רשות המסים גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך בכמה מיליארדי שקלים במשך שלוש שנים, לא הודיעה על כך לאזרחים ולא יזמה את החזרת הכספים.
קביעה חמורה זו עולה מממצאי פרק המיסוי בדוח מבקר המדינה השנתי המתפרסם היום (ד'), במסגרתו בדק המבקר יוסף שפירא מה עושה רשות המסים על מנת לסייע לאזרחים למצות את זכויותיהם במערכות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין.
הממצאים מטרידים, ומלמדים על רשות שמצטיינת לאחרונה בגבייה (גביית המס כבר עברה השנה את התחזית בכ-9 מיליארד שקלים), ואולם לא תמיד מדובר בגביית מס אמת. ומה קורה כשהאזרח משלם יותר מדי? הרשות לא טורחת לעדכן אותו על כך ו"שומרת" את הכסף בקופת המדינה.
גביית היתר נמצאה במספר תחומים, ובין היתר, בקרב השכירים. המבקר מצא, כי הרשות גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך לאורך השנים בכמה מיליארדי שקלים מציבור השכירים שעבדו רק חלק משנת המס. נמצא, כי בשנת 2012 לבדה עמד סכום זה על כ-563 מיליון שקל. את הסכום העודף שילמו כ-364,000 שכירים, וסכום ההחזר הממוצע לעובד עומד על כ-1,550 שקל לשנת המס. סכום המס המשוער שנשאר בקופת הרשות לאורך השנים בנושא זה ולא הוחזר מוערך בכמה מיליארדי שקלים במצטבר, ולצורך קבלתו על ציבור השכירים להגיש דוחות להחזר המס ששולם ביתר.
עוד נמצא, כי הרשות גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך לאורך השנים בכמה מאות מיליוני שקלים מציבור השכירים אשר עבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ערכו תיאום מס. בשנת 2012 היו 34,596 שכירים שעבדו בשני מקומות עבודה או יותר, והם זכאים להחזר מס בסכום של כ-74 מיליון שקל ששולמו ביתר. המס הממוצע ששילם כל שכיר ביתר עמד על כ-2,150 שקל, שאותו היה יכול לקבל אילו היה מגיש דוח להחזר מס. לפיכך, סכום המס ששילמו השכירים ביתר לאורך השנים בנושא זה מוערך לאורך השנים בכמה מאות מיליוני שקלים.
ממצא חמור נוסף העולה מן הדוח בנוגע לאי-עדכון הציבור על החזרים המגיעים לו, נוגע לניכוי הוצאות אש"ל. המבקר מציין, כי במשך השנים נמנעו שרי האוצר מעדכון סכומי הוצאות האש"ל המרביים המותרים בניכוי, ועקב כך סכומי האש"ל שיכול הציבור לנכות מהכנסתו לא היו ריאליים.
עדכון סכומים אלו בשנת 2011 אפשר לציבור לנכות מהכנסתו בשנים 2009-2010 סכום הנאמד בכ-1.2 מיליארד שקל; בשנת 2009 כ-555 מיליון שקל; ובשנת 2010 כ-667 מיליון שקל. ואולם, מבדיקות שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי רשות המסים לא פרסמה את ההטבה בדבר ניכוי הוצאות האש"ל לציבור הנישומים בערוצי התקשורת שלה. וכך, באותם שנים (2009-2010) הוגשו דוחות ספורים להחזר מס שכללו את ניכוי הוצאות האש"ל, ורובם הוגשו בידי עובדי הרשות ועובדי היחידה להוצאה לפועל העובדים עמם.
"תשלום מס ביתר פוגע באמון הנישומים במערכת המס, מעמיק את תחושת חוסר הצדק הקיימת בקרב חלק מהנישומים ואף עלול להניע נישומים להעלים מס", כותב יוסף שפירא בדוח ומוסיף כי "על הרשות לעשות כל שביכולתה לגביית מס אמת מן הנישום, וכשם שהיא אוכפת תשלום מס על נישומים שלא שילמו את מלוא המס שהיה עליהם לשלם - כך עליה לפעול לצמצום המקרים שבהם נישומים משלמים מס ביתר, בין היתר על ידי יידוע ציבור הנישומים, וכך אף תחזק את אמון הציבור ברשות. על הרשות לעשות כל שביכולתה לגביית מס אמת מן הנישום, ובמקרה הצורך אף להחזיר לו את סכומי המס ששילם ביתר".
עוד נמצא, כי גם במקרים שבהם היה בידי הרשות מידע בדבר פגיעה כספית באזרחים שלא מיצו את זכותם - היא לא יזמה להחזיר סכומים אלו ולא הודיעה על כך לאזרחים.
