוועדה. עיקר חילוקי הדעות נסוב על האופן שבו תבוצע הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים (ובעיקר קצב ההפרדה), אילו בנקים יצטרכו למכור את חברות כרטיסי האשראי ולאילו גופים יינתן היתר לקנות את החברות. כמו כן, נותר גם הוויכוח שנחשף ב"גלובס" בנוגע לשאלה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי לאחר ההפרדה, שכן חברות כרטיסי האשראי הן הסולקות הגדולות במשק ובבנק ישראל בטוחים שהפיקוח צריך להישאר אצלם ולא לעבור לאוצר. לסוגיית הפיקוח עלולה להיות השפעה על תוצאות המהלך לפיצול חברות כרטיסי האשראי. ל"גלובס" נודע, כי בנקים להשקעות שיכולים לשמש כמתווכים בין הבנקים לבין רוכשים פוטנציאליים של חברות כרטיסי האשראי, כבר בודקים, בין היתר, מי יהיה הרגולטור שיפקח על החברות ואיזו רגולציה תוטל עליהן לאחר הפיצול. אותם גופים תוהים מה החברות יוכלו לעשות בשוק האשראי, מה יהיו דרישות ההון המינימליות מהן בזמנים רגילים ובתרחישי קיצון, אילו דרישות יוצבו בהקשר של מערכות מחשוב ועוד. החשש הוא שחוסר ודאות באשר לגוף המפקח עלול להרחיק קונים פוטנ ציאליים ולתקוע את המהלך לזמן לא מבוטל.
בבנק ישראל מבקשים לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לגייס הון באמצעים מגוונים לאחר ההפרדה, כמו למשל, באמצעות הנפקת אג"ח - ובכך להתחרות בבנקים. עם זאת, בעוד שהעיסוק בפיצול כרטיסי האשראי מהבנקים השתלט על שיח הרפורמות ונמצא בקדמת הבמה התקשורתית, גורמים במערכת הבנקאית דווקא פחות מתרגשים מכך. אותם גורמים מציינים שהבנקים "יידעו להסתדר היטב" גם ללא כרטיסי האשראי ולפצות על אובדן ההכנסות, מה גם שחלק מהבנקים כבר מעוניינים למכור את חברות כרטיסי האשראי גם ללא הרפורמה (כמו למשל דיסקונט שמעוניין במכירת כאל).
נציין, כי מעבר לרווחים שיקבלו הבנקים ממכירת חברות כרטיסי האשראי, הם גם ייהנו מהכנסות בגין הפצת הכרטיסים שכן הם ימשיכו לשמש כמפיץ העיקרי. כמו כן, על השולחן ניצבת גם ה"סוכרייה" שהם עשויים לקבל - למכור שירותי ביטוח. אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. כזכור, גם בוועדת בכר התרעמו הבנקים על כך שהם חויבו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ובסופו של דבר הרוויחו מכך בגדול.
גם פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל, מסכים שפיצול כרטיסי האשראי אינו בהכרח רע לבנקים: "כאשר חייבו את הבנקים בוועדת בכר למכור את הנכסים הייתה התנגדות די גדולה מטעמם, ובסופו של דבר יצא להם רק טוב מהדבר הזה", אומר בלס. "הם מכרו את הגופים האלה ולאחר מכן התברר שקופות הגמל הגיעו לשיא שלהן. יצא שהבנקים קיבלו מראש את כל ההכנסות העתידיות שלהם. יכול להיות שיש כאן דמיון. מה שלכאורה הוא נורא ואיום, הוא לא תמיד כך".
- לדעתך ועדת שטרום תהיה ועדת בכר 2?
"אם הכוונה היא לפצל את כרטיסי האשראי, לדבר הזה יש פן חיובי".
- אז הציבור לא ייהנה מתחרות גוברת ומירידה ניכרת במרווחי האשראי?
"ככל שיהיו שחקנים חדשים והתחרות תיגבר, יש להניח שהצרכן ייהנה מזה. כמה ייהנה? זה מורכב. אם רווחיות הבנקים תרד כתוצאה מזה והרגולטור ירצה לתקן את המצב מחשש ליציבות הבנקים, הוא יוכל לבצע תיקונים ואז זה ישנה הכל. השאלה היא האם בנק ישראל יפעל למיתון הרגולציה על הבנקים. הרי בנק ישראל מופקד על יציבות הבנקים והיציבות נגזרת מרווחיות הבנקים. אם הרווחיות תיפגע אז או שתהיה התייעלות בבנקים, או שיורידו את הרגולציה".
הקרב האמיתי: תיקון 21
אז ממה כן מתרגשים בבנקים? נראה כי עקב האכילס שלהם הינו תיקון 21 לחוק הבנקאות שיאפשר לגופים פיננסיים לגייס הון בהנפקות אג"ח ולהשתמש במקורות ההון הללו כדי להעמיד אשראי. עושה רושם שכאן מנהלים הבנקים את המלחמה האמיתית מאחורי הקלעים, כאשר פיצול חברות כרטיסי האשראי משמש אולי כמסך עשן.
