גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכול מתחיל ונגמר במורים

זה לא סתם שמערכת החינוך בישראל חורקת, במקרה הטוב

נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר
נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר

מערכת החינוך בישראל חורקת. גם אם היא לא ממשיכה להידרדר, היא איננה מצליחה להביא תוצאות ראויות ואיכותיות, על אף שתקציב החינוך הוא אדיר ממדים, השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון, וגדול מאוד יחסית (במונחי שיעור מהתוצר) גם למקובל במדינות ה-OECD, שהפכו בשנים האחרונות לסוג של בנצ'מארק (אמת-מידה).

שר חינוך בא ושר חינוך הולך, והמערכת מקובעת על מקומה. כל אחד משרי החינוך בא מרקע אחר, עם השקפת עולם, אג'נדה ודגל פרטי משלו. האחרון שבהם, השר נפתלי בנט, הציב את הדגל של עידוד תלמידים (הכפלת מספרם) להיבחן בבגרות בחמש יחידות במתמטיקה. קדמו לו השרה לימור לבנת שיזמה את "ועדת דוברת"; יולי תמיר - אופק חדש"; גדעון סער - מדידת הישגיות, שי פירון - למידה משמעותית.

נכון, מתמטיקה היא מקצוע חשוב, ושפה שחשוב ללמוד אותה, אבל ההחלטה הזו היא בגדר מהלך קוסמטי ולא מהלך שמשקם את מערכת החינוך. מדוע דווקא מתמטיקה? מדוע לא לימודי טכנולוגיה מעשית כתפיסתו של היזם סטף ורטהיימר, או לימודי מדעי הרוח ואזרחות כתפיסתי? ונניח, שמקצוע המתמטיקה הוא הכי חשוב, מי בדיוק ילמד אותו? לא בכיתות הגבוהות של בתי-הספר התיכוניים, אלא, קודם כול, בכיתות הנמוכות של בתי-הספר היסודיים. האם יש די מורים מוכשרים להוראת מתמטיקה, כאלה שלא ישאירו צלקות אצל תלמידים, ובעיקר תלמידות, שיחליטו ש"זה לא בשבילי". וכאן מדובר במקצוע שהוא בין הקלים להוראה.

די להתבונן בתהליך שמתגבר זה שנים, של התערבות ההורים בנעשה בבית-הספר, כדי להבין מה קורה במערכת החינוך. נכון שהתופעה הזו נובעת מגורמים שונים, ועד גבול מסוים (של מעורבות, להבדיל, מהתערבות) היא חיובית, אבל הנקודה המרכזית היא שההורים אינם סומכים על המורים ועל הנהלות בתי-הספר שהם עושים את עבודתם נאמנה. קשה להאשים את ההורים. הרבה מאוד השתנה מהתקופה שבה מקצוע ההוראה היה מכובד ומוערך, וההורים לא העזו לחשוב על התערבות בהתנהלות הדברים, ועד לימים אלה.

מעורבות ההורים במערכת החינוך עלתה לאחרונה מדרגה בסוגיית הצפיפות בכיתות, ובז'רגון העממי "מחאת הסרדינים". חמתו של ארגון ההורים התנקזה לעניין זה. נכון, שמצב של 40 תלמידים ויותר בכיתה, אינו רצוי, והוא מקשה על המורה לשלוט בכיתתו, ועל יכולתו לתת תשומת-לב מתאימה לתלמידים הנזקקים לכך. הצפיפות היא בעיקר נחלת בתי-ספר במרכז הארץ ולא בפריפריה, ולא בחינוך החרדי והממלכתי-דתי.

אבל השאלה היא אם לצפיפות יש השלכה על הישגי התלמידים ו/או שהיא גורם מרכזי בהישגים. רוב המחקרים בעולם בנושא זה לא גילו מתאם שלילי בין מספר התלמידים בכיתה לבין הישגיהם. כנראה, יש משתנים אחרים שמשפיעים יותר על הישגי התלמידים - כמו רמת המורים, או ההנחה, שדורשת מחקר, שילדי ישראל הולכים לישון פשוט מאוחר מדי לעומת תלמידי פינלנד, ואולי התנאים הפיזיים - אקוסטיקה וחום הם גורמים משפיעים על הלימודים.

