אוראל דגני מול ערן זהבי, מכבי חיפה נגד מכבי ת"א, ליגת העל בכדורגל / צלם: ערן לוף
ההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגת העל בכדורגל עמדה ב-2014 על 4 מיליון אירו, מקום 24 מבין הליגות העליונות של 54 המדינות החברות באופ"א. כך עולה מדוח הבנצ'מארק החדש שמפרסמת ההתאחדות האירופית, אשר בחן לעומק את הביצועים הכלכליים של 696 מועדונים מרחבי היבשת. יש לציין כי המונח "הכנסות" מתייחס אך ורק למחזור ה"טבעי" שמיוצר על-ידי הקבוצות (מכירת כרטיסים ומנויים, מכירת שחקנים, ספונסרים, זכויות שידור, תמלוגי השתתפות באירופה מאופ"א, מענקי התאחדויות) - והוא אינו כלל הזרמת כספים מצד בעלי הבית או בעלי עניין. ההכנסות הכוללות של 14 מועדוני ליגת העל שנבדקו על-ידי אופ"א עמדו בתקופה הרלוונטית על 56 מיליון אירו.
מדובר מצד אחד על הכנסה ממוצעת למועדון גבוהה יותר מזאתי שנרשמה בליגה הרומנית (3.7 מיליון), ההונגרית והקרואטית (2.9 מיליון כ"א), הבולגרית והסלובנית (2.6 כ"א) והסרבית (1.2); בצד הפחות מחמיא של המשוואה - קפריסין (4.1) עקפה אותנו, וגם צ'כיה (4.3), פולין (4.8) ואזרבייג'אן (4.9) מעל ליגת העל.
הליגה המכניסה באירופה בתקופה המדוברת (מרבית הנתונים נכונים ליוני 2014, כלומר עונת הכדורגל 2013/14; חלקם לשנה הקלנדרית שהסתיימה בדצמבר 2014) היא כמובן הפרמיירליג האנגלית, עם סך של 3.9 מיליארד אירו (195.3 מיליון אירו בממוצע לקבוצה). בסן מרינו מכניסה קבוצה כ-100 אלף אירו בממוצע בעונה.
ההכנסות של כלל הליגות העליונות בכדורגל האירופי המריאו ב-2014 ל-15.9 מיליארד אירו, זינוק של 24% בתוך חמש שנים, ושל 75% ב-10 שנים.
***
שכר העובדים בכדורגל האירופי עמד על 9.9 מיליארד אירו ב-2014 (כאשר 71% ממנו מיוחס, באופן טבעי - לשכר שחקנים). ב-19 השנים האחרונות (מאז 1996, אז הסתכם ב-1.5 מיליארד אירו) עומד קצב הצמיחה השנתי של השכר בכדורגל האירופי על 10% בשנה. כהשוואה - הצמיחה של כלכלת אירופה כולה עמדה על קצב של 1.5% לשנה באותה תקופה. עם זאת - אחרי שבמשך עשור ברציפות גדל שכר העובדים בכדורגל בקצב מהיר יותר מההכנסות - בשנתיים האחרונות המגמה הזאת התהפכה.
בישראל עמד שכר העובדים הממוצע על 3.85 מיליון אירו לקבוצה, ובסך הכל 54 מיליון אירו אצל 14 המועדונים (כ-96% מסך ההכנסות).
***
בישראל, וזה לא צריך להפתיע אף אחד - מפסידים כסף, כאשר כפי שתואר במספר פרויקטים ב"גלובס" בשנים האחרונות - אחוזים ניכרים מההפסדים מיוחסים לבעלי מכבי ת"א, מיטש גולדהאר, ולמקבילו במכבי חיפה - יעקב שחר. למעשה, שולי ההפסד הנקי (Net Margin Loss) של ליגת העל עמדו ב-2014 על למעלה מ-50% (הנתון הזה מציב את ישראל "בחברה טובה" עם קרואטיה, גיאורגיה, מולדובה וסרביה). רק מועדון ישראלי אחד רשם רווח תפעולי ב-2014 (כפי שפורסם ב"גלובס", מדובר על הפועל עכו שהרוויחה 400 אלף שקל).
מחוץ לבועה שלנו - באופ"א יכולים להתגאות ברגולציות הפייננשל פייר-פליי (FFP), בהקפדה על מנגנוני רישוי המועדונים (Club Licensing) ובפעילות הסברתית די מקיפה במהלך הקונגרסים והכנסים השונים של הארגון בשנים האחרונות - שכנראה הצליחו להוריד את סכנת חדלות הפירעון מהכדורגל האירופי שאודותיה דובר לא מעט. עובדה: ב-2014 רשמו המועדונים מ-54 הליגות העליונות במדינות אופ"א הפסד נקי (אחרי מסים, פחת, הוצאות מימון וכו') של 486 מיליון אירו בלבד. כהשוואה: ב-2013 עמד ההפסד על 792 מיליון אירו; שנה לפני כן על 1.07 מיליארד אירו; ב-2011 נרשמה נקודת השיא השלילית של כל הזמנים (מינוס של 1.67 מיליארד אירו), בדיוק בתקופה בה הציגה אופ"א לראשונה את "תקנת הברייק-איבן" המפורסמת של ה-FFP. מעניין יהיה לבחון בשנים הבאות כיצד תשפיע ההקלה בחוקי ה-FFP שעליה הודיעה אופ"א בקיץ על הביצועים של המועדונים: האם הם יחזרו "להשתולל", או שינצלו את ההכנסות המאמירות על מנת לשמור על איזון או אפילו לנסות להרוויח.
נתון אחד שממחיש את הכיוון החיובי מאוד אליו הולך הכדורגל האירופי: הקבוצות דיווחו על היקף בסך 4.9 מיליארד אירו של "נכסים נטו" (Net Equity - כולל נכסים מוחשיים כמו אצטדיונים ומתקני אימונים, כולל שווי השחקנים - אך בקיזוז כל החובות וההתחייבויות של המועדון), זינוק לעומת 2011 אז עמד הסכום על 3.3 מיליארד אירו (הגידול בנכסים המוחשיים, שמגלם בעיקר את האצטדיונים החדשים - נאמד ב-800 מיליון אירו).
***
עוד נקודות מעניינות העולות מן הדוח של אופ"א:
- 45 קבוצות ברחבי אירופה הפכו לחברות ענק לכל דבר - או אם לדבר במונחים מספריים - מכניסות למעלה מ-100 מיליון אירו בשנה. כהשוואה, ב-2009 עמד הנתון על 24 קבוצות.
- הפועל עכו, ביחד עם טורינו האיטלקית ולאנס הצרפתית - הן "אלופות התיקו" של הכדורגל האירופי: שלוש הקבוצות היחידות שהצליחו לסיים למעלה משליש ממשחקיהן בליגות העליונות (בתחשיב שכולל 200 משחקים ומעלה ב-10 השנים האחרונות) בתוצאות תיקו.
- כיבוש האליפות של מכבי ת"א בשלוש העונות האחרונות אמנם יוצר רושם שאין כאן ליגה תחרותית - אבל מבחינת פיזור האליפויות בין קבוצות שונות ב-10 השנים האחרונות, ישראל במקום העשירי באירופה (ביחד עם שמונה ליגות נוספות) - עם חמש אלופות שונות (מלבד מכבי ת"א - גם הפועל ת"א, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים וקרית שמונה). הליגה הכי תחרותית היא האירית (8 אלופות שונות ב-10 שנים), ואילו בצד השני של המשוואה יש את קרואטיה: דינמו זאגרב חגגה בקיץ האחרון את האליפות העשירית הרצופה שלה.