אתמול (ג') קיימה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן ("כולנו") דיון נוסף על תיקון 21, שעלה לטונים גבוהים ובמהלכו סולק בבושת פנים מיכה אבני, מנכ"ל חברת פנינסולה. החברה מספקת אשראי חוץ-בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים, ולאחרונה רכש מיטב-דש כרבע מהחברה תמורת 28.8 מיליון שקל. אבני התרעם בדיון על ריכוך תיקון 21 וטען שהלוביסטים של הבנקים השפיעו על הח"כים, מה שהביא לסילוקו מהדיון.
בעוד שהתיקון המקורי גרס כי יש לאפשר לגופים הפיננסים שינפיקו אג"ח בבורסה להקצות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שמגלגלים עד 400 מיליון שקל בשנה, הרי שכעת מבקשים חברים בוועדת הרפורמות (כמו עיסאווי פריג' ואורלי לוי-אבקסיס) להוריד רף זה ל-100 מיליון שקל. כמו כן, הגופים יתבקשו להקצות נתח מהאשראי לעסקים קטנים מאוד ולבעלי חשבונות מוגבלים, כאשר לא ידוע מה יהיה אותו נתח. מעבר לכך ישנם ריכוכים נוספים שמשחקים לידי הבנקים. כך, למשל, שר האוצר לא יוכל להגדיל את היקף גיוסי האג"ח מ-2.5 מיליארד שקל ל-5 מיליארד שקל באמצעות צו. כמו כן, ישנה בקשה להמתין עם יישום התיקון עד שייכנס חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים. המשמעות היא דחייה מהותית של התיקון ושל התחרות בשוק האשראי.
בשיחה עם "גלובס" טוען היום אבני שכחלון ומקורביו מתקפלים בפני הבנקים, שמפעילים לדבריו לחצים רבים גם על ח"כים באמצעות לוביסטים, תוך שהם מציגים את ההתקפלות כדאגה לעסקים הקטנים. "ערב לפני הדיון בוועדת הרפורמות אמרתי לח"כ אלי כהן שאני מרגיש שהוא התחיל ביוזמה מאוד מבורכת - ליצור תחרות בשוק האשראי - אבל הם התחילו להתקפל בכל המישורים", אומר אבני. "הוא ניתק לי את הטלפון בפנים. אתמול, איך שהתחיל הדיון בוועדה אני חושב שהוא רצה לזרוק אותי מהחדר, ואז הוא עשה את זה ברגע שהתחלתי לומר דברי אמת".
מטעמו של כהן נמסר בתגובה כי "תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות שאמור להקצות מקורות אשראי לחברות מימון חוץ-בנקאי, הוגש על ידי כהצעת חוק פרטית ובהמשך הפך להצעת חוק ממשלתית. בכוונתנו להמשיך ולקדם זאת כחלק ממערך שלם לטיפול בריכוזיות במערכת הפיננסית. יחד עם זאת, עד להקמת רגולטור פיננסי, נבדקות התאמות בחוק שיבטיחו פעילות תקינה.אדון אבני הגיע לדיון וקיבל זכות דיבור ובחר להשתלח בצורה אישית בח*כ עיסאווי פריג' ממרצ, במקום להתייחס לגופו של עניין".
אבני, אגב, זכה בדיון לגיבוי גם מצד היועצת המשפטית של בנק ישראל, דיטה שמיר, שאמרה כי "אין בהצעת החוק הזו שום דבר שמסייע לעסקים הקטנים ולמשקי הבית. יכול להיות שכשאומרים שרוצים לעודד תחרות רוצים לעודד את אותם שניים-שלושה גופים שנסחרים בבורסה". היא התכוונה למספר חברות בולטות כמו האחים נאוי.
נציין כי בנק ישראל, מתוך דאגה ליציבות הבנקים, מתנגד עקרונית ליישום מרחיק לכת של תיקון 21 שאותו מובילים כהן וכחלון. אך הביקורת של אבני נובעת מכך שמסתמנת התקפלות, כלשונו, של כחלון וכהן בפני הבנקים. "אלי כהן ומשה כחלון רוצים לעשות את השם הפוליטי שלהם ממלחמה בבנקים. אחרי שהם הכינו את תיקון 21 הוא הותקף על ידי מי שזה לא מתאים לו, בעיקר ע"י בנק ישראל, שבא מטעמים של דאגה ליציבות המשק. הם אומרים שאם כולם ינפיקו אג"ח בעשרות מיליארדים אולי תהיה יום אחד התמוטטות אם אותם גופים לא יידעו לנהל נכון את האשראי. לכן האוצר הציע להגביל כל מנפיק אג"ח ל-2.5 מיליארד שקל לכל היותר, בטענה שזה לא סכום שיכול לסכן את המשק ברמה מערכתית - ובנק ישראל הסכים.