כאשר מדובר בסיבות לצפיפות-היתר בכיתות, מיד עולה ההשערה שאולי פשוט חסרים מורים. מתברר שלא. היחס בין מספר המורים למספר התלמידים בישראל הוא מהטובים בעולם. הממוצע בישראל אמנם אינו מייצג, שכן מספר התלמידים בכיתות במסגרת החרדית והממלכתית-דתית נמוך בהרבה מהממוצע הכללי, והבעיה מתנקזת לחינוך הממלכתי. אבל עדיין לא ברור שהרבה תלמידים בכיתה זה רע, ומעט זה טוב. גם למספר קטן מדי של תלמידים בכיתה עלולות להתלוות, למשל, תופעות חברתיות לא רצויות, סכנה שהיא פחותה בכיתה גדולה.

מעבר לכך, כדי להגיע לכיתה עם מקסימום 32 תלמידים, נדרשים על-פי אומדנים שנעשו, לפחות חמש שנים על מנת ליישם זאת רק בבתי-הספר היסודיים, תקציב נוסף של כ-9 מיליארד שקלים, ולגייס כ-15 אלף מורים חדשים. גיוס מאסיבי כזה יהיה כרוך בהורדה נוספת של רמת ההוראה; ועם 9 מיליארד שקלים אפשר לעשות נסים ונפלאות בהקשרי חינוך אחרים.

אם אני הייתי צריך לבחור לנכדותיי בין כיתה עם 25-30 תלמידים ומורה בינוני, לבין כיתה בת 40 תלמידים עם מורה מעולה, התשובה שלי ברורה. הכול מתחיל ונגמר במורים. באיכות שלהם.

זה עשרות השנים התקבעה מציאות של רוב נשי במערכת ההוראה, הן בבתי-הספר היסודיים והן בתיכוניים, אם כי שם קצת פחות. מדוע? סיבה אחת - רמת השכר הנמוכה יחסית בהוראה - שאמנם השתפרה לאחרונה - היא כזו שלא משכה גברים שנתפסים כמפרנסים העיקריים במשפחה. סיבה שנייה - משיכת הנשים לעבודה בשעות נוחות, שעות עבודה לא רבות מדי, עם חופשות תואמות לילדיהן.

היות שתקציב החינוך הוא תקציב ענק, השני בגודלו אחרי משרד הביטחון, השאלה היא - האם הוא מנוהל בדרך יעילה? והתשובה: ספק רב. תקציב החינוך מהווה כיום 4.2% מהתוצר-המקומי-הגולמי, לעומת ממוצע של 3.9% במדינות ה-OECD. במהלך השנים התקציב הזה גדל מאוד, מעבר לגידול במספר התלמידים. כך, למשל, בשבע השנים האחרונות גדל התקציב בכ-50%.

היינו מצפים שתקציב כזה יבטיח הן רמה גבוהה של תלמידים והן איכות טובה של מורים. אבל נראה כי רמת החינוך, איכות ההוראה והישגי התלמידים אינם טובים; וכי הם לא השתפרו בהתאם לעליית התקציבים. הנתונים שישראל קיבלה כמשוב לתלמידיה, בעקבות מבחני פיזה, הם עגומים מאוד. שיעור התלמידים שמוגדרים כחלשים ביותר (מבין 7 רמות) בישראל מגיע ל-16% - כפול מהממוצע במדינות ה-OECD, ופי 6 משיעורם בפינלנד שמובילה באיכות תלמידיה. מנגד, שיעור התלמידים בישראל השייכים לשכבה המצטיינת ביותר הוא 2.2% בלבד מול ממוצע ה-OECD שהוא 3.3%, ומול פינלנד עם כ-12% מצטיינים.

כלומר, ה"תוצרים" שמערכת החינוך מוציאה הם בעייתיים מאוד. די לראות את העברית העילגת של סטודנטים באוניברסיטאות, כאשר עליהם לייצר משפט (ואיני מתכוון לשימוש בסלנג), ועוד יותר כשעליהם לכתוב תשובה מקיפה, עקבית ולוגית לשאלות במבחן. גם טעויות כתיב הן תופעה נפוצה.

אז אולי כדאי שלפני שהם לומדים חמש יחידות בשפת המתמטיקה, הם ילמדו חמש יחידות (נתפשר אפילו על 4) בשפה העברית ובחיבור.

הכותב הוא יו"ר ומבעלי מיטב דש

עוד כתבות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע