"בניתי את המתווה של הטבות המס לפריפריה במסגרת ועדת סופר, ולקח לנו שנתיים לבנות את המודל ב-2008. זה מודל מורכב עם המון סעיפים, הסתעפויות ומדידות חיצוניות, ועד לפני שבועיים נראה היה שזה הולך לכיוון הנכון ועומדים לאשר מודל שוויוני עם שינויים קטנים מהמודל שהצענו. אבל ברגע שהתחילו לומר 'בואו נכניס את ההתנחלויות', 'בואו נוסיף עוד 200 לנהריה', 'עוד 100 לעכו', וכל אחד משך לכיוון שלו מבחינה פוליטית - הכול התחיל להתפרק. אסור שזה יתפרק. צריך לקדם את זה ומהר".
את התסכול הזה מביע בפני "גלובס" בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, שתכנן והגה את מודל הטבות המס ליישובים שמונח על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת. סופר אף התבקש על ידי יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ללוות את הוועדה בדיוניה בנושא בחודש האחרון. הוא מתקומם על המצב הנוכחי ועל כך שהממשלה משכה את ידה מהצבעה על המודל והקריטריונים להענקת הטבות המס ליישובי הפריפריה - חלל שאותו ניסה למלא לאחרונה ח"כ גפני, אך גם הוא נתקל בקשיים, בין היתר על רקע דרישות מצד מפלגת הבית היהודי וראש הממשלה בנימין נתניהו להכניס לרשימת היישובים המוצעת את ההתנחלויות ביהודה ושומרון - מהלך שהיה גורר תוספת תקציבית של 600 מיליון שקל.
אמש נכנעה הממשלה ללחץ של יישובי הצפון השונים והחליטה לנסות לגבש מפת יישובים חדשה ולהוסיף עוד 6 יישובים חדשים לרשימת 403 היישובים שמוצעים במתווה המונח על שולחנו של ח"כ גפני מזה כחודש. נתניהו ביקש מגפני להכניס לרשימה את היישובים נצרת, מגדל העמק, קריית גת, קריית מלאכי וביתר עלית. גפני מצדו השיב כי הוא לא יכול לעשות זאת, וכי הוא עומד כרגע מאחורי המתווה הקיים. נראה, כי על הנייר הבטיח ראש הממשלה לחצי מיישובי המדינה לקבל הטבות מס. במערכת הפוליטית יש הסבורים כי הוא עושה זאת לשם צבירת הון פוליטי, כשהוא מודע היטב שהכול יקרוס ולא יהיה יישום של מפה חדשה, איזו שלא תהיה.
לדברי סופר, דרישותיו של ראש הממשלה לכלול יישובים נוספים במפת היישובים היא כפריצת שכר שתוביל לשטף של דרישות מצד יישובים חדשים להיכלל בהטבות המס. "מדובר בהרחבה של המפה שנדונה בשנים האחרונות, שההשלכות שלה יהיו פתיחה מוחלטת של כל מפת הטבות המס, כיוון שאם עד עכשיו יישובים רק נאבקו לשפר את מעמדם - עכשיו בעצם ראש הממשלה משדר שהכול פתוח וששום דבר לא סגור.
"מדובר בסוגיה שאנחנו דשים בה כבר עשור", אומר סופר בתסכול, "עשור שבמהלכו בג"ץ הנחה את הממשלה לעשות סדר במפת ההטבות של היישובים ולקבוע קריטריונים ברורים להענקת ההטבות. בג"ץ לא אמר מהם הקריטריונים, הוא לא אמר מהי מפת הפריפריה, כל מה שהוא אמר זה שהקריטריונים צריכים להיות שוויוניים, ברורים, אחידים ובזה הוא סיים את ההנחיות שלו, וכאן הכול נתקע".
