אלימות נשים אונס פשע / צלם: פוטוס טו גו
אתמול (א') הייתה זו סלמלק טסרה, בת 35 מנתניה, אם לשלושה, שנרצחה בדקירות. בעלה, החשוד בדקירה, נמלט ונעצר לאחר מכן בבית אמו בפתח-תקווה. 5 שנים קודם לכן נרצחה אחותה מלקם טסרה, בת 26, אף היא בידי בעלה.
"אנחנו נמצאים במהלך גל אלימות כמעט חסר תקדים נגד נשים", אומרת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, שקיימה היום (ב') דיון דחוף בנושא.
בדיון השתתפו נציגים ממשרד החינוך, המשטרה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט וכמובן נציגי ארגונים חברתיים, ומספרם הרב של הגורמים המטפלים מעיד על בעייתיות התיאום בין כולם. תומא סלימאן, כמו גם ארגוני נשים, תומכת בהקמת רשות שתחבר בין כל הגורמים.
העובדה ש-10-20 נשים נרצחות בכל שנה על-ידי בני זוגן בהווה או בעבר אינה גזירת גורל, אומרת רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו. "יש הרבה מה לעשות. אנחנו רוצות שתקום רשות לאומית למלחמה באלימות במשפחה. כרגע, רשויות שונות מטפלות באותה משפחה בלי קשר ביניהן ולעתים עם הנחיות סותרות. למשל, יכול להיות תהליך משפטי שמתנהל בקצב מסוים, אבל אם מישהו היה יודע מה מתנהל בתוך המשפחה, הוא היה מגביר את הקצב, או להיפך. צריך לעשות הערכת סיכון".
- אז למה זה לא מתקדם?
"החיים של הנשים האלה אינם שווי-ערך לחיים אחרים. מחלקים כסף לכל מיני מטרות, אבל מבחינת המדינה נושא האלימות במשפחה כמעט שלא מטופל, למעט משרד הרווחה. לילדים אנחנו לא מגיעים, לגברים אנחנו בקושי מגיעים, אין כמעט מניעה לעוד 10 שנים קדימה".
- נראה שפעמים רבות מדובר בנשים עולות, ברקע של מצב כלכלי קשה.
"בשנים קודמות הייתי אומרת שזה נכון, אבל זה פחות כך. אין ספק שאלימות קיימת בעוצמות גדולות יותר בחברות משבר, אבל יש פחות ופחות עולים. אגב, גם נשים ערביות חשופות לאלימות יותר מחלקן באוכלוסייה. הן רוצות חופש, רוצות ללמוד, רוצות יותר ויותר שוויון בתוך הבית, ויש מי שדואגים להפעיל כוחות חזקים נגד הרצון הזה".
- איך אפשר להגיע לגברים אלימים?
"יש קו ייעוץ לגברים אלימים שויצ"ו מפעילה כבר 3 שנים, זה בסך-הכול 100 אלף שקל בשנה, גרושים במונחי מניעה, ולא קיבלנו לכך תקציב. אנחנו מפעילים את זה, ומגיעות מאות פניות בשנה. זה שירות שנועד ל'הורדת הלהבות', והמדינה לא מצטרפת. ואם אני ממש מתפרעת, אני רוצה בערך 20 מיליון שקל לשנה, להסברה. זה לא בשמיים".
אמצעי נוסף שבויצ"ו רוצים לקדם הוא שימוש באזיקונים אלקטרוניים לגברים המורחקים בצווי הגנה. על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכל שנה ניתנים בין 6,500 ל-7,000 צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. בכ-10% מהמקרים נפתחת בהמשך חקירה משטרתית בשל הפרת הצווים. כלומר, במאות מקרים בשנה לפחות מופרים צווי הגנה, ואלה רק המקרים שבהם פונים למשטרה בעניין.
"האזיקונים הם כלי מציל חיים באמת. זה הוכח כבר בעולם", אומרת נוימן. "אם אפשר יהיה לשים אזיקון לבעל שהוצא נגדו צו ההרחקה - הצו יהיה באמת צו הגנה. גם זה בסך-הכול עניין של כסף. צריך להקים מערך שמקבל את הנתונים של אזיקון שחוצה את המרחב".
- יש פה גם פגיעה בזכויות הפרט.
"זה טוב גם לגברים - כך הם יוכלו לעבוד, וגם בהפרות צווי הגנה מסתמכים בדרך-כלל על המילה של האישה, ופה תהיה הוכחה חותכת, זה יקצר הליכים משפטיים וייתן כלים למערכות האכיפה. זה טוב גם למשק, כי כך אפשר להשאיר את שניהם בשוק התעסוקה".
מחיר השהייה במקלט
בארץ קיימים 14 מעונות לנשים מוכות, 60 משפחות בשנה בכל אחד מהם, אבל גם תקציביהם לא מעודכנים. "יש נשים שלא רוצות לבוא למקלט, כי הן חוששות לאבד מקום עבודה טוב או טיפול לילד, ושהייה במקלט מחמירה לעתים קרובות את המצב הכלכלי", אומרת נוימן. "בעלים מפסיקים לשלם משכנתא, והיא צריכה לשלם משכנתא בעצמה. מצד אחד, זו הצלת חיים. מצד שני, המחיר שחלקן משלמות על ההגעה הוא מאוד גבוה.
"הגשנו בקשה לחקיקה להבטחת הכנסה בזמן השהייה במקלט, אבל היא עברה באופן חלקי בלבד. רק מי שקיבלה הבטחת הכנסה מראש תמשיך לקבל אותה, ומדובר רק ב-3% מהנשים במקלטים. רובן נשים מתפקדות ועובדות. הגענו לבג"ץ בעניין הזה, והוא החזיר אותנו לכנסת. שוב חוזרים לכסף".
אבל לא הכול קשור לכסף. "ברמה המערכתית, צריך להעלות את המודעות בקרב הנשים ולהתחיל כבר בגיל צעיר, כדי שכבר בזוגיות הראשונה נערות יידעו לזהות נקודות אדומות, איפה עובר הגבול בין קנאה לאובססיביות", אומרת גליה וולוך, יו"ר נעמ"ת. "שוויון בין המינים וחינוך מגדרי צריכים להיות חלק מתוכנית הלימודים - גם לבנים וגם לבנות. יש כבר אפילו תוכניות טובות - לא צריך להמציא את הגלגל. פשוט צריך להכניס את זה כחובה ולא כבחירה".
