גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליהנות מחזקת החפות

על הקלות הבלתי נסבלת של השעיית עובדי ציבור

 פיטורים / צילום: thinkstock
פיטורים / צילום: thinkstock

רוצים לחסל חשבון עם עובד ציבור? זה הרבה יותר קל ממה שחושבים. "הלשנה" לנציבות שירות המדינה, כמה כותרות בתקשורת, ועל העובד תיגזר השעיה ממקום עבודתו. זאת, עוד לפני שיועמד לדין, וגם לפני שיורשע בדין - אם יורשע.

ראשית, האיש יוקע אל עמוד הקלון ויורשע ציבורית. שמו הטוב יוכתם בדרך-כלל לנצח. הסיכוי שלו לשוב למקום עבודתו ישאף לאפס. וכך, במחי חתימה של נציב שירות המדינה, ייהרס מפעל חייו של עובד ציבור.

מדובר ברבבות עובדים במדינת ישראל, עובדי משרדי הממשלה, ציבור הרופאים שעובדים בבתי-חולים ממשלתיים ועוד - שחזקת החפות לרוב אינה עומדת להם. זאת, משום שהפרשנות המשפטית (שלמיטב בדיקתי לא עברה מבחן בג"ץ מעולם) סוברת כי חזקת החפות עומדת רק במשפט הפלילי, אבל לא במבחן הציבורי.

מדובר באבסורד. נכון, אמון הציבור בעובדי השירות הציבורי חשוב מאוד. אולם הקלות הבלתי נסבלת בהשעיית עובד ציבור, משום שנחקר בחשדות שיש סיכוי שיתבררו כלא נכונים, חייבת לעבור שיקול-דעת נוסף.

אנו נדרשים לנושא לאחר שנציב שירות המדינה חתם ביום שישי האחרון על השעייתה של יועצת ראש הממשלה והמקשרת בין הממשלה לכנסת, פרח לרנר. לרנר הושעתה לאחר חשד - לא של שוחד או תיווך לשוחד ולא של מירמה - שהיה בהתנהלותה משהו שיכול להשתמע כניגוד עניינים. זאת, לאחר שחוקרי המשטרה הגיעו לביתה ועשו בו חיפוש בעיצומו של חג הסוכות, כאילו מדובר בראש משפחת פשע. זו ההשעיה השנייה בזמן קצר במשרד ראש הממשלה, לאחר שסמנכ"ל התפעול עזרא סיידוף הושעה אף הוא.

אחד מכלי התקשורת הגדיל לעשות והבהיר כי ההשעיה הייתה מתבקשת, לאחר שבישיבת ממשלת קודמת נצפתה לרנר משוחחת מחוץ לחדר הישיבות עם מ"מ המפכ"ל. שומו שמיים. איזה אסון. אולי היא שיבשה שם מהלך חקירה.

ומה עושים שרי הממשלה בתוך חדר הישיבות? עם מי הם משוחחים שם? עם היועץ המשפטי לממשלה שאחראי על העמדתם לדין. שכן היועץ הוא גם "השוטר" של הממשלה. אז מדוע להם מותר לפגוש מדי יום את מי שעלול להמליץ להעמיד אותם לדין, וללרנר אסור לשוחח עם מ"מ המפכ"ל? האם לא סומכים על שוטר בדרגתו ובמעמדו של מ"מ המפכ"ל, שיתנהל כראוי?

ואם כבר מדובר על השעיית עובדי ציבור - אולי כל חקירה שנפתחת בנציבות הביקורת על מערך התביעה, תחייב השעיה. מדוע להפלות בין עובדי ציבור לעמיתיהם? מה ההבדל? אדרבא, האמון שדרוש לציבור בשופטים ובפרקליטים עולה עשרת מונים על כל יועץ פוליטי ועובד ציבור ממוצע בשירות הממשלתי. מדוע שפרקליטים ושופטים לא יושעו במקרים מחשידים? הרי גם הם עובדי ציבור.

בג"ץ קבע בעבר כי הנורמה הציבורית מחייבת כי שר שהוגש נגדו כתב אישום - עליו להתפטר. וגם אז, רק מהממשלה ולא מהכנסת. אז מדוע שונים עובדי הציבור, שעליהם להשעות את עצמם מיד עם פתיחת חקירה?