סופר מתייחס להחלטת בג"ץ שדנה בעתירתם של מספר יישובים ערביים כנגד האפליה של הממשלה בהענקת הטבות מס ליישובים מראשית שנות ה-2000. ביוני 2012 ביטל ביהמ"ש העליון סעיף בפקודת מס הכנסה שהעניק הטבות מס ליישובים יהודיים באופן לא שוויוני, ובכך שלח מסר למערכת הפוליטית כי היא לא יכולה להפלות יישובים בענייני מס משיקולים בלתי ענייניים. מדובר היה בפסק דין נדיר שבו ביהמ"ש ביטל חקיקה של הכנסת, כאשר הנשיאה בדימוס דורית ביניש, הנשיא בדימוס אשר גרוניס והמשנה לנשיא בדימוס אליעזר ריבלין, קבעו אז כי השיטה שלפיה נקבעים היישובים הזכאים להטבות מס לפי פקודת מס הכנסה, ללא אמות מידה ועל פי רשימה אקראית של יישובים, פוגעת בזכות לשוויון ומפלה בין תושבי יישובים סמוכים שאין הבחנה עניינית ביניהם.
כתוצאה מקביעה זו פסל ביהמ"ש סעיף בפקודה שהעניק הטבות מס ל-5 יישובים: המועצה האזורית אילות; בית שאן; חצור הגלילית; המועצה האזורית ערבה תיכונה; וערד. במקביל, הורה בג"ץ להוסיף לרשימת היישובים מקבלי ההטבה 3 יישובים דרוזיים וערביים הסמוכים לגבול לבנון - מזרעה, כיסרא-סמיע ובית ג'אן.
בשנים האחרונות קיבלה הממשלה מספר ארכות מבג"ץ למימוש פסק הדין בנימוק שהיא מבצעת הליך של הסדרת קריטריונים, ואולם ביולי השנה העמיד בג"ץ את ה"דד-ליין" האחרון ליישום הכללים שנקבעו עד ה-1 בדצמבר 2015.
בעוד שהשעון רץ לעבר תאריך היעד שהוארך מעת לעת, נעשו מספר ניסיונות לאשר מודל הטבות מס שוויוני וברור, ואולם עד כה כולם כשלו. כך, לפני כשנה וחצי החליטה הממשלה לאשר קריטריונים חדשים למתן זיכוי במס הכנסה לתושבי יישובים בפריפריה, על פי הצעה של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, בהתאם להנחיית בג"ץ. בין היתר הוצע כי לכל יישוב יחושב "מדד הזכאות" על פי פיזור גיאוגרפי - מדד הפריפריאליות לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (40%); מצב חברתי-כלכלי ייקבע על פי אשכולות לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (20%); יישובים סמוכי גבול המרוחקים עד 7 ק"מ מגבול, לרבות גדר המערכת של עוטף עזה, למעט גבול הצפון שבו הטווח הוא עד 9 ק"מ בהתאם להגדרות מערכת הביטחון.
דרישות נוספות היו כי אוכלוסיית היישוב אינה עולה על 75 אלף תושבים; כי היישוב משתייך לאשכול כלכלי-חברתי עד 8 כולל ועוד. לו הצעה זו הייתה מאושרת, היו מצטרפים 230 יישובים חדשים לקבוצת היישובים שכבר נהנים מהטבות מס, וסך כול היישובים הזכאים היה מגיע ל-419. ואולם, הצעה זו - בדומה להצעות אחרות - לא הגיעה להצבעה.
לפי המתווה האחרון שהוצג בוועדת הכספים והיה רלוונטי עד להחלטת ראש הממשלה מאמש לכלול בו יישובים נוספים מהצפון, ייקבעו שלושה מסלולי הטבות: מסלול המעניק הטבה של 7% מההכנסה שתקוזז עם המס המשולם עד תקרה שנתית של 120 אלף שקל; מסלול המעניק זיכוי של 9% עד תקרה של 150 אלף שקל; ומסלול הטבה של 12% עד תקרה של 192 אלף שקל לשנה. שיעור ההטבה נקבע לפי קריטריונים שונים כמו המרחק מהגבול, המיקום בפריפריה ומצב חברתי-כלכלי. לפי הקריטריונים האלה יתווספו 223 יישובים ליישובים הנהנים כיום מן ההטבה, ומספרם יגיע ל-403. מנגד, כפר ורדים שנמצא כיום ברשימה - יוצא ממנה. במתווה הטבות המס הנוכחי נהנים מההטבות כ-470 אלף איש מ-182 יישובים, בסכום כולל של כ-850 מיליון שקל. המתווה המונח על שולחנו של גפני מתייחס ל-1.1 מיליון איש בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל.