"אבל פתאום החלו להופיע כל מיני ח"כים עם כל מיני דעות, ולמעשה הם מצמצמים את התיקון הזה ויקשו על גיוסי האג"ח. הם לא יודו שהם דיברו עם לוביסטים של הבנקים, אז הם מתחילים לומר שזה לא מספיק מיטיב עם העסקים הקטנים ומנסים לצמצם את הצעת החוק. קח למשל את ההצעה שלפחות חלק מהאשראי יינתן לחייבים מוגבלים באמצעים: זו לא אחריות של חוק הבנקאות. הרי אין חוק שמכריח את בנק הפועלים או לאומי לתת חלק מהאשראי שלהם לעסקים קטנים. זה לא המקום לעשות את זה".
אבני זועם על ההגבלות שמנסים לדבריו לכפות על אותם גופים שאמורים להתחרות בבנקים במתן אשראי ואומר: "ח"כים טוענים שעסקים עם מחזור של מעל ל-100 מיליון שקל זה עסקים גדולים, למרות שהבנקים מגדירים אותם בדוחות הכספיים שלהם כעסקים בינוניים. אפילו מחזור של 250 מיליון שקל בשנה מוגדר כעסק בינוני לפי הבנקים".
המבחן הראשון
אם הריכוכים הללו יעברו בסופו של דבר, המשמעות, לפי אבני, היא דווקא פגיעה בתחרות: "אני לא מתנגד לתת אשראי לעסקים שמגלגלים פחות מ-100 מיליון שקל בשנה, אבל כל מי שנותן אשראי חוץ-בנקאי יצטרך להחליט האם הוא יילך דווקא לקטגוריה הזו ויסגור את הפעילות עם כל העסקים הנוכחיים - וזה יפגע בהם. זה יצמצם את התחרות. הרי אני גם ככה נותן את רוב הכסף שלי לעסקים קטנים ובינוניים. 95% מהמאזן שלי זה לעסקים עם מתחת ל-100 מיליון שקל. זה לא יעודד את העסקים הקטנים אלא יגביל אותנו - הגופים שרוצים להנפיק אג"ח כדי להקצות אשראי. זו התקפה מתוזמרת שנועדה להגביל את החוק הזה.
"אמרתי לאלי כהן שמאוד התאכזבתי ממנו. חשבתי שהוא וכחלון יובילו מהלך לשינוי בבנקאות ואני רואה שהם מתקפלים מול הבנקים במקום ליצור תחרות".
אבני טוען שזה המבחן הגדול הראשון של כחלון וכהן מול כוחם של הבנקים. לדבריו, "גולת הכותרת היא ההצעה לשים את כל התיקון הזה בהמתנה עד שייכנס חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים. זה אומר שהכל יידחה בעוד שנתיים-שלוש, וזה אומר שנאבד את המומנטום ולך תדע מי יהיה שר אוצר אז. זה המבחן הראשון. חוד החנית של המלחמה. אם הם יתקפלו פה, הם יתקפלו גם בדברים אחרים כמו כרטיסי האשראי - והכל ימוסמס. שים לב שאנחנו לא שומעים אף בנק שמתנגד לרפורמות האלה בקול רם כי הם יודעים את זה".
מצד שני, כהן טוען היום בשיחה עם "גלובס" כי המגבלות שיוטלו על הגופים הפיננסיים מעניקי האשראי הינם זמניים. "כוונתנו היא להעביר את התיקון, עם מגבלות מסוימות, במסגרת חוק ההסדרים ב-19 בנובמבר. לאחר הקמת הרגולטור הפיננסי כל המגבלות יוסרו", הוא אומר. אחת היוזמות העיקריות לקידום התיקון לחוק גורסת כי 50% מהכספים שיגייסו הגופים הפיננסיים יוקצו למשקי בית ועסקים קטנים בעלי מחזור מכירות של עד 100 מיליון שקל בשנה, ואילו שאר הכסף יהיה "חופשי". הצעה זו נמצאת בשלבי גיבוש ראשוניים בלבד.
אם לשפוט מדבריהם של גורמים במערכת הבנקאית, ייתכן שיש משהו בביקורת של אבני. בנקאי בכיר השמיע לאחרונה באוזנינו דאגה באשר לתיקון 21 ואמר שהוא עלול "להפוך אותנו לוול סטריט". לדבריו, בעוד שהיום שוק האשראי מתבסס על פיקדונות הציבור ובנק ישראל, הרי שהתיקון עלול ליצור מצב שבו עשרות מיליארדי שקלים שגויסו בהנפקות אג"ח בבורסה מנותבים לשוק האשראי שיהפוך לתלוי מאוד בשוק ההון, ממש כמו בארה"ב. אותו גורם, אגב, נשמע פחות מודאג מפיצול כרטיסי האשראי, מה שמלמד על סדר העדיפויות של הבנקים במסגרת קרב הבלימה שלהם ברפורמות.
מטעמו של כחלון נמסר בתגובה: "שר האוצר מתנגד לכל שינוי בחוק".