גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש קורא לרשות המסים לחשוף הסכמי שומה עם נישומים

השופטת מיכל אגמון-גונן: "כל עוד הסכמי השומה נסתרים מהציבור, לא יהיה מי שיתריע על הסכמים בלתי סבירים או בלתי חוקיים"

מיכל אגמון-גונן / צלם: יונתן בלום
מיכל אגמון-גונן / צלם: יונתן בלום

מה קורה "מאחורי הקלעים" של פקיד השומה בכריתת הסכמי שומה? פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב חושף את התנהלות פקידי השומה מול נישומים, חתימות על הסכמי שומה בלתי חוקיים לכאורה עם נישומים, ובעיקר את הצורך האקוטי, כך על-פי בית המשפט, במידה מסוימת של שקיפות בהליכי שומה.

פסק הדין עוסק בהסכם שומה שנחתם במסדרונות רשות המסים וביכולת של הרשות לשנות אותו באופן חד-צדדי ורטרואקטיבי. בין לבין, התברר כי היעדר השקיפות באשר למה שקורה במסדרונות הרשות - שהרי הכול סודי ברשות המסים - עלולה ליצור בעיות לרשות מול בית המשפט.

במשפט המינהלי קיים עיקרון כללי של אי-סופיות ההחלטה מינהלית. לצד עיקרון כללי זה, קיימת בפקודת מס הכנסה הוראה פרטנית הנותנת ביטוי לעיקרון זה במסגרת דיני המס, ומצויה בסעיף 147 לפקודה, המסמיך את מנהל רשות המסים - ביוזמתו או לפי בקשת נישום - לעיין מחדש ולשנות שומה שנעשתה לנישום, בתוך תקופה מוגבלת.

כמו החתימה על הסכמים ושומות, גם השינויים בהם נעשים בסודיות מול פקידי השומה, אך לגישת בית המשפט בפסק הדין הנוכחי, ייתכן כי מצב משפטי זה אינו רצוי עוד.

"על אף הוראת סעיף 147, המאפשרת למנהל רשות המסים לבחון שומות, לרבות שומות מוסכמות, הרי כל עוד ייוותרו ההסכמים נסתרים מעיני הציבור, לא יהיה מי שיתריע על הסכמים בלתי סבירים, או אף... בלתי חוקיים. הליך זה מעורר את הצורך לשקול חשיפה מסוימת (ולו בהעדר שמות) של הסכמים עם רשות המסים (ולו הסכמים בסכומים משמעותיים)", כתבה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בפסק דינה.

הוצאות ללא אסמכתאות

פסק הדין עוסק בערעורים שהגישה חברת "ק.ד.ש שירותי דת וקהילה חינוך וכשרות" על שומות בצו שהוצאו לה על-ידי פקיד השומה. השומות בצו מתייחסות לשנות המס 2005-2008, ובמסגרתן לא הותרו לחברה בניכוי "הוצאות כלליות" ו"הוצאות תמיכות", המסתכמות בסך של כ-35% מכלל הכנסותיה, מהטעם שהן אינן מבוססות על חשבוניות, מסמכים או על כל תיעוד אחר, והן אינן עומדות בהוראות פקודת מס הכנסה.

החברה, שבמסגרתה פועל "ועד השחיטה" של העדה החרדית בירושלים, עוסקת במתן שירותי שחיטה והשגחת כשרות, ובמסגרת זו מעניקה הכשר של "בד"צ העדה החרדית" למוצרי בשר ועוף שבפיקוחה ובהשגחתה.

בשנות המס 2005-2006 דרשה החברה בניכוי הוצאות בסך כ-3.6 מיליון שקל, ובסך כ-4 מיליון שקל, בהתאמה, ובשנות המס 2007-2008 דרשה המערערת בניכוי הוצאות בסך כ-3.3 מיליון שקל ובסך כ-5.1 מיליון שקל, בהתאמה. ואולם, פקיד השומה סירב לאשר את הניכוי.

מנגד, דוחות החברה לשנות המס 2000-2004, שגם בהם דרשה בניכוי הוצאות המסתכמות בסך של כ-35% מכלל הכנסותיה - התקבלו כלשונם, והשומות לשנים אלה הפכו לסופיות.

בערעורים לבית המשפט טענה החברה כי במסגרת השומות בצו חזר בו פקיד השומה הנוכחי, שלא כדין, מהסכם שנחתם ביום ביולי 2007 בין החברה לבין פקיד השומה דאז, שוקי ויטה, שבמסגרתו התיר לה האחרון לנכות הוצאות שאינן מגובות באסמכתאות, וזאת בסכום של עד ל-35% מכלל הכנסותיה.

לפי הטענה, הרקע להסכמה זו נעוץ בעובדה שעד לשנת 2000 פעל "ועד השחיטה" של החברה במסגרת של עמותה, שלא דיווחה על הכנסותיה ועל עובדיה, כאשר לקראת שנת 2000 החל מהלך שנועד לאגד את פעילותו של ועד השחיטה, על עובדיו, במסגרת של חברה, שתנהל ספרים ותיק ניכויים ותדווח לרשויות המס ולביטוח לאומי כדין. החברה טענה כי רק בעקבות ההסכמה על ניכוי ההוצאות ניאותו ראשי העדה החרדית לאגד את פעילות ועד השחיטה במסגרת של חברה.