עוד מצא המבקר, כי הציבור מפסיד גם בשל אי-מיצוי הטבות מס בהפקדות לחיסכון הפנסיוני. אופן חישוב ההטבות בגין ההפקדות לחיסכון הפנסיוני הוא מורכב, וציבור החוסכים מתקשה בהבנתו. לפי הדוח, אזרחים רבים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם בהפקדות לחיסכון הפנסיוני, והרשות לא פיתחה כלים מקצועיים מתאימים, לרבות כלים ממוחשבים, שיסייעו לציבור לחלק לצורכי מס את הפקדות התא המשפחתי לחיסכון הפנסיוני באופן מיטבי - כך שישלמו פחות מס.
כך ככלל, בנושא מימוש הטבות מס - פטורים ממס, ניכויים, קיזוזים וזיכויים - מצא המבקר כי הציבור יוצא נפסד. שני הגופים האוספים נתונים בדבר הטבות המס הם מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים, והם אמורים לאמוד את היקף מיצוי הטבות המס בידי ציבור משלמי המסים. מינהל הכנסות המדינה מפרסם מדי שנה אומדן של הטבות המס לשנה העוקבת. האומדן לשנת 2013 היה כ-44.25 מיליארד שקל, שהם 18.86% מאומדן סך הכנסות המדינה ממסים לשנה זו, או 4.7% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). הטבות המס הנכללות באומדן מיועדות למטרות רבות כגון עידוד השקעות הון וחיסכון לפנסיה. הטבות המס הנכללות ברשימה של מינהל הכנסות המדינה מחולקות לכמה קבוצות, ועל פי חלוקה זו הטבות המס שהן בעלות אופי סוציאלי מסתכמות בכ-23.18 מיליארד שקל בשנה (בשנת 2013), שהם כ-52% מכלל ההטבות המס.
מממצאי הביקורת עלה כי אף שלרשות יש מידע על ההכנסות של ציבור משלמי המסים, אין בידיה מידע שניתן להסיק ממנו על האופן שבו הוא מממש את הטבות המס המגיעות לו. עוד נמצא, כי הרשות לא סקרה את החסמים העומדים בפני הציבור למיצוי זכויותיו, וגם לא כללה בתוכניות העבודה שלה את בחינת שיעור המיצוי של הטבות המס. "היעדר מידע זה מקשה על מקבלי ההחלטות לבדוק את יעילותן של הטבות המס בהשגת מדיניות הממשלה, ולבחון האם הטבות אלו ממומשות על ידי הזכאים להן", קובע המבקר.
ליקויים בטיפול
המבקר מצא עוד כי הציבור מפסיד גם בגין אי-מיצוי פריסת השבח. הציבור עושה מדי שנה כ-25,000 עסקאות מקרקעין שחויבו בתשלום מס שבח בסכום ממוצע של כ-1.75 מיליארד שקל לשנה, אך רק מספר קטן של אזרחים ששילמו מס שבח ביקש לפרוס את סכומי השבח - דבר שיכול היה אצל חלקם להקטין את חבות המס.
עוד נמצא, כי רק במקרים מעטים ביקש התא משפחתי לפצל את השבח במכירת נכס מקרקעין לשני בני הזוג, ובכך ליהנות מהטבת מס שלעתים גדולה יותר. המבקר ציין, כי על אף שבידי הרשות קיים מידע אודות פוטנציאל הזכאות של הנישומים, היא לא פעלה להגדלת שיעור המיצוי של ציבור הנישומים שיכול היה ליהנות מהטבות המס הללו, ובהם נישומים מעל גיל שישים, מובטלים, נישומים בעלי הכנסה נמוכה ונישומים שלהם יתרת נקודות זיכוי בלתי מנוצלות לפריסה.
נוסף על אי-מיצוי הזכויות מקדיש המבקר חלק מפרק המיסוי בדוח לשירות שנותנת הרשות לאזרח, בין היתר באמצעות המענה הטלפוני והשירות הניתן במשרדי השומה. בחלק זה נמצאו ליקויים בטיפול בהחזרי מס במשרדי השומה, ליקויים בהחזר יתרות זכות לציבור על ידי משרדי השומה, ליקויים במשלוח הודעות ודרישות לכתובת דואר שגויה, ליקויים בטיפול בפורשים לפנסיה במשרדי השומה ועוד. כך למשל, נמצא כי רוב משרדי השומה שנדגמו אינם נוהגים בשקיפות עם הנישום; הם משנים את שומתו העצמית בלי שניתנת לו הודעה על כך ובלי שניתנת לו זכות הטיעון וזכות התגובה להוכחת הצהרתו, והשומה שנשלחת לנישום אינה מציגה לו את השינויים שנעשו בהצהרתו. כמו כן, הרשות אינה שולחת לנישום עדכונים בנוגע לקבלת הדוחות להחזרי מס שהגיש למשרדי השומה ולמצב הטיפול בדוחות אלו, והוא אינו יודע מתי הוא צפוי לקבל את החזר המס, אם בכלל.
