בית זיקוק מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר
מה הקשר בין מפעל שפולט שפכים רעילים לנחל לבין ביצועי המנייה של החברה? עד לא מזמן הקשר הזה היה מקרי, עד שבמשרד להגנת הסביבה הגו את "מדד המפעלים המזהמים ביותר במשק". אם פקחי המשרד לא מרתיעים את המפעלים - אולי המשקיעים יעשו את העבודה במקומם.
המדד מורכב גם מהמזהמים שפולט המפעל בפועל וגם ממידת הציות שלו לחוקי הסביבה. וכך, בראש רשימת המפעלים המזהמים בישראל, ניצבים בתי הזיקוק בחיפה - אחד הגופים המרוויחים ביותר במשק הוא גם המזהם הגדול. למרות השקעה כספית גדולה בטכנולוגיות, הניקוד הגבוה ניתן לו בשל חריגות חוזרות בפליטת מזהמים בארובות והזרמת שפכים חריגים לקישון.
אחרי בתי הזיקוק בחיפה ניצבים בתי הזיקוק של פז באשדוד, שלטענת המשרד הזרימו מספר פעמים שפכים אסורים לים. אחריהם מופיעים "נייר חדרה", "רותם אמפרט נגב", חברת החשמל ומפעלי ים המלח. לצד בתי הזיקוק בעשירייה הפותחת גם מפעלים גדולים נוספים המצויים בחיפה - עיר הסובלת מעומס חריג בתחלואה וזיהום אוויר.
"הרשימה השחורה" של תחנות הדלק: פז בראש, סונול וטן סוגרות
חברת פז מככבת גם ב"רשימה השחורה" של תחנות הדלק המזהמות ביותר - מדד שבוחן ציות לחוקי הסביבה והתקנת מערכות לשאיבת אדים רעילים בעת התדלוק. אחריה ניצבות החברות דור אלון ודלק. נקודות האור: סונול וטן, שמתהדרות בתואר "תחנות הדלק הכי פחות מזהמות".
ויש גם חדשות טובות: אם היה צריך הוכחה נוספת שהגז הטבעי הוא בשורה של ממש לא רק למשק הישראלי אלא גם לבריאות שלנו - לפניכם הנתונים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה: בשנה החולפת נרשמה ירידה משמעותית כמעט בכל סוגי פליטות המזהמים לאוויר - ירידה המיוחסת לכניסה הדרגתית של הגז לתחנות כוח ומפעלים גדולים.
החדשות הפחות טובות: למרות השיפור - ישראל היא בין המזהמות ביותר בקרב המדינות המפותחות. הסיבה לכך היא תחבורה מזהמת וייצוא חשמל שמחציתו עדיין מבוסס על פחם.