רשות המסים מצדה לא חלקה על כך שנחתם בין הצדדים הסכם, וזאת לאחר שנוהל משא-ומתן בין פקיד השומה דאז ונציגיו לבין נציגי החברה, אלא שלשיטתה מדובר בהסכם שנועד להסדיר את תשלום המקדמות לשנת המס 2000 או לחילופין - וכאן הסיפור הופך למעניין - כי ההסכם האמור כלל לא נכנס לתוקף בהיותו הסכם בלתי חוקי.

בנימוקי השומה לא העלה פקיד השומה כל טענה כי המדובר בהסכם בלתי חוקי, וטענה זו הועלתה על-ידי המדינה רק בסיכומיה.

חוסר שקיפות

השופטת אגמון-גונן ביקרה בפסק דינה את התנהלות רשות המסים בנוגע לחוסר השקיפות סביב נסיבות חתימת ההסכם, וציינה כי על אף שאין חולק שההסכם האמור אכן נחתם על-ידי פקיד השומה דאז ובמעורבות בכירי משרדו, רשות המסים לא טרחה לזמן למתן עדות מטעמה ולו עד אחד שהיה מעורב בחתימת ההסכם.

בנוסף, למרות שפקיד השומה דאז, שוקי ויטה, זומן למשרדי פקיד השומה אחרי הוצאת הצווים ופרישתו מתפקידו, ונשאל לגבי נסיבות כריתת ההסכם, פרוטוקול מאותו דיון או תשאול לא הוגש כראיה בתיק.

לדברי השופטת, מעבר ללשון ההסכם ולנסיבות חתימת ההסכם התומכות בגרסת החברה, הרי שהימנעות רשות המסים מלזמן למתן עדות מטעמה עדים שהיו מעורבים בחתימת ההסכם ושהיו יכולים להעיד על מהותו של ההסכם, תומכת, אף היא, בגרסת החברה.

"לא בכדי נמנעה רשות המסים מלזמן את ויטה לעדות מטעמה, ולא בכדי נמנעה היא מלהגיש את פרוטוקול התשאול כראיה, וזאת תוך הצגת התשאול (שנערך לויטה במשרדי פקיד השומה בנוגע להסכם עם החברה - א'ל"ו) כ'דיון פנימי', ו'פגישה חברית גרידא' - תוך שהיא מבהירה כי עדותו הייתה תומכת דווקא בגרסת החברה באשר להסכם שנחתם מולו", נקבע.

לאור חוסר השקיפות בהליך, בין היתר, קיבלה אגמון-גונן את הערעורים שהוגשו והורתה על ביטול השומות בצו. השופטת קבעה תחילה כי ההסכם, כפשוטו וכלשונו, אכן הקים לחברה זכות לניכוי הוצאות בשיעור של עד ל-35% מהכנסותיה, וזאת ללא הצגת אסמכתאות. זאת, תוך שפקיד השומה הכיר בכך שההוצאות האמורות הן הוצאות שהוציאה החברה בייצור הכנסתה. עוד נקבע כי ההסכם לא הוגבל לשנת המס 2000 בלבד.

הסתרת פרוטוקול

מנגד, השופטת ציינה כי כיוון מדובר בהוצאות בסכומים של מיליוני שקלים בכל שנה, שאותן הייתה רשאית החברה לנכות מהכנסותיה ללא כל ביקורת וללא הצגת אסמכתאות כלשהן, וזה נעשה במשך 8 שנים - רשות המסים רשאית, ואף חייבת, לשקול אם יש להמשיך ביישום ההסכם. זאת, במיוחד לאור העובדה שלעמדת הרשות הותרו לחברה בניכוי הוצאות שלא עמדו בתנאי הפקודה, וספק אם הוצאו כלל. ואולם, קבעה השופטת, הרשות לא הייתה רשאית לעשות זאת ביחס לשנות המס שבערעור.

בסוף פסק דין מתחה השופטת, שוב, ביקורת חריפה על רשות המסים, וציינה: "אין לי אלא להביע את מורת-רוחי מאופן התנהלות רשות המסים בגדרי הליך זה, ובכלל זה הימנעותה מלזמן עדים רלבנטיים והסתרת פרוטוקול התשאול שנערך לויטה, כמו גם הימנעותה מלבדוק, באופן בסיסי ביותר, האמנם שולמו על-ידי החברה מקדמות בשנת המס 2000.

"התנהלות זו של רשות המסים, כמו גם התנהלותה בשלב הוצאת השומות בצו, נועדה למנוע - בכל מחיר - כל דיון ענייני בסוגיית מהות ותוקף ההסכם, אף שזו הסוגייה המרכזית שהתעוררה בגדרי הליך זה".

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

העסקה "שוברת השוויון" עם סין, וההערכה: טהראן תופקר

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הדאקס נסחר ביציבות ● בורסת הונג קונג ירדה בכ-1.8% ● AMD מזנקת במסחר המוקדם, בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"