עוד ציין המבקר, כי משרדי השומה לא עושים פעולות יזומות וממשיות לאיתור זכאים להחזר מס שפרטי החשבונות שלהם לא היו מעודכנים - לצורך החזר מהיר של יתרות שהנישומים זכאים להן. כך לדוגמה, נכון לאוקטובר 2014 היו כ-55,000 נישומים אשר פרטי חשבון הבנק שלהם לא היו מעודכנים בתיקיהם; ל-44,000 מהם (המהווים כ-80%) הייתה יתרת זכות מעוכבת מעל ל-60 יום בסך של כ-136 מיליון שקל.
בנוסף כאמור, נמצאו ליקויים בשירות לנישום במשרדי השומה. המבקר מציין בדוח, כי מרבית שעות הקבלה ביחידות שנבדקו הן בבוקר ובצהריים, ולפיכך רבים מציבור העובדים במשק נאלצים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת השירותים שהיחידות מעניקות. כמו כן נמצא, כי בחלק ממשרדי השומה שנבדקו עלו מקרים שבהם בפועל לא ניתן שירות לחלק מהנישומים אשר הגיעו אל המשרד בשעות קבלת הקהל. עוד נמצא, כי זמני ההמתנה בחלק ממשרדי השומה ממושכים למדי, נישומים נאלצים להמתין מספר שעות לקבלת השירות, וגם המענה הטלפוני במשרדי השומה לקוי - ניתן לאחר זמן המתנה רב ושיחות רבות של נישומים מתנתקות לאחר שהמתינו למענה זמן ממושך.
עוד נמצא, כי השירות הניתן לנכים ולעיוורים המבקשים לממש את זכויותיהם ואת הטבות המס המגיעות להם נמשך זמן רב, מסורבל, גורם טרחה מיותרת, ולעתים אף עוול ועגמת נפש לאוכלוסייה זו.
"ראוי כי במקרה של גביית מס ביתר תפעל הרשות השלטונית לספק לנישום את המידע המצוי ברשותה ומידע על האופן למימוש זכויותיו", כותב המבקר במסקנותיו, וקובע: "אחת מן החובות המוטלות על ממשלת ישראל ועל משרד האוצר היא לוודא כי מערכת המס מגשימה את מטרותיה וכי היא גובה מס אמת מהנישומים. על רשות המסים להכיר בכך שמיצוי הטבות מס הוא חלק מהחובה של רשות שלטונית, ועליה להסדיר זאת בפעילויותיה תוך הקצאת משאבים בהיקף משמעותי ופיקוח בהתאם".
המבקר מצא כי הרשות גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך לאורך השנים בכמה מיליארדי שקלים מציבור השכירים שעבדו רק חלק משנת המס. נמצא, כי בשנת 2012 לבדה עמד סכום זה על כ-563 מיליון שקל. את הסכום העודף שילמו כ-364,000 שכירים, וסכום ההחזר הממוצע לעובד עומד על כ-1,550 שקל לשנת המס
רשות המסים: "הנתונים שגויים. מדובר באלפים בודדים בלבד"
מרשות המסים נמסר בתגובה כי "הנתונים המוצגים בדוח המבקר לפיהם קיימים ברשות המסים החזרי מס שלא הועברו לציבור השכירים בגובה מאות מיליוני שקלים לשנה, הינם שגויים שכן הם הופקו על סמך נתונים חלקיים שנתבקשו מהרשות ואינם כוללים גם הכנסות נוספות, ובהן בין היתר תשלומי פנסיה, אופציות לעובדים ותשלומי ביטוח לאומי. אף שהובהר לעובדי משרד המבקר כי הנתונים חלקיים, וכי עליהם להשלים העבודה בטרם הסקת מסקנות, לצערנו הדבר לא נעשה.
"יתרה מזאת, מניתוח מעמיק של אותם הנתונים לגבי עובדים שלא עבדו שנה מלאה, ואשר בוצע על ידי הרשות לצורך הפיילוט לשליחת מכתבים ללקוחות, עולה כי גודל האוכלוסייה שעשויה להיות זכאית להחזר, אשר בסבירות גבוהה לא יסתבר בדיעבד כחוב מס, עומד על אלפים בודדים בלבד בשנה".