אגן הלבנט, שבו נתגלו שדות הגז של ישראל - מרי, תמר, לויתן, תנין וכריש, משתרע בתחומי מי הים התיכון של ארבע ארצות: מצרים, קפריסין, ישראל ולבנון. הוכחה לכושרו של האגן לייצר גז בכמויות משמעותיות הובהרה לנו עם הגילויים של שדות הגז הענקיים תמר ולויתן, המסוגלים להפיק במהלך השנים 32 טריליון רגל-מעוקב של גז מתאן (גז טבעי).
מאז גילוים בשנת 2009 (תמר) וב-2010 (לויתן) מספר אנשים המתיימרים להיות "מומחים" בתחום, פרסמו בתקשורת הצהרות האומרות שכל השדות הגדולים באגן כבר נמצאו, ואין סיכוי למצוא עוד שדות בסדר גודל כזה. והנה, לא יבשה הדיו מהצהרות אלו, וחברת Eni האיטלקית מצאה לאחרונה עוד שדה גז ענק, בשם "Zohr", הנמצא כ-190 ק"מ צפונית לפורט-סעיד, וכ-110 ק"מ מערבית ללויתן.
לדברי ראשי Eni, התגלית היא בסדר גודל של כ-30 טריליון רגל-מעוקב של גז, פי שלושה מתמר, ופי 1.5 מלויתן. האם הופתענו? כלל לא. זה שנים אנו טוענים כי אגן הלבנט הוא רק בראשית דרכו הכלכלית. אנו מאמינים כי יהיו בו עוד הרבה תגליות גז. וכגיאולוג, לדעתי המקצועית, מתחת לשכבות הגז קיים גם פוטנציאל סביר למציאת כמויות כלכליות של נפט.
האם התגלית הכלכלית החדשה במצרים סותמת את הגולל על שדה לויתן? - תשובה מוחצת קיבלנו מפי שליט מצרים, שאמר כי הגז של Zohr מיועד לתצרוכת פנימית של מצרים. אמירה דומה נשמעה על-ידי מנכ"ל Eni, שלפיה רוב הגז של Zohr ייועד ללקוחות בשוק המקומי, הסובל ממחסור אדיר של גז טבעי.
ונשוב ללויתן - בהתאם לתוכניות הקיימות בארץ, הגז של לויתן מיועד בעיקר ליצוא בצינורות באזור הים התיכון ולעולם בצורת גז טבעי נוזלי (LNG). כאשר מקררים גז מתאן ל-163 מעלות צלסיוס מתחת לאפס, הוא הופך מגז לנוזל הנקרא LNG ((liquefied natural gas. את הנוזל הזה ניתן לשנע בעזרת ספינות מיוחדות לכל מקום בעולם. במצרים מצויים שני מפעלי LNG המשוועים לגז. אם הם יפעלו בכושר מלא ניתן יהיה להכפיל את תפוקתם, או לחלופין להקים מתקן LNG צף בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
הגז הישראלי לא מתחרה עם הגז של Zohr, אלא עם ספקי גז אחרים בעולם. המצב היום הוא שבגלל הלאמה חלקית, פופוליזם מיותר, וביורוקרטיה, אנו מאחרים בפיתוח לויתן בחמש שנים! המשך השהיית הפיתוח של לויתן דומה לאחסון מלפפונים במחסן של חנות ירקות לאורך זמן. הנזק מעיכוב הפיתוח של לויתן למדינה ולמשק הוא עצום מכל הבחינות - כלכלית, איכות-סביבה, וגם מדינית.
אגן הלבנט במזרח הים התיכון ואגן רווומה בגבול מוזמביק-טנזניה באפריקה התחילו את חייהם הכלכליים באותן שנים 2009-2010. מעניין להשוות בין שני אגנים אלו. באגן הלבנט קדחו מ-2009, למיטב ידיעתי, 15 קידוחים לחיפוש שדות חדשים (אקספלורציה); ואילו ברווומה, נעשו 83 קידוחים, שהביאו לגילוים של 200 טריליון רגל-מעוקב גז. התחלת שיווק הגז צפויה ב-2019. ואי אפשר שלא לתמוה: האם ישראל נחשלת יותר מאפריקה?
אגן הלבנט הוא עדיין "אגן צעיר", וצפויות בו תגליות נוספות. אך לצערי, ההתנהלות הפוליטית, הרגולציה הבלתי מאוזנת, דחיית חברת וודסייד, והעלאת תקבולי המדינה מהנפט/גז שמופק ויופק (Government Take) ליותר מ-60%, הפכו את ישראל לבלתי אטרקטיבית לחברות הנפט והאנרגיה הגדולות. חברות אלו יעדיפו לחפש נפט בלבנון, מצרים ובמקומות אחרים בעולם, מה שיגרום לפגיעה קשה בכלכלת ישראל.
הכותב הוא גיאולוג ראשי, רציו