דיויד גילה / צילום: אלון רון
"הממונה על ההגבלים העסקיים נוקט סחיטה באיומים. הוא בא לחברות ואומר להן 'יש לי כלים' - אני מאיים לטפל בכן - והן כבר באות אליו (ומתפשרות עימו, ג' מ'). לא מתקבל על הדעת, שמדינה מאשימה אותי בפלילים בשביל לסגור איתי הסכם" - כך אמר אמש (ד') עו"ד צבי אגמון, בכנס שנערך אתמול לציון סיום הקדנציה של הממונה על ההגבלים היוצא, פרופ' דיויד גילה. עו"ד אגמון מייצג שורה של מונופולים, לרבות חברת נובל-אנרג'י.
נוסף לאגמון, נשאו בכנס דברים מומחים בכירים בתחום ההגבלים העסקיים, וגם פרופ' גילה עצמו שסיכם את כהונתו, אך אגמון גנב את ההצגה בנאום מלא ארס על התפתחות דיני המונופולין בשנים האחרונות. לטענתו, "לפי ועדת הריכוזיות יש 2,500 גופים ריכוזיים בישראל. יש שם חברות שבחיים אף אחד לא שמע עליהן. חוק הריכוזיות נועד כדי לפרק את קבוצת אי.די.בי, אבל השוק עשה את זה לפניו". אגמון הביא עוד דוגמאות למתרחש, לשיטתו: "חוק המזון רצה לפרק את מגה ואת שופרסל - הנה השוק עשה את זה לפניו"; "צדיק בינו הלך ברחוב ונפל עליו עציץ - אף אחד לא ידע שהוא ריכוזי".
"מי קבע את הרף הזה של 6 מיליארד שקל מחזור מכירות?", תהה אגמון בהתייחסו לחוק הריכוזיות. נאומו הקצר של אגמון הופרע לא פעם בקריאות ביניים מהקהל. וכאשר אחד מיושבי האולם קרא אליו - "תגיד, את מי אתה מייצג", אגמון ענה בצחוק: "את כ-ו-ל-ם, כל 2,500 המונופולים".
הכנס נערך ביוזמת "מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי" בפקולטה למנהל-עסקים באוניברסיטת תל-אביב, זאת, במסגרת פורום הגבלים עסקיים ורגולציה, שנערך בחסות משרד עוה"ד אגמון, רוזנברג-הכהן, משרדו של אגמון. מתן החסות לכנס הוא גם הסיבה שאגמון קיבל את הבמה לאחר דבריו של פרופ' גילה.
גילה הגיע עם מצגת מסודרת על השינויים שנערכו במהלך הקדנציה שלו כממונה על ההגבלים. בתחום פירוק המונופולים, מנה גילה את הצלחותיו, כאשר בראש הרשימה עמד המהלך לפירוק מונופול המלט נשר ע"י מכירת מפעל למתחרה.
באשר לתחום הגז הטבעי, אמר גילה בחצי-חיוך, "ניסינו, אבל זה פחות הסתדר". כמו כן, הוא עמד על המהלכים של הכרזת מונופול על אל-על בתחום אבטחת שדות-תעופה בחו"ל, והכרזה על 16 מונופולים בתחום החלב.
גילה הוסיף, כי בתקופתו נוספו לרשות סמכויות לדרוש מידע מגופים שונים, והוקמה חטיבת המחקר ברשות להגבלים עסקיים, אשר עוסקת במחקר מצב התחרות בתחומים שונים במשק, ומספקת מידע שמסייע לממונה להפעיל את סמכויותיו. במהלך תקופתו, אף הוכרזו מספר קבוצות-ריכוז, לרבות בתחום הנמלים ובתחום תחליפי החלב. מבחינת חקיקה וקידומה, מנה גילה את חוק הריכוזיות וחוק המזון שנחקקו בתקופתו, וכן יוזמות חקיקה שמקודמות בימים אלו, לדוגמה, בתחום ההגנה על יבואנים מקבילים. "הממונה פועל גם כדי לעצור ריכוזיות מראש, אנחנו מגלים אפס סובלנות לעסקאות בעלות פוטנציאל בעייתי, ובתחום הזה ניתן למנות עסקאות שעצרנו בתחום משרדי רואי-החשבון, המלונות, הקניונים, רכש המדיה ועוד".
