פיגוע דקירה - אילוסטרציה / צילום: רוירטס
יהודה משי זהב הוא מרואיין אולטימטיבי אחרי פיגועים. כמייסד זק"א ופעיל מרכזי במנגנון, הוא נמצא בכל זירת אירוע משמעותית, כמו זו של האוטובוס שבה נורה אזרח ישראלי על ידי שני חיילי יחידה מובחרת. כשאילנה דיין העלתה אותו לשידור בגל"צ, סיפר לה משי זהב שהם עושים עכשיו הפרדה בין הגופות: גופות של מחבלים ערבים מוכנסות לשקיות שחורות וקורבנות יהודיים בלבנות עם סמל הארגון.
דיין התעניינה מי נתן את ההנחיה הזו. מדבריו התברר שהיתה זו החלטה פנימית של זק"א. זאת אומרת, של כמה אנשים עלומים, חסרי סמכות כלשהי. ופה בדיוק הבעיה. החלטות מעין אלה, ובוודאי כאלו שמשקלן גדול יותר מהדילמה באיזה צבע, למשל, יהיה לשקית של מחבל יהודי, צריכות להיות בידיהן של רשויות מדינה מוסמכות ולא של מתנדב כזה או אחר ולא משנה עד כמה כוונותיו טהורות.
אין ספק שמשי זהב ומתנדביו עושים עבודת קודש, שאין עליה הרבה קופצים. אבל מכאן ועד להפיכת זק"א, גוף הממומן מתרומות פרטיות, לארגון סמי ממלכתי בעל עוצמה, היא הפרטת שירותים שהמדינה אמורה לספק לאזרחים, בדיוק כמו הפרטת שירותי העזרה הראשונה של מד"א, שגם הוא ארגון פרטי לחלוטין.
ההפרטות של זק"א ומד"א מעוררות תהייה, כיוון שקיים ארגון ממלכתי מתוקצב שאמור לקחת על עצמו את הטיפול בפצועים וזיהוי קורבנות אסון וקוראים לו "כיבוי והצלה", הנמצא תחת סמכותו של המשרד לביטחון הפנים. הצד של הכיבוי מכוסה היטב בזכות הרפורמה המקיפה שעבר בעקבות השריפה בכרמל, אבל ה"הצלה" הופקרה בשטח ולוואקום נכנסו אנשים בעלי כוונות טובות, אבל בלי מכרז, הסמכה, פיקוח של רשויות המדינה, או חובת ציות לקוד אתי-רפואי.
התירוץ של "אין כסף" לא תופס פה. נכון שצריך תקציב עבוד הצטיידות של אופנועים, אמצעי איסוף, זיהוי והובלה, אבל כוח האדם הוא לגמרי בחינם, לפחות במקרה של זק"א.
כארגון המבצע את עבודתו נאמנה, זק"א הוא ההוכחה לכך שאפשר לייסד שירות לאומי מושתת על חרדים שיעסקו בעבודת הקודש הזו, ולא יעמדו בדילמה של השינוי באורח החיים שכופה עליהם, לדבריהם, השירות בצה"ל.
ועוד יותר מזה. גל הטרור האחרון מוכיח עד כמה גדול הצורך בכוח אזרחי מיומן שיוכל לתת בטחון ברחובות. הקפצת חיילים לתפקידים הללו פוגעת במוכנות הצבא למלחמות עתידיות, ובצדק. כתחליף להם, אפשר להכשיר חרדים לפטרל ברחובות עם נשקים, לתגבר אבטחה אוטובוסים, כאנשי בטחון בפתחי מקומות הומי אדם וכפרמדיקים.
שילובם של חרדים בתפקידים כאלה הוא רווח לכל הצדדים: לנשיאה בנטל הכללי, לתחושת השייכות שלהם, לפוטנציאל שילובם העתידי כאזרחים יצרניים. אף אחד מאיתנו לא רוצה לעמוד במצב שבו יקלע זק"א למשבר כספי כמו שעבר לפני כחמש שנים ויפסיק לפעול באופן פתאומי. אז עם כל הכבוד למסירות הנפש של מתנדבי זק"א ומד"א, מדינת ישראל היא זו שצריכה לנהל את שירותי החרום הללו ולא אנשים פרטיים.