סטפן קרי, גולדן סטייט ווריורס, NBA / צלם: רויטרס
אלופת ה-NBA בדרך כלל לא משחקת טוב במשחק הראשון שלה אחרי הזכייה בתואר. היא אמנם כמעט תמיד מנצחת - ב-10 העונות האחרונות רק שתי אלופות הפסידו במשחק הפתיחה שלהן - אבל לרוב מדובר בניצחונות דחוקים (ההפרש הממוצע בעשור האחרון היה 7.5 נקודות) שמושגים למרות יכולת לא מרשימה. לתופעה הזו, לפי אנשים בליגה, אחראי בעיקר טקס חלוקת טבעות האליפות, הפקה אקסטרווגנטית כמיטב המסורת בארה"ב, שנערך לפני המשחק. "מאוד קשה לשחק בערב חלוקת הטבעות", אמר פיל ג'קסון, שהיה במעמד הזה 11 פעמים. "יש המון הסחות דעת ואנשים חיים בעבר".
מי שחי בהווה הוא סטפן קרי, שקלע 40 נק' במשחק הפתיחה של גולדן סטייט ווריורס, והוביל אותה לניצחון 95-111 על ניו אורלינס. שלושה ימים אח"כ הווריורס נתנו הצגה קבוצתית (חמישה שחקנים בדאבל-פיגרס, בראשות קרי עם 25 נק', ועוד שניים עם 9 נק') בניצחון 92-112 על יוסטון בחוץ. ביום שבת, במשחק החוץ השני של הווריורס תוך יומיים, קרי התפוצץ עם 53 נק', כולל 28 ברבע השלישי, וסחף אותם לעוד ניצחון על ניו אורלינס, הפעם 120-134. לפנות בוקר (ג') דרסה גולדן סטייט ללא רחמים את ממפיס 69-119 בדרך למאזן 0-4. וכל זה בלי המאמן, סטיב קר, שמחלים מניתוח גב.
היכולת של גולדן סטייט עד עכשיו קצת שמה ללעג את השיח שהתפתח בפגרה, לפיו המשתנה העיקרי בזכייה שלה באליפות היה מזל. דוק ריברס, מאמן הקליפרס, אמר שלווריורס היה מזל כי "הם לא נאלצו לשחק נגדנו או נגד סן אנטוניו בפלייאוף". קיירי אירווינג אמר שקליבלנד "בוודאות הייתה זוכה באליפות" אם כל השחקנים שלה היו בריאים. רוב הג'נרל-מנג'רים ב-NBA, לפי סקר שערכה הליגה לקראת פתיחת העונה, מסכימים עם אירווינג: 53.6% מהם בחרו בקליבלנד כאלופה הבאה, 25% בסן אנטוניו ספרס, ורק 17.9% בגולדן סטייט.
***
הפקפוק בגולדן סטייט נובע משתי סיבות. הראשונה היא שאנשים, כמו שאמר דריימונד גרין, הפאוור פורוורד המעולה של הקבוצה, "לא מקבלים טוב שינויים". וגולדן סטייט היא חתיכת שינוי. עד העונה הקודמת היא הייתה קבוצת דרג שני במערב המתפקע מכישרון, חבורה של צעירים מהנים לצפייה, אבל לא מועמדת ריאלית לאליפות, בעיקר בגלל סגנון משחק (Small Ball) שנתפס כאזוטרי. ואז, כמעט משום מקום, היא נותנת עונה רגילה היסטורית (מאזן 67-15 ומקום ראשון בכל המדדים הסטטיסטיים החשובים, כולל בהגנה), זוכה די בקלות באליפות, והופכת את הסמול-בול לצייטגייסט. זה הרבה לעכל.
הסיבה השנייה לפקפוק בגולדן סטייט היא יותר אובייקטיבית: זכייה בשתי אליפויות רצופות ב-NBA, מה שמכונה Repeat, היא הישג שרק קבוצות מאוד מיוחדות יכולות להתגאות בו. מבט על רשימת הקבוצות שזכו בריפיט מגלה שאת כולן הובילו אגדות כדורסל מהקומה העליונה של היכל התהילה: מג'ורג' מייקן (הסנטר הממושקף של מיניאפוליס לייקרס בשנות ה-50, שהיה הסופרסטאר הראשון של ה-NBA), דרך ביל ראסל (סלטיקס), מג'יק ג'ונסון (לוס אנג'לס לייקרס), אייזאה תומאס (דטרויט), מייקל ג'ורדן (שיקגו), האקים אולאג'ואן (יוסטון), שאקיל אוניל וקובי בראיינט (לייקרס), ועד לברון ג'יימס (מיאמי).
לפעמים אפילו הנוכחות של אגדת כדורסל לא מספיקה. לארי בירד הוביל את בוסטון סלטיקס הגדולה של שנות ה-80 לשלוש אליפויות, אבל מעולם לא השלים ריפיט. כנ"ל טים דאנקן, שזכה בחמש אליפויות עם סן אנטוניו. לפי גרג פופוביץ', מאמן סן אנטוניו, אחד הקשיים העיקריים שמציב אתגר הריפיט - בנוסף לעומק התחרותי ב-NBA - הוא התגברות על האופי האנושי. "אני מודאג מסיבה אחת", הוא אמר לפני פתיחת העונה הקודמת, שהספרס נכנסו אליה כאלופים. "הם בני אדם. הם יהיו שבעים".
עוד תכונה אנושית, גם אם יותר תלוית תרבות, שפוגעת בסיכויי הריפיט של קבוצות NBA היא מה שפאט ריילי, בספרו Show Time, מכנה the disease of more. ריילי, שאימן את הלייקרס הגדולה של שנות ה-80, מספר שאחרי הזכייה באליפות ב-1980 כל השחקנים בקבוצה רצו יותר כסף, יותר דקות ויותר הערכה. בעונה הבאה הלייקרס הודחו כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
***
גם לווריורס יש שחקנים שרוצים יותר; הסמול פורוורד הריסון בארנס דחה הצעה של 64 מיליון דולר לארבע שנים כדי להפוך לשחקן חופשי בקיץ הבא, שבו תקרת השכר תעלה מ-70 ל-90 מיליון דולר, וגם הסנטר פסטוס אזילי העדיף לחכות לכסף הגדול. אבל בינתיים שניהם משחקים מצוין, ובגולדן סטייט בכל מקרה לא מודאגים מהתופעה. "אני אופתע אם נסבול ממחלת העוד, כמו שריילי קורא לזה", אמר סטיב קר. "יש לנו שחקנים שהם באופן טבעי מאוד, מאוד לא אנוכיים והם מסתדרים ביניהם מצוין".
לכימיה הנהדרת שנוצרה נוסף העונה עוד רכיב משמעותי: ביטחון של אלופה. "אני חושב שהם קבוצה יותר טובה", אמר דוק ריברס, שזכה באליפות עם בוסטון ב-2008. "קודם כל, כשאתה זוכה באליפות אתה משתפר, כי כבר עברת את זה ויש לך ביטחון בלתי ניתן לערעור. יהירות של אלופים היא דבר אמיתי. כשאתה עובר את זה, אתה יודע שאתה יכול לזכות באליפות. כל האחרים מקווים וחושבים שהם יכולים. הווריורס יודעים שהם יכולים לזכות. והביטחון הזה נותן לך משהו".
הביטחון של הווריורס גדל גם כתוצאה מהאלמנט הכי חשוב בריפיט - המשכיות. מאז 1988, הקבוצות שהשלימו ריפיט שמרו בממוצע על 87% מהסגל שלהן; גולדן סטייט שמרה על 92% מהסגל שלה, כולל תשעת השחקנים ששיחקו הכי הרבה בעונה הקודמת. במהלך מחנה האימונים קר, שכשחקן זכה בת'ריפיט עם שיקגו בין 1996-1998, אמר לשחקנים שלו שקבוצות באמת ממריאות רק בשנה השנייה שלהן ביחד. "כך שאם עשינו מה שעשינו בעונה הקודמת ואנחנו עדיין לומדים את המערכת ואיך ליישם אותה", אמר קרי, "אני אוהב את הסיכויים שלנו גם העונה". אחרי ההצגות של גולדן סטייט בשבוע האחרון, קשה לחלוק עליו.