גילה סיכם את דבריו תוך שהוא מציין כי "ארגז הכלים של רשות ההגבלים הולך ונעשה גמיש יותר, ונותן יותר כלים לטפל בפגמים. גם כשאין הפרה של הדין, אך ישנו כשל שוק, ישנם אמצעים לטיפול בזה, לרבות הכרזה על קבוצת-ריכוז, כלים שניתנו בחוק המזון (כמו כלים לטיפול בלחץ קמעונאי על יצרן מזון בנוגע לרמות תמחור), יבוא מקביל (התיקון של הגנה על יבוא מקביל, שמצוי בשלבי חקיקה) ועוד".
אחרי גילה עלה עו"ד אגמון על הבמה, ונתן את ה"שואו" שלו. "לא חשבתי שהממונה צריך לאסוף ארגזי כלים. חלק מהדברים שדויד אמר כאן, אני קורא לזה סחיטה באיומים". לדבריו, לא מתקבל על הדעת שהמדינה מאיימת באמצעים פליליים כלפי גופים ריכוזיים, כדי ללחוץ עליהם להגיע להסדר.
אגמון התייחס לסמכות "הוועדה לצמצום הריכוזיות" לפי חוק הריכוזיות, לפרסם את רשימת הגופים הריכוזיים. במסגרת זו מנתה הרשות 31 קבוצות עסקיות השולטות בכ-2,500 החברות המשפיעות במשק. "הכריזו על 2,500 גופים ריכוזיים בישראל. יש שם חברות שבחיים אף אחד לא שמע עליהן. חוק הריכוזיות בכלל נועד לפרק את אי.די.בי - אבל תראו את אי.די.בי, בלי חוק הריכוזיות. חוק המזון רצה לפרק את מגה ואת שופרסל - והנה השוק עשה את זה. לפעמים הכוח של השוק עושה את העבודה הרבה יותר טוב".
בהמשך, התייחס אגמון ל"הנחה הגיאוגרפית" בחוק המזון. החוק מאפשר לרשות ההגבלים לפקח על עסקאות באזורים גיאוגרפיים מסוימים החשודים ככאלו הנשלטים באופן ריכוזי ע"י רשת-שיווק מסוימת. "ליעילות ההנחה הגיאוגרפית אין ולו הוכחה אמפירית אחת, אבל מה זה משנה?"
אגמון התייחס אף ללקוחו - איש-העסקים צדיק בינו, בעל מניות משמעותי בבנק הבינלאומי ובחברת הדלק פז, שפועל כדי למכור חלק ממניותיו בפז בעקבות חוק הריכוזיות. החוק קובע, שמי שמחזיק בתאגיד ריאלי משמעותי - כזה שמחזור המכירות שלו גבוה מ-6 מיליארד שקל - לא יכול להחזיק בתאגיד פיננסי משמעותי - כזה עם מאזן גדול מ-40 מיליארד שקל.
"צדיק בינו הלך ברחוב ונפל עליו עציץ. כי אם הייתם שואלים מישהו מי הם 'הריכוזיים' היו אומרים שמות כמו דנקנר. אף אחד לא חשב שבינו ריכוזי. מי קבע את הרף הזה של מחזור מכירות מעל 6 מיליארד שקל. הרי בכל ליטר דלק שפז מוכרת ב-7 שקלים, יש אולי 53 אגורות רווח וכל השאר זה עלות ובלו (המס החל על הדלק, ג' מ'). ואם מחיר הדלק היה צונח - אז הוא היה נהיה פחות ריכוזי?".
"מה זה ריכוזיות כלל-משקית?", התייחס אגמון בביטול למונח שמקורו בין היתר בדיון סביב כוח ההשפעה הפוטנציאלית היתרה של מונופול הגז של דלק ונובל-אנרג'י, לקוחתו, על המשק כולו, להבדיל מעל ענף הגז לבדו. "היה נוח, אז המציאו איזו הגדרה". בסיכום דבריו אמר אגמון, כי "אוסף הסמכויות העצום שיש בידי איש אחד - הממונה - הוא בלתי מתקבל על הדעת".
אגמון, יש לציין, הוא מייצגם של כמה מן הבולטים בגופים "המעסיקים" את רשות ההגבלים העסקיים בימים אלו, ובכלל אלה שופרסל, פז, נובל-אנרג'י, סלקום ודלק.