בשיחה עם "גלובס" מנסה סופר לעשות קצת סדר בבליל ההצעות ולהבהיר לכל מתנגדי המתווה הנוכחי כי זוהי הדרך האופטימלית להשיג שוויוניות ושקיפות בתחום שהיה אחד השנויים במחלוקת בעשור החולף. "מבין כל 182 היישובים הנהנים כיום מההטבה יוצא רק יישוב אחד החוצה - כפר ורדים, כי הוא לא מוגדר כיישוב הנמצא בתוך קו עימות, 9 ק"מ מהגבול, ותושביו חזקים יחסית מבחינה כלכלית. השילוב של שני הרכיבים האלה מוציא אותם ממפת ההטבות. כל יתר היישובים נשארים, הגם שחלקם נפגעים מעט. ויש כמובן יישובים אחרים שמתווספים, וזה נכון וחכם. אפשר רק לשאול למה עד היום צפת, כרמיאל וטבריה לא קיבלו הטבות מס, והתשובה היא כי לא היה להם כוח פוליטי מספיק", הוא אומר.
המודל החדש הוערך בתוספת תקציבית של כ-350 מיליון שקל, שיעלה את התקציב לכל הטבות המס לסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל. לדברי סופר, "הגידול הזה נועד לומר שאפשר להקצות עוד קצת משאבים למטרה הזאת כדי לצמצם משמעותית את הפגיעה ביישובים קיימים שנפגעים. בעיני, זה בכלל לא משנה אם זה 800 מיליון שקל או 1.2 מיליארד שקל, עדיין ראוי להעדיף יישובים מרוחקים וחלשים ולא ללכת ליישובים שהם יחסית מבוססים, חזקים, עם מרכזי תעסוקה, מרכזי בריאות וכן הלאה. כמו למשל, נהריה. השוואה בין נהריה למעלות עושה עוול למעלות כמובן, אבל במדינה שלנו כולם מערבבים הכול ביחד".
סופר מתייחס גם לטענת היישובים שצפויים להיפגע מהמתווה החדש המוצע לפיה אסור לפגוע בהם ולו באחוז אחד של ירידה בהטבת מס - טענה שהיא מופרכת מיסודה בעיניו: "טוענים היישובים: 'אנחנו לא נגד שוויון, ממש לא אכפת לנו, אבל לא על חשבוננו'. הם אומרים 'אם אתם צריכים במקום 850 מיליון שקל להוציא על זה 1 מיליארד או 2 מיליארד שקל - תעשו את זה, אבל אתם לא תפגעו בנו בשום מקרה. חלק גדול מחברי הכנסת, ואני ועוד גורמים שתומכים במתווה שוויוני, ניסינו להסביר בוועדת הכספים בחודש האחרון שזה בהחלט לגיטימי שחלק מהיישובים יוותרו על הטבת המס שלהם בתמורה למשהו שהוא הרבה יותר שוויוני. הדרישה שמשרד האוצר יממן את הכול היא באמת מצחיקה, כי אין לזה סוף. ואם הוא יממן את הכול, אז על חשבון מה זה יבוא? אז יקצצו במקום אחר. אז לא ירחיבו את סל הבריאות או הרווחה או השד יודע מה. יש גם גבול לכספים הפוליטיים שאפשר להקצות. צריך לעצור איפשהו. ראשי חלק מהיישובים מתנהגים בבריונות כדי שלא יפגעו בהם. תגידו אתם נורמלים? אתם חושבים שהכסף זורם פה כמו מים?".
* הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת של "גלובס"