הטיעון כי עצם העננה על המעשים מקשה עליהם את תפקידם, אינו מחזיק מים. המצדדים בטענה זו גזרו מראש את גזר דינו של העובד והחליטו שאין עשן בלי אש. אבל מנגד, בהחלט יש עשן בלי אש. במדינה שלנו, שלדאבון הלב בכל הקשור לצרות-עין מתקרבת בצעדי ענק למדינת סדום (שבפרשת השבוע מסופר על הפיכתה), יש עשן בלי אש. ומה יעשו עובדי הציבור שזוכו? האם הם ישובו אי-פעם למעמדם?

יתרה מזו, עלינו להבין כי השעיה היא חלק מהליך שמוביל לא פעם - בתת-מודע - לאשמה. העובדה שהעובד/ת נלחמים על חפותם לאחר שכבודם ניטל מהם, ושמי שיכול לסייע להם ולהעיד לטובתם בורח כמו מאש, מחשש להזדהות עם מי שמצוי בשפל ושמא תדבק בו הרעה, גורמת לכך שלאיש (המושעה) אין את היכולת, הכלים והכוח להילחם כראוי על חפותו.

יד הנציבות קלה על הדק ההשעיה גם כשמדובר ברופאים, שקיים חשד שסרחו. כמו למשל רופא שחשוד שכרטיס העבודה שלו הוחתם שלא כדין. אז נכון, לא מגיע לו פרס וגם לא תעודת הוקרה. אבל השעיה? הרי מי שיוצא ניזוק מכך הם החולים, אלה שזקוקים לאותו רופא. אז מה ההיגיון בכך?

שוחחתי לא פעם עם גורמים בנציבות שירות המדינה בנוגע לרופאים שאיימו עליהם בהשעיה או בשלילת רישיונם לכמה חודשים. ניסיתי להסביר להם לגורמים שהמערכת יוצאת נפסדת אם שולחים רופא מומחה לעבודות שירות בחוות סוסים.

מגיע לרופא עונש? בסדר. תורו לו לעבוד חצי שנה חינם בבית-חולים ציבורי אחר, לא במקום הרגיל שלו. ככה הוא יקבל את עונשו, והציבור לא ייפגע. אך הטיעונים הללו לא הצליחו לשכנע איש בנציבות. מדוע? אולי בגלל שהם יודעים כי אם מי מהבכירים שלהם יזדקקו לטיפול רפואי, יהיה מי שידאג להם לטיפול הכי טוב שקיים.

ניחא כשמגיע לאדם עונש (והשעיה) לאחר שבית דין משמעתי קיבל החלטה. אך מדוע למהר להשעות עובדים? ואם משעים - מדוע מפלים בין עובדים שונים באותו מגזר?

דומני שאם נציבות הביקורת על הפרקליטות הייתה מבקשת להשעות בתוך הליך בירור פרקליט מסוים, רבים היו קמים עליה בניסיון להפר את עצתה. אבל כשנציב שירות המדינה חותם פעם אחר פעם על השעיה, זה נשמע כאילו זה מחויב המציאות.

כולנו יודעים שהשעיית עובד כמוה כהרשעתו. הגיע הזמן להעמיד את הדברים למבחן בג"ץ ולשיקול-דעת נוסף. ייתכן שחשדות לעבירות חמורות ביותר מחייבות השעיה. אבל לא כל עבירה של הפרת אמונים מצדיקה השעיה. ההקפדה היתרה על עובדי ציבור מובילה לשיתוקם. לחוסר יכולת להוביל מהלכים, לחוסר מוטיבציה לקבל החלטות. לא למהר לשום דבר. כי ככל שאתה עושה פחות - אתה טועה פחות, וכך אתה לא מקומם אנשים וחוזר הביתה בשלום.

ומי יוצא נפסד מכך? כולנו. ציבור איכותי אומר לעצמו - מה לי ולצרה הזו, ומדיר את רגליו מהשירות הציבורי. שירות שבו בהינף כותרת אתה יכול לאבד את עולמך. משום שבשירות זה מבחן הסבירות גמיש מאוד. וכל מי שלוקח אותו לקצה - ידו על העליונה.

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר