אייל בקשי / צלם: בן יוסטר
אייל בקשי יכול לרשום לעצמו ניצחון במאבק המתמשך מול בעל מניות מיעוט בחברת סוחרי הנוסטרו שבשליטתו, ברק קפיטל. בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט אתמול (ג') שלא להטיל צו מניעה קבוע האוסר על השלמת מהלך עיבוי הון החברה ב-280 מיליון שקל. זאת, לאחר דיון במהלכו נחקר מבקש הצו, בעל מניות המיעוט יובל שלום, בחקירה נגדית ממושכת.
לפני כשבועיים וחצי נתנה השופטת דניה קרת-מאירהחלטה במסגרתה נעתרה לבקשתו של שלום לעצור באופן זמני את מהלך הגדלת ההון. זאת, לאור טענתו כי מדובר בתרגיל של הנהלת החברה ובעל השליטה בה, בקשי, שמטרתו לדלל את החזקותיו של שלום ולקפח אותו כבעל מניות מיעוט בחברה.
שלום חזר בו מחלק מן הטענות, ואתמול קבעה השופטת כי הצו הזמני יבוטל, והחברה רשאית להמשיך במהלך הגדלת ההון. מקורבים לברק קפיטל הדגישו היום שלחברה אין כל בעיה זרימית, וכי לא מדובר במהלך של גיוס הון נוסף לחברה אלא רק ב"שיחלוף הלוואות קיימות". שלום ימשיך לנהל תביעה נגד החברה, וזו תתמקד בשווי המוערך של ברק קפיטל לצורך המהלך, כלומר בשאלה בכמה ידולל חלקו של שלום בחברה בשל אי השתתפותו במהלך הגדלת ההון.
חלק מהטענות נותרו בעינן
ברק קפיטל היא חברה מובילה בתחום המסחר בני"ע ישראלים וזרים במסגרת תיק נוסטרו. יובל שלום הוא בעל מניות "קטן" המחזיק כ-3.2% מן המניות. בעל השליטה בקשי, עמו הסתכסך שלום אשתקד, מחזיק בכ-92% מן המניות. הסיבוב הנוכחי של הסכסוך בין השניים בא על רקע מהלך של "עיבוי הון" הנעשה באמצעות המרת הלוואות בעלים של בעלי המניות בחברה למעמד של "חוב צמית" שאין לו מועד פירעון.
על רקע הליכים קודמים בין שלום לבין בקשי והחברה, שלום העמיד בשנה שעברה כ-10 מיליון שקל לחברה כהלוואת בעלים, שאמורה להיפרע בעוד כארבע שנים. זאת, כדי להגדיל את חלקו בחברה מכ-2.2% לכ-3.2% בעקבות עסקה בה רכש בקשי את חלקה של קבוצת דלק בברק. שלום אינו רוצה להמיר את הכספים שהעמיד לחברה לחוב צמית, אלא מעוניין שהחוב ייפרע בתאריך הפירעון המקורי של ההלוואה.
לטענת שלום, בבקשה להטלת הצו הזמני שהוגשה באמצעות עו"ד גיא גיסין, החברה הסתירה ממנו מידע מהותי הנוגע למהלך, על מנת ליצור מצב שבו הוא לא יוכל להעריך את כדאיות ההשתתפות במהלך וייאלץ לבחור בין דילול החזקותיו לכדי 20% משיעורן כיום (כלומר לכ-0.6% בלבד מהחברה) לבין המרת חובות החברה כלפיו לחוב צמית, דבר שהוא, כאמור, איננו מעוניין בו. עוד טען שלום כי סיווג הכספים כ"חוב צמית" מטעה שכן מדובר בהפיכתו של החוב להון עצמי של החברה, הלכה למעשה, וזאת משום "דרדור" מעמדו של החוב בסדר הנשייה, ומשום שמועד הפירעון של החוב אינו ידוע ומסור לשיקול דעתה של החברה.
שלום טען בתחילה כי המהלך כפי שבוצע, נועד כדי לדלל את חלקו בחברה על רקע הסכסוך הקודם בינו לבין בעל השליטה בקשי. בהמשך הוא חזר בו במידת מה מהחלק הזה בטענותיו, בין היתר בשל העובדה כי ברק קפיטל צירפה לתגובתה לבקשה מסמכים המעידים על מטרת המהלך של עיבוי ההון עצמי, הנוגעת לדרישת שהועלו מצד סיטיבנק, הברוקר שעמו עובדת החברה.
ברק קפיטל, המיוצגת בידי עורכי הדין עופר צור, כפיר ידגר ושני וייס ממשרד גורניצקי ושות', טענה כי עיבוי הון החברה מתבצע על רקע הוראת סיטיבנק, המשמש "פריים ברוקר" של החברה, וזאת בשל החמרת דרישת ההון העצמי של סיטיבנק מלקוחותיו בעקבות התמורות החריפות בשער הפרנק השווייצרי בתחילת 2015.
"עצם המחשבה והתעוזה של שלום לטעון, שמהלך שנכפה על החברה עקב אירועים אקסוגניים לחברה ושאינם בשליטתה (קריסת המטבע השווייצרי והדרישות שהועלו בעקבות קריסה זו), במסגרתו דוחים בעלי המניות חובות בהיקף של מעל 200 מיליון שקל, נועד אך ורק 'לכבודו' ועל מנת לקפח אותו - מעידים על היעדר הגבולות של שלום ועל עוצמתה וקיצוניותה של מלחמת החורמה שהוא נוקט", נטען בתגובת ברק קפיטל.
במהלך חקירתו הנגדית של שלום ביטאה השופטת קרת-מאיר ביקורת מסוימת על הפערים בין גרסתו של שלום בהגשת הבקשה לבין זו שהשמיע בחקירה הנגדית. עם זאת, טענותיו של שלום על כך שהאופציה שניתנה לו לדילול החזקותיו במקרה שייבחר שלא להשתתף במהלך המרת החוב, ניתנה על בסיס שווי חברה נמוך משמעותית מזה המשתקף מן הדוחות האחרונים של החברה, וזאת באופן מקפח - נותרות בעינן. בסביבתו של שלום ממשיכים לטעון כי המהלך לכל הפחות שימש בסיס נוח לניסיון לדלל את חלקו בחברה, שלא כדין.
השופטת קרת-מאיר הורתה על ביטול צו המניעה הזמני, והורתה לשלום להגיש כתב תביעה מתוקן. כעת עתידים הצדדים להתדיין בבית המשפט סביב שאלת שווי החברה לצורך המהלך. אם לא ייסגרו הדלתיים בהליך, אולי תהיה לציבור הזדמנות להציץ אל תוך הנעשה בברק קפיטל וללמוד פרטים חדשים מחוות הדעת שיוגשו בוודאי בהליך, על מהלכיה והיקף פעילותה של החברה הפרטית המסקרנת.
תולדות המאבק
המאבק בין בעלי המניות בברק קפיטל החל בספטמבר 2014, כששלום, שהחזיק אז 2.2% ממניות ברק קפיטל, טען בתביעה שהגיש כי קבוצת דלק ואייל בקשי רוקנו את קופת החברה בניגוד לטובתה. זאת, לאחר שבסוף יוני באותה שנה הודיעה קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה כי היא מוכרת את חלקה בברק קפיטל למנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, אייל בקשי, תמורת 237 מיליון שקל, כשמרבית הסכום (137 מיליון שקל) יועמד על ידה כהלוואת מוכר. מחיר העסקה שיקף את הרווחיות העצומה של ברק קפיטל בשנים האחרונות.
שלום טען אז כי העסקה גרמה ל"קיפוח חמור" של בעלי מניות המיעוט בברק קפיטל, והוא מבקש כי זכויותיו לא ייפגעו. כתב התביעה התבסס על חלוקת דיבידנד בהיקף של 370 מיליון שקל עליו הכריזה ברק קפיטל בסמוך למועד חתימת העסקה. לטענתו, החלטתם של בקשי וקבוצת דלק, שכל אחד מהם החזיק בכ-46% ממניות החברה, לחלק דיבידנד בגובה ההון העצמי של ברק קפיטל נכון לסוף 2013, נועדה לשרת את מטרות העסקה, ולא עולה בקנה אחד עם צרכיה וטובתה של החברה. ההליך המשפטי נסגר לאחר שביהמ"ש חייב את דלק ואת בקשי לתת לשלום זכות לרכוש מניות באופן יחסי לרכישה של בקשי עצמו, והוא אכן ניצל זאת והגדיל את החזקותיו בחברה ל-3.2%.