הסיני הצעיר לאנג לאנג, בן 33 בסך-הכול, נחשב כיום לסופר-סטאר הגדול ביותר בעולם הפסנתרנות הקלאסית. בעשור האחרון הוא זוכה להצלחה בינלאומית מסחררת, והפך לתרנגולת המטילה ביצי זהב עבור תזמורות, אולמות ומוסדות שונים. זו גם הסיבה שהוא אחד המוזיקאים היחידים שממשיכים להיות מוקלטים בשיטתיות, למרות המצב העגום של תעשיית ההקלטות.
אחד המאפיינים הבולטים בהופעתו של לאנג הוא הצד הוויזואלי. הבחור הוא לא רק פסנתרן נפלא מבחינה אמנותית, אלא מציג שפת גוף ייחודית שממש זורמת עם המוזיקה והופכת את הצפייה בו לחוויה רב-חושית. חברת סוני, שחתומה עם לאנג על חוזה בלעדי, הבינה היטב שהצד הוויזואלי בהופעתו חשוב לא פחות מהצד השמיעתי. לכן היא מפיקה אלבומי DVD בכיכובו בתדירות גבוהה: יש לו כבר 6 כאלה מאז עבר להקליט בסוני. חלק מהם הם קישקוש פופוליסטי להמונים (במיוחד האלבום המוקדש לליסט), וחלק אחר ראוי יותר. האלבום החדש, ללא ספק, שייך לקטגוריית המומלצים.
לא ניתן לחיקוי
האלבום מציג רסיטל שאותו ניגן לאנג לאנג ב"אולם המראות" בארמון ורסאי שליד פריז. זהו אולם מפואר, יפהפה ולא גדול, שנהנה מאופי קאמרי ואינטימי. לעובדה הזו יש חשיבות גדולה: האלבום הקודם של לאנג הוקלט ב"רויאל אלברט הול" בלונדון, אולם ענק שהעביר חוויה רגשית מרוחקת מעט. הפעם, באולם הקאמרי בוורסאי, הרבה יותר קל להתחבר לחום ולאינטימיות של הנגינה. האלבום צולם במהלך קונצרט חי בפני קהל בחודש יוני האחרון, ונהנה מאיכות מעולה של סאונד ותמונה.
לאנג מנגן באלבום שני מחזורי יצירות מלאים. הראשון, והמפורסם יותר, הוא מחזור ארבעת ה"סקרצי" (Scherzi) של שופן. הארבעה זוכים לביצוע אדיר: וירטואוזי, מפתיע, מלא עומק וצבע, לעיתים כמעט מכושף. לא לחינם אומרים על לאנג לאנג שאי אפשר לחקות אותו. זה היה נכון גם לפני 10 שנים, אבל עכשיו, כשהוא כבר פסנתרן בשל, זה נכון שבעתיים.
המחזור השני באלבום הוא "עונות השנה" של צ'ייקובסקי. זו יצירה תוכניתית יפה, שביצוע שלה כמחזור שלם נדיר מאוד. הסיפור מאחוריה יוצא דופן: בשנת 1875 פנה לצ'ייקובסקי ניקולאי ברנארד, עורך של כתב עת שעסק במוזיקה. הוא ביקש מצ'ייקובסקי להלחין סידרה של 12 מיניאטורות לפסנתר, אחת לכל חודש בשנה. ברנארד צירף אותן כ"בונוס" למגזין מדי חודש, ובסוף השנה אסף את כל הקטעים ופירסם אותם כמכלול.
כל אחד מהקטעים מציג "תמונת צליל" מיניאטורית, שמתארת דימוי שמתאים לאותו חודש (ולכן השם הנכון ליצירה הוא למעשה "חודשי השנה"). הכותרת של חודש ינואר היא "ליד האח המבוער"; הקטע של פברואר הוא "קרנבל"; את מרץ מייצג הקטע "שירו של העפרוני", וכך הלאה.
גם כאן, נגינתו של לאנג לאנג מלאה בדימיון והבעה לאורך כל היצירה. הוא מעביר בצורה מלאת חיים את הרעיונות החוץ-מוזיקליים שמייצגים את החודשים השונים, ועושה שירות נפלא למוזיקה של צ'ייקובסקי.
לסיכום: אלבום נהדר, שיקסום לא רק לאוהבי פסנתר מושבעים. מומלץ מאוד.
לאנג לאנג מנגן יצירות מאת שופן וצ'ייקובסקי. די.וי